המשק הישראלי בהאטה / צילום: כדיה לוי
על פניו נראה כי הסביבה הכלכלית בישראל עודנה חזקה. נתוני התמ"ג האחרונים שפורסמו העידו כי הצמיחה בישראל עדיין מייצרת פער תוצר חיובי, ובמקביל שוק התעסוקה יציב ואיתן, כאשר שיעורי האבטלה הגיעו לרמות שפל. אך למרות הנתונים המעודדים, בלידר שוקי הון ובבית ההשקעות מיטב מעריכים כי האינדיקטורים המעידים על התמתנות בפעילות הכלכלית בישראל דווקא הולכים ומתרבים.
● ניתוח | האינפלציה בארה"ב: בשוק מתקשים לפרש את הפד, ומזהירים מתרחיש שנות ה-70
● ניתוח | שתי מניות היכו את המדדים בת"א, והקשר לחברה ששברה כל שיא אפשרי
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מסביר בשיחה עם גלובס כי "נתוני הצמיחה ברבעון השני של השנה עמדו על 3%. על פניו מדובר בנתון מאוד מעודד, אך כשבוחנים את הנתונים לעומק התמונה נראית קצת אחרת. הצריכה הפרטית לנפש למשל נמצאת בקיפאון, סעיף הייצוא ירד ובסעיף ההשקעות לא נרשמה צמיחה".
"לצד כל אלה, נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה בפדיון של סך ענפי הכלכלה בשיעור שנתי של 0.7% ברבעון השני של השנה, זאת לאחר עלייה בשיעור של 0.4% ברבעון הראשון. במקביל, מעבר לירידה בפדיון ענפי המשק, מסתמנת התכווצות במסחר הקמעונאי־סיטונאי בשיעור של 3.1%, וירידה של 10.1% בפדיון בענפי שירותי אירוח ואוכל. בסוף הרבעון, מסתמנת האצה בקצב הירידה בפדיון (לפי נתונים בניכוי עונתיות) עם ירידה של 2.2% בחודש יוני".
גם בפעילות התעשייה, יונתן כץ וכלכלני לידר מציינים כי "נרשמה ירידה של 1.8% בייצור התעשייתי ברבעון השני של השנה, לאחר ירידה של 1.7% ברבעון הראשון וירידה חדה במיוחד בייצור של ענפי ההייטק (3.4%- ברבעון ב'). גם מדד מנהלי הרכש בתעשייה ממשיך להצביע על התכווצות (עמד על 48.3 נקודות ביולי), עם ירידה בהזמנות לייצוא (45.6 נק'). עם זאת, בלידר מציינים כי נרשמה עלייה בהזמנות לשוק המקומי (55.3 נק')".
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מצטרף לדבריו של כץ ומציין כי "הירידה בצמיחת המשק משקפת קודם כל את ההשפעה של המדיניות המוניטרית המרסנת. סך הכנסות הבנקים מהריבית הגיעו ברבעון השני ל־32 מיליארד שקלים. לפני שהריבית התחילה לעלות ההכנסות הסתכמו ב־46 מיליארד שקלים בארבעה רבעונים. מדובר בגידול בהוצאה של העסקים ומשקי הבית לריבית, במקום לצריכה והשקעות, של קרוב ל־90 מיליארד שקלים בשנה שמהווה כ־5% תמ"ג. אם נכלול גם את האשראי החוץ־בנקאי נגיע לסכומים גבוהים עוד יותר".
שוק העבודה הדוק
"למרות הסימנים להתמתנות פעילות המשק הישראלי, שוק העבודה בישראל אינו תואם את החולשה בפעילות הריאלית", מסביר כץ. "למרות שבגילאים +15 לא נוצרה תוספת מועסקים בחודשיים האחרונים (נתונים בניכוי עונתיות), נתון זה מעט מטעה. בהסתכלות על חתך הגילים העיקריים (25־64), נוצרה תוספת של 19.5% מועסקים בחודש יולי, ושיעור האבטלה ירד לשפל של 3% מ־3.3% בחודש יוני".
"בדרך כלל, בחודשי הקיץ מצטרפים תלמידים וסטודנטים לשוק העבודה, אך השנה כנראה פחות. הסתכלות על הגילים העיקריים מצביעה על שוק עבודה עדיין הדוק עם קליטה מהירה של עובדים חדשים. מסתמן גידול במספר המועסקים בתעשייה וירידה במספר המועסקים בענף המידע והתקשורת (הייטק שירותים)".
כץ מתייחס להערכותיו לגבי המגמה העתידית בשוק התעסוקה בישראל: "בדרך כלל, ההשפעה של העלאות ריבית מחלחלת לשוק התעסוקה כשנה וחצי בממוצע מתחילת נקיטת הצעדים, ולכן להערכתנו נתחיל לראות את שיעור האבטלה מטפס למעבר לשיעור של 4% בתחילת 2024".
זבז'ינסקי מציין גם הוא בסקירתו כי שיעור האבטלה במשק נמוך, אך בעתיד שוק העבודה צפוי להיחלש. "למרות הנתונים הטובים, אנו מעריכים ששיעור האבטלה יעלה בשנה הקרובה בהשפעת היחלשות בכלכלה. הירידה בביקוש לעובדים כבר באה לידי ביטוי בירידה במספר המשרות הפנויות ובציפיות העסקים לגיוס עובדים בסקר הערכות בעסקים".