צוות פיטנגו הלת'טק / צילום: יח''צ
קרן הון הסיכון פיטנגו הודיעה לאחרונה שהיא ביצעה סגירה ראשונה לקרן שנייה שייעודה השקעות בתחומי מדעי החיים. פיטנגו לא פירטה את הסכום המדויק שכבר הובטח, אך לדברי אנשי החברה מדובר בחלק גדול מהיקף הקרן המיועד, 175 מיליון דולר.
הגיוס הזה אינו טריוויאלי על רקע היובש בשוק הביומד. כפי שעולה מדוח IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), במחצית הראשונה של 2023 הייתה ירידה של 40% בהיקף הגיוסים של חברות ביומד פרטיות. האם זו סנונית שמבשרת על התאוששות השוק או מקרה פרטי של קרן הון סיכון ותיקה?
● אחרי לא מעט צרות, סופטבנק יכולה להיות מרוצה מאוד מהנפקת ARM
● הנפקת הביוטק הכי גדולה מאז 2021 עוררה תקוות, ואז הגיעו תוצאות הניסוי
● השבוע בביומד | הג'וב החדש של אורי הדומי, ומה הגיל של הלב שלכם?
"שמענו יותר 'נחכה ונראה'"
קרן פיטנגו הלת'טק הראשונה קמה רק ב-2019 ועדיין לא רשמה אקזיטים, אבל חלק מהחברות שלה כבר הגיעו לסבבי המשך והכנסות. זאת, גם בזכות וגם למרות התזמון שבו החלה לפעול: מיד עם הקמתה פרצה מגפת הקורונה, ואחר כך התמודדה הקרן עם תקופה של הייפ ונסיקת שוויים של החברות בתחום פעילותה. ב־2022 החליטה לגייס את הקרן השנייה, ושוב קרה הדבר בתזמון מעניין: תקופה שבה חברות הביומד בישראל ובעולם התייבשו מבחינת מימון וסבלו מחוסר ודאות.
"סוף 2022 היה הזמן הנכון לצאת לגייס קרן שניה מבחינת בשלות הקרן הראשונה וחברות הפורטפוליו שלה", אומר איתי הראל, שותף מנהל בפיטנגו הלת'טק. "זו גם בדיוק הייתה תקופת הנפילה הכואבת של חברות הביומד בשוק ההון, שהשפיעה גם על המצב הכלכלי של הקרנות שהחזיקו בחברות הללו ולכן גם על החברות הפרטיות. תהינו אם התזמון נכון, והחלטנו שדווקא בתקופה כזו אפשר למצוא הזדמנויות, ושדווקא ניתן להגיע לכסף שמחפש השקעה, בעיקר בחברות בשלבים מוקדמים, שפחות מושפעות מהתנודות".
הילה קארח, שותפה מנהלת אף היא בקרן, מוסיפה: "מה שאני רואה היום ב־2023 הוא ניצנים ששוק הביוטק מתאושש. אפילו המכשור הרפואי מרים ראש קצת. הבריאות הדיגיטלית עדיין מאחור".
המשקיעים הפוטנציאליים שאלו שאלות על ישראל?
הראל: "אם בתחילת הדרך שמענו מהמשקיעים דאגות בעיקר לגבי עצמם, כמה כסף נשאר להם אחרי המפולת והאם השקעה כעת היא הדבר הנכון, עם הזמן השאלות על ישראל נעשו נפוצות יותר, אם כי לא כולם שואלים על זה. דווקא אלה שמכירים את ישראל היטב שואלים שאלות קשות יותר. כאשר ארגונים כלכליים בינלאומיים החלו להשמיע את דעתם, שמענו יותר 'נחכה ונראה' ואפילו 'במצב הנוכחי לא נבוא', לא משיקולים של אידיאולוגיה, אלא משיקולים כלכליים בלבד. אבל אלה לא היו הרוב.
"אנחנו אומרים להם, יש לעם ישראל מלחמה אישית פה, אבל היזמים והיזמיות שלנו לא הולכים לישון. כשקשה להם הם נעשים עוד יותר מדהימים. זה מה שהופך את קהילת החדשנות בישראל למעולה - היכולת להתמודד עם קשיים".
האם ביקשו מכם להקים את החברות בארה"ב?
הראל: "המשקיעים בקרן לא אמרו דבר כזה. לגבי משקיעי החברות, מעט מאוד, אם כי שמעתי את זה מחברות אחרות. מי שדואגים יותר הם היזמים. הם תוהים לגבי הקמה של חברה בישראל וחוששים שיצטרכו להעביר אותה".
אבל הראל אופטימי. "שומעים לא מעט בישראל שקשה לבנות חברות בתחום הבריאות, שקשה להביא להן כסף. אני חושב ששתי ההנחות הללו כבר לא בהכרח נכונות. ההבנה של הישראלים לגבי איך בונים חברות בתחום הבריאות השתפרה, והן מגיעות לשוק לפעמים מהר ובצורה מוצלחת יותר גם מחברות הטכנולוגיה. עדיין ישנה רגולציה שיכולה להיות ארוכה, אבל גם אותה אנחנו מבינים טוב יותר מבעבר.
"לגבי היכולת לגייס הון, גם בשוק תנודתי בדרך כלל נכנס כסף לתחום הבריאות, כי הוא נחשב עמיד בפני ירידות בביקושים הכלליים".
הקרן השנייה כבר הספיקה לבצע שתי השקעות ראשונות: האחת בחברת נביעה מדיקל (בעבר ג'ינה לייף), שפיתחה שיטה לאבחון מחלות כמו סרטן השחלות באמצעות ניתוח הפרשות וגינליות. ההשקעה השניה היא בחברת קוואנט הלת', שפיתחה טכנולוגיה לתכנון ניסויים קליניים באופן שישפר את סיכויי ההצלחה שלהם. "החברה הגיעה בתוך שנה וחצי ל־4־5 לקוחות משלמים, כולל חברות פארמה גדולות", אומר הראל.
"כמו אחרי התפוצצות בועת הדוט.קום"
עם הקמת קרן הלת'טק הייעודית למדעי החיים, הצליחה פיטנגו להביא אליה גורמים מכווני ביומד שלא מתעניינים דווקא בהשקעות טכנולוגיות. "עם קבוצת משקיעים ייעודית, יכולנו להוסיף לפורטפוליו שלנו גם חברות שעוסקות בביולוגיה העמוקה", אומר הראל. בכל זאת, שני שלישים מהשקעות הקרן יועדו לבריאות דיגיטלית וטכנולוגיות ביג דאטה ו־AI. אלא שאחרי ההייפ באה ההתפכחות.
הקורונה נגמרה, והגישה לבריאות דיגיטלית קצת השתנתה.
קראח: "בעקבות ההתפכחות הייתה קונסולידציה של התחום וגם עכשיו חברות רבות נמצאות על המדף, מעוניינות להימכר או להתמזג. תהליך ההבאה לשוק של פתרון מבוסס אפליקציה נהיה ארוך ויקר יותר".
אילו חברות כן שרדו?
קראח: "אלה שהצליחו לבנות מודל עסקי שמבוסס על שיפוי ביטוחי, בדרך כלל משום שהן באמת ענו בצורה טובה מאוד על צורך לא מסופק בנישה ייחודית. לצדן, שרדו חברות שהצליחו להוכיח חיסכון מהיר בעלויות למערכות הבריאות או לחברות הביטוח. אנחנו מרגישים קצת כמו אחרי התפוצצות בועת הדוט.קום: המניות יורדות לרוחב התחום, אך במקביל, חברות שאפשר לראות בבירור את הערך שלהן צוברות הכנסות ומתייצבות".
הראל: "ובתחום התרופות, כמובן לתרופות טובות תמיד יש ביקוש. זה סקטור שבאופן היסטורי מוגן מתנודתיות".
קרן פיטנגו הלת'טק השנייה, כמו הראשונה, תשים דגש על בריאות דיגיטלית וטכנולוגיה למדעי החיים. מבחינה גיאוגרפית, המיקוד הוא עדיין בחברות ישראליות ובעלות זיקה לישראל.
לאחרונה משקיעי הון סיכון מביעים אכזבה מסוימת מהזדמנויות ההשקעה בישראל, בעיקר בחברות בשלבים המתקדמים יותר, שמתאימות להשקעה של 50 מיליון דולר ומעלה.
הראל: "תלוי למה משווים. בהשוואה לארה"ב, כמובן שיש כאן הזדמנויות ספורות, אבל בהשוואה למצב לפני עשור, המצב השתפר".
אלה שמתייבשות ואלה שמתאוששות
עומר גביש, מנהל תחום מדעי החיים ושותף ב-PWC ישראל, ומי שהוביל את כתיבת דוח IATI על מצב שוק הביומד, מציג תמונה מורכבת. מצד אחד, הירידה בפעילות הגיוס של חברות הביומד נמשכה גם לרבעון השני של 2023, אבל היא בעיקר בגיוסים לחברות הפרטיות. בחברות הציבוריות הייתה דווקא התאוששות מסוימת: 12 עסקאות שגויסו בהן 407 מיליון דולר, לעומת 7 עסקאות שגייסו 107 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב־2022. רוב הגיוסים היו לחברות שכבר נסחרות ולא הנפקות ראשונות.
האם סגירה כמו זו של קרן פיטנגו היא אירוע נדיר? לדברי גביש, לא היו סגירות דומות לאחרונה, אבל הוא כן מזהה פעילות לקראת סגירה של קרנות נוספות.
לפי נתוני הדוח, סך הכול הושקעו במחצית הראשונה 1.3 מיליארד דולר בחברות ביומד, ירידה של 40% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022. הירידה במספר העסקאות אפילו חדה יותר - 53%. עם זאת, היקף העסקה הממוצע היה גבוה בהשוואה לשנים עברו ועמד על 17.2 מיליון דולר, כלומר, השוק התכנס לפחות עסקאות, אך גדולות יותר וכנראה בחברות הנמצאות בשלבים מאוחרים יותר.
עוד עולה מהדוח שתעשיית הביומד הישראלית חוזרת כעת לשורשים, לחברות המכשור הרפואי. בעוד שההשקעות בביולוגיה ובריאות דיגיטלית ירדו בכ־75% לעומת התקופה המקבילה, בתחום המכשור הרפואי חלה עלייה של 50% וגודל העסקה הממוצע צמח ב־80%.
אם מסתכלים על גיוסים לחברות פרטיות בלבד, הירידה בהיקף העסקאות עומדת על 60%. גם היקף העסקה הממוצע ירד, עדות להפחתת השווי הממוצע של החברות בסבבי הגיוס האלה.
לדברי גביש, הירידה בהשקעות מתבטאת בסגירה של חברות וצמצום פעילותן, אך הוא אינו רואה כרגע פער משמעותי בין המתרחש בישראל לשוק העולמי. עם זאת, הוא מציג נתון אחר קצת יותר מטריד: עלייה בחלקם של הגורמים הישראליים בהשקעות בחברות מדעי החיים, לעומת משקיעים זרים. העלייה הזאת עדיין מינורית - מ־22% במחצית הראשונה של 2022 ל־25% במחצית הראשונה של 2023, אבל אם המגמה הזאת תימשך, הדבר יעיד למעשה על יציאת משקיעים זרים מהתחום בארץ.
"עדיין לא מדובר במאסה של חברות שנסגרו, והעובדים שיוצאים לשוק אינם משפיעים דרמטית על שוק העבודה", אומר גביש. "אנחנו לא רואים אבטלה מאסיבית בתחום ולא מרגישים שלשם זה הולך".
לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI, "משימתנו העיקרית, יחד עם משרדי הממשלה, היא לדאוג ליציבות העסקית בתעשייה ולצמיחת ההשקעות הן מישראל והן מהעולם. אנו פועלים כדי להביא לשיפור מדיניות המיסוי והרגולציה והמאמצים ולאפשר את הכדאיות העסקית עבור החברות והיזמים, מה שיתמוך במדענים ובמפתחים".
