גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיריות בגירעון כרוני, ולא נראה שיש מוצא

רשויות מקומיות רבות סובלות מגירעון בשווי של עשרות אחוזים מהכנסתן. מה המחיר, לאילו עיריות יש ברירה ולאילו אין? ● בחירות מקומיות 2023 - כתבה רביעית בסדרה

מה עושים כשהעיריות בגירעון כרוני / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
מה עושים כשהעיריות בגירעון כרוני / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

 

"הגזבר היוצא מחק יתרות של ספקים בחובה ללא רישום הוצאות העירייה, ובכך נפגע הניהול החשבונאי התקין של העירייה ונוצר מצג מטעה ביחס להוצאות העירייה בפועל", כתב מבקר המדינה על טבריה, שנאבקה ב־2017 עם חובות הולכים ותופחים. "היקפן האמיתי של חלק מהוצאות העירייה בשל חובות לספקים, נותני שירותים וגופים אחרים, לא נרשמו כנדרש ובכך נוצר מצג מטעה ביחס למצבה הכספי של העירייה", המשיך המבקר.

 

ב־2018 הדיח רון קובי את ראש העיר טבריה יוסף בן דוד, אולם קובי לא הצליח להקים קואליציה והעירייה נכשלה בלהעביר תקציב שיאזן את הרשות הגירעונית ויכניס בה שינויים נדרשים. בסופו של דבר מונתה לעיר ועדה קרואה שב־2020 עברה לשליטתו של בועז יוסף, מקורבו של שר הפנים אריה דרעי. יוסף הצליח לשפר דרמטית את מצבה הכספי של העיר, מה שהיה אמור לתת לו יתרון גדול כשהחליט להתמודד על ראשות עיריית טבריה בבחירות הנוכחיות. אך החוק שהיה אמור לאפשר לו לעשות כן נפסל בבג"ץ.

טבריה היא רק דוגמה אחת לרשות מקומית שנוהלה בצורה כושלת, ודרשה התערבות חיצונית: "טבריה סבלה מהגירה שלילית של אוכלוסיה חזקה כלכלית, וכניסה של אוכלוסיה חלשה שנהנית מפטורים נרחבים מארנונה, ויצרה עומסים גדולים על שירותי החינוך והרווחה. בנוסף, ההכנסות מעסקים של טבריה הידרדרו בעקבות מצב התיירות בעיר, וחוסר היציבות השלטוני לא מאפשר תכנון ארוך טווח", אומר מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר ועמית במכון למחשבה ישראלית.

"פרויקטים שלא נעשו בהליך מסודר"

ברשויות אחרות הבעיות שונות: "יש רשויות שמנהלות 'גירעונות מגירה': פרויקטים שלא נעשים בהליך מסודר, אלא התחייבויות שלא עברו מספיק ביקורת אצל גזבר או במכרז", מספר כהן.

"יום אחרי הבחירות מתחלף השלטון, ומתברר שכל מה שתיארו לפני הבחירות הוא לא נכון, וראש הרשות החדש מגלה 'חשבוניות מגירה' שכבר התחייבו אליהם - וככה נכנסים לגירעון". התנהלות כזאת מאפיינת בדרך כלל רשויות קטנות וחלשות, בעיקר במגזר הערבי והבדואי: בקלנסווה, דלית אל-כרמל ועספיא יש חובות כבדים במיוחד, שמגיעים ליותר מפי שניים מההכנסות השנתיות של הרשות המקומית. בעוד שהרצליה, כעיר איתנה ומבוססת, לא צריכה מלוות וגרעונות - הרי שרשויות רבות במגזר הערבי כמו רהט פשוט אינן מסוגלות לקחת הלוואות, או שמה שמוצע להן בתנאים בעייתיים שהופכים את זה ללא משתלם.

האיחורים מתגלגלים למחיר של הספק

לגירעונות יש מחיר כבד בטווח הארוך: "גירעון מתגלגל בדרך כלל לספקים, שדוחים להם תשלומים, והשאר בחובות לבנקים. על הלוואות מהבנקים יש ריבית, שגבוהה היום במיוחד - וגם לחובות לספקים יש מחיר. אם אני ספק של רשות מקומית שמשלמת באופן קבוע באיחור, אכניס את זה לתמחור שלי. וכשאי אפשר לתמחר אחרת, נניח במכרזים - זה יכול להדיר ספקים טובים מלעבוד עם עיריות, זה יוצר פחות תחרות - ובעקבות כך העירייה צריכה לשלם יותר על אותו שירות", אומר יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת בילד אסטרטגיה אורבנית. "היום, תל אביב היא אחת הרשויות היחידות שמשלמות בשוטף פלוס שלושים".

אך גירעונות כבדים אינם מאפיינים רק רשויות חלשות. מרדכי כהן מוסיף ש"גם עיריות חזקות, כמו רמת השרון ופתח תקווה, יוצרות לעיתים גירעונות עצומים בתב"רים (תקציב בלתי רגיל שמשמש לפרויקטי פיתוח חד־פעמיים, ע"א). לקחו את הכסף הממשלתי ורשמו אותו כמה פעמים כנגד כמה פרויקטי תב"ר.

"חשבו שזה בסדר כי לא היה ברור איזה פרויקטים יקומו ומתי. אבל אם שני פרויקטים מתקדמים? לכאורה, זו שמחה וצהלה - אבל התקציב לא יכול להספיק. אם מתנהלים בצורה מקצועית, צריך לעצור ולדווח בשלב הזה, אבל המון פעמים לא עושים את זה, מנסים לרקוד על שתי החתונות - וזה יוצר גירעון".

אך למרות הדוגמאות הללו, קשה להתעלם מחלקן הלא פרופורציונלי של הרשויות הערביות בגירעונות הכרוניים. בעיני אופיר פינס־פז, שר הפנים לשעבר שעומד בראשות המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, "כלפי 80 הרשויות הערביות קיימת אפליה ממוסדת שתשאיר אותן קטנות ונזקקות. כשרשות מקומית מקבלת רק שליש מהתקציב שלה בהכנסות עצמיות, היא בהכרח תהיה בגירעונות כרוניים ותלויה תלות מוחלטת בשלטון המרכזי".

 

הוא מצביע על בעיות מבניות שהרשויות הערביות סובלות מהן: "הקרקעות שלהן מצומצמות, והקרקעות הפנויות מוחזקות בדרך כלל במועצות האזוריות. למשל סח'נין מוקפת במועצה האזורית משגב. הקרקעות הן לרוב גם פרטיות, ולך תפקיע אדמות מחמולות בשביל לייצר אזורי מסחר ותעשייה. זאת, בניגוד לקרקעות של רמ"י, שאפשר להמיר יותר בקלות. התוצאה היא שאין כמעט כלים ליצירת הכנסות עצמיות".

פינס מוסיף ש"יישובים ערביים לא גובים הרבה ארנונה, וזה מכניס אותם לתוכניות הבראה חוזרות ונשנות. האוצר קובע יעד לגביית ארנונה, הן נכשלות, ומביאים עוד תוכנית הבראה והסרט חוזר על עצמו שוב ושוב. בסוף אין מספיק עסקים שייצרו הכנסה".

שרביט מביא כדוגמה את טייבה, שפשטה את הרגל ועברה לידי נאמן, ומשם לתוכניות הבראה - שגם היא נכשלה. באוקטובר 2021 קיבלה העיר תוכנית לסגירת חובות בסך 60 מיליון שקל.

חלק מהבעיות מנובעות מהפער העצום שהממשלה המרכזית מכתיבה בין הארנונה למגורים לארנונה לעסקים, שהיחס ביניהן יכול להיות גם פי 4. הארנונה למגורים היא גירעונית, ואינה מפצה על ההוצאות הנדרשות לטובת אותם תושבים - בעוד שעסקים מכניסים יותר ודורשים פחות הוצאות.

פער עצום בין הארנונה למגורים לארנונה לעסקים

ברשויות כאלה יש פעמים רבות גם בעיות של תרבות פוליטית בעייתית: ד"ר יניב ריינגוורץ, מרצה בכיר במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, מדבר על "גורמים פנימיים" ברשויות המקומיות כמו "איכות הניהול והתרבות הפוליטית, שיוצרים מינויים פוליטיים וחמולתיים, שמשפיעים על איכות הניהול של כל הרשות. ברשויות הערביות זה כמובן מוכר, אבל גם ברשויות חרדיות לעתים ממנים לפי חצרות - וגם זה סוג של חמולות. אפילו ברשויות יהודיות לא-חרדיות יש כל מיני סוגים של שבטים, והניהול נראה בהתאם".

אחת הבעיות שזה יוצר היא "תקציבי בלוף" כפי שמגדיר זאת יוגב שרביט. "יש רשויות שמתכננות תקציב שלא משקף את היכולת לבצע פעולות בפועל. כותבים מספרים, ובסוף מוציאים מה שרוצים. זה יוצר גירעון. אפשר לרמות את משרד הפנים שנה, שנתיים, ואז ימנו גזבר מלווה. אבל גם יכולת הפיקוח שלו לא מושלמת".

סיפורי ההצלחה: תל אביב, יקנעם, בני ברק

מרדכי כהן נותן דוגמאות ספציפיות יותר: "יש רשויות שמתנהלות בצורה לא מקצועית. למשל, נהריה יצרה גירעונות באופן קבוע במשך שנים בתקופת ז'קי סבג, וכל שנה היה צריך לראות איך פותרים את הבעיות. גם מועצות אזוריות כמו מרום גליל ומעלה יוסף מאשרות תקציב שלא תמיד קשור להוצאות שמתכוונים להוציא".

אך למרות כל הקשיים והפיתויים, המעמד של רשות גרעונית ונזקקת אינו גזירה משמיים. כבר במצב היום יש רשויות שהצליחו לבצע שינוי אדיר ולהפוך מעיריות חלשות כלכלית לאיתנות במיוחד. אחד הדוגמאות המפתיעות היא תל אביב: "לפני 30 שנה תל אביב סבלה מגירעונות כרוניים", מספר אופיר פינס-פז. מרדכי כהן אף משווה את מצבה של תל אביב דאז למצבן של רשויות ערביות רבות היום.

"אבל מאז המצב השתפר לאין ערוך", אומר פינס. "היום יש מגדלים ואזורי תעסוקה, עם ארנונה יקרה מאוד לעסקים. תל אביב גם הפכה להיות עיר תיירותית חזקה".

גם "יקנעם, שהייתה עיירת פיתוח חלשה וגירעונית כרונית, השיגה אזור תעסוקה ותעשייה שקיבלה מעמד של אזור פיתוח א' למרות היותה דרומית יחסית. מפעלים עברו לאזור התעשייה, והארנונה מהם דרמטית והיום היא בתנופה בלתי רגילה".

מרדכי כהן מביא כדוגמאות את "בני ברק, שהייתה עם גירעונות מטורפים והיום אחרי הקמת אזור התעשייה נמצאת במצב טוב יותר. בת ים הייתה עיר נרקומנית שהייתה אוכלת את הנכסים שלה בשביל מקורות תקציביים לשוטף, ועברה תוכנית הבראה בהצלחה". המשותף לכל אלו הוא פיתוח מקורות הכנסה, בעיקר סביב אזורי תעשייה ומסחר.

אך מעבר לשינוי הנדרש במערכת התמריצים, יש דברים שאפשר לעשות גם כאן ועכשיו: "לעתים יש התנהלות לא תקינה, על גבול השחיתות. למשל, הוצאות שמותנות בקבלת הכנסות מסוימות, אבל גם כשההכנסות לא מגיעות - משרד הפנים לא עוקב. צריך לעצור גירעונות כבר כשהם מתחילים, ולא כשהם מתנפחים למיליונים. משרד הפנים צריך מנגנון עם דאטה משוכלל ומיידי כדי לעקוב אחרי זה", אומר מרדכי כהן "צריך להגדיל הכנסות, צריך מסחר ותעשייה שיביאו ארנונה. וגם לרתום את הממשלה לרשויות החלשות כדי להביא כסף למנועי צמיחה".

עוד כתבות

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

תוכנית דירה. האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית? / צילום: Shutterstock

האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית?

תושבים בתל אביב שביקשו להוסיף ממ"ד לדירתם נתקלו בהתנגדות של השכנים, שטענו כי הדבר יפגע בהמשך בהליך התחדשות עירונית ● מה קבעה ועדת הערר?

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ההפגנה בתל אביב הערב / צילום: יעל גדות

שני לוחמים נפלו ברצועת עזה; אלפי מפגינים בת"א בעד עסקת חטופים

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי נפלו בקרב במרכז רצועת עזה ● משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ועמרי מירן קיימו מסיבת עיתונאים בעקבות אות החיים שהתקבל מהשניים בימים האחרונים • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • עדכונים בולטים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; טסלה קפצה ביותר מ-15%

השקל התחזק במעל 1% מול הדולר, 3.76 שקלים ● טסלה סיימה את יום המסחר בזינוק של 15.3%, אפל הוסיפה 2.5%, גוגל צנחה ב-3.3% ובורסת הקריפטו קוינבייס איבדה 7.8% ● שטף הדוחות בוול סטריט ימשך השבוע, אמזון תדווח בשלישי, אפל בחמישי ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, יועצי טראמפ מנסחים הצעות חוק להגבלת עצמאות הבנק המרכזי ● ברביעי החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, בשישי דוח התעסוקה החודשי

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

מהפך: יצוא המכוניות מסין לישראל התרסק ברבעון הראשון

ברבעון הראשון של 2024, יצוא הרכבים החשמליים הסיניים לישראל התכווץ ב-51%, כך לפי נתונים שפרסם המכס בסין. אלו הסיבות לכך ● קבוצת ב.מ.וו חשפה חשמלית חדשה של המותג "מיני", XPENG מתחילה לייצא קרוס־אובר חשמלי חדש ו־DAYUN משיקה סדאן גדולה ומפוארת - וכל אלו יגיעו לישראל עוד השנה ● השבוע בענף הרכב

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית