גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמות המחירים בשוק הנפט מאיימות להביא את אבו דאבי וריאד להתנגשות

בזמן שערב הסעודית מובילה מדיניות של הפחתת הפקת הנפט ממאגריה, באיחוד האמירויות מסרבים ליישר קו ובמקביל נהנים מהתוצאות: מכירות במחיר גבוה ● וגם: ערב הסעודית מאבדת אחיזה בשוק ההודי לטובת רוסיה

מתקן נפט של עראמקו בערב הסעודית / צילום: Associated Press, Amr Nabil
מתקן נפט של עראמקו בערב הסעודית / צילום: Associated Press, Amr Nabil

עיני העולם כולו נשואות לאחרונה למתרחש בענף הנפט. תוך חודש וחצי, מדינות אופ"ק פלוס בהובלת ערב הסעודית ורוסיה גרמו באמצעות מהלכי קיצוצים בהפקה לזינוק של כ-17% במחירי הנפט.

האינפלציה בארה"ב: בשוק מתקשים לפרש את הפד, ומזהירים מתרחיש שנות ה-70 | ניתוח
ישראל בצמרת יוקר המחיה של ה-OECD, אבל באיזה מקום?

בשבועיים האחרונים אמנם חלה מגמת ירידה במחירים בשל החשש מירידה בביקושים, אך ההשלכות הכלכליות של מחירי נפט שעדיין גבוהים על העולם ברורות (התייקרויות הדלק והתעופה משפיעות ישירות על מחירי השינוע וכך גם על מחירי מרבית המוצרים בעולם), כאשר גם ערב הסעודית נפגעת דרך ההאטה הניכרת בצמיחה העולמית.

בד בבד, במקרה של רוסיה, העיצומים של המערב נגדה נותנים את אותותיהם בדמות צניחה בהכנסות. אלא שבאותה עת יש גם מרוויחה כלכלית גדולה מהסיפור, ולא רק ברמה הגיאו-פוליטית, וזו איחוד האמירויות שהפכה למכשול בפני קידום האינטרסים של השכנים הסעודיים.

אף שהן שכנות, אבו דאבי וריאד לא רואות עין בעין בכל - או ליתר דיוק שני מנהיגיהן: נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד ונסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן. ניתן לראות זאת בהתנהלות מול ישראל לאחר הסכמי אברהם, בעמדות הסותרות בעניין תימן שבה מתחוללת מלחמת אזרחים עקובה מדם מאז 2014, וכך גם במדיניות ההפקה שמובילות ערב הסעודית ורוסיה במסגרת אופ"ק פלוס.

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות / צילום: Associated Press, Kamran Jebreili

אבו-דאבי שואפת לטפס בסולם הייצור

ככלל, אופ"ק, ארגון יצואניות הנפט בהובלת ערב הסעודית שחולש לבדו על כ-30% מהפקת הנפט בעולם - הוא ארגון סבוך באינטרסים. אז כשמתווספות אליו שותפותיו במסגרת קואליציית אופ"ק פלוס בהנהגת רוסיה, כוחן אמנם מתוגבר ל-40% מההפקה העולמית, אבל בליל האינטרסים גדל פי כמה.

הסוגיה הזו באה לידי ביטוי היטב כאשר ערב הסעודית הודיעה על חיתוך ההפקה שלה לפני כחודש ל-9 מיליון חביות ביום, איחוד האמירויות נמנעה מצעד דומה. זאת, משום שלשיטתם, לאחר שמאז אוקטובר הפחיתו בעצמם את קצב ההפקה מכ-3.2 מיליון חביות ביום לכ-2.9 מיליון, כעת "זה מספיק לייצוב השוק".

ברור כי העמדה הזו לא עומדת בקנה אחד עם עמדות ריאד שתמשיך בקצב ההפקה שנמוך מאלו של ימי הקורונה, ומדעתה של רוסיה שתצמצם בספטמבר את קצב ההפקה שלה ב-300 אלף חביות ביום נוספות. איחוד האמירויות היא אמנם מפיקת הנפט השלישית בהיקפה באופ"ק ובפער רב מהקצב של ערב הסעודית, אבל היא בהחלט מהווה מכשול לקידום האינטרסים הגיאו-פוליטיים של מוחמד בן סלמאן הן בשל ההחלטה הנוכחית והן בעקבות תוכניותיה ארוכות הטווח.

מוחמד בן סלמאן / צילום: Associated Press, Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace

אבו-דאבי כבר קיבלה אישור להגביר את קצב ההפקה ב-200 אלף חביות ביום ב-2024 ל-3.2 מיליון חביות ביום, ומבחינתה גם ללא אישור הקרטל מתכוונת להגדיל את כושר ההפקה ל-5 מיליון חביות ביום עד 2027.

כושר הפקה שכזה צפוי להועיל לאמירותים באופן שבו מכל עליית מחירי נפט הם ירוויחו הרבה יותר מהמצב הנוכחי שבו במילא הם מניבים יותר הכנסות, בשל החלטתם לא לחתוך את ההפקה מתחת ל-2.9 מיליון חביות ביום.

בד בבד, קצב שכזה ימתג את איחוד האמירויות בתור המפיקה השנייה בהיקפה באופ"ק, בעת שכבר כיום התמ"ג לנפש של המדינה (53,757) גבוה משמעותית מזה של ערב הסעודית (30,436). ההפרש הזה מושפע גם מהנתונים שממחישים כי האמירותים מצליחים להוריד את התלות בנפט.

ב-2022, היקף המסחר שאינו נפט קפץ ב-17% ל-2.2 טריליון דירהאם (כ-599 מיליארד דולר). בה בעת, ייצוא שאינו נפט צמח ב-6% מ-366 מיליארד דירהאם בשנה הקודמת וב-52% מאז 2019, ואילו הייבוא קפץ ב-22% ל-1.25 טריליון דירהאם.

המאבק המשולש מתנקז במדינה המאוכלסת בעולם

על אף הנתונים המעודדים, אין ספק כי דיפלומטיית הנפט עדיין מניעה את איחוד האמירויות עבור הגשמת מטרותיו הבינלאומיות של מוחמד בן זאיד. במקרה של יפן, למשל, איחוד האמירויות היוותה בחודש יוני את מקור ייבוא הנפט השני בהיקפו עם 25.63 מיליון חביות, שהיוו 37.4%. לצורך ההשוואה, ערב הסעודית הייתה הבכירה עם 41.4%.

את המאבק המשולש של איחוד האמירויות עם ערב הסעודית ורוסיה בזירת הנפט אפשר לראות גם אצל ייבואנית גדולה אף יותר, הודו. בזמן שנודע כי ביולי הביקוש לנפט של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הסתכם ב-4.7 מיליון חביות ביום, מתחת לציפיות, וצמיחת הביקוש ברמה השנתית צנחה מ-190 אלף חביות ביום ביוני ל-84 אלף ביולי, התגלה מנתוני בנק בארודה כי ב-2022 זינק היקף ייבוא הנפט השנתי מרוסיה בפי עשרה - מ-2% ל-20%. כך, לפי הערכות האנליסטים של הבנק, הודו חסכה כ-5 מיליארד דולר, שהרי על כל טון נפט גולמי רוסי זול יותר - הם חסכו כ-89 דולר.

המפסידה הגדולה ביותר מהמגמה הזו אינה איחוד האמירויות, אלא ערב הסעודית. בחודש מאי, רוסיה ייצאה 1.96 מיליון חביות ביום להודו והיוותה 42% מתוך כלל הייבוא - שיא למדינה בודדת בשנים האחרונות. מנגד, הייבוא מכלל מדינות אופ"ק הגיע לשפל של 39%, בהשפעת 560 אלף טונות בלבד מערב הסעודית. הכמות הנמוכה ביותר מאז פברואר 2021, קרי ימי הקורונה.

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: AP - Vladimir Astapkovich

את המגמה הזו שמשפיעה גם על איחוד האמירויות, גם אם לא בעוצמה שבה נפגעים הסעודים, מנסה מוחמד בן זאיד לבלום. לאחרונה, הודו ואיחוד האמירויות החליטו להסדיר את המסחר בנפט באמצעות המטבעות המקומיים, רופי ודירהאם, כאשר בית הזיקוק הגדול ביותר בהודו החל לשלם על מיליון חביות נפט ברופי. זהו חלק מתהליך רחב יותר של הימנעות מתשלום בדולר, אבל הסיבה לקידום נושא תשלומי הנפט ברופי ברורה.

שוק הנפט והאינטרסים ששזורים בו צפויים לתת את הטון בכלכלה העולמית בחודשים הקרובים, ואולי גם להביא לעימות דיפלומטי ישיר בין איחוד האמירויות לבין ערב הסעודית.

עוד כתבות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פתיחת המסחר בבורסת דרום קוריאה בתחילת השנה. מזנקת לשיאים חדשים / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

הקוספי זינק בכ-3% לשיא חדש: "קוריאה היא שוב השוק המוביל באזור"

לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו