ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: AP, מארק ישראל סלם - "ג'רוזלם פוסט"
לקח הרבה מאוד זמן עד שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הזמין את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לפגישה אישית בארה"ב. בלשכת ראש הממשלה נשמו לרווחה לאחר שבוושינגטון אישרו את הפגישה, אך העובדה שהיא נערכת בשולי עצרת האו"ם, הרחק מהבית הלבן, מעיבה על ההתרגשות ועל הציפיות להפשרת היחסים הקרים מול ידידתנו הגדולה.
● עולם בסחרור, פרויקט מיוחד | לנתניהו, ביידן ובן סלמאן יש סיבות טובות לרצות את ההסכם הזה
● פגישת מאסק ונתניהו: עתיד ה-AI, וגם התייחסות למהפכה המשפטית
מה המשמעות של הפגישה, במיוחד בזמן ובמקום שהיא נערכת? שאלנו שלושה מומחים ובעלי ניסיון ליחסי ארה"ב וישראל.
פרופ' יוסי שיין, לשעבר חבר כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו וראש בית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, מדגיש כי "המשמעות של פגישת נתניהו וביידן היא קודם עצם קיומה. ביידן לא רצה לראות את נתניהו, אבל מצד שני יש נושאים אסטרטגיים שאי־אפשר להמשיך להתעלם מהם, כמו איראן למשל. נשיא ארה"ב רוצה לומר לראש ממשלת ישראל 'תחזיר אותנו לאיזון'. גם של ערכים, לא רק של אסטרטגיות".
גם מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב וסגן שר במשרד ראש הממשלה מטעם מפלגת כולנו, מציין שהתזמון של הפגישה הוא חשוב. "בדיפלומטיה יש דירוג של מיקומי פגישות", אומר אורן. "הדירוג הגבוה ביותר הוא כמובן בבית הלבן, וגם שם יש ראש ממשלה שנכנס בדלת האחורי ובדלת הצדדית. יש פגישות שמתקיימות בבתי מלון ויש במסדרונות האו"ם, אך מניסיוני אני יכול לומר שפגישה יכולה להיות מאוד משמעותית גם אם היא מתקיימת בחדר צדדי. ב־2010 ברק אובמה התחיל את התהליך המדיני בפגישת צד או"ם".
יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס וראש המטה המדיני של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני, חושב שלמרות המיקום, בכל זאת מדובר בפגישה חשובה מאוד. "אין ספק שהיה עדיף לקיים את הפגישה בבית הלבן, אבל בכל זאת, חשוב שנשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל ייפגשו, כאשר כמה נושאים חשובים מונחים על הפרק. קודם כל, הרפורמה המשפטית מטרידה את ארה"ב גם מבחינה פנימית, מה גם שאמריקה מסנגרת על מדינת ישראל בכל פורום ופורשת עבורנו מטרייה דיפלומטית".
"לא יהיה זמן לדבר על האינטרסים הכלכליים"
בזמן נסיעתו של נתניהו, צפויות להתקיים בחו"ל הפגנות נגד השינויים שמקדמת הממשלה במערכת המשפט. "באופן אירוני, ההפגנות מעניקות רוח גבית גם לביידן וגם לנתניהו", סבור אורן. "לביידן הן נותנות רוח גבית כי הוא לא חסך בביקורת על הרפורמה ועל הממשלה. מבחינת נתניהו הוא גם יוצא נשכר, כי כאשר יהודים ליברלים מפגינים עם ישראלים לשעבר זה דווקא מחזק את מעמדו בקרב תומכיו מבית".
ומה לגבי קידום אינטרסים כלכליים בין המדינות? דיין: "אני לא יודע אם יהיה זמן לדון באינטרסים כלכליים. הפגישה תעסוק בנושאים כל כך כבדים ובסופו של דבר צריך לזכור, לא מדובר בפגישה 'אחד על אחד' בוושינגטון, שגם לה מוקדש כשעה, והיא חורגת בעוד שעה לפעמים. בסופו של דבר, לוח הזמנים של האנשים בניו יורק הוא מאוד צפוף, ולכן הפגישה לא תהיה מאוד ארוכה".
אורן מוסיף כי "יש דרך לדעת אם הפגישה הייתה מוצלחת: האם יש הודעה משותפת ומה לשון ההודעה. אם כתוב 'הפגישה הייתה מוצלחת ומועילה' אז היא אכן הייתה כזו. ואם כתוב בהודעה 'כל צד הבהיר מה עמדותיו' אז כנראה שלא. יש גם דרך פחות רשמית, והיא שפת הגוף של המשתתפים. השתתפתי בלא מעט פגישות ואתה לפעמים פשוט רואה את שפת הגוף ומבין לבד.
נתניהו נפגש עם מאסק, ולא כולם מרוצים
נתניהו נפגש גם ביום שני עם הבעלים של חברות טסלה, X (לשעבר טוויטר) ו־SpaceX, אילון מאסק. לפני טיסתו, נתניהו אמר שיפעל כדי לוודא שמאסק ישקיע בישראל בשנים הקרובות, אך לא פירט באיזה אופן. "נתניהו רוצה למתג את עצמו שוב כמנהיג שמתמצה בטכנולוגיה הגבוהה, למרות המשבר בהייטק הישראלי. מבחינתו הפגישה היא ווין ווין סיטואיישן", אומר פרופ' שיין.
אורן סבור שהפגישה טובה למעמד האלקטורלי של נתניהו בקרב בוחריו בישראל: "כך ראש הממשלה עושה רושם שהוא נפגש עם האיש העשיר והמשפיע בעולם. אבל בקרב יהודים אמריקאים זה יעורר תגובה שונה לחלוטין, בשל המשבר בין מאסק לליגה נגד השמצה ולאור העובדה שמאסק נתפס כאנטישמי על ידי חלק מהקהילה היהודית בארה"ב".
דיין מצטרף לדבריהם, אך כמו אורן, הוא מביע הסתייגות מסוימת מהיתרון שהפגישה מסייעת למעמדו של נתניהו: "הפגישה עם מאסק חשובה לנתניהו כי הוא נפגש עם אחד האנשים המובילים בנושא הטכנולוגי. הוא רוצה להדגיש עד כמה ישראל היא מעצמת הייטק ושותפות מובילה בתחום הבינה המלאכותית שיכולה לשדר את העניין הזה. עם זאת, צריך להבין שבעיתוי הנוכחי יש בעיתיות. מאסק הוא האיש הכי אהוב על הרפובליקנים, אבל שנוי במחלוקת על ידי הדמוקרטים. בנוסף, יש כאן התנגשות עם הארגונים היהודיים, במיוחד עם הליגה נגד השמצה שסבורה שהפלטפורמה שלו נותנת במה לאנטישמיות".