גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עילת הסבירות מגיעה לבג"ץ, ובהרב־מיארה שוברת את מסורת היועמ"שים

בעמדה שהגישה היועמ"שית לבג"ץ היא מבקשת לבטל את התיקון לחוק, משתמשת בטיעונים שמעולם לא הוכרו בפסיקה הישראלית, ורומסת בכך את מהות תפקידה ● ואיך ממאבק ברפורמה הגיע ראש המוסד לשעבר לטעון בתקשורת הזרה שישראל היא מדינת אפרטהייד? ● דעה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ
היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

מדי יום נשברים ונחצים קווים אדומים בציבוריות הישראלית. השבוע היה זה תורה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, לשבור את העקרונות לפיהם פועל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה מאז ומתמיד. היא הגישה את עמדתה לבג"ץ, במסגרתה היא ביקשה מבית המשפט לפסול ולבטל כליל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, המכונה "חוק הסבירות". העמדה שלה היא חלק ממגמה במסדרונות משרד המשפטים בצלאח א־דין. בהרב־מיארה עומדת בימים אלה, פעם אחר פעם, לצד עמדת ראש מחלקת בג"צים, עו"ד ענר הלמן, שנוקט לעומתיות לממשלה.

הממשלה לבג"ץ: התערבות בחוקי יסוד עלולה להביא לאנרכיה 
סמוטריץ' בהפגנה מול בית המשפט העליון: "חיות, אל תעזי לפסול חוקי יסוד"
היועמ"שית לבג"ץ: יש לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות 

בחצי השנה האחרונה הפך הלמן לדמות הכי דומיננטית על אוזנה של היועמ"שית. הלמן נבחר לתפקידו בתחילת 2018 במסגרת מכרז פנימי. שרת המשפטים דאז איילת שקד ניסתה להסביר כי מדובר במינוי שמרני יחסית. 

כך כתב לדוגמה עמיתי, העיתונאי שלמה פיוטרקובסקי, אז בטור שכותרתו "חייבים לפרק את הגילדה": "שקד זכרה להלמן את הגנתו הבלתי מתפשרת על עמדת הממשלה במספר סוגיות רגישות, לא כמי שמתכוון 'לצאת ידי חובה', אלא כמי שמבין שתפקידו של מנהל מחלקת הבג"צים הוא לעשות הכול כדי להגן על עמדת הממשלה".

ההסבר שסיפקה שקד למינוי שביצעה היה כמובן רחוק מאוד מהמציאות. כך לדוגמה בבג"ץ שדן בשלהי 2018 במינוי של פרופ' יעל אמיתי לנציגת קרן ישראלית־גרמנית. עמדת המדינה שהוגשה אז לבג"ץ, באמצעות עו"ד ענר הלמן, הייתה כי יש לקבל את העתירה נגד עמדת השר אופיר אקוניס. בדיון התעקש הלמן כי אין מקום לאפשר לאקוניס לקבל ייצוג משפטי עצמאי. כאשר השופטים דחקו בו להסכים שאקוניס יציג את עמדתו, אמר הלמן כי הוא מתנגד לכך. בסופו של דבר השופטים איפשרו לאקוניס לשטוח את טענותיו, אולם הלמן החל לעשות "פרצופים" לשופטים תוך כדי דבריו של אקוניס. הייתי צריך לשפשף את עיניי כדי להאמין למה שאני רואה.

הלמן הוא דמות של שחור ולבן. אם לדעתו צריך להגן על עמדת הממשלה, הוא יעשה זאת בלהט. אם הוא השתכנע ההפך, הוא ינסה לבנות כל קונסטרוקציה אפשרית כדי לשכנע את השופטים שלא לקבל את עמדת הממשלה.

בתקופת אביחי מנדלבליט, היה לו מצד אחד את ראש מחלקת בג"צים ענר הלמן, אך מן הצד השני את המשנה ליועמ"ש רז נזרי. כל אחד משך לכיוון אחר, ובסופו של דבר בדרך־כלל הוגשה לבג"ץ עמדה מאוזנת.

בתקופת בהרב־מיארה כיועמ"שית נראה כי נשברו הכללים. בהרב־מיארה החליטה לאמץ את עמדתו הלעומתית (והאפוקליפטית, בימים אלה) של הלמן, בלי שום גורם מאזן. היא בעצמה, כמו הלמן, דמות של שחור ולבן.

עמדת היועמ"שית - חציית קו אדום

אין ספק כי היועצת המשפטית לממשלה נאלצת להתמודד עם מציאות שקודמיה לא התמודדו עמה. העמדות שלה לא ממש מעניינות את שרי הממשלה. חלק מהם אומרים שוב ושוב שצריך לפטר אותה. חלק מהם לא רק אומרים שכך צריך לעשות, אלא מאיימים שכך ייעשה. בישיבת ממשלה יש מי שטורחים לדבר בלעג על התסרוקת שלה. היא נתפסת כשתולה של האופוזיציה. שרים בממשלה מעדיפים לדבר ולעבוד עם המשנים ליועמ"שית ולא עם היועמ"שית עצמה, כי לטענתם איתה פשוט אי־אפשר לעבוד.

ובכן, אין ספק שלא מעט משרי הממשלה וחברי הקואליציה מתנהלים כלפי בהרב־מיארה בחוסר ענייניות כדי לקדם את עצמם תקשורתית ובפריימריז. אבל יש שניים בטנגו הזה. בהרב־מיארה מציגה גישה לעומתית פעם אחר פעם, ואף נענית להצעת שר המשפטים יריב לוין להיכנס לזירת האגרוף, במקום לשמור על ענייניות מן הצד שלה. העמדה של בהרב־מיארה בעניין חוק הסבירות הייתה חצייה של קו אדום.

זו הפעם השנייה שהיועמ"שית מבקשת לפסול חוק יסוד. בפעם הראשונה היא עשתה זאת בעניין חוק הנבצרות. עמדתה לא התקבלה, ובג"ץ החליט להוציא צו על־תנאי רק על תחולת החוק. זה לא הפריע לה לנקוט את העמדה הזו פעם נוספת, והפעם בגרסה הרבה יותר מוקצנת. היועמ"שית העלתה טיעונים מדוע יש לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שמעולם לא הוכרו בפסיקה הישראלית. היא למעשה מבקשת מבג"ץ לאמץ דוקטרינה חדשה שתאפשר את פסילת החוק.

כלל יסוד בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה עד השבוע היה שהיועמ"ש יגן כפי שידו מגעת על עמדת הממשלה. אם הוא נאלץ שלא להגן על עמדתה, מן הטעם שהפסיקה סותרת את עמדת הדרג המדיני, הוא יעשה זאת באופן המינימליסטי ביותר, ולא יהפוך את עצמו ליריב של הממשלה ויעלה טיעונים מן הגורן ומן היקב נגד עמדתה.

היועמ"ש איננו עותר נגד הממשלה ולא שופט. גם כאשר דרכיהם נפרדות, הוא שומר על כללי הגזרה. בהרב־מיארה, בעמדתה שהוגשה לבג"ץ, רמסה השבוע את הכלל הזה ברגל גסה. כנראה היא תגדיל את הפופולריות שלה בקרב חלקים נרחבים מהציבור ובפרט ציבור המשפטנים, אבל שחיקת האמון הזו מול הממשלה לא תעשה שום דבר טוב למדינה.

ראש המוסד לשעבר שורף את הבית

ולעניין אחר: ביום רביעי גילינו כי ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו התראיין לסוכנות הידיעות המובילה בעולם, וטען כי ישראל מקיימת מדיניות אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון. "יש מדינת אפרטהייד שם. בטריטוריה שבה שני עמים נשפטים תחת שתי מערכות משפטיות - זו מדינת אפרטהייד", אמר פרדו.

תמיר פרדו, הייב 2040 / צילום: רן בירן

ביולי טען ראש המוסד לשעבר בראיון לרשת ב' כי "אנחנו עוברים תהליכים הדומים ל־KKK", והוסיף וטען כי אם היו מחוקקים חוקים דומים בעולם, היינו טוענים שאלה חוקים מפלים ואנטישמיים. בראיון לחדשות 12 הצהיר פרדו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך לעמוד לדין על ההפיכה המשפטית. לא פחות. בתקשורת דווח כי במסיבת עיתונאים של התנועה לאיכות השלטון הזהיר פרדו כי ביטול עילת הסבירות יוביל לכך שיהיה אפשר להעמיד לדין את חיילי צה"ל בהאג.

חוסר שביעות־הרצון מהממשלה מובן לי מאוד. הרצון לראות בנפילתה הוא רצון לגיטימי. אך שריפת האסמים והשמצות פרועות בתקשורת הזרה היא תופעה בלתי מתקבלת על הדעת.

פרדו יודע מה המשמעות של אדם במעמדו ובתפקידו שאומר את הדברים, ואף על־פי כן הוא אומר את הדברים. איך ממאבק ברפורמה המשפטית הגענו לראיון ב־AP שישראל היא מדינת אפרהטייד? האם המעמד המשפטי של הפלסטינים ושל יהודה ושומרון השתנה בשנה האחרונה לעומת הממשלה הקודמת, או לעומת תקופת פרדו כראש המוסד? התשובה לכך היא כמובן שלילית.

הציניות הבלתי נתפסת של פרדו - שבעברית מזהיר כי ביטול עילת הסבירות יוביל להעמדה לדין של חיילי צה"ל, ובאנגלית מצהיר כי ישראל מיישמת מדיניות אפרטהייד - מזכירה את הבן שרצח את הוריו וביקש את רחמיו של השופט כיוון שהוא יתום.

עוד כתבות

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"