שר המשפטים יריב לוין / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
הצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין לתיקון חוק החוזים כך ש"הלכת אפרופים" תבוטל לגבי חוזים עסקיים, מצמצמת את שיקול-הדעת בבואו לפרש חוזה עליו הצדדים חלוקים. המטרה לפי משרד המשפטים: לתת לשוק ודאות בפרשנות ולקצר התדיינויות בבית המשפט. השינוי המוצע מתייחס לחוזים בהם הצדדים מתוחכמים, התייעצו עם עורכי דין ורק כאשר מחזור העסק מעל 4 מיליון שקל או ששווי החוזה מעל 15 מיליון שקל, לצד מצבים חריגים.
● שאלות ותשובות | שר המשפטים לוין פרסם הצעת חוק לביטול הלכת אפרופים על חוזים עסקיים. מה המשמעות?
● "השופט מגיע לאולם די אפוי": כך מקבלים שופטי העליון את ההחלטות
מומחים שדיברו היום (ב') עם גלובס אומרים כי התיקון סביר ומשקף את מגמת הפסיקה מאז נקבעה הלכת אפרופים. חלקם מצביעים על כך שניסוח החריגים עשוי דווקא להביא לחוסר ודאות, במקום להגשים את מטרתו ולהביא ליעילות ולוודאות. רובם מסכימים כי לא מדובר בשינוי דרמטי שישנה סדרי עולם.
"אין דרמה", אומר עו"ד ברק טל, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי. "הרציונל בתיקון סביר ומידתי בתוכנו ובמגבלת תחולתו. למעשה, הוא לא משנה את המגמה הקיימת ממילא בפסיקה. גם היום בתי המשפט מבחינים בין חוזים מסחריים מובהקים בין צדדים מנוסים ומיוצגים - לבין חוזים צרכניים או חוזים בין פרטים".
לדברי עו"ד טל, הדרמה סביב הלכת אפרופים היא ברובה מדומה ומשמשת בעיקר לניגוח לא מוצדק נגד אקטיביזם שיפוטי במשפט הפרטי. "הלכת אפרופים הציבה את הבסיס העיוני לפרשנות חוזה, את צורת החשיבה, וזו הייתה נכונה אז ונכונה היום. אם לשון החוזה ברורה לגמרי אין מה לפרש; ואם לא - אי-אפשר שלא לפרש. ובשאלה אם הלשון אכן ברורה לגמרי או לא, יכריע כמובן בית המשפט. זה היה נכון קודם לתיקון הנוכחי ויהיה נכון גם לאחריו".
טל הוא לא היחיד שסבור כי התיקון לא מביא עמו שינוי. "תזכיר החוק לא נושא בשורה. המשפט איננו אריתמטיקה בינארית, וטוב שכך", אומר עו"ד ירון קוסטליץ ממשרד קוסטליץ. "כיום בתי משפט נוקטים כללי פרשנות שונים כשמדובר בחוזים בין בני משפחה, בין אנשים פרטיים זרים או בין צדדים מיומנים".
קוסטליץ אומר כי דווקא הניסיון להצר את אופן פרשנותם של החוזים העסקיים - רק יוסיף התדיינות משפטית, אם התקיימו החריגים בהצעת החוק.
פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה וירושה, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר-אילן, יועץ במחלקת לקוחות פרטיים והעברות בן-דוריות במשרד פישר ( FBC), תומך בהבחנה, בתיקון המוצע, בין סוגים שונים של חוזים וקביעת כללי פרשנות לחוזים עסקיים. לדבריו, "הצעה דומה הועלתה בזמנו במאמר אקדמי על פרשנות חוזים שנכתב על-ידי ועל-ידי שותפי ד"ר אלעד פינקלשטיין, והיא אף נתמכה בפסק הדין בעניין 'ביבי כבישים'. אימוצה על-ידי המחוקק והניסיון להגדיר חוזה עסקי הוא מהלך ראוי שיש לברך עליו, גם אם ניתן להסתייג נקודתית מניסוח זה או אחר בהצעה".
לעמדתו, של פרופ' ליפשיץ, הצעת החוק כוללת את האפשרות לצדדים לקבוע את כללי הפרשנות בחוזה. לדבריו, מהלך זה הוא ראוי, יש לו תמיכה בכתיבה האקדמית, והוא צפוי להקטין עלויות התדיינות בהקשר לחוזים עסקיים.
"פשרה הוגנת"
פרופ' עלי בוקשפן, מומחה לדיני חוזים מאוניברסיטת רייכמן, אומר כי "התיקון הוא פשרה הוגנת. הוא לא היה הכרחי, כי ממילא זו המגמה בפסיקה. לא בטוח שהתיקון יביא לפחות התדיינות בגלל שהפסיקה כבר קיימת, אבל ללוין יש פה בהחלט הישג - שהלשון תהיה תקפה בחוזים מסוימים".
לפרופ' בוקשפן יש ביקורת על ההגדרה של "חוזה עסקי". "הייעוץ המשפטי הוא נקודה קרדינלית", הוא אומר. "ייעוץ משפטי זה לא מספיק. היה נכון לכתוב 'ייעוץ משפטי הולם'".
"הסייגים יגבירו את אי-הוודאות"
לפי הצעת החוק, ישנם שלושה מקרים חריגים בהם חוזים עסקיים יפורשו גם לפי כוונת הצדדים והנסיבות: אם הפרשנות תביא לתוצאה שלא מתקבלת על הדעת; אם יש סתירה בין הוראות שונות בחוזה; ואם לא ניתן לקיים את החוזה בהתאם ללשונו.
עו"ד יעקב אנוך, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד פירון, אומר כי "ראוי היה להגביר ודאות על-ידי תיקון שיקבע היצמדות לכוונת הצדדים", אך במקום זאת הסייגים צפויים להגביר את אי-הוודאות ואת עלות ההתדיינויות העתידיות. "חמורים במיוחד הסייגים שעושים שימוש במונחי סל בשפה עמומה, כגון 'תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין' - זוהי הזמנה להחלה של עקרונות אובייקטיביים דווקא - בדיוק ההפך מהכיוון הנדרש".
"ככה ראוי שחקיקה תעשה"
פרופ' בוקשפן משבח את תהליך החקיקה. "לוין קידם, אבל התהליך היה בהובלה של הדרג המקצועי במשרד המשפטים. ככה ראוי שחקיקה שתעשה".
גם פרופ' ליפשיץ, שהיה בין היוזמים והמשתתפים בשולחן עגול שיזמה מחלקת ייעוץ וחקיקה, מברך על ההליך. "מדובר בהליך ראוי שכלל הצעת קול קורא מסודר, הובלת המהלך על-ידי עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ"ש, והדרג המקצועי ושיתוף אנשי אקדמיה מומחים. הליך כזה, שבו שר מסתייע באנשי מקצוע ובמומחים לצורך קידום מדיניות שהוא מתווה תוך יצירת דיאלוג מפרה, הוא הליך שיש לאמצו גם בתחומי משפט נוספים, ודי לחכימא".
"מסר חשוב לעורכי הדין - לדייק ניסוחים"
בין הגופים שהביעו את עמדתם היו איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אומר היום כי הוא תומך בעיקרון הפרשני של עליונות לשון החוק. לעמדתו, ההצעה שעל הפרק "נכונה והגיונית ומשרתת את האינטרס הציבורי. הגיע הזמן להטיל על הצדדים את האחריות לניסוח חוזים ברורים ומובנים, במקום להטיל על בית המשפט את האחריות לבדוק למה התכוונו הצדדים, תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר".
לין אומר כי הצעת החוק שולחת מסר חשוב לעורכי הדין של הצדדים - "ללמוד לדייק את הניסוחים ולהגיע להבנות ברורות שמשקפות את אומד דעתם של הצדדים. זה לא רציני ולא אחראי לכתוב, לעתים בצורה מכוונת, משפטים עמומים שניתן לפרש בכמה דרכים רק כדי לחתום על הסכם, ואחר-כך, כשנוצר הסכסוך, להטיל על בית המשפט להוציא עבור הצדדים את הערמונים מהאש. באים בטענות לבית המשפט, אבל מי שיצר את הבעיה הם הצדדים, בניסוחים הלא ברורים והמתפתלים שלהם".
בהקשר זה נציין כי בשנת 2021 ישראל הייתה ממוקמת במדד אכיפת חוזים במקום ה-85 מתוך 190 מדינות. לפי מדד Doing Business של הבנק העולמי, משך זמן אכיפת חוזה בישראל (מאחר שהצדדים לחוזה חלוקים ופנו לבית המשפט) נאמד בממוצע ב-975 ימים, קרוב לשלוש שנים - זאת בהשוואה ל-590 ימים בממוצע ב-OECD.