גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיריות בגירעון כרוני, ולא נראה שיש מוצא

רשויות מקומיות רבות סובלות מגירעון בשווי של עשרות אחוזים מהכנסתן. מה המחיר, לאילו עיריות יש ברירה ולאילו אין? ● בחירות מקומיות 2023 - כתבה רביעית בסדרה

מה עושים כשהעיריות בגירעון כרוני / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
מה עושים כשהעיריות בגירעון כרוני / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הגזבר היוצא מחק יתרות של ספקים בחובה ללא רישום הוצאות העירייה, ובכך נפגע הניהול החשבונאי התקין של העירייה ונוצר מצג מטעה ביחס להוצאות העירייה בפועל", כתב מבקר המדינה על טבריה, שנאבקה ב־2017 עם חובות הולכים ותופחים. "היקפן האמיתי של חלק מהוצאות העירייה בשל חובות לספקים, נותני שירותים וגופים אחרים, לא נרשמו כנדרש ובכך נוצר מצג מטעה ביחס למצבה הכספי של העירייה", המשיך המבקר.

ב־2018 הדיח רון קובי את ראש העיר טבריה יוסף בן דוד, אולם קובי לא הצליח להקים קואליציה והעירייה נכשלה בלהעביר תקציב שיאזן את הרשות הגירעונית ויכניס בה שינויים נדרשים. בסופו של דבר מונתה לעיר ועדה קרואה שב־2020 עברה לשליטתו של בועז יוסף, מקורבו של שר הפנים אריה דרעי. יוסף הצליח לשפר דרמטית את מצבה הכספי של העיר, מה שהיה אמור לתת לו יתרון גדול כשהחליט להתמודד על ראשות עיריית טבריה בבחירות הנוכחיות. אך החוק שהיה אמור לאפשר לו לעשות כן נפסל בבג"ץ.

טבריה היא רק דוגמה אחת לרשות מקומית שנוהלה בצורה כושלת, ודרשה התערבות חיצונית: "טבריה סבלה מהגירה שלילית של אוכלוסיה חזקה כלכלית, וכניסה של אוכלוסיה חלשה שנהנית מפטורים נרחבים מארנונה, ויצרה עומסים גדולים על שירותי החינוך והרווחה. בנוסף, ההכנסות מעסקים של טבריה הידרדרו בעקבות מצב התיירות בעיר, וחוסר היציבות השלטוני לא מאפשר תכנון ארוך טווח", אומר מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר ועמית במכון למחשבה ישראלית.

"פרויקטים שלא נעשו בהליך מסודר"

ברשויות אחרות הבעיות שונות: "יש רשויות שמנהלות 'גירעונות מגירה': פרויקטים שלא נעשים בהליך מסודר, אלא התחייבויות שלא עברו מספיק ביקורת אצל גזבר או במכרז", מספר כהן.

"יום אחרי הבחירות מתחלף השלטון, ומתברר שכל מה שתיארו לפני הבחירות הוא לא נכון, וראש הרשות החדש מגלה 'חשבוניות מגירה' שכבר התחייבו אליהם - וככה נכנסים לגירעון". התנהלות כזאת מאפיינת בדרך כלל רשויות קטנות וחלשות, בעיקר במגזר הערבי והבדואי: בקלנסווה, דלית אל-כרמל ועספיא יש חובות כבדים במיוחד, שמגיעים ליותר מפי שניים מההכנסות השנתיות של הרשות המקומית. בעוד שהרצליה, כעיר איתנה ומבוססת, לא צריכה מלוות וגרעונות - הרי שרשויות רבות במגזר הערבי כמו רהט פשוט אינן מסוגלות לקחת הלוואות, או שמה שמוצע להן בתנאים בעייתיים שהופכים את זה ללא משתלם.

האיחורים מתגלגלים למחיר של הספק

לגירעונות יש מחיר כבד בטווח הארוך: "גירעון מתגלגל בדרך כלל לספקים, שדוחים להם תשלומים, והשאר בחובות לבנקים. על הלוואות מהבנקים יש ריבית, שגבוהה היום במיוחד - וגם לחובות לספקים יש מחיר. אם אני ספק של רשות מקומית שמשלמת באופן קבוע באיחור, אכניס את זה לתמחור שלי. וכשאי אפשר לתמחר אחרת, נניח במכרזים - זה יכול להדיר ספקים טובים מלעבוד עם עיריות, זה יוצר פחות תחרות - ובעקבות כך העירייה צריכה לשלם יותר על אותו שירות", אומר יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת בילד אסטרטגיה אורבנית. "היום, תל אביב היא אחת הרשויות היחידות שמשלמות בשוטף פלוס שלושים".

אך גירעונות כבדים אינם מאפיינים רק רשויות חלשות. מרדכי כהן מוסיף ש"גם עיריות חזקות, כמו רמת השרון ופתח תקווה, יוצרות לעיתים גירעונות עצומים בתב"רים (תקציב בלתי רגיל שמשמש לפרויקטי פיתוח חד־פעמיים, ע"א). לקחו את הכסף הממשלתי ורשמו אותו כמה פעמים כנגד כמה פרויקטי תב"ר.

"חשבו שזה בסדר כי לא היה ברור איזה פרויקטים יקומו ומתי. אבל אם שני פרויקטים מתקדמים? לכאורה, זו שמחה וצהלה - אבל התקציב לא יכול להספיק. אם מתנהלים בצורה מקצועית, צריך לעצור ולדווח בשלב הזה, אבל המון פעמים לא עושים את זה, מנסים לרקוד על שתי החתונות - וזה יוצר גירעון".

אך למרות הדוגמאות הללו, קשה להתעלם מחלקן הלא פרופורציונלי של הרשויות הערביות בגירעונות הכרוניים. בעיני אופיר פינס־פז, שר הפנים לשעבר שעומד בראשות המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, "כלפי 80 הרשויות הערביות קיימת אפליה ממוסדת שתשאיר אותן קטנות ונזקקות. כשרשות מקומית מקבלת רק שליש מהתקציב שלה בהכנסות עצמיות, היא בהכרח תהיה בגירעונות כרוניים ותלויה תלות מוחלטת בשלטון המרכזי".

הוא מצביע על בעיות מבניות שהרשויות הערביות סובלות מהן: "הקרקעות שלהן מצומצמות, והקרקעות הפנויות מוחזקות בדרך כלל במועצות האזוריות. למשל סח'נין מוקפת במועצה האזורית משגב. הקרקעות הן לרוב גם פרטיות, ולך תפקיע אדמות מחמולות בשביל לייצר אזורי מסחר ותעשייה. זאת, בניגוד לקרקעות של רמ"י, שאפשר להמיר יותר בקלות. התוצאה היא שאין כמעט כלים ליצירת הכנסות עצמיות".

פינס מוסיף ש"יישובים ערביים לא גובים הרבה ארנונה, וזה מכניס אותם לתוכניות הבראה חוזרות ונשנות. האוצר קובע יעד לגביית ארנונה, הן נכשלות, ומביאים עוד תוכנית הבראה והסרט חוזר על עצמו שוב ושוב. בסוף אין מספיק עסקים שייצרו הכנסה".

שרביט מביא כדוגמה את טייבה, שפשטה את הרגל ועברה לידי נאמן, ומשם לתוכניות הבראה - שגם היא נכשלה. באוקטובר 2021 קיבלה העיר תוכנית לסגירת חובות בסך 60 מיליון שקל.

חלק מהבעיות מנובעות מהפער העצום שהממשלה המרכזית מכתיבה בין הארנונה למגורים לארנונה לעסקים, שהיחס ביניהן יכול להיות גם פי 4. הארנונה למגורים היא גירעונית, ואינה מפצה על ההוצאות הנדרשות לטובת אותם תושבים - בעוד שעסקים מכניסים יותר ודורשים פחות הוצאות.

פער עצום בין הארנונה למגורים לארנונה לעסקים

ברשויות כאלה יש פעמים רבות גם בעיות של תרבות פוליטית בעייתית: ד"ר יניב ריינגוורץ, מרצה בכיר במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, מדבר על "גורמים פנימיים" ברשויות המקומיות כמו "איכות הניהול והתרבות הפוליטית, שיוצרים מינויים פוליטיים וחמולתיים, שמשפיעים על איכות הניהול של כל הרשות. ברשויות הערביות זה כמובן מוכר, אבל גם ברשויות חרדיות לעתים ממנים לפי חצרות - וגם זה סוג של חמולות. אפילו ברשויות יהודיות לא-חרדיות יש כל מיני סוגים של שבטים, והניהול נראה בהתאם".

אחת הבעיות שזה יוצר היא "תקציבי בלוף" כפי שמגדיר זאת יוגב שרביט. "יש רשויות שמתכננות תקציב שלא משקף את היכולת לבצע פעולות בפועל. כותבים מספרים, ובסוף מוציאים מה שרוצים. זה יוצר גירעון. אפשר לרמות את משרד הפנים שנה, שנתיים, ואז ימנו גזבר מלווה. אבל גם יכולת הפיקוח שלו לא מושלמת".

סיפורי ההצלחה: תל אביב, יקנעם, בני ברק

מרדכי כהן נותן דוגמאות ספציפיות יותר: "יש רשויות שמתנהלות בצורה לא מקצועית. למשל, נהריה יצרה גירעונות באופן קבוע במשך שנים בתקופת ז'קי סבג, וכל שנה היה צריך לראות איך פותרים את הבעיות. גם מועצות אזוריות כמו מרום גליל ומעלה יוסף מאשרות תקציב שלא תמיד קשור להוצאות שמתכוונים להוציא".

אך למרות כל הקשיים והפיתויים, המעמד של רשות גרעונית ונזקקת אינו גזירה משמיים. כבר במצב היום יש רשויות שהצליחו לבצע שינוי אדיר ולהפוך מעיריות חלשות כלכלית לאיתנות במיוחד. אחד הדוגמאות המפתיעות היא תל אביב: "לפני 30 שנה תל אביב סבלה מגירעונות כרוניים", מספר אופיר פינס-פז. מרדכי כהן אף משווה את מצבה של תל אביב דאז למצבן של רשויות ערביות רבות היום.

"אבל מאז המצב השתפר לאין ערוך", אומר פינס. "היום יש מגדלים ואזורי תעסוקה, עם ארנונה יקרה מאוד לעסקים. תל אביב גם הפכה להיות עיר תיירותית חזקה".

גם "יקנעם, שהייתה עיירת פיתוח חלשה וגירעונית כרונית, השיגה אזור תעסוקה ותעשייה שקיבלה מעמד של אזור פיתוח א' למרות היותה דרומית יחסית. מפעלים עברו לאזור התעשייה, והארנונה מהם דרמטית והיום היא בתנופה בלתי רגילה".

מרדכי כהן מביא כדוגמאות את "בני ברק, שהייתה עם גירעונות מטורפים והיום אחרי הקמת אזור התעשייה נמצאת במצב טוב יותר. בת ים הייתה עיר נרקומנית שהייתה אוכלת את הנכסים שלה בשביל מקורות תקציביים לשוטף, ועברה תוכנית הבראה בהצלחה". המשותף לכל אלו הוא פיתוח מקורות הכנסה, בעיקר סביב אזורי תעשייה ומסחר.

אך מעבר לשינוי הנדרש במערכת התמריצים, יש דברים שאפשר לעשות גם כאן ועכשיו: "לעתים יש התנהלות לא תקינה, על גבול השחיתות. למשל, הוצאות שמותנות בקבלת הכנסות מסוימות, אבל גם כשההכנסות לא מגיעות - משרד הפנים לא עוקב. צריך לעצור גירעונות כבר כשהם מתחילים, ולא כשהם מתנפחים למיליונים. משרד הפנים צריך מנגנון עם דאטה משוכלל ומיידי כדי לעקוב אחרי זה", אומר מרדכי כהן "צריך להגדיל הכנסות, צריך מסחר ותעשייה שיביאו ארנונה. וגם לרתום את הממשלה לרשויות החלשות כדי להביא כסף למנועי צמיחה".

עוד כתבות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח