גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקשיחים את הכללים לקבלת פטור: הצעד החדש של רשות המסים

כחלק מרפורמה במיסוי בינלאומי שנחשפה עוד ב־2019, הצעת חוק חדשה תצמצם את היכולת של חברה זרה שבשליטת תושבי המדינה לקבל פטור ממס ● עפ"י הערכות הרשות, ההצעה תגדיל את הכנסות המדינה, אך בענף מטילים ספק באפקטיביות של המהלך

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

רשות המסים בדרך לצמצם משמעותית את האפשרות של ישראלים ליהנות מפטור ממס על רווחים של חברות זרות שבשליטתם. זאת, במסגרת הצעת חוק חדשה שמקשיחה את הכללים להכרה בחברה זרה שבשליטת תושב המדינה, ככזאת שהכנסותיה הופקו בחו"ל, ולכן היא לא חייבת במס בישראל.

ביטל את הפטור ממס שבח ועבר לדיווחי מס דיגיטליים: הכירו את מנהל רשות המסים החדש
נטישת עובדים וקופה מתרוקנת: המשימות הבוערות של מנהל רשות המסים הבא

ההצעה צפויה להשפיע על חיובי המס של ישראלים בעלי חברות זרות הנשלטות מישראל. בהצעת החוק צוין כי "התיקונים המוצעים בתזכיר צפויים להביא לגידול בהכנסות המדינה בסכום של כ־110 מיליון שקל בשנה". כלומר, ישראלים רבים, שעד כה נמנעו מתשלום מס בהיקפים של מיליוני שקל בגין הכנסות של חברות שהחזיקו בחו"ל, צפויים לקבל שומת מס חדשה עם כניסת הצעת החוק לתוקף.

הצעת החוק שהוגשה על־ידי משרד האוצר, בראשות השר בצלאל סמוטריץ', מהווה המשך יישום רפורמה משמעותית בכללי המיסוי הבינלאומי, אשר נחשפה לראשונה בגלובס בנובמבר 2019. הרפורמה המלאה, שמתורגמת בשלבים להצעות חוק בחודש האחרון, מבוססת על המלצות ועדה מקצועית בהשתתפות האוצר, רשות המסים והלשכות המקצועיות (לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס), ומבקשת לקבוע כללים ברורים להגדרת תושב ישראל לצורכי מס, מפיחה חיים ב"מס היציאה מהארץ" ומרחיבה את חובות הדיווח של הישראלים על נכסים בחו"ל.

מי נדרש לשלם מס היום, ומה קובעת הצעת החוק?

כידוע, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו במדינה ובין אם הופקו מחוץ לה (חבות פרסונלית). מי שאינם תושבי המדינה (תושבי חוץ), נדרשים לשלם מס בישראל רק על הכנסות שהופקו בה (חבות טריטוריאלית).

על־פי משטר זה, גם חברות זרות, שכל המניות שלהן היו בבעלות ישראלית, היו אמורות ליהנות מפטור ממס בגין הכנסות בחו"ל. ואולם, ברשות המסים חששו כי תושבי ישראל ינצלו מאפיין זה על־מנת "לחמוק" מתשלום מס באמצעות ניוד הנכסים לחברות זרות. כך, ההכנסות נחשבו כאלה של החברה הזרה, ולא היו נתפסות ברשת המס הישראלית. מתי כן חויבו הרווחים במס? רק ככל שהם חולקו כדיבידנד לבעל המניות תושב ישראל.

לפני כעשור סגרה רשות המסים את הפרצה הזאת. נקבעו הוראות אנטי־תכנוניות שהגדירו מתי ימוסו בעלי השליטה הישראלים ב"חברה נשלטת זרה" (חנ"ז) כאילו קיבלו דיבידנד במועד הפקת ההכנסות על־ידי החברה הזרה. בין היתר נקבע כי כאשר "רוב" הכנסות החברה הזרה פסיביות (ריביות וכדומה), היא תיחשב כחייבת במס בישראל, וכך גם כאשר תושב המדינה מחזיק ביותר מ־40%־50% מהשליטה בה.

כעת מבקשת המדינה לצמצם עוד את ההגדרות הללו על־מנת ללכוד ברשתה חברות זרות נוספות בשליטה ישראלית שלא שילמו עד כה מס. זאת, על־ידי הורדת הסף של ההחזקות, שלפיו חברה נחשבת כנשלטת על־ידי תושב ישראל, וכן הורדת הרף להכרה בהכנסה פסיבית מ"רוב הכנסתו" ל"שליש" מההכנסה.

בהצעת החוק צוין כי "מאז חקיקת משטר החנ"ז בישראל, השוק הגלובלי התפתח, ניוד הכנסות בין מדינות הפך להיות קל יותר, וישנן אפשרויות לנייד גם הכנסות שאינן מוגדרות כפסיביות לפי הדין הקיים (כיום משטר החנ"ז חל רק לגבי הכנסות פסיביות). במהלך הזמן נישומים אף למדו לתכנן את מבני ההחזקות שלהם באופן שבו החברות הזרות שבשליטתם לא ייכנסו למשטר החנ"ז".

לגישת המדינה, כיום הכללים הקיימים לעניין חברות נשלטות זרות אינן מגשימים את המטרות שבבסיס המשטר באופן הרצוי. מטרת החקיקה, צוין, היא "רק לסגור פרצות במשטר המס הקיים ולעצור את תכנוני המס המובהקים", ולא להילחם בתופעת "מקלטי המס", שנגדה מנוהל מאבק בינלאומי ללא קשר. עוד צוין כי גם לאחר התיקון יהיה ניתן להעביר פעילות כלכלית לחברות־חוץ ממניעים של חיסכון במס.

ניסיון למלא את הקופה הציבורית?

ואולם, לדברי עו"ד ויועץ המס ירון אלי, שותף מייסד במשרד אלי, נדלר ושות' (ENF), החקיקה החדשה חורגת מגבולות מניעת תכנוני המס לשמן היא לכאורה נועדה. "החקיקה המוצעת, מלבד מטרתה המוצהרת להילחם בתופעת ניוד ההכנסות ותכנוני המס של חברות רב־לאומיות, מהווה עוד נדבך בניסיונות הרשות להרחיב את רשת המס הישראלית בניסיון להילחם, בין היתר, בגירעון הפיסקלי ההולך וגדל בקופת האוצר".

לדבריו, "יש פה שינוי מהותי והרחבה משמעותית של ההגדרות כדי לתפוס ברשת המס עוד ועוד חברות 'ישראליות' שפועלות בחו"ל. כך למשל וככלל - מבחן שיעור ההכנסות הפסיביות ירד מ־50% לשליש, מבחן השליטה הישראלית ירד מ־50% ל־30%, ומ־40% ירד ל־25% ביחס לחברות שהתאגדו במדינות עם 'משטר מס מזיק', או מדינות שאין להן הסכם חילופי מידע עם ישראל. בנוסף, ההגדרה למה ייחשב כ'הכנסה פסיבית' הורחבה משמעותית, והיא כוללת בהצעה גם הכנסות בלתי מוחשיות, הכנסות ממכשירים פיננסים ועוד".

עו"ד ורו"ח בני יונה, שותף במשרד עורכי הדין ברכה ושות' ולשעבר מנהל מחלקת שוק ההון ברשות המסים, מוסיף כי ההגבלות החדשות יפגעו בהתנהלות העסקית של חברות רבות. "הקטנת הכלל לגבי הכנסות פסיביות מ'רוב הכנסתו' ל'שליש' מהווה החמרה משמעותית. המחוקק קבע את מגבלת 'עיקר הכנסתו' בכדי למנוע פגיעה בחברות עסקיות אשר הכנסותיהן מגולגלות ומופקדות לעיתים כהכנסות פסיביות. הטלת מיסוי וחיוב חלוקה בכספים שיכולים לשמש לעסק תגביל את הפעילות העסקית של חברות האלה".

לדבריו, "תיקון חקיקה כזה מרחיב את מה שרשויות המס רואות כתכנון מס ויכול לפגוע בעסק לגיטימי, ולהרחיק יזמות של ישראלים בהשקעות בחו"ל, ובעקיפין להוות פגיעה בהכנסות המדינה".

"התיקון יוביל להפסד למדינה"

על־פי הצעת החוק, במדינות שלישראל אין חילופי מידע איתן, החזקה של תושב ישראל ב־30% מחברה זרה תיחשב שליטה, וכל הכנסה פסיבית תחויב במס. לדברי עו"ד ורו"ח יונה, "חלק ניכר מעסקאות בינלאומיות נעשות בשותפות עם תושבים זרים. עסקאות אלה טובות לישראל, והמס בגינן משולם במועד השימוש ברווחים ובחלוקתם. הרבה שותפויות כאלה נעשות במדינות שונות שאין עימן חילופי מידע, אבל עדיין חלה על תושב ישראל חובת דיווח למס הכנסה. התיקון לחוק יגרום להרחקת ישראלים מעסקאות כאלה ויוביל להפסד למדינה מהגבלת הפעילות העסקית הבינלאומית".

עוד לדבריו, "החמרת תנאי החנ"ז תחרוג מהמטרה העיקרית שלהם - למנוע תכנון מס - ותביא להגברת המס על עסקאות. ההחמרה יכולה להקטין את כמות העסקאות שייעשו בגלל הכללים החדשים, ולכן בעקיפין לגרום להקטנת מסים".

עו"ד מוטי בללתי, מומחה למסים ושותף בגולדפרב גרוס זליגמן ושות', מוסיף כי "פעילות עסקית באמצעות חברות זרות היא לגיטימית לחלוטין, ותיקוני החקיקה המוצעים בתזכיר בעיקר נועדו כדי להקל על רשות המסים לצמצם מקרי קצה שבהם הוסטו רווחים למקלטי מס ללא טעם עסקי ממשי, באמצעות הטלת מס ישירות על בעלי המניות הישראלים".

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

הלקחים והמציאות העכשווית בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר