הקרב האחרון של שליט מדינת תל אביב / צילום: שלומי יוסף, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט), עיבוד: גלובס
בקרוב מאוד יסגור רון חולדאי 25 שנה בקומה ה־12 בבניין עיריית ת"א בכיכר רבין. כעת הוא מתמודד במירוץ השישי והאחרון שלו לראשות העיר ואת הקמפיין הנוכחי הוא מנהל יחד עם שותף חדש־ישן, אסף זמיר. בכלל, יש תחושה שיריביו הפוליטיים והאנשים שמבקשים לרשת אותו מתחלפים, אבל חולדאי תמיד שם. תמיד היה שם.
● פרשנות | התחבורה משקפת את הפנייה שעשה חולדאי כראש עיר
● כיצד עיוותי הארנונה תורמים לעליית מחירי הדירות בישראל
● העיריות בגירעון כרוני, ולא נראה שיש מוצא
● הרשויות הערביות לא לבד: התלות המסוכנת של השלטון המקומי בממשלה
הוא כבר לא ילד. רק לפני מספר ימים חולדאי חגג את יום הולדתו ה־79 כשמאחוריו לא פחות מחמש קדנציות שבהן תל אביב שינתה את פניה מקצה לקצה. הרכבת הקלה סוף סוף יצאה לדרך, הטיילת התארכה, העיר רושתה בשבילי אופניים, מגדלים חדשים הופיעו בקו הרקיע של העיר, מתקני הספורט שודרגו ומדיניות החניה הוקשחה. וזו רק רשימה חלקית מאוד.
אמנם התרגלנו אליו בתור ראש עיריית תל אביב, אבל לפני השירות הציבורי חולדאי טיפח קריירה צבאית כטייס, פיקד במלחמת יום כיפור והשתחרר מצה"ל בדרגת תת אלוף. אחר כך עבר לעסוק בחינוך, כמנהל הגימנסיה בהרצליה, ומשם לבניין העירייה. בתקופתו הפכה עיריית תל אביב לשם נרדף למערכת ציבורית מסודרת ומתקדמת, שמובילה באכיפה של עבירות בנייה ונתיבי תחבורה ציבורית, וגם בשירותים ובהטבות שהפכו מושא קנאה לתושבי ערים אחרות.
מצד שני, קשה להתעלם מהמחירים בתל אביב, שהוכרזה לא פעם במדדים בינלאומיים בתור אחת הערים היקרות בעולם (אם לא היקרה ביותר). מחירי הדיור (הן לרכישה והן להשכרה) מרקיעים שחקים, כמעט בכל פינה בעיר מתנהלות עבודות בנייה ותשתית, בין היתר בשל הרכבת הקלה, ומאז הקורונה יותר ויותר תושבים עוזבים את העיר. בשנת 2022, יותר מ־7,500 איש נטשו את תל אביב.
למרות זאת, בינתיים נראה שחולדאי משדר ביטחון, במיוחד לאחר החיבור המחודש לאסף זמיר. הוא מאמין שהקדנציה האחרונה שלו הייתה המוצלחת מכולן, אלא שהפעם המשימה עשויה להיות מורכבת במיוחד.
התפקיד של המחאה בבחירות בתל אביב
דמותו של ראש העירייה מורכבת. מתנגדיו רואים בו איש ריכוזי שנאחז בכיסא יותר מדי זמן, לא משתף בקבלת החלטות, ומסרב לרדת מהבמה הפוליטית. אבל תומכיו רואים בו גלגל ההצלה של הדמוקרטיה. הוא נתפס כמנהיג שמסוגל לעמוד מול הממשלה הנוכחית והשינויים מרחיקי הלכת שהיא מקדמת במערכת המשפט. חולדאי מקפיד להגיע להפגנות ולנקוט קו תקיף נגד הממשלה. הוא אף הציב שלט בצומת קפלן, מוקד המחאה הגדול נגד הרפורמה המשפטית, שמכריז על הנקודה המרכזית בתור "כיכר הדמוקרטיה". בניגוד לראשי רשויות אחרים, חולדאי לא חושש מנקמה ממשלתית בדמות פגיעה בתקציבים. כך מתוך 8 מיליארד שקל שהכניסה עיריית תל אביב ב־2021, רק כ־1.2 מיליארד שקל הגיעו מהממשלה. באותה שנה תל אביב גם התמקמה ראשונה ברשימת הערים עם ההכנסות העצמיות הגדולות ביותר.
מועד הבחירות המקומיות, ה־31 באוקטובר, מתקרב בצעדי ענק, וחולדאי, כמו יריביו במרוץ, מבין את התפקיד המשמעותי שתופסת המחאה נגד הרפורמה בקמפיין. "תל אביב־יפו הייתה ותמשיך להיות המגדלור של הדמוקרטיה. אמשיך להגן על ערכי הפלורליזם והסובלנות בעיקר לנוכח ההפיכה המשטרית", אומר חולדאי לגלובס. למבקרים שאומרים שאין הצדקה לכהונה של 30 שנה בראשות עיר, הוא עונה: "יש חשיבות רבה לניסיון מצטבר בעידן של שינויים, בוודאי כשהם כוללים איום ממשי על אורח חיינו, וליכולת לקבל החלטות מורכבות במציאות משתנה".
ד"ר ניר ברק, מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מסביר כי העושר והעוצמה של עיריית ת"א משחקים לידיו של חולדאי. "התנאי הראשון וההכרחי כדי לשחק את משחק האוטונומיה הוא עצמאות פיסקלית", הוא אומר. "תל אביב היא בין הערים היחידות שבאמת יכולות להרשות לעצמן לשחק את המשחק הזה". לדבריו, גם האתוס התל אביבי לפיו העיר מהווה אלטרנטיבה לשלטון המרכזי, שקיים עוד מימי המנדט, משחק לטובתו של חולדאי במצב הנוכחי במדינה.
היריבים התחלפו, חולדאי נשאר
לחולדאי, כך נראה, מחכה מאבק עיקש על ראשות העירייה. לאורנה ברביבאי יש גב תקציבי ופוליטי של מפלגה גדולה (יש עתיד) ורזומה עשיר שכולל תפקיד שרה וקדנציה צבאית ארוכה. ציפי ברנד, שהייתה סגניתו של חולדאי פעמיים ופוטרה, מובילה קמפיין ומחזיקה בניסיון רב בזירה המוניציפלית. גם ליובל צלנר ניסיון עשיר של עשייה ציבורית ועסקית, ולראובן לדיאנסקי ניסיון של 15 שנה במועצת העיר. אבל קשה להמעיט בכוחו של חולדאי, אחרי חמישה נצחונות רצופים שלא הגיעו בקלות.
בבחירות ב־2008 התמודד דב חנין על תפקיד ראש העיר וזכה ל־38% מהקולות, לעומת 50% תמיכה בחולדאי. חנין אמנם לא נבחר, אך קשה להגיד שהוא הובס. בשיחה עם גלובס הוא מתאר התמודדות כמעט ספונטנית שהחלה 3 חודשים לפני הבחירות. "זה היה פרויקט שמבוסס לגמרי על התנדבות, הצעדהעיקרי שעשינו היה לקנות שלטי מרפסות ולחלק לאנשים, מה שהיה זול מאוד אז, ומתנדבים עברו מבית לבית והציעו לאנשים לתלות את השלטים האלה", מספר חנין. לקראת הבחירות היו אלפי שלטים ומרפסות בעיר, ובפועל שלטים כאלה יותר חזקים משלטי חוצות ענקיים שמישהו קנה בכסף". בתל אביב שמדרום לירקון, אפשר לומר שחנין ניצח.
גם היריב הבא של חולדאי זכה לתמיכת 38% מהמצביעים - ניצן הורוביץ. אף שעמדה מאחוריו מפלגת מרצ, והוא השיג שישה מושבים במועצה, זה לא הספיק לו כדי להביס את חולדאי, שגרף 53% מהקולות.
במערכת הבחירות האחרונה, ב־2018, ניצח חולדאי את מי שהיה בן בריתו וסגנו, אסף זמיר, שקיבל 34% מהקולות, וגם את איש התקשורת אסף הראל. חולדאי רשם אז את התוצאה הנמוכה ביותר שלו, 47% בלבד.
בשלוש מערכות אלה זכה המתמודד מול חולדאי לשיעור תמיכה די זהה. כלומר, יותר מעשור נותר גרעין משמעותי שרוצה לראות מישהו אחר בכיסא בקומה ה־12 בבניין העירייה.
הטענות לריכוזיות מוגזמת
מעמדו של ראש עירייה בישראל חזק ביותר. קשה להדיח אותו ויש לו סמכויות רבות, קל וחומר בתל אביב. עם תקציב של יותר מ־10 מיליארד שקל ב־2023 ו־25 שנה בתפקיד, חולדאי הוא "בעל הבית" על כל המשתמע מכך. כמו בשאר הרשויות המקומיות, חברי המועצה ממלאים את תפקידם בהתנדבות. מתוך סיעות הקואליציה ממנה ראש העירייה סגנים בשכר. ברצותו ממנה וברצותו מפטר.
לאורך השנים עלו לא מעט טענות נגד המודל הזה, הן בשל הפתח למינויי מקורבים והן בשל הסכנה בניגודי עניינים לחברי המועצה שנאלצים להחזיק עבודה נוספת, בשכר, במקביל לשירות ההתנדבותי במועצה.
"אין דמוקרטיה בתל אביב"
נראה שהכוח של חולדאי הוא גם הבטן הרכה שלו. בהרפתקה הקצרה שלו בפוליטיקה הארצית, בתור יו"ר מפלגת "הישראלים", הוא למד על בשרו שלא בכל מירוץ בחירות הניצחון שלו מובטח. אחרי שדשדש בסקרים, חולדאי ומפלגתו פרשו מבחירות 2020.
אחת הטענות היא שחולדאי התרגל למעמדו. הוא לא אוהב ביקורת, וכשלא מתאים לו לעבוד עם מישהו הוא פשוט מרחיק אותו. "הוא מדבר על ערכים ודמוקרטיה, אבל העירייה רחוקה מלהיות מוסד דמוקרטי", מתארים גורמים עמם שוחחנו. "הוא מאוד לא פתוח לביקורת ולעתים רחוק מהערכים שהוא משדר". המיתוס בבניין העירייה הוא שבקומה ה־12, שמוקצית לחולדאי, ראש העיר מחזיק מיטה. מעין מסר של אקטיביות 24/7. אבל למרות הניהול הסוליסטי והמרוחק, בעירייה פונים אליו בשמו הפרטי "רון" - לא "ראש העיר" או "חולדאי" - מה שמרמז במידת מה על התנהלות בגובה העיניים.
אולי השיטה הזו עובדת. הדרג המקצועי בעיריית תל אביב נחשב לחזק ולכזה שמצליח לקדם לא מעט תוכניות ופרויקטים. הפקידות שלה היא מושא להערכה בכל תחום.
גם יחסיו של חולדאי עם סגניו מורכבים. לאחרונה הוא פיטר את סגנו לשעבר, ראובן לדיאנסקי, לאחר שזה הודיע כי יתמודד מולו בבחירות, "כל עוד חשבתי שחולדאי יפרוש מרצונו בסיום הקדנציה הנוכחית, נהגתי בסבלנות ובאיפוק", נימק לדיאנסקי את פרישתו. "אך כעת כ־5 חודשים לפני הבחירות, משהודיע שברצונו להתמודד שוב לראשות העיר - לא יכולתי עוד לשתוק".
אבל מאבק ההדחה המתוקשר ביותר היה זה של ציפי ברנד. סגניתו של חולדאי ארבע שנים והפכה ליריבה. ברנד, ששואפת להחליף את חולדאי בראשות העירייה, מחזיקה בטן מלאה עליו. "הוא מעדיף מודל שבו הוא אומר משהו ועושים", היא אומרת. "הוא רוצה חברי מועצה פסיביים שבאים לטקסים ואירועים. כשדיברתי על המשפחות שנוטשות את העיר ועל סכנת החיים על המדרכות - הוא נקט באלימות כלכלית ולקח לי את השכר. בישיבות מועצה הכל מסוכם מראש, אני יודעת כי אני שם כבר עשר שנים. אין דמוקרטיה בתל אביב. הוא לא התנהל ככה רק כלפיי, אלא כלפי כולם. הרבה אחרים מיישרים קו כי הם רוצים להמשיך לקבל כבוד ושכר כסגנים".
דברים ברוח זו שמענו גם מגורמים אחרים בעירייה שהעדיפו להישאר בעילום שם. ברנד הוסיפה כי "כראשת העיר אני מתכננת לטפל במה שהוא סירב להתייחס אליו אז, בראש ובראשונה לשים את התושבות והתושבים חזרה במרכז, בחינוך, בדיור ובביטחון על המדרכות שנפנה מהן את הקורקינטים השיתופיים - הכל מגובש אצלי בתוכנית סדורה שכתבתי לתל אביב 2030". עם זאת, במשך השנים הושמעה גם ביקורת על ברנד וטענות שחתרה תחת חולדאי מכסא הסגנית.
מלשכתו של חולדאי נמסר: "טענות מיריבים פוליטיים בעת בחירות צריכות להילקח בערבון מוגבל. באותה המידה, האינטרס של סגני ראש ליצר חיכוכים ולהתפטר מתפקידיהם לקראת מערכת הבחירות הוא ידוע ומובן. גם בתקופה זו ראש העירייה חולדאי מתכוון להמשיך בעשייה הענפה למען התושבים, להמשיך ולהגן על תל אביב כעיר הליברלית בישראל, ולא להתעסק בהשמצות שנועדו לקושש קולות".
מיטל להבי, יו"ר סיעת מרצ בעיריית תל אביב וסגנית ראש העיר, אומרת כי כוחו הרב של חולדאי בקדנציה האחרונה היה משמעותי אפילו יותר מבעבר: "בבחירות האחרונות רון חולדאי לא רק זכה בבחירות, אלא הסיעה שלו הגיעה לשבעה מנדטים, מה שאפשר לו להכריע בהרבה סוגיות פה אחד בתכנון בתקצוב, וכיוצא בזה".
האם השינוי יגיע מהדרום?
מתוצאות הבחירות האחרונות עולה כי בסיסי התמיכה הבולטים של חולדאי הם בחלק המערבי של עבר הירקון, שם קיבל תמיכה של 60% מהמצביעים. גם בצפון הישן והחדש זכה חולדאי לתוצאות מרשימות, 45%־54%. אבל ככל שמדרימים במפה, התמיכה בו הולכת ודועכת: במרכז העיר מדובר ב־40% מהקולות, ביפו זה כבר 35% ובדרום העיר פחות משליש מהבוחרים הצביעו לראש העיר הנצחי - 29%.
על פי נתוני המרכז למחקר כלכלי וחברתי של תל אביב יפו, ככל שהמדד החברתי־כלכלי גבוה יותר, כך גם אחוז ההצבעה לחולדאי גבוה יותר. שיעור ההצבעה הנמוך יותר לחולדאי נמצא בקרב צעירים בני 18־25, אלו שלא מכירים את תל אביב בלי ראש העיר הנוכחי, ועולים חדשים.
בקרב פעילים מדרום העיר, שמעידים כי היו בעבר תומכי חולדאי, קיימת ביקורת על התנהלותו. "אין שיתוף ציבור אלא יידוע ציבור", אומר מוטי כ"ץ, חבר ועד שכונת נווה שאנן. הוא מעריך כי בדרום העיר חל שינוי תפיסה שפועל לרעתו של חולדאי, מה שיכול להביא הפעם למהפך. "במשך שנים שיעור ההצבעה המוניציפלי היה נמוך מהארצי, ובדרום תל אביב באופן מסורתי כמעט ולא הצביעו", מספר כ"ץ. "הדרום עובר התחדשות עירונית וכעת יש יותר קולות למחנה הליברלי". לדבריו, קולות אלה עשויים להכריע את הבחירות, בעיקר לטובת מועמד שיצליח לענות על צורכי המצביעים החדשים בדרום, שעם המהומות האחרונות שאירעו, התחדד הצורך למענה ייחודי למצבם. גורם נוסף מספר שפעם אחר פעם ניסה לפנות לחולדאי ולייצר דיאלוג בנוגע למצוקות בשכונות הדרום, אך נתקל בחומה.
חולדאי מצדו שולל את הטענות מכל וכל. "זה תמוה בעיני. אין עיר בארץ שבה מתנהל הליך שיתוף ציבור מובנה ומקצועי בכל נושא ועניין כמו בתל אביב־יפו. יעידו על כך מאות מפגשים עם הציבור שמתקיימים לאורך שנים ארוכות, על כל נושא. במפגשים האלה נשמעות דעות לכאן ולכאן ובסיומן מתקבלות החלטות. תמיד מישהו לא יהיה מרוצה, אבל התהליך נעשה בשיתוף הציבור". עוד מוסיפים מלשכתו, כי "עיריית תל אביב בתקופת חולדאי פרסמה את מספר דוחות הביקורת הגדול ביותר בשלטון המקומי, ולכן כל טענה לפיה ראש העיר אינו קשוב לביקורת, רחוקה מהמציאות ואיננה נכונה. אין כמו עיריית תל אביב יפו בשכלול שיתוף התושבים בתהליכים בעיר".
בנוגע לשאלה מה תוכניתו כלפי שכונות דרום ת"א, עונה חולדאי כי "אני כופר במינוח דרום ת"א. זו טעות להכליל לפי אזור גיאוגרפי, שכן יש את יפו ויש את שכונת יד אליהו, יש את כפר שלם, יש את שכונת נווה שאנן. לכל אזור ולכל שכונה יש צרכים ומענים ייחודיים שמטופלים. למעשה, עיקר ההשקעות הציבוריות בעיר הן בשכונות הללו, החל מהתחדשות עירונית, דיור, יצירת מרחבים ציבוריים ועוד. כל ההשקעות העירוניות מכווננות גם לשכונות האלה, ואני זה שאמרתי לאורך כל השנים שצריך לדחוף את העיר דרומה ואמשיך לעשות זאת".
היריבה החדשה שרוצה לנגוס בבסיס התמיכה
מי שתנסה לאתגר את חולדאי בבחירות הללו היא אורנה ברביאי, שרת הכלכלה לשעבר מיש עתיד. עם גב כלכלי של מפלגה גדולה ותמיכה מישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, היא תנסה לפרוץ את המחסום שבו נתקעו אסף זמיר, ניצן הורוביץ ודב חנין. ברביבאי מתורגלת בקמפיינים ובראיונות, שלטי החוצות והפוסטרים כבר נפרסו לאורכה ולרוחבה של העיר והמטה מאורגן ורווי מתנדבים. יש עתיד מנוסה במערכות בחירות.
לחוג בית שקיימה ברביבאי בשכונת כוכב הצפון, מאזורי התמיכה המובהקים של חולדאי לאורך השנים, הגיעו עשרות אנשים. לא מעט מהם קראו לעצמם "תומכי חולדאי לשעבר". "זאת קדנציה אחת יותר מדי", אמרה ברביבאי, ובקהל מחאו כפיים. היא החמיאה לחולדאי, אבל טענה שמשהו השתבש בכהונתו האחרונה. היא מאמינה שביכולתה לבצע את המהפך.
שאלנו את ברביבאי אם תישאר בעירייה או במועצה גם אם לא תיבחר כראשת עיר. "סיימתי עם הפוליטיקה הארצית אחרי שהייתי מספר שתיים ביש עתיד", היא השיבה. "אני רוצה להיות ראש עיריית תל אביב. אני לא רוצה שיהיה מצב שאם אגיד שאהיה סגנית לא יתמכו בי. את דמי הרצינות אפשר לבדוק לפי ההתפטרות שלי. הרמה המוניציפלית היום חשובה יותר. אני כאן כדי להישאר".
ההרפתקה שנכשלה בזירה הארצית
חולדאי ניסה את המסלול ההפוך מזה של ברביבאי. אחרי שנים בהן פלירטט עם הרעיון להתמודד על הנהגת המדינה, בסוף הוא ב־2020 קפץ למים העמוקים. לאחר פירוק "ממשלת האחדות" של גנץ ונתניהו, חבר חולדאי לאבי ניסנקורן (שכיהן בה כשר המשפטים) והשניים יצאו לדרך תחת מפלגת "הישראלים". אך ההרפתקה הזו הייתה קצרה ועוד לפני פתיחת הקלפיות חולדאי הרים ידיים וחזר למשרתו הבטוחה בעירייה. כששאלנו אותו על הריצה ההיא, הוא השיב "שכחתי אותה". גורמים בעירייה מספרים כי באותה התקופה "העיר התנהלה על 'טייס אוטומטי' והמנכ"ל של חולדאי מנחם לייבה ניהל כמעט הכל".
לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב־יפו מזה 21 שנה, ידוע כאחד משותפי הדרך של ראש העיר ושכן אהוד במיוחד בקומה ה־12. לייבה הגיע לתפקיד לאחר שחולדאי נבחר, עם רזומה של 26 שנות שירות בחיל האוויר בדרגת אל"מ. "לפני שסוגרים משהו עם חולדאי, צריך לוודא את הפרטים עם לייבה", אומרים גורמים במועצה. לדבריהם, ראש העיר סומך עליו בעיניים עצומות.
נראה שהכישלון של חולדאי בזירה הארצית רק הגביר את רצונו להמשיך לקדנציה שישית במקום שבו הוא מרגיש חזק ובטוח, ולא ממש ברור עד כמה ישפיע על מעמדו בתוך העיר. "הקדנציה האחרונה שלי הייתה המוצלחת והפורה ביותר", טוען חולדאי. "זכיתי לראות איך פרויקטים שהתחלתי לעבוד עליהם לפני שנים רבות יוצאים לדרך".
ד"ר ניר ברק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב מעריך כי הניסיון בזירה הארצית לא יפגע בחולדאי. "לרוב, כשפוליטיקאים מנסים מהלך כזה ומקבלים ברקס, הם נעצרים או עוברים לעיסוקים אחרים (כמו מייקל בלומברג שהיה ראש עיריית ניו יורק), או פורשים לגמרי מהחיים הציבוריים. חולדאי המשיך בתל אביב, להערכתי במידה רבה מתוך ההבנה שמתל אביב הוא יוכל להשפיע בצורה אפקטיבית יותר על חיזוק ערכים של דמוקרטיה ליברלית, יותר מאשר ברמה הלאומית.
"מכיוון שלתל אביב יש אתוס של ליברליזם, פתיחות וקבלת האחר, אני לא חושב שזה מחליש אותו. לא ברור אם התמודדותו לפוליטיקה הארצית מחזקת אותו ברמה המקומית, אבל להערכתי אינה מחלישה".
חולדאי יהיה "שר החוץ", זמיר "שר הפנים"
כדי לעמוד הפעם במשימה, חבר חולדאי לאסף זמיר, והעדיף לשים את המשקעים מאחור. בבחירות הקודמות זמיר אמר כי "חולדאי היה ראש עיר טוב, אבל העיר לא שייכת לו. 20 שנה זה זמן יפה. אחר כך מגיע הזמן ללכת. לדעתי גם 15 שנה זה מספיק".
לאחר הניצחון הודה חולדאי כי התאכזב מזמיר וסירב להתחייב לשתף פעולה מחדש. חולדאי נשאר בת"א וזמיר יצא לקדנציה בכנסת ובממשלה ולאחר מכן בשגרירות ישראל בוושינגטון. עכשיו הם משלבים ידיים.
ככל הידוע לגלובס, בין השניים הוסכם כי זמיר יהיה ממלא מקום ראש עיר עם תפקיד תפעולי ויתעסק בנושאים פנים עירוניים כגון יוקר מחיה, תרבות, אנשי עסקים וחינוך, בעוד חולדאי יעסוק בנושאים הגדולים "מלמעלה", כלפי חוץ ומול הממשלה.
מערכת היחסים בין זמיר לחולדאי ידעה עליות ומורדות. בראשית הדרך, כאשר שימש זמיר כסגנו של חולדאי, הם נודעו ביחסיהם החמים והקרובים, זמיר נחשב לאחד מסגניו הנאמנים ביותר וכונה "בן טיפוחיו". היחסים עלו על שרטון כאשר זמיר התחרה נגדו בבחירות לראשות מועצת העיר.
מאז ההכרזה על החיבור המחודש נותרו סימני שאלה רבים בנוגע לאותיות הקטנות של ההסכם ביניהם. לפי פרסום של עמית סגל בחדשות 12 ערב החיבור, הצעת חולדאי לזמיר כללה הבטחה לפנות את כיסאו בשנה האחרונה לכהונתו אם יבחר. האיחוד אמנם מחזיר את זמיר "אחורה" לתפקיד שהתקדם ממנו, אך הוא טוען ש"לא הכל זה אגו. הורדתי מעצמי". כשנשאל אם חולדאי הבטיח לו פינוי מקום כזה, זמיר הכחיש בתוקף. גם בסביבת חולדאי דוחים את הדברים ומסבירים שזה כלל לא אפשרי.
אם חולדאי יפרוש בשנה האחרונה, מועצת העיר תבחר מי יעמוד בראשה. אם זה יקרה לפני כן, ייערכו בחירות חדשות. "זהות ממלא המקום צריכה לעבור הצבעה במועצה", מסביר יובל ברטוב, רכז אקדמי במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, עוזר מחקר בפרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה. "לרוב ההצבעה מתבצעת בעת הקמת הקואליציה וחלוקת התפקידים, ולא כשראש העיר מתפטר או נבצר".