כיצד השקל יגיב לפשרה ברפורמה? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
השקל מתחזק או נחלש? נראה שהתשובה תלויה בנכונותם של חברי הממשלה והאופוזיציה להתכנס ליד שולחן המשא ומתן. בימים האחרונים ראינו את המטבע הישראלי נחלש, וביום ב' הוא פוחת לשפל כמעט, כשחצה כלפי מעלה רף של 3.82 שקלים לדולר אחד.
● מי יהיה הנגיד הבא? סימני השאלה הולכים ונערמים
● נגיד בנק ישראל: "השקל התנתק מהשווקים הפיננסים בחו"ל, והוא בפיחות עודף של מעל 10%"
אך בהמשך היום חלו שינויים, לאחר שפורסם כי הנשיא יצחק הרצוג מנסה פעם נוספת לקדם מתווה פשרה. הדיווחים בערוצים השונים הצביעו על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו תומך במהלך, והשוק התחיל להגיב לשמועות.
השקל התחזק בתגובה באופן משמעותי וירד מתחת לרמה של 3.8 שקלים לדולר. אל מול האירו השקל התחזק אף יותר, ונסחר ברמה של 4.07 שקלים לאירו, התחזקות של כ-1%, כשברקע גם הדולר מתחזק מול המטבע האירופי.
חשוב לציין, כי אין זו הפעם הראשונה שבה השקל מגיב בהתחזקות לשמועות בזירה המקומית ולחדשות על פשרות מסתמנות. ביום שלאחר אישור התקציב על ידי הממשלה, לקראת סוף פברואר, נפל הדולר מול השקל, כשעיקר ההשפעה הייתה מקומית - על רקע העברת התקציב.
בעת קריאת הנשיא הרצוג למתווה פשרה בתחילת המשבר, צלל הדולר גם כן, בשיעור חד של מעל ל-2%.
בהמשך, בסוף חודש מרץ, היו אלו הציפיות להשהיית הרפורמה שטלטלו את שוק המט"ח. מנגד, במאי הגיעו גם ההתבטאויות של הרמטכ"ל בנושא האיראני, על כך שהמדינה "התקדמה בהעשרת האורניום יותר מאי פעם". לאחר מכן רשם הדולר עליות מול השקל.
השקל התנודתי מהווה גורם מהותי מאוד בתדלוק האינפלציה. בהודעת הריבית ביום שני ציין נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, כי "הפיחות בשקל בחודשים האחרונים תורם לעליית קצב האינפלציה, ולהתפתחותו בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה".
בראיון שערך הנגיד עם גלובס הוא חזר והדגיש כי השינויים בשער השקל תלויים ברפורמה המשפטית. לדבריו, השקל "משקף את האי-ודאות שגדלה במשק, ואת פרמיית הסיכון שנובעת מהתהליכים החוקתיים". ירון חזר והדגיש, כי "אין ספק שהשקל התנתק מהקשר ההדוק שהיה לו לשווקים הפיננסיים בחו"ל מתחילת השנה, ואנחנו רואים אותו בפיחות עודף של מעל 10%, שמתורגם לאינפלציה עודפת של 1.5%".
פסגות: "התפתחות שאינה ניתנת לחיזוי"
נראה אפוא, כי השוק צמא לפשרות בנושא הרפורמה המשפטית. כל אמירה על מתווים ופשרות מצד גורמים כאלו ואחרים יוצרת סנטימנט חיובי בשוק, גם אם קצר-מועד.
גלובס יצא לבדוק מה חושבים בשוק על ההשפעה הפוטנציאלית של פשרה על שוק המט"ח, ועד כמה אנו עשויים לראות את השקל מתחזק. הכלכלנים בשוק, מתברר, מסתייגים מלנקוב במספרים.
אורי גרינפלד, אסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות, מציין כי בכל הנוגע לשוק המט"ח, קשה לחזות לאן התפתחות חיובית תביא את שער החליפין: "האמת היא שזה משהו שקשה, ואפילו בלתי אפשרי לדעת, מכיוון שבשער החליפין אין יכולת להעריך את הערך הכלכלי של השער בכל רגע נתון", אומר גרינפלד.
גורם בכיר בשוק ההון אומר בשיחה עם גלובס, ש"בסופו של דבר הפתרון למשבר הפוליטי, ורגיעה באי-ודאות, יביאו להתחזקות השקל, אך יש גורמים נוספים המשפיעים על שערו".
הוא מסביר כי פערי הריביות בין ישראל וארה"ב לכל אורך עקום התשואות תורמים להתחזקות הדולר לעומת השקל ומטבעות אחרים בעולם. כך, ההפרש יוצר מצב שגם אם הפיחות העודף כתוצאה מהמשבר הפוליטי ייעלם, עדיין לא נראה שער חליפין כפי שהיה לפני שנה, של 3.2 שקלים לדולר אחד.
עם זאת, אותו גורם מציין לחיוב ששער של 3.5-3.6 שקלים הוא בהחלט אפשרי, וככל שהאינפלציה הגלובלית תרד, והריביות בבנקים בעולם יירדו, נוכל לראות מגמת ייסוף נוספת של השקל.
מזרחי טפחות: "ייסוף של לא יותר מ-10%"
רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות, אומר בשיחה עם גלובס, כי "קבלה של הצעת פשרה כזו או אחרת לא תוריד לחלוטין את הנושא מסדר היום. העיסוק בו יימשך, וסביר כי גם צעדי המחאה יימשכו במתכונת זו או אחרת".
מנחם מוסיף, שמלבד הנושא המשפטי, מומחים מסבירים כי המתיחות הביטחונית לא תפחת בזמן הקרוב, וגם היא אינה משרתת את השקל.
לכן, מנחם מעריך כי הסברה הריאלית היא התמורה שאותה מעריך בנק ישראל, הנאמדת בכ-10% בעקבות המשברים הפנימיים. "ניתן להעריך כי ייסוף של כ-10% בשקל מרמתו הנוכחית עשוי לכמת את השער הגבוה ביותר שהמטבע יוכל להגיע אליו, אם רף העימות המשפטי ירד".
מכאן, שלפי מנחם, שער השקל כנגד הדולר עשוי לרדת בתרחיש כזה ל-3.45-3.5 שקלים לדולר.
אי.בי.אי: "רק צעדים לביטול החקיקה ישפיעו"
רפי גוזלן, כלכלן ראשי באי.בי.אי בית השקעות, אומר בשיחה עם גלובס כי "מידת האמון בנושא ההסכמות או הפשרה סביב הרפורמה המשפטית אינה גבוהה בלשון המעטה". גוזלן מדגיש שכדי לראות רגיעה בשווקים, צריכים להינקט צעדים של ממש לביטול החקיקה.
"כל עוד הרכב הממשלה הנוכחי נשמר, ונושא החקיקה עדיין על השולחן, אולי יהיו הפוגות מדי פעם, אך קשה לראות מפנה במגמת העלייה בפרמיית הסיכון של המשק".
ובכל זאת, גוזלן מציין שאם השחקנים בשדה הפוליטי יתכנסו למו"מ בנושא, הייסוף יהיה מינורי לכל היותר, זאת בעקבות מהלכים חד-צדדיים שנעשו בתחילת השנה, למרות ניסיונות לפשרה.
הפועלים: "המוסדיים יקטינו את החשיפה למט"ח"
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אומר בשיחה עם גלובס, כי "שוק המט"ח נמצא כרגע בעמדת המתנה, ומהלכים לכאן ולכאן יכולים להשפיע על השוק. חששות ממשבר חוקתי ומהמשך המתיחות הפנימית בישראל יכולים להביא לפיחות נוסף. מצד שני, קיימת האפשרות לפשרה".
שפריר חוזר על דברי הנגיד מיום שני, שהשקל סובל מפיחות עודף של כ-10%.
יתרה מכך, הגופים המוסדיים הגדילו את החשיפה למט"ח באופן חד מאז תחילת המשבר. לדבריו, "לפי הנתונים המצויים בידינו, כל אחוז שבו הגופים המוסדיים הגדילו את החשיפה משמעו כ-6 מיליארד דולר שעברו לחו"ל".
מודי שפריר מציין שאם נראה רגיעה בשדה הפוליטי ופשרה אמיתית שאליה מגיעים הצדדים, נוכל לראות את החשיפה של הגופים המוסדיים חוזרת לרמת טרום-המשבר, ואת השקל מתחזק בהתאם.
בינתיים, בכירים בקואליציה התבטאו נגד מתווה הנשיא החדש. שר המשפטים יריב לוין, לדוגמה, התנגד למתווה, וטען ש"גם האופוזיציה לא יסכימו לו".
ההתנגדויות לפשרה החלישו את ההתחזקות של השקל, והוא חזר לרף של 3.8 השקלים, וניתן לראות שוב כי כפי שציינו בשוק מספר פעמים בעבר, שוק המט"ח מהווה סיסמוגרף למתרחש בזירה הפוליטית.