שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שרת התחבורה מירי רגב הנחתה את גורמי המקצוע במשרד התחבורה לבחון את הסבת נתיבי התחבורה הציבורית בערים לנר"תים (נתיב רב תפוסה), הכינוי המקצועי של "נתיב פלוס". אם הדבר יעבור, רגב תגרום לכך שבנתיבי התחבורה הציבורית בערים ייסעו גם כלי רכב פרטיים עם מספר נוסעים שייקבע בתמרורים, כפי שיש היום בכביש 1 לירושלים, בנתיבי איילון ובכביש החוף.
● המחירים יורדים, אז למה הקונים כבר לא ממהרים לרכוש טסלה חדשה?
● הקו האדום של הרכבת הקלה מאחורינו, מה הסיכוי שהסגול והירוק ייפתחו בזמן?
אלא שבעוד שיש היגיון מסוים בהפעלת נתיבים כאלו בכבישים הבינעירוניים, ששם יש די קיבולת להכניס גם מספר מסוים של כלי רכב פרטיים לצד האוטובוסים, הרי שבערים אין פריווילגיה כזו. הקיבולת בערים נמוכה יותר, תדירות האוטובוסים אמורה להיות גבוהה הרבה יותר, והכנסה של כלי רכב נוספים לתוך הנתיב תפגע בהכרח בשירות התחבורה הציבורית, המקרטע כבר כיום.
בעיה נוספת ביוזמה המקוממת היא שאין אכיפה אלקטרונית לנתיב פלוס, בשונה מנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים). למעשה, האכיפה בנתיב פלוס כוללת רק את אופנועני המשטרה, ובעתיד תכלול גם פקחים של משרד התחבורה. אלא שכבר היום הם נמצאים במחסור ביחס לנתיבי פלוס הקיימים, והאכיפה לעמדת משרדי הממשלה לא מספקת. לכן, בפועל, כמעט ולא תהיה אכיפה בנתיבים אלו. לעומת זאת נת"צים בערים נאכפים בקלות על ידי מצלמות שמציבות העיריות.
גם ההצדקה הכלכלית להשקעה של מיליארדי שקלים בהקמת נת"צים בערים (שבעה מיליארד שקל בחומש הנוכחי למשל), יורדת באופן משמעותי כשמדובר על נתיב שנוסעות בו גם מכוניות פרטיות, בניגוד למקובל.
יותר מוניות בנת"צים
יוזמת רגב מצטרפת ליוזמות נוספות שלא עומדות בדעתם של אנשי המקצוע. לאחרונה הנחתה רגב לבחון מתן אפשרות למוניות לנסוע בכל נתיבי התחבורה הציבורית, כשהיום קיימים נת"צים שבהם אסורה נסיעותיהן של מוניות. אולם במשרד האוצר רצו לפעול הפוך במסגרת חוק ההסדרים, ולקבוע כי יתאפשר לקבוע בתקנות התעבורה שבנת"צים עמוסים מוניות לא יוכלו לנסוע כלל בנת"צים, גם לא באלו שבהם הן יכולות לנסוע היום.
בדברי ההסבר להצעה לחוק ההסדרים נכתב כי "על מנת למקסם את יעילות הנת"צים, יש לוודא שנוסעים בהם בעיקר כלי רכב בעלי קיבולת נוסעים גבוהה. מכיוון שמקדם המילוי במונית הינו נמוך יחסית לאוטובוס, מוצע כי בשעות העומס ובנתיבים עמוסים במיוחד, הנתיב יישמר עבור אוטובוסים בלבד על מנת להגדיל את מהירות הנסיעה".
בסופו של דבר ההצעה נגנזה לאור התנגדות רגב. בתחילת הקדנציה התבטאה השרה נגד "נת"צים ריקים" והורידה את מספר הנוסעים הנדרשים בכלי רכב פרטיים בנתיב פלוס בכביש 1, במהלך שאיפשר ליותר מכוניות לנסוע על נתיב האוטובוסים.
לא יעילה ולא כדאית
מהירות הנסיעה באוטובוסים בישראל היא כ־15 קמ"ש, לעומת ממוצע של 25 קמ"ש במדינות ה־OECD. המהירות הנמוכה הופכת את התחבורה הציבורית ללא יעילה ולא כדאית.
בנוסף, בהיעדר נת"צים מתפקדים, זמן הנסיעה משתנה באופן תדיר, ואין אמינות וודאות לנוסעים. נת"צ מתפקד גם מאפשר להוציא יותר נסיעות עם אותם כלים ונהגים נתונים, שכן כל נסיעה מתקצרת.
כך, יש החוששים כי בשיטת הסלמי רגב למעשה ממסמסת באמצעות כלי מדיניות שונים את ההעדפה שאמורה לזכות את התחבורה הציבורית בנסיעותיה בנתיבי העדפה יעודיים - כפי שנעשה בעולם המערבי. בהתאם גם התקציבים הרבים שהופנו לסלילתם, מיליארדי שקלים עד כה ו־7 מיליארד שקל כאמור בחומש הנוכחי, "מתאדים" אם הם לא מגשימים את ייעודם.