ג'ו ביידן, נשיא ארה''ב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin
להגיד על הפוליטיקה האמריקאית שהיא מסובכת ורבת־פנים היא לשון ייתור. היא תמיד מסובכת ורבת־פנים. אבל גם זה העוקב אחריה עשרות שנים, מקרוב ומרחוק, אנוס להודות שהיא מעולם לא הייתה יותר בלתי־צפויה.
● המיליונרים נוטשים את סין וביידן נגד חברות התרופות
● ההתרסקות "המסתורית" של יריבו של פוטין והודו עושה היסטוריה
מתכנסים בה עכשיו כל כך הרבה הפכים, כל כך הרבה ציפיות מנוגדות, כל כך הרבה סתירות, עד שאין זו הפרזה להגיד כי הכול, בהחלט הכול, יכול לקרות בה ב־14 החודשים הבאים, עד הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024.
סקר דעת הקהל הגדול האחרון, השבוע, מאת וול סטריט ג'ורנל, מלמד אותנו מה חשוב הוא הצורך להעדיף סימני שאלה על פני סימני קריאה כל אימת שאנו מנסים לנחש מי ימתינו לנו בבית הלבן בינואר 2025.
חלק אחד של הסקר, שנעשה רק בין רפובליקאים, מראה, כי לא זו בלבד שתלאותיו המשפטיות של דונלד טראמפ לא החלישו את מעמדו במפלגה לקראת הבחירות המקדימות, אלא שאדרבא, מאז הסקר הקודם של העיתון באפריל, התמיכה בו גדלה ב־11%, והיא עומדת עכשיו על 59%.
כמעט 80% מן הרפובליקאים אומרים שיש להם "רושם חיובי" על טראמפ. סקר נפרד של סי.אן.אן מראה השבוע כי 89% מן הרפובליקאים תומכים בו "בזכות תכונות אופיו".
הוכפל יתרונו של טראמפ על פני מי שנחשב אז ליריבו העיקרי והרציני, מושל פלורידה הצעיר בהרבה רון דסאנטיס, שהתמיכה בו התכווצה ל־13%. שבעת המועמדים האחרים משתרכים הרחק מאחור עם 8% ומטה, בהם סגן הנשיא לשעבר מייק פנס, ארבעה מושלי מדינות או מושלים לשעבר וסנאטור אחד.
בית המשפט, או עצרת בחירות?
אין כל סימן שארבעת כתבי האישום התלויים ועומדים נגד טראמפ העניקו תנופה ליריביו. משפטו הראשון עומד להיפתח בחודש מרץ הבא, בעיצומן של הבחירות המקדימות.
לפחות אחד מיריבי טראמפ, נאמנו לשעבר כריס כריסטי, שהיה מושל מדינת ניו ג'רזי, מזהיר את מצביעי המפלגה מפני מצב עניינים, שבו המועמד המוביל יצטרך להקדיש את עיקר זמנו למשפט, במשך שבועות ארוכים, במקום לנהל מערכת בחירות. זה המשפט שבו על טראמפ יהיה למסור דין וחשבון על תפקידו בארגון הפלישה של תומכיו אל משכן הקונגרס, ב־6 בינואר 2021, כדי לסכל את אישור תוצאות הבחירות לנשיאות.
טראמפ עושה שימוש מועיל במה שהוא מוסיף לתאר כ"ציד מכשפות". תמונת מעצרו (הפורמלי והקצר) במדינת ג'ורג'יה, בחודש שעבר, הפכה למוטיב מצליח במסע ההתרמה שלו, מעל הכתובת השנונה "מבוקש לכהונת הנשיא" (Wanted for President).
כמעט חצי הרפובליקאים שרואיינו אמרו לסוקרים, כי משפטי טראמפ "מגבירים את הסבירות" שהם יצביעו לטובתו. רק 16% אמרו את ההיפך. קצת קשה לדעת איך להתייחס אל המספרים האלה. האם התגברות התלהבותם של רפובליקאים לטובת טראמפ תצעיד אותם אל הקלפי בהמוניהם, ותפצה את טראמפ על גרעון בלתי נמנע בין מצביעים בלתי תלויים? או שנשירת 16% מן הרפובליקאים מטור תומכיו תגדיל במידה מסוכנת את הגרעון?
אגב, שני שלישים מן המרואיינים בסקר אחר שפורסם השבוע אמרו, כי הם היו מוצאים את טראמפ חייב במשפט, אילו ישבו בחבר המושבעים. אבל לא ברור מן הסקר אילו מסקנות הם מסיקים מהרשעתו.
הסקר של וול סטריט ג'ורנל מראה תיקו בין טראמפ לנשיא ג'ו ביידן בבחירות הכלליות, אבל 17% אומרים שעדיין לא החליטו. הלא־מחליטים של הסקר עשויים לחרוץ גורלות.
מקום העבודה של ג'ו ביידן עצמו
מתנגדי טראמפ בתוך המפלגה הרפובליקאית, ביניהם עורכי העמודים האדיטוריאליים של הוול סטריט ג'ורנל, חוזרים וטוענים כי מועמד אחר זולתו היה מביס את ביידן על נקלה. על פי הסקר הזה, הנשיא סובל מגרעונות הערכה מבהילים כמעט בכל תחום של פעילותו. פרדוקסלית, אפילו הישגיו נזקפים לחובתו.
למשל, כמעט 60% של הנסקרים מטילים דופי במדיניותו הכלכלית של ביידן. הנשיא אינו יוצא נשכר מהצלחתה של כלכלת ארה"ב להוסיף ולצמוח בזמן אינפלציה, אפילו בשעה שהבנק המרכזי העלה את הריבית קצרת המועד מכמעט־אפס עד 5.5% בתוך שנה וחצי. קשה להיזכר אימתי כלכלה בוגרת עמדה במבחן כזה בהצלחה יחסית כזאת. מעט מאוד כלכלנים בולטים האמינו שארה"ב תיחלץ ממיתון. אולי היא עוד תיקלע אליו, במיוחד לנוכח האמרת מחירי הנפט, אבל לפי שעה היא מתקרבת אל 'הנחיתה הרכה' הנכספת.
לכל אורך נשיאותו של ביידן, המשק הוסיף ליצור מקומות עבודה במספרים, שהפתיעו את רוב החזאים והפרשנים. על ההצלחה הזו הוא זוכה בתיקו בין שוללים למחייבים. מה בדיוק אפשר לשלול ביצירת מקומות עבודה, חוץ מאשר את מקום העבודה של ביידן עצמו?
בעניין אחר, 50% ויותר רואים בעין רעה את התמיכה האמריקאית המסיבית באוקראינה. בקייב ובבירות אירופה, המספרים האלה צריכים להיקרא בדאגה ניכרת.
כשירותם השכלית והביולוגית
לנשיא יש נקודות תורפה מובנות כמו כישלון מדיניותו לאורך גבול מקסיקו. בהיעדר אכיפה רצינית, לפחות עד לאחרונה, יותר ממיליון מהגרים לא חוקיים הורשו להיכנס לארה"ב ולהתפזר על פני כל מדינותיה. הם יידרשו להופיע בפני שופט, אבל הם יוכלו להיעלם בקלות מבלי שיד החוק תשיג אותם.
מדוע מדיניותו של ביידן כה לא פופולרית? קודם כול מפני שהוא עצמו סובל מחוסר פופולריות כמעט חסרת תקדים. רק 39% רוחשים לו חיבה אישית, רק 42% סומכים את ידיהם על התנהלותו, לעומת 57% המטילים בה דופי. היסטורית, שיעורים כאלה של חוסר פופולריות מכשילים את בחירתם החוזרת של נשיאים.
יתר על כן, 73% של הבוחרים, ובכלל זה שני שלישים מן הדמוקרטים, אומרים שהנשיא בן ה־81 זקן מכדי לכהן ארבע שנים נוספות. רק 47% חושבים את גילו של טראמפ (77) לסיבה נגד התמודדותו. כאשר הנסקרים מתבקשים להעריך את כשירותם השכלית של הנשיא ושל קודמו לשמש בנשיאות, טראמפ מוביל עם 46% לעומת 36% בלבד לביידן.
פשוט קשה להעלות על הדעת סקר גרוע יותר בשביל הנשיא ומפלגתו. אפשר אולי להגיד שהמילים "תבוסה מובטחת" חקוקות על מצחו. ואם אינן חקוקות, אין זה אלא מפני שלפחות חלק מן המצביעים שמאסו בו עלולים להיזכר כי הם מאסו גם בטראמפ. ואו אז השאלה תהיה מי מפחיד אותם יותר, הנשיא החשוד בסניליות, או הנשיא לשעבר החשוד בקשר נגד חוקת ארה"ב, מסובך בפלילים ומבטיח לנקום בכל יריביו אם יחזור לשלטון. קשה להאמין שזו הבררה העומדת בפני הדמוקרטיה החשובה בעולם.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.