הקו האדום של הרכבת הקלה מאחורינו, מה הסיכוי שהסגול והירוק ייפתחו בזמן?

בגוש דן כבר החלו החפירות של שני הקווים הנוספים של רשת הרכבת הקלה, וכך גם החלו הדחיות בלוחות הזמנים כאשר הפתיחה זזה משנת 2025 ל־2027 ו־2028 • מקשיים בסגירה הפיננסית של הזכייניות עד לעיכובים בשלב הכנת הקרקע: אלו האתגרים בדרך לעמידה ביעדים

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה בכיכר רבין תל אביב / צילום: כדיה לוי
עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה בכיכר רבין תל אביב / צילום: כדיה לוי

21 שנים לאחר שהתוכניות להקמתו עברו בממשלה, ובתום סאגה של עיכובים חוזרים ונשנים, הקו האדום נפתח לציבור בסוף השבוע האחרון. כעת, נותר לראות האם הקווים הבאים ברשת הרכבת הקלה - הקו הסגול והקו הירוק, יוכלו להינצל מגורל דומה.

הזוכים במכרזים יפורסמו בקרוב: האם זה מבטיח שהמטרו ייפתח בעוד 11 שנה? 
השר שהכריע, הבולדוזר שהניע וזו שגזרה את הסרט: האנשים של הקו האדום 

עם תחילת העבודות, הקווים תוכננו להיפתח ב־2025, ונדחו מאז. בינתיים תאריך היעד זז ל־2027 ו־2028 בהתאמה, והחשש הוא שזה לא הסוף: מהעיכובים בשלב הכנת הקרקע, דרך הקשיים להגיע לסגירה פיננסית, ועד ללקח שלא נלמד על הקצאת מספיק זמן לבדיקות המערכת בסוף.

גרירת הרגליים בהתחלה

הקו הסגול יעבור כולו מעל הקרקע ויחבר את החלקים המזרחיים של המטרופולין (יהוד־מונוסון, אור יהודה וגבעת שמואל), דרך רמת גן וגבעתיים ועד למרכז ת"א. הקו הירוק יחבר את דרום המטרופולין - מחולון וראשון לציון דרך ת"א.

כעת, בשני הפרויקטים מתבצעות עבודות על השלב הראשון של הפרויקט המכונה "אינפרא 1" והוא כולל פינוי תשתיות והכנת הקרקע. בקו הירוק שחלקו תת־קרקעי הוא כולל גם את חפירת המנהרה והכנת קופסאות התחנות. השלב השני של הפרויקט, המכונה "אינפרא 2" עדיין לא התחיל במרבית המקטעים והוא כולל את הנחת המסילות, הקמת מערכות הרכבת השונות והתקשורת ביניהן ועד להפעלה מלאה.

 

העיכוב הרשמי של שני הקווים האלו הגיע לאחר שבקדנציה קודמת שלה, שרת התחבורה מירי רגב לא הסכימה לחתום על פינוי מבנים בכפר שלם שבו עובר תוואי הקו הסגול. כתוצאה מכך משרד האוצר עיכב במשך שנה את ההכרזה על הזוכים בביצוע השלב השני של הפרויקט.

בענף נהוג לייחס את העיכובים לרגע הזה, אלא שהתמונה מורכבת יותר; למעשה, נת"ע פיגרה באופן משמעותי באבני הדרך של ביצוע השלב הראשון בפרויקטים. מכתב של בכירי האוצר שנשלח לחברה בשנה שעברה ציין פיגור של 20־30 חודשים בחלק מהמקטעים.

הדחייה בהכרזה על הזוכים נתנה לנת"ע חסד משמעותי לקדם את אותם מקטעים שנקלעו לפיגורים שכן בהמשך ישיר נדחה גם מועד מסירת המקטעים בהם הסתיים שלב "האינפרא 1" לזכיין. כך נת"ע מפגרת בלוחות הזמנים של מקטעי השלב הראשון, ולמרות שמועד מסירת מקטעים אלו נדחה, החשש הוא שהיא לא תצליח לעמוד בזמנים.

התנאים בשוק מקשים

מנגד, יש גורמים אחרים שמאיימים על הפתיחה בזמן: לאחר ההכרזה על הזוכים במאי 2022, ניתנה להם שנה להגיע לסגירה פיננסית. בעוד שבקו הסגול הזכיינית שמורכבת משותפות של החברות שפיר ו־CAF הספרדית הצליחה להגיע לסגירה פיננסית בזמן, זכיינית הקו הירוק שמורכבת מאלקטרה, אלסטום ודן טרם הגיעה לסגירה, וגורמים בענף משערים שהיא לא תתרחש לפני נובמבר.

יו''ר נת''ע מיה ליקוורניק, מנכ''ל נת''ע חיים גליק וראש עיריית תל אביב רון חולדאי / צילום: נת''ע
 יו''ר נת''ע מיה ליקוורניק, מנכ''ל נת''ע חיים גליק וראש עיריית תל אביב רון חולדאי / צילום: נת''ע

בשלב זה, אין חשש לכך שהקבוצה לא תצליח להגיע לכדי סגירה כזו (כפי שאירע במשבר 2008 לקבוצה שזכתה במכרז להקמתת הקו האדום) אך כל התפתחות מעבר לתאריך זה תהיה לכל הפחות מדאיגה.

התנאים בשוק השתנו באופן מהותי מאז שהגישה הקבוצה את הצעתה ועד לזכייתה וביתר שאת עד למועד הסגירה הפיננסית. דבר שמעלה תהיות בקרב גורמים בענף בנוגע לעדיפותה של שיטת ה־PPP על פני שיטות מימון וביצוע אחרות.

עם זכיית הקבוצה במכרז, חברת אלקטרה דיווחה לבורסה כי "לאחר השלמת הליך הסגירה הפיננסית, תחל תקופת הקמה של כ־5 שנים ולאחריה תקופת תחזוקה של כ־20 שנה, כאשר תקופות ההקמה והתחזוקה במצטבר לא יעלו על 25 שנות הזיכיון". ואולם, שעון החול לתקופת ההקמה עדיין לא נהפך והסגירה הפיננסית ככל הנראה תהיה רק חצי שנה לאחר התכנון.

יצוין שלזכייניות תמריץ משמעותי לעמוד בזמנים משום שתקופת ההקמה היא חלק מתקופת הזיכיון - לכן כל עיכוב בהקמה יבוא על חשבון הזיכיון שבו החברות ירוויחו מתחזוקת הקווים. ועדיין, לא הכל תלוי בהן.

תיאום עם חברת החשמל

בכל אופן, הדבר יסייע לנת"ע, שוב, לגשר על פערים שנוצרו בשלב הראשון של הפרויקט. בינתיים, עיכובים בשלב הראשון מצויים גם בקו הסגול: בכביש 461 התמודדה החברה עם הסטת הכביש לצורך פינוי תשתיות רבות ומורכבות, ברחובות ארלוזרוב ובן יהודה חלו עיכובים שקשורים בתיאומים הנדרשים מול חברת החשמל לנוכח המצאותן של תשתיות חשמל שאיש לא הכיר.

צוואר בקבוק משמעותי הוא במקטעי רחוב אלנבי. בשבוע שעבר נסגר הרחוב לתנועה לצורך תחילת העבודות במקטע שבין קינג ג'ורג' למונטיפיורי. המקטע נסגר שנה לאחר התכנון בעקבות התנגדות של עיריית תל אביב, ומדובר בדדליין האחרון לסגירתו על מנת לעמוד באבני הדרך של הפרויקט.

גם שם צפויה עבודה סבוכה של תיאומי תשתית מול חברת החשמל - גורם שמהווה מכשול בפני פרויקטי תשתית רבים. לצד זאת, המקטע שבין מונטיפיורי לרחוב העלייה עדיין לא נסגר לעבודות, כשהקו אמור להתחיל לפעול ב־2027. מנגד, חלק מהמקטעים נמסרו לזכיין השלב השני תוך הקדמה.

סוגיה נוספת הוא הזמן המועט שהוקצה במסגרת לוחות הזמנים לבדיקות. נחזור לאירועי הדחייה בקו האדום: לאחר סיום התקנת המערכות, נותרו כמה חודשים עד לפתיחה, אלא שזו נדחתה שוב ושוב בעקבות תקלה במערכת האיתות החדשנית שאין איתה ניסיון נרחב בעולם. בגלל בלימות החירום שהיא יצרה, הרכבת נפתחה רק 9 חודשים מאוחר יותר.

הלקח הוא שבבניית לוחות זמנים של פרויקטי תשתית ראוי להשאיר מרווח תמרון רב יותר, אלא שלוחות הזמנים נבנו עוד קודם לכן. מאחר שמדובר במכרז בשיטת PPP המדינה העבירה את האחריות ממנה אל הזכייניות, זאת בשונה מהקו האדום.

מנת"ע נמסר: "לאחר עיכוב בפתיחת המכרזים, שאינו תלוי בנת"ע, נבחרו הזכיינים להקמת הקווים. הזכיין בסגול כבר החל בעבודה, והירוק יחל עם הסגירה הפיננסית. בינתיים, קודמו הקווים בשלב האינפרא 1, כולל כריית מנהרת אבן גבירול ע"פ לוחות הזמנים. הליך בחינת הרכבת נבחן לאור לקחי הקו האדום ופרויקטים דומים בעולם, ובוצעו בו התאמות כך שיעמוד בדרישות".