גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלי כהן ואסף רפפורט / צילום: אוהד צויגנברג, נתנאל טוביאס

במהלך הימים האחרונים התברר כי בין אסף רפפורט, מנכ״ל חברת הסייבר וויז לבין שר החוץ אלי כהן מחבר קו דק משותף: שניהם הכשילו באמצעות החיבה העמוקה שלהם ליחסי ציבור עסקאות גדולות. שר החוץ הוציא ללא אישור מממשלת לוב הודעה על כך שנפגש עם שרת החוץ של המדינה המשוסעת, נג'לאא אל-מנקוש, וגרם אגב כך לסערה ציבורית במדינה, לפיטוריה ולבריחתה לטורקיה. החשיפה עוררה זעם רב במוסד, וגם אצל ראש הממשלה, על כך שמסכת יחסים חשאית שנפרשה על פני שנים נמחתה במחי פוסט אחד ברשתות החברתיות.

● דעה | רגע לפני החילוף ביניהם, כהן וכ"ץ נחפזים וגורמים לנזקים 
● החברות שמציגות: לעשות כסף מכסף 
● ניתוח |כמה באמת שוות המניות שמוכר דובי פרנסס? מאחורי הקלעים של הסכסוך המפתיע בהייטק 

אסף רפפורט, שרוכב על גל יחסי הציבור הגואה ממנו הוא נהנה בשנים האחרונות, גם הוא הביא שלא במתכוון לפגיעה בכבודו של עמיתו למקצוע, מנכ״ל סנטינל וואן תומר וינגרטן, וכתוצאה מכך לביטול השותפות בין שתי החברות בשיווק המוצרים. אגב כך, ניתן כבר לומר שאפסו הסיכויים להמשך המשא ומתן למיזוג החברות זו עם זו עליו דובר רבות בימים האחרונים.

ראשיתה של הפרשה בהדלפה שהגיעה לבלומברג בליל שישי האחרון על עסקה אפשרית לפיה וויז (Wiz) תרכוש את סנטינל וואן (SentinelOne). בידיעה הודתה דוברת החברה בהרחבה כי מתנהל משא ומתן כזה, הרעיפה מחמאות על החברה בניהולו של וינגרטן, ועל הדרך הוזכרה גם שיתוף הפעולה המתמשך בין שתי החברות בשיווק אקסקלוסיבי של מוצריהן. מקור ההדלפה של הסיפור לבלומברג איננו ידוע, אך רפפורט לא דאג לשמור על פרופיל נמוך גם כאשר זו כבר קרתה.

וויז כחברה, ורפפורט בתוכה, הם צרכנים כבדים של יחסי ציבור ושומרים על פרופיל תקשורתי גבוה בהרבה מהמקובל בתעשיית הסייבר. רק בתחילת החודש הופיע רפפורט על שער המגזין פורבס. הוא ועמיתיו לחברה מתארחים בכנסים רבים, מתראיינים תדיר לתקשורת ומפרסמים חדשות לבקרים נתונים מרשימים על צמיחה פנומנלית בקצב ההכנסות השנתי שלהם, בשונה מחברות אחרות שנוטות להשאיר נתונים אלה עמוק בספרי החברה.

ההודאה בניהול המשא ומתן עם סנטינל וואן הייתה עבור רפפורט היה רק עוד תחנה במסע יחסי הציבור המסחרר סביבו. אלא שהפעם היה זה צעד אחד יותר מדי. וויז, חברה שמעסיקה שליש ממספר העובדים בסנטינל וואן ושקצב ההכנסות השנתי שלה קטן בהרבה, הפכה להיות הפרעוש שירכוש את הממותה.

הצד החלש של הסיפור

בסיפור שבו השתתפה וויז היו מספר בעיות - הראשונה היא חוסר התוחלת של העסקה: על מנת להוציא את סנטינל וואן מהבורסה, תיאלץ וויז לגייס לא פחות מ- 6 מיליארד דולר, דבר שידלל משמעותית את המשקיעים הקיימים - שכבר השקיעו בה מאות מיליוני דולרים - ויגרום לתסיסה בקרבם. השנייה היא אישית: היא הציגה את וינגרטן, כצד החלש בסיפור.

וינגרטן נמצא בתקופה מורכבת: הוא ראה כיצד מניית סנטינל וואן הפכה בבת אחת מאחת המניות הישראליות החמות ב-2021 לכזו הנסחרת בשפל של 64% מאז ההנפקה. שערוריית רישום הכנסות שהתגלתה בחודש יוני האחרון ודווחה על ידי החברה גם היא העיבה על המוניטין של החברה: החברה דיווחה על קצב הכנסות שנתי - מונח מעולם הסטארט-אפים שאיננו מוכר על ידי כללי החשבונות - ונאלצה להודות כי טעתה בחישוב 5% מהיקפו.

כעת, דווקא כאשר הסכים לשכור בית השקעות שיאתר עבורו קרן גדולה שתרכוש ותשביח את החברה שהקים, הוא מוצג בתור מי שאמור להיות מספר שתיים בעסקת ענק. ההדלפות לא עזרו למחיר המנייה: גם לאחריהן, מסכמת סנטינל וואן ירידה של כ-3% מתחילת החודש. בו בזמן, כמנכ״ל של חברה ציבורית בעלת מגבלות יחסי ציבור רבות, הוא רואה כיצד עמיתו, אסף רפפורט, חוגג מסביבו מבלי שיש לו יכולת משמעותית לתמרן.

ביטול עסקת שיתוף הפעולה בין החברות היום - שארך שישה חודשים בלבד והיה אמור להמשך עוד לפחות שנה תמימה - הוא סופה של אחת הבריתות המעניינות שנוצרו בסייבר הישראלי, ושהיו יכולים להביא ליצירתה של ענקית סייבר ישראלית גדולה, בעולם הנשלט על ידי חברות ענק אמריקאיות כמו קראוד סטרייק או לייסווורק. השתיים משלימות אחת את השנייה כמו כפפה ליד מבחינה מוצרית וטכנולגית ופונות שתיהן לחברות שמחפשות פתרון סייבר תוכנתי. אלא שבינתיים חלום ענקית הסייבר הישראלית מתרחק בגלל תאוות פרסום.

״הרצון של וויז כחברת סטארט-אפ לקנות חברה גדולה וציבורית מאפיין התנהלות עסקית אמריקאית, ואם עסקה מהסוג הזה הייתה מתממשת או תתממש בעתיד, יכולה להיווצר כאן חברת ענק כדוגמת הפאלו אלטו הבאה״, אומר לגלובס שי מישל, שותף מנהל בקרן מרלין (Merlin Ventures) האמריקאית. ״חיבור של וויז עם סנטינל וואן יכול לתת ללקוחות החברה פתרון פלטפורמה רב מוצרים, מה שלקוחות מאוד אוהבים. ייתכן ואנחנו עדים לדור חדש של חברות ישראליות שמתחברות ומקימות בישראל חברות ענק, כדוגמת מאפייני הצמיחה של חברות גדולות בארצות הברית".