גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם עוד חוקים וסמכויות יסייעו לפתור את בעיית הפשיעה בחברה הערבית?

לאחר הנסיגה של שר האוצר סמוטריץ' בעניין העברת הכספים לרשויות המקומיות בחברה הערבית, הודיעה הממשלה כי תקדם חבילת חוקים למאבק בפשיעה ● אך כשצוללים לפרטים, מגלים שחלק מהכלים להתמודד עם המשבר כבר עומדים לרשות הממשלה. הבעיה היא ביישומם

הפגנה נגד האלימות בחברה הערבית בתל אביב / צילום: Reuters, Mostafa Alkharouf
הפגנה נגד האלימות בחברה הערבית בתל אביב / צילום: Reuters, Mostafa Alkharouf

עם מספר שיא של נרצחים וברקע החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעביר לרשויות המקומיות הערביות תקציבים בסך 200 מיליון שקל, אותם הקפיא בחודשים האחרונים, הממשלה הודיעה כי תקדם חבילת חוקים כדי להתמודד עם הפשיעה הגואה בחברה הערבית.

סוגיית החקיקה שבה בכל פעם שעולות טענות ביחס לטיפול בפשיעה בישראל. זה נכון לעבירות מין, זה נכון לעבירות טרור וזה נכון כמובן גם לפשיעה בחברה הערבית. האם באמת עוד סמכויות ועבירות זה מה שצריך?

דעה | מעצרים מינהליים פליליים והחרמת רכוש יעילה הם צו השעה
דעה | האלימות בחברה הערבית לא תיפתר רק באיסוף כלי נשק

לשם מה נועדה החקיקה?

החקיקה בכנסת נחלקת בעיקר לשניים: הצעות חוק ממשלתיות שיוזמים משרדי הממשלה, והצעות חוק פרטיות שמגישים הח"כים. בעוד שהצעות חוק ממשלתיות מגובשות אחרי עבודות מטה ממושכות, בשיתוף כל המשרדים הרלוונטיים והייעוץ המשפטי, ולבסוף מועברות להערות הציבור, הצעות חוק פרטיות אפשר פשוט לנסח בלשכת הח"כ ולהגיש. היתרון של ההצעות הממשלתיות ברור: גורמי מקצוע, עובדות ונתונים. הדרישה לכך נעדרת מההצעות הפרטיות, מה שהופך אותן, לטענת משפטנים בשירות המדינה, להרבה פחות אפקטיבית.

מרבית ההצעות החוק הפרטיות הפליליות נוגעות להחמרת ענישה, בין היתר באמצעות הוספת עונשי מינימום וקביעת עבירות חדשות. זאת, אף שוועדה ממשלתית, ועדת דורנר, קבעה שעונשי מינימום למשל, ממש לא אפקטיביים. בנוגע לעבירות חדשות, הטענות שמעלים פעמים רבות במשרד המשפטים הן או שאין בהן צורך, כי הדין הקיים מספיק, או שנדרשת בדיקת עומק על מנת להבין את הנחיצות שלה והשאלה אם אפשר יהיה להרשיע בה, כך שלא תהיה סתם קישוט בספר החוקים.

דוגמה מעניינת שעלתה לאחרונה, היא החוק המכונה "חוק הפרוטקשיין". הכוונה היא לתיקון לחוק העונשין שקבע עבירה ל"גביית דמי חסות" ואשר הוגש כהצעת חוק פרטית. החוק שעבר לא כולל את כל מסקנות עבודת המטה שנערכו שנה קודם לכן בשיח בין המשרדים, ובו בחנו כיצד ניתן יהיה באמת לצוד את המקרים שהחקיקה הקיימת היום לא מצליחה. כעת טוענים משפטנים כי העבירה שעברה אינה באמת מועילה, כפי שניתן ללמוד מכתב האישום שפורסם כי הוגש על בסיסה, אך נשען גם על העבירה הקיימת של סחיטה באיומים.

סמכויות כבר יש

סוג אחר של הצעות חוק מבקש הוספה של סמכויות שיטור ואכיפה, בהן יותר חיפושים ללא צו ואפשרויות חדירה למחשבים ולטלפונים. גם חילוט הוא כלי שאוהבים לבקש להקל בתנאיו. המשטרה טוענת פעמים רבות כי הכלים האלה דרושים לה, בעיקר עבור הטיפול בפשיעה במגזר הערבי, וזאת מאחר שרמת שיתוף הפעולה בו עם רשויות האכיפה נמוכה ביותר.

אולם, מנגד נטען על ידי משפטנים כי גם אם מתן עוד סמכויות יכול להועיל, יש ראשית לבחון מה נעשה בסמכויות שכבר יש ומדוע יש צורך בעוד, וזאת בפרט בשים לב לפגיעה הפוטנציאלית של סמכויות משטרתיות על זכויות אדם בסיסיות והאפשרות של ניצול שלהן לרעה. "הכנסת טובה מאוד בלחוקק, אך גרועה מאוד בלבדוק אם החקיקה שלה אפקטיבית", הוא משפט שנשמע במסדרונות סלאח א־דין פעמים רבות. יש כלים שלא משתמשים בהם, ואלה שמבוקשים, יכולים להיות מסוכנים ביותר.

לא פתרון יחידי

התשובה לשאלה כיצד ניתן לטפל בפשיעה בכלל ובחברה הערבית בפרט מורכבת מהרבה משתנים. האם עוד חוקים יכולים לסייע? אולי. האם הם יכולים להזיק? גם יכול להיות. ומכל מקום - האם אין מה לעשות בלעדיהם?

הנתונים שהצביעו על ירידה משמעותית ראשונה במספרי הנרצחים בחברה הערבית בשנה שעברה, מחייבים התבוננות בצעדים שנעשו על סמך המצע החקיקתי שהיה קיים.

גורמים שעבדו אז במשרד לביטחון פנים מספרים על אכיפה משולבת, שכללה גורמים מכלל הרשויות, כולל מי שלכאורה אינם נחשבים ל"שותפים הטבעיים" לטיפול מהסוג הזה, דוגמת רשות המסים או משרד הפנים; על ישיבות שבועיות שבהן כלל הגורמים נדרשו לתת דין וחשבון על ההתקדמות שלהם; על פתיחתן של תחנות משטרה ביישובים ערביים, כמו ג'סר א־זרקה; על הפניית המשאבים של השיטור העירוני לערבים ערביות; על גיוסן של הרשויות המקומיות, ועל המחויבות שזה יצר בקרב התושבים שהתחילו לשתף פעולה לראשונה עם הרשויות; ועל הקצאה של כוח אדם למשימה. גם ההבנה שמקורו של חלק ניכר מן הפשיעה הוא כלכלי ושבו יש להתמקד הייתה משמעותית.

מצב הפשיעה היום, מודים רבים, אינו מה שהיה לפני שנה או שנתיים. אך העובדה שגם ללא עוד חוקים נמצאו פתרונות אפקטיביים מלמדת שחקיקה, בטח אם מה שהיא מבקשת עוד עבירות ועוד סמכויות, אינה מספיקה. אפילו אפשר בלעדיה.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם