גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקשיחים את הכללים לקבלת פטור: הצעד החדש של רשות המסים

כחלק מרפורמה במיסוי בינלאומי שנחשפה עוד ב־2019, הצעת חוק חדשה תצמצם את היכולת של חברה זרה שבשליטת תושבי המדינה לקבל פטור ממס ● עפ"י הערכות הרשות, ההצעה תגדיל את הכנסות המדינה, אך בענף מטילים ספק באפקטיביות של המהלך

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

רשות המסים בדרך לצמצם משמעותית את האפשרות של ישראלים ליהנות מפטור ממס על רווחים של חברות זרות שבשליטתם. זאת, במסגרת הצעת חוק חדשה שמקשיחה את הכללים להכרה בחברה זרה שבשליטת תושב המדינה, ככזאת שהכנסותיה הופקו בחו"ל, ולכן היא לא חייבת במס בישראל.

ביטל את הפטור ממס שבח ועבר לדיווחי מס דיגיטליים: הכירו את מנהל רשות המסים החדש
נטישת עובדים וקופה מתרוקנת: המשימות הבוערות של מנהל רשות המסים הבא

ההצעה צפויה להשפיע על חיובי המס של ישראלים בעלי חברות זרות הנשלטות מישראל. בהצעת החוק צוין כי "התיקונים המוצעים בתזכיר צפויים להביא לגידול בהכנסות המדינה בסכום של כ־110 מיליון שקל בשנה". כלומר, ישראלים רבים, שעד כה נמנעו מתשלום מס בהיקפים של מיליוני שקל בגין הכנסות של חברות שהחזיקו בחו"ל, צפויים לקבל שומת מס חדשה עם כניסת הצעת החוק לתוקף.

הצעת החוק שהוגשה על־ידי משרד האוצר, בראשות השר בצלאל סמוטריץ', מהווה המשך יישום רפורמה משמעותית בכללי המיסוי הבינלאומי, אשר נחשפה לראשונה בגלובס בנובמבר 2019. הרפורמה המלאה, שמתורגמת בשלבים להצעות חוק בחודש האחרון, מבוססת על המלצות ועדה מקצועית בהשתתפות האוצר, רשות המסים והלשכות המקצועיות (לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס), ומבקשת לקבוע כללים ברורים להגדרת תושב ישראל לצורכי מס, מפיחה חיים ב"מס היציאה מהארץ" ומרחיבה את חובות הדיווח של הישראלים על נכסים בחו"ל.

מי נדרש לשלם מס היום, ומה קובעת הצעת החוק?

כידוע, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו במדינה ובין אם הופקו מחוץ לה (חבות פרסונלית). מי שאינם תושבי המדינה (תושבי חוץ), נדרשים לשלם מס בישראל רק על הכנסות שהופקו בה (חבות טריטוריאלית).

על־פי משטר זה, גם חברות זרות, שכל המניות שלהן היו בבעלות ישראלית, היו אמורות ליהנות מפטור ממס בגין הכנסות בחו"ל. ואולם, ברשות המסים חששו כי תושבי ישראל ינצלו מאפיין זה על־מנת "לחמוק" מתשלום מס באמצעות ניוד הנכסים לחברות זרות. כך, ההכנסות נחשבו כאלה של החברה הזרה, ולא היו נתפסות ברשת המס הישראלית. מתי כן חויבו הרווחים במס? רק ככל שהם חולקו כדיבידנד לבעל המניות תושב ישראל.

לפני כעשור סגרה רשות המסים את הפרצה הזאת. נקבעו הוראות אנטי־תכנוניות שהגדירו מתי ימוסו בעלי השליטה הישראלים ב"חברה נשלטת זרה" (חנ"ז) כאילו קיבלו דיבידנד במועד הפקת ההכנסות על־ידי החברה הזרה. בין היתר נקבע כי כאשר "רוב" הכנסות החברה הזרה פסיביות (ריביות וכדומה), היא תיחשב כחייבת במס בישראל, וכך גם כאשר תושב המדינה מחזיק ביותר מ־40%־50% מהשליטה בה.

כעת מבקשת המדינה לצמצם עוד את ההגדרות הללו על־מנת ללכוד ברשתה חברות זרות נוספות בשליטה ישראלית שלא שילמו עד כה מס. זאת, על־ידי הורדת הסף של ההחזקות, שלפיו חברה נחשבת כנשלטת על־ידי תושב ישראל, וכן הורדת הרף להכרה בהכנסה פסיבית מ"רוב הכנסתו" ל"שליש" מההכנסה.

בהצעת החוק צוין כי "מאז חקיקת משטר החנ"ז בישראל, השוק הגלובלי התפתח, ניוד הכנסות בין מדינות הפך להיות קל יותר, וישנן אפשרויות לנייד גם הכנסות שאינן מוגדרות כפסיביות לפי הדין הקיים (כיום משטר החנ"ז חל רק לגבי הכנסות פסיביות). במהלך הזמן נישומים אף למדו לתכנן את מבני ההחזקות שלהם באופן שבו החברות הזרות שבשליטתם לא ייכנסו למשטר החנ"ז".

לגישת המדינה, כיום הכללים הקיימים לעניין חברות נשלטות זרות אינן מגשימים את המטרות שבבסיס המשטר באופן הרצוי. מטרת החקיקה, צוין, היא "רק לסגור פרצות במשטר המס הקיים ולעצור את תכנוני המס המובהקים", ולא להילחם בתופעת "מקלטי המס", שנגדה מנוהל מאבק בינלאומי ללא קשר. עוד צוין כי גם לאחר התיקון יהיה ניתן להעביר פעילות כלכלית לחברות־חוץ ממניעים של חיסכון במס.

ניסיון למלא את הקופה הציבורית?

ואולם, לדברי עו"ד ויועץ המס ירון אלי, שותף מייסד במשרד אלי, נדלר ושות' (ENF), החקיקה החדשה חורגת מגבולות מניעת תכנוני המס לשמן היא לכאורה נועדה. "החקיקה המוצעת, מלבד מטרתה המוצהרת להילחם בתופעת ניוד ההכנסות ותכנוני המס של חברות רב־לאומיות, מהווה עוד נדבך בניסיונות הרשות להרחיב את רשת המס הישראלית בניסיון להילחם, בין היתר, בגירעון הפיסקלי ההולך וגדל בקופת האוצר".

לדבריו, "יש פה שינוי מהותי והרחבה משמעותית של ההגדרות כדי לתפוס ברשת המס עוד ועוד חברות 'ישראליות' שפועלות בחו"ל. כך למשל וככלל - מבחן שיעור ההכנסות הפסיביות ירד מ־50% לשליש, מבחן השליטה הישראלית ירד מ־50% ל־30%, ומ־40% ירד ל־25% ביחס לחברות שהתאגדו במדינות עם 'משטר מס מזיק', או מדינות שאין להן הסכם חילופי מידע עם ישראל. בנוסף, ההגדרה למה ייחשב כ'הכנסה פסיבית' הורחבה משמעותית, והיא כוללת בהצעה גם הכנסות בלתי מוחשיות, הכנסות ממכשירים פיננסים ועוד".

עו"ד ורו"ח בני יונה, שותף במשרד עורכי הדין ברכה ושות' ולשעבר מנהל מחלקת שוק ההון ברשות המסים, מוסיף כי ההגבלות החדשות יפגעו בהתנהלות העסקית של חברות רבות. "הקטנת הכלל לגבי הכנסות פסיביות מ'רוב הכנסתו' ל'שליש' מהווה החמרה משמעותית. המחוקק קבע את מגבלת 'עיקר הכנסתו' בכדי למנוע פגיעה בחברות עסקיות אשר הכנסותיהן מגולגלות ומופקדות לעיתים כהכנסות פסיביות. הטלת מיסוי וחיוב חלוקה בכספים שיכולים לשמש לעסק תגביל את הפעילות העסקית של חברות האלה".

לדבריו, "תיקון חקיקה כזה מרחיב את מה שרשויות המס רואות כתכנון מס ויכול לפגוע בעסק לגיטימי, ולהרחיק יזמות של ישראלים בהשקעות בחו"ל, ובעקיפין להוות פגיעה בהכנסות המדינה".

"התיקון יוביל להפסד למדינה"

על־פי הצעת החוק, במדינות שלישראל אין חילופי מידע איתן, החזקה של תושב ישראל ב־30% מחברה זרה תיחשב שליטה, וכל הכנסה פסיבית תחויב במס. לדברי עו"ד ורו"ח יונה, "חלק ניכר מעסקאות בינלאומיות נעשות בשותפות עם תושבים זרים. עסקאות אלה טובות לישראל, והמס בגינן משולם במועד השימוש ברווחים ובחלוקתם. הרבה שותפויות כאלה נעשות במדינות שונות שאין עימן חילופי מידע, אבל עדיין חלה על תושב ישראל חובת דיווח למס הכנסה. התיקון לחוק יגרום להרחקת ישראלים מעסקאות כאלה ויוביל להפסד למדינה מהגבלת הפעילות העסקית הבינלאומית".

עוד לדבריו, "החמרת תנאי החנ"ז תחרוג מהמטרה העיקרית שלהם - למנוע תכנון מס - ותביא להגברת המס על עסקאות. ההחמרה יכולה להקטין את כמות העסקאות שייעשו בגלל הכללים החדשים, ולכן בעקיפין לגרום להקטנת מסים".

עו"ד מוטי בללתי, מומחה למסים ושותף בגולדפרב גרוס זליגמן ושות', מוסיף כי "פעילות עסקית באמצעות חברות זרות היא לגיטימית לחלוטין, ותיקוני החקיקה המוצעים בתזכיר בעיקר נועדו כדי להקל על רשות המסים לצמצם מקרי קצה שבהם הוסטו רווחים למקלטי מס ללא טעם עסקי ממשי, באמצעות הטלת מס ישירות על בעלי המניות הישראלים".

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגיאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא