היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הגיבה הבוקר (ו') לבקשתו של השר יריב לוין לבטל את הצו על-תנאי שניתן נגדו על-ידי בג"ץ, בטענה כי הוא ניתן בחוסר סמכות, שכן לא אפשרו לו להגיש תצהיר תשובה לאחר מתן הצו בהתאם לתקנות.
● ניצן שפיר, פרשנות | השופטת ששתקה 13 שעות והשופט שהפתיע: מה למדנו מהדיון ההיסטורי בבג"ץ
● ניתוח | איך תיגמר הדרמה המשפטית של עילת הסבירות? כל התרחישים
לעמדת היועמ"שית, הצו ניתן בהתאם לתקנות. באשר למתן תצהיר תשובה לאחר מתן הצו - בהרב-מיארה מציינת כי יש לאפשר ללוין להגיש תצהיר כזה, ככל שהוא מעוניין בכך.
יש לציין כי לפי תקנות סדר הדין בבג"ץ, מי שהוצא נגדו צו על-תנאי רשאי להגיש תצהיר תשובה, זאת בנוסף לתגובה המקדמית שהגיש. בית המשפט מוסמך לקצוב את סד הזמנים לכך. שופטי העליון קבעו כי התגובה המקדמית של לוין תשמש כתשובה גם לשלב הבא, ובשל כך פנה לוין לבית המשפט בדרישה לאפשר לו להגיש תגובה נוספת לאחר שהוצא הצו על-תנאי.
הדיון נקבע ליום שלישי, 19 בספטמבר, בשעה 10:00.
לוין: כינוס הוועדה לבחירת שופטים הוא בסמכותי הבלעדית
תגובת היועמ"שית מגיעה לאחר ששר המשפטים יריב לוין הגיש ביום רביעי את תגובתו לעתירות נגדו לכינוס הוועדה לבחירת שופטים, לקראת הדיון שיתקיים ביום שלישי בשבוע הבא. לוין מיוצג באופן פרטי על-ידי שישה עורכי דין ממשרד שלום כרם, לאור תמיכתה של היועצת המשפטית לממשלה בעתירות.
לוין טוען בתגובה כי כינוס הוועדה לבחירת שופטים הוא בסמכותו הבלעדית, וכי אל לבית המשפט העליון להתערב בכך. לטענתו, הסיבה של אי-כינוס הוועדה היא "שיקולים חוקים וחוקתיים", ולא ראוי ש"בית המשפט הנכבד יפר את האיזונים החוקתיים העדינים שבין הרשויות העומדים בבסיס הדמוקרטיה הישראלית".
עוד טוען שר המשפטים כי הוועדה לבחירת שופטים אינה מכונסת, מאחר שהוא מצוי במשא-ומתן "קונסטיטוציוני מורכב וסבוך במטרה לגבש הסכמה רחבה במחלוקת ציבורית, חברתית ופוליטית".
"כינוס הוועדה לבחירת שופטים אינו התכלית. תכלית החוק היא מינוי שופטים. כינוס הוועדה כעת, חרף המחלוקות העמוקות בעם ותוך כדי שמתנהל משא-ומתן קונסטיטציוני על עניין זה בדיוק, יחטיא את המטרה וידחה את מועד מינוי השופטים זמן רב", נכתב בתשובתו של לוין. לטענתו העותרים, עושים שימוש בעתירות ככלי ניגוח לשם סיכול המשא-ומתן.
העותרים: שיקולים זרים אישיים
יצוין כי הממשלה מבקשת לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שהקואליציה תשלוט בוועדה ובמינויים. הליך החקיקה שהוביל לוין לשינוי הרכב הוועדה נעצר רגע לפני אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית בעקבות גל המחאה, ומאז נמנע לוין מלכנס את הוועדה.
לטענת העותרים - התנועה לאיכות השלטון, מפלגת יש עתיד וקבוצת אנשי עסקים ופעילים חברתיים - יש לחייב את שר המשפטים לוין ואת הממשלה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, זאת על רקע המחסור החמור בעשרות שופטים והעומס על בתי המשפט. הפעם האחרונה שכונסה הוועדה הייתה בממשלה הקודמת, באפריל 2022.
העותרים טוענים כי לוין פועל בחוסר סמכות כאשר הוא בוחר שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, וכי הוא מונע משיקולים זרים אישיים - שיקוליו הפוליטיים.
עוד נטען כי ההימנעות מאיוש עשרות תקני שופטים "פוגעת פגיעה קשה באינטרס הציבורי", וכי "הניסיון להביא לשיתוקה של הוועדה לבחירת שופטים, עד להשלמת המהלך החקיקתי השנוי במחלוקת שמבקש שר המשפטים לקדם, הוא ניסיון להביא לשיתוקה של הרשות השופטת".