כנסיית וסילי הקדוש במוסקבה. אף אחד לא יודע מי היה האדריכל / צילום: Shutterstock
ג'יימס ה' בילינגטון היה סופר ומרצה להיסטוריה ב"הרווארד" וב"פרינסטון". הוא שימש כספרן של הקונגרס מ־1987 עד 2015
רוסים מחפשים בימינו משהו שהוא שלהם באופן ייחודי. כשהם נפרדו ממערכת פוליטית שהתבססה על אתיאיזם, הם גילו מחדש את הכנסיות שלהם.
שתי כנסיות עתיקות ואקזוטיות, כנסיית וסילי הקדוש במוסקבה והכנסייה בעיר קיז'י בצפון רוסיה, שרדו את התקופה הסובייטית, והן תמיד מככבות בחוברות ובספרים המוקדשים לייחודיות של התרבות הרוסית. לשתיהן "גגות אוהל" וכיפות בצל ששלטו בקו הרקיע של רוסיה בימי הביניים. כל אחת מהדהדת מסורת מאוד שונה: האחת, את השלטון הריכוזי האימפריאליסטי; השנייה, את היזמות של אנשי האזורים המרוחקים ברוסיה. שתיהן נטועות בהיסטוריה של רוסיה.
עמדת תצפית על מצעדים צבאיים
כנסיית וסילי הקדוש, החולשת על הכיכר האדומה, היא סמל של אוטוקרטיה תיאטרלית; הכנסייה בקיז'י היא סמל של כושר המצאה. הריכוז האוטוריטרי גדל לאחרונה תחת הנשיא ולדימיר פוטין. אבל גם הוא אוהב את הכנסייה בקיז'י והוא צירף את הכומר החדש שלה לנסיעתו לניו יורק ב־2006.
● הציור שהמבקרים הכריזו עליו כעל פריצת דרך אמנותית
● הוא יצא לפני 56 שנה, ועדיין הוא נחשב לאחד מסרטי הפשע החשובים בהוליווד
● החשיבה הגאונית של הבמאי הפכה את הסרט לאחת היצירות החשובות בקולנוע
כנסיית וסילי הקדוש נבנתה בין 1555 ל־1561 בזמן השלטון של איוואן הרביעי, שכונה "איוואן האיום", כדי לציין את כיבוש העיר קאזאן ואת הרחבת השליטה הרוסית באסיה. עד היום זה הבניין שהכי קרוב לקרמלין בלב מוסקבה, שנחשבה אז לרומא השלישית. הוא נקרא על שמו של שוטה קדוש בעל נבואות והארכיטקטורה שלו רוויה ביומרה תיאוקרטית וסימבוליזם אפוקליפטי. הוא מתנשא מעל הכיכר האדומה, שהייתה ידועה אז כ"האש" (פוז'אר). המגדלים האדומים מסמלים את להבות הנר הבוערות בפני ה"איקונה" של הקרמלין; ויורשו של איוואן, הצאר בוריס גודונוב, נאבק לבנות 12 שערים לקרמלין כפי שכתוב בספר ההתגלות לירושלים החדשה.
תשעה גגות האוהל הלא סימטריים של כנסיית וסילי הקדוש מתנשאים מעל שמונה קפלות קלסטרופוביות ומעל חלל תפילה מרכזי צפוף. המקום שימש לעתים קרובות כנקודת מפגש לתהלוכות דתיות, או כעמדת תצפית על מצעדים צבאיים.
22 כיפות בצל שהן פלא אדריכלי
למרות שנבנתה ב־1714, מאה וחצי אחרי כנסיית וסילי הקדוש, כנסיית קיז'י מייצגת אידיאל רוסי מוקדם יותר מזה של האוטוקרטיה הצבאית של איוואן הרביעי. העיר קיז'י נמצאת בגבול הצפוני של רוסיה, שנפתח ונשלט באופן רופף על ידי עיר ימי ביניימית פרוטו־דמוקרטית בשם נובוגרוד, שהייתה קשורה למערב דרך "ברית ערי הנזה", קונפדרציה של גילדות מסחריות בין כמה ערי מסחר בצפון אירופה. הכנסייה עצמה הייתה מקום המפגש המרכזי של כ־100 קהילות קטנות המפוזרות באיים אחרים, חצאי איים ויערות - שבכל אחת מהם קפלה קטנה משל עצמה.
כנסיית קיז'י נבנתה על קרקע גבוהה, עליה הוקם בעבר מקדש לאלת שמש פגאנית. באזור צפון אור השמש היה חצי קדוש. החורפים הארוכים היו מפחידים בגלל החושך ולא רק בגלל הקור. אייקונות המתארות את הופעתו של ישו כמשיח מאירות אותו באור שמש מסנוור. האייקונה של ג'ורג' הקדוש עם הסוס הלבן, למשל, מסמלת את אלת השמש הקדומה יותר.
באזורים אלה הסובלנות הייתה חלק מהאמונה. התושבים האמינו, בו זמנית, גם ברוחות הפגאניות הישנות וגם באל הנוצרי החדש. בפטרוגליפים של מחוז קיז'י ניתן למצוא דימויים משתי המסורות. איכרי האזור לא היו צמיתים. האזור הצפוני איבד הרבה מכוחו העצמאי כשמוסקבה בזזה והכניעה את נובגורוד.
הקהילה בקיז'י בנתה את הכנסייה לאחר הניצחון של רוסיה על שבדיה במסגרת מאבקי השליטה בצפון. זה היה הביטוי האולטימטיבי של התרבות הפנימית של רוסיה, שעוד התרחבה בתקופה זו.
כנסיית קיז'י היא פלא אדריכלי. 22 כיפות הבצל שלה משתלבות בגג אוהל בודד, המעניק למבנה מראה של עץ אשוח עצום ממדים, כמו העץ ממנו בנויה הכנסייה. הכל בכנסייה אורגני - היא בנויה מעץ, מוחזקת ללא מסמרים, ומקושטת באיקונות שצויירו בטמפרה על בסיס ביצה.
קיז'י היא מודל של הנדסה וגם של אקולוגיה. למרות הקישוטיות של חלקה החיצוני, כשיורד גשם הכנסייה מנקזת את המים ביעילות. חלקי העץ החיצוניים נחתכו בגסות על ידי גרזן, והם לא מרקיבים במהירות כמו עץ שנחתך במסור.
וסילי הקדוש וקיז'י: השוני בין הכנסיות
הרבה יותר אנשים ראו את כנסיית וסילי הקדוש בכיכר האדומה מאשר את כנסיית קיז'י באי בימת אונגה - ורוב האנשים בוחנים את ההיסטוריה של רוסיה דרך הפריזמה של הכוח האוטוקרטי במוסקבה ולא דרך היצירתיות במחוזות המרוחקים.
כנסיית קיז'י היא אנדרטה למסורת הנשכחת הזו, שהמשיכה להתפתח כשהממלכה הרוסית התפשטה צפונה, לאוקיינוס הארקטי, ומעבר לאוקיינוס השקט, לאלסקה, במאות ה־17 וה־18.
אף אחד לא יודע מי היה האדריכל של הכנסיות האלה. בפולקלור הרוסי מסופר כי את המתכנן של כנסיית וסילי הקדוש עיוורו או הטביעו, זאת כדי שלא ישחזר את ההישג האדריכלי שלו. על מי שבנה את כנסיית קיז'י מספרים כי שהוא זרק את הגרזן שלו לאגם וחי כאדם קדוש ביערות הצפון.
האוטוקרטים במוסקבה הסתכלו מהמרפסת הסגורה של כנסיית וסילי הקדוש וראו את אויבי השלטון מוצאים להורג בכיכר האדומה. בניגוד אליה, הכנסייה בקיז'י הייתה רחבה ופתוחה לשמיים, מקום בו אנשים מקומיים נפגשו כדי לפתור בעיות מעשיות, כשהם מוקפים נוף של אגמים ויערות.