גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עילת הסבירות מגיעה לבג"ץ, ובהרב־מיארה שוברת את מסורת היועמ"שים

בעמדה שהגישה היועמ"שית לבג"ץ היא מבקשת לבטל את התיקון לחוק, משתמשת בטיעונים שמעולם לא הוכרו בפסיקה הישראלית, ורומסת בכך את מהות תפקידה ● ואיך ממאבק ברפורמה הגיע ראש המוסד לשעבר לטעון בתקשורת הזרה שישראל היא מדינת אפרטהייד? ● דעה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ
היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

מדי יום נשברים ונחצים קווים אדומים בציבוריות הישראלית. השבוע היה זה תורה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, לשבור את העקרונות לפיהם פועל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה מאז ומתמיד. היא הגישה את עמדתה לבג"ץ, במסגרתה היא ביקשה מבית המשפט לפסול ולבטל כליל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, המכונה "חוק הסבירות". העמדה שלה היא חלק ממגמה במסדרונות משרד המשפטים בצלאח א־דין. בהרב־מיארה עומדת בימים אלה, פעם אחר פעם, לצד עמדת ראש מחלקת בג"צים, עו"ד ענר הלמן, שנוקט לעומתיות לממשלה.

הממשלה לבג"ץ: התערבות בחוקי יסוד עלולה להביא לאנרכיה
סמוטריץ' בהפגנה מול בית המשפט העליון: "חיות, אל תעזי לפסול חוקי יסוד"
היועמ"שית לבג"ץ: יש לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות

בחצי השנה האחרונה הפך הלמן לדמות הכי דומיננטית על אוזנה של היועמ"שית. הלמן נבחר לתפקידו בתחילת 2018 במסגרת מכרז פנימי. שרת המשפטים דאז איילת שקד ניסתה להסביר כי מדובר במינוי שמרני יחסית.

כך כתב לדוגמה עמיתי, העיתונאי שלמה פיוטרקובסקי, אז בטור שכותרתו "חייבים לפרק את הגילדה": "שקד זכרה להלמן את הגנתו הבלתי מתפשרת על עמדת הממשלה במספר סוגיות רגישות, לא כמי שמתכוון 'לצאת ידי חובה', אלא כמי שמבין שתפקידו של מנהל מחלקת הבג"צים הוא לעשות הכול כדי להגן על עמדת הממשלה".

ההסבר שסיפקה שקד למינוי שביצעה היה כמובן רחוק מאוד מהמציאות. כך לדוגמה בבג"ץ שדן בשלהי 2018 במינוי של פרופ' יעל אמיתי לנציגת קרן ישראלית־גרמנית. עמדת המדינה שהוגשה אז לבג"ץ, באמצעות עו"ד ענר הלמן, הייתה כי יש לקבל את העתירה נגד עמדת השר אופיר אקוניס. בדיון התעקש הלמן כי אין מקום לאפשר לאקוניס לקבל ייצוג משפטי עצמאי. כאשר השופטים דחקו בו להסכים שאקוניס יציג את עמדתו, אמר הלמן כי הוא מתנגד לכך. בסופו של דבר השופטים איפשרו לאקוניס לשטוח את טענותיו, אולם הלמן החל לעשות "פרצופים" לשופטים תוך כדי דבריו של אקוניס. הייתי צריך לשפשף את עיניי כדי להאמין למה שאני רואה.

הלמן הוא דמות של שחור ולבן. אם לדעתו צריך להגן על עמדת הממשלה, הוא יעשה זאת בלהט. אם הוא השתכנע ההפך, הוא ינסה לבנות כל קונסטרוקציה אפשרית כדי לשכנע את השופטים שלא לקבל את עמדת הממשלה.

בתקופת אביחי מנדלבליט, היה לו מצד אחד את ראש מחלקת בג"צים ענר הלמן, אך מן הצד השני את המשנה ליועמ"ש רז נזרי. כל אחד משך לכיוון אחר, ובסופו של דבר בדרך־כלל הוגשה לבג"ץ עמדה מאוזנת.

בתקופת בהרב־מיארה כיועמ"שית נראה כי נשברו הכללים. בהרב־מיארה החליטה לאמץ את עמדתו הלעומתית (והאפוקליפטית, בימים אלה) של הלמן, בלי שום גורם מאזן. היא בעצמה, כמו הלמן, דמות של שחור ולבן.

עמדת היועמ"שית - חציית קו אדום

אין ספק כי היועצת המשפטית לממשלה נאלצת להתמודד עם מציאות שקודמיה לא התמודדו עמה. העמדות שלה לא ממש מעניינות את שרי הממשלה. חלק מהם אומרים שוב ושוב שצריך לפטר אותה. חלק מהם לא רק אומרים שכך צריך לעשות, אלא מאיימים שכך ייעשה. בישיבת ממשלה יש מי שטורחים לדבר בלעג על התסרוקת שלה. היא נתפסת כשתולה של האופוזיציה. שרים בממשלה מעדיפים לדבר ולעבוד עם המשנים ליועמ"שית ולא עם היועמ"שית עצמה, כי לטענתם איתה פשוט אי־אפשר לעבוד.

ובכן, אין ספק שלא מעט משרי הממשלה וחברי הקואליציה מתנהלים כלפי בהרב־מיארה בחוסר ענייניות כדי לקדם את עצמם תקשורתית ובפריימריז. אבל יש שניים בטנגו הזה. בהרב־מיארה מציגה גישה לעומתית פעם אחר פעם, ואף נענית להצעת שר המשפטים יריב לוין להיכנס לזירת האגרוף, במקום לשמור על ענייניות מן הצד שלה. העמדה של בהרב־מיארה בעניין חוק הסבירות הייתה חצייה של קו אדום.

זו הפעם השנייה שהיועמ"שית מבקשת לפסול חוק יסוד. בפעם הראשונה היא עשתה זאת בעניין חוק הנבצרות. עמדתה לא התקבלה, ובג"ץ החליט להוציא צו על־תנאי רק על תחולת החוק. זה לא הפריע לה לנקוט את העמדה הזו פעם נוספת, והפעם בגרסה הרבה יותר מוקצנת. היועמ"שית העלתה טיעונים מדוע יש לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שמעולם לא הוכרו בפסיקה הישראלית. היא למעשה מבקשת מבג"ץ לאמץ דוקטרינה חדשה שתאפשר את פסילת החוק.

כלל יסוד בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה עד השבוע היה שהיועמ"ש יגן כפי שידו מגעת על עמדת הממשלה. אם הוא נאלץ שלא להגן על עמדתה, מן הטעם שהפסיקה סותרת את עמדת הדרג המדיני, הוא יעשה זאת באופן המינימליסטי ביותר, ולא יהפוך את עצמו ליריב של הממשלה ויעלה טיעונים מן הגורן ומן היקב נגד עמדתה.

היועמ"ש איננו עותר נגד הממשלה ולא שופט. גם כאשר דרכיהם נפרדות, הוא שומר על כללי הגזרה. בהרב־מיארה, בעמדתה שהוגשה לבג"ץ, רמסה השבוע את הכלל הזה ברגל גסה. כנראה היא תגדיל את הפופולריות שלה בקרב חלקים נרחבים מהציבור ובפרט ציבור המשפטנים, אבל שחיקת האמון הזו מול הממשלה לא תעשה שום דבר טוב למדינה.

ראש המוסד לשעבר שורף את הבית

ולעניין אחר: ביום רביעי גילינו כי ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו התראיין לסוכנות הידיעות המובילה בעולם, וטען כי ישראל מקיימת מדיניות אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון. "יש מדינת אפרטהייד שם. בטריטוריה שבה שני עמים נשפטים תחת שתי מערכות משפטיות - זו מדינת אפרטהייד", אמר פרדו.

תמיר פרדו, הייב 2040 / צילום: רן בירן

ביולי טען ראש המוסד לשעבר בראיון לרשת ב' כי "אנחנו עוברים תהליכים הדומים ל־KKK", והוסיף וטען כי אם היו מחוקקים חוקים דומים בעולם, היינו טוענים שאלה חוקים מפלים ואנטישמיים. בראיון לחדשות 12 הצהיר פרדו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך לעמוד לדין על ההפיכה המשפטית. לא פחות. בתקשורת דווח כי במסיבת עיתונאים של התנועה לאיכות השלטון הזהיר פרדו כי ביטול עילת הסבירות יוביל לכך שיהיה אפשר להעמיד לדין את חיילי צה"ל בהאג.

חוסר שביעות־הרצון מהממשלה מובן לי מאוד. הרצון לראות בנפילתה הוא רצון לגיטימי. אך שריפת האסמים והשמצות פרועות בתקשורת הזרה היא תופעה בלתי מתקבלת על הדעת.

פרדו יודע מה המשמעות של אדם במעמדו ובתפקידו שאומר את הדברים, ואף על־פי כן הוא אומר את הדברים. איך ממאבק ברפורמה המשפטית הגענו לראיון ב־AP שישראל היא מדינת אפרהטייד? האם המעמד המשפטי של הפלסטינים ושל יהודה ושומרון השתנה בשנה האחרונה לעומת הממשלה הקודמת, או לעומת תקופת פרדו כראש המוסד? התשובה לכך היא כמובן שלילית.

הציניות הבלתי נתפסת של פרדו - שבעברית מזהיר כי ביטול עילת הסבירות יוביל להעמדה לדין של חיילי צה"ל, ובאנגלית מצהיר כי ישראל מיישמת מדיניות אפרטהייד - מזכירה את הבן שרצח את הוריו וביקש את רחמיו של השופט כיוון שהוא יתום.

עוד כתבות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב מפנה עובדים מלבנון; לאור יום: הסלמה במחאות באיראן

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

15 מיליון דולר על ראשו: ברון הסמים הכי חזק במקסיקו חוסל, והמדינה בוערת

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניות הסייבר ממשיכות לאבד גובה

ה-S&P 500 יורד בכ-0.4% ● וול סטריט מגיבה היום לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● נובו נורדיסק צוללת בקרוב ל-15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין נסחר סביב 66 אלף דולר, לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● מחירי המתכות היקרות עולים ● הביטקוין יורד ומחירו נע סביב 65 אלף דולר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

לאחר החלטת הריבית: מדד הבנקים קופץ, מניות הנדל"ן יורדות

מדד ת"א 35 עולה ב-0.3%, אך ת"א 90 יורד ביותר מ-1% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל