גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעסיקים בניו יורק יחויבו לפרסם טווחי שכר במודעת דרושים. האם זה יהיה אפשרי גם בישראל?

חוק חדש שנכנס לתוקף השבוע מחייב מעסיקים במדינת ניו יורק לחשוף טווחי שכר לכל משרה כבר במודעת הדרושים ● לפי מומחים, החוק מסייע להתגבר על חוסר שוויון ומצמצם פערי שכר בין נשים לגברים, אך גם עשוי לפגוע בתגמול לעובדים מצטיינים ● ואיפה נמצאת ישראל?

מודעת דרושים בשכונת סוהו בניו יורק, בשנה שעברה / צילום: Reuters, Levine-Roberts
מודעת דרושים בשכונת סוהו בניו יורק, בשנה שעברה / צילום: Reuters, Levine-Roberts

במשך השנים התרגלנו להגיע לראיונות עבודה כאשר טווח השכר המוצע הוא לוט בערפל. במגזר הציבורי אמנם נהוגה שקיפות רבה יותר בענייני השכר, אך במגזר הפרטי ובעיקר בחברות קטנות, נושא השכר עולה רק בראיון העבודה עצמו. בניו יורק החליטו לשים לזה סוף: ביום ראשון נכנס לתוקף חוק שיחייב מעסיקים עם ארבעה עובדים ומעלה לחשוף את טווחי השכר עבור כל משרה כבר במודעת הדרושים - וגם לעובדים המעוניינים בקידום או בהעברה. החוק יחול גם על עובדים מרוחקים שעובדים מחוץ לניו יורק אך מדווחים למפקח, למשרד או לאתר עבודה שבסיסם במדינה.

שאלות ותשובות | המאבק מתרחב: כל מה שכדאי לדעת על שביתת העובדים בארה"ב
לידיעת המעסיקים: כך תוכלו להרוויח עד 33 אלף שקל על עובד חדש
למי מגיע ואיך זה עובד: כל מה שכדאי לדעת על קרן השתלמות

חוק שקיפות שכר דומה נכנס לעיר ניו יורק בשנה שעברה, וכעת הוא מתרחב למדינת ניו יורק, בדומה למדינות אחרות שעשו זאת, כגון קליפורניה וקולורדו. לפי פרופ' פיטר במברגר, חוקר התנהגות ארגונית וניהול משאבי אנוש, וחוקר אסטרטגיית תגמול ושקיפות תגמולים מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, מדובר במגמה שהחלה דווקא ביבשת אחרת. "באירופה, כבר לפני 15 שנים החלו לפעול למען שקיפות שכר. הם היו הראשונים לטפל בזה, ב-2006 חוקקו חוק שדרש להגביר שקיפות בשכר, דומה לזה שנכנס לתוקף בניו יורק", הוא אומר.

לפי במברגר, החוק מקטין את הפער בשכר בין גברים לנשים, ומשפר ב-30% את חוסר השוויון בגובה השכר. "אנחנו מוצאים פעם אחר פעם פערי מידע של עובדים בנוגע לתהליכי שכר. לשקיפות בתהליכי שכר יש רק השלכות חיוביות". ד"ר גילה אורן, מרצה בפקולטה למנהל עסקים במכללה למנהל מוסיפה כי "שקיפות בנושא השכר יכולה לסייע לעובדים ברמות שונות ובקהלים שונים. נשים, קהילות מיעוט, אנשים שלצערנו מרוויחים פחות בגלל אלמנטים שלא קשורים לאיכות העבודה שלהם. זה אמור להגדיל את השקיפות ולהגדיל את השליטה של העובדים".

החקיקה בישראל

בעבר עלו בישראל הצעות חוק שניסו לגעת בנושא, אך עו"ד מעין המר-צאלון, שותפה במחלקת דיני עבודה בהרצוג פוקס נאמן, סבורה כי "נכון לעכשיו אנחנו עוד לא שם, אבל מתחילה איזושהי תנועה בנושא".

למעשה, קיימות בישראל שתי חקיקות מרכזיות בנושא: חוק שכר שווה וחוק שוויון הזדמנויות. לפי חוק שכר שווה, עובדים המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה. "חוק שכר שווה היה חוק בלי הרבה בשר, עד שבשנה שעברה נוצר תיקון לחוק", אומרת עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן. לדבריה, התיקון מחייב כל מעסיק שיש לו למעלה מ-518 עובדים, גם בחברות פרטיות וגם ציבוריות, לפרסם את הפער בין גברים לנשים באחוזים. "לאחרונה הוצעה הצעת חוק דומה, בוסרית ומקבילה לחוק בניו יורק, על מנת לצמצם את אי-השוויון, אך היא לא עברה את השלבים (לחקיקה, ס"ל)". חוק שוויון הזדמנויות אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה, בין היתר על רקע מינם. "במידה ויש עילת אפליה עובד יכול לתבוע את המעסיק ונטל ההוכחה עובר למעסיק", מוסיפה עו"ד ארגוב שנהב.

מלבד החוקים הנוגעים לנושא, יש הבדלים מהותיים בין מקומות עבודה מאורגנים לכאלה שלא, ויש מצבים מיוחדים שבהם כן ניתן לדרוש שקיפות מהמעסיק בנוגע לגובה השכר. נשיא ביה"ד הארצי לעבודה בדימוס, יגאל פליטמן, המשמש בורר, מגשר ויועץ למשרד AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות', מסביר כי "לרוב, במקומות עבודה מאורגנים יש טבלאות שכר, לכן עובד שרוצה להתקדם למשרה מסוימת יודע מראש מה השכר המוצע לו. לעומת זאת, במקום עבודה לא מאורגן, כשהעובדים רוצים להתארגן, במהלך משא ומתן על השכר הם יכולים לדרוש מהמעסיק לראות את תלושי השכר של העובדים כדי להבין מה יכולים לדרוש".

מה קורה בשטח?

מבדיקה של היקף המשרות באתר "אולג'ובס" לאורך השנה האחרונה, עולה כי רק 6% מהמפרסמים בישראל מוסיפים את היקפי השכר בפרסום המשרה. נתונים דומים עולים גם מאתר "דרושים IL", לפיהם ב-5% בלבד מהמשרות המפורסמות מצוין שכר. הם מסבירים שלרוב מדובר במשרות שעתיות, שכן "המעסיק הישראלי מאוד נרתע מלפרסם את נתוני השכר מראש". הנתונים תואמים גם קבוצות פייסבוק ייעודיות לחיפוש עבודה, אך נראה כי המגמה הזו פוסחת על קהילת "נשים משלבות נשים בהייטק", שם נהוג לדבר על ציפיות שכר וטווחי שכר.

טלי גליקסמן, מייסדת קהילת "נשים משלבות נשים בהייטק", אומרת כי "יש שיח מאוד פתוח, גם לגבי נושאים שלא מדברים עליהם במקומות אחרים. אני מאמינה שזה נובע מהדאגה לפגיעה בתנאים שלנו על רקע מגדרי". מעבר לפרסום טווחי שכר, בקבוצה נהוג גם לדבר על תנאי העבודה וימי החופשה בפתיחות. "אולי הגיע הזמן שנשים ישאלו בריאיון העבודה מה אחוז הנשים בחברה - זה אומר הרבה עליה. ובכלל, שישאלו כל שאלה שבא להן לשאול ושזה יהיה שיח פתוח. חברה שאין לה במה להתבייש תוכל לענות על השאלה ברוגע", היא אומרת.

הסתרת פערי שכר

החקיקה בניו יורק אמנם מסייעת במידה רבה לצמצום חוסר השוויון, אך מעלה אתגרים מסוג אחר, כגון שאלות הנוגעות לפרטיות, תגמול עובדים ותהליכי הגיוס. "מקובל לראות בפרסום שכר פגיעה בפרטיות", מסביר פליטמן. "לכאורה זה סוד בין המעסיק לבין העובד והוא שמור עם הצדדים, ולפעמים מוסיפים סעיף בחוזה שמחייב את העובד שלא לגלות את שכרו". בנוסף, פרצה מרכזית בחוק הניו-יורקי היא האפשרות של המעסיק לפרסם את אותן המשרות בשמות אחרים, דבר שעלול לבלבל את המועמדים והעובדים בחברה, ולאפשר הסתרת פערי שכר. עו"ד ארגוב שנהב מסבירה כי "החוק מאפשר מניפולציות בטייטל או בסוג המשרה, או ליצור דיפרנציאציה שתצדיק שכר יותר גבוה. בנוסף, החוק חל על נתוני שכר בלבד אך איננו מחייב פירוט של תנאים נלווים, כגון ביטוח בריאות ותשלום פנסיה".

רונה רום עמרם, סמנכ"לית משאבי אנוש ופיתוח עסקי בחברת הסייבר Mazebolt אומרת כי ידיעת טווח השכר בשלב כה מוקדם עלולה למנוע מהמועמדים הזדמנויות רלוונטיות עתידיות. "בהגעה לריאיון ניתן לגלות פרטים נוספים שעשויים לשנות את מידת החשיבות שמועמד מייחס לרכיב השכר. או שהמראיינים היו מחליטים שהוא המועמד המושלם לתפקיד ומגייסים תקציב נוסף לטובת העסקתו. בעיניי, החסרונות של חוק שכזה, ספציפית בישראל, עולים על היתרונות, ולכן לראייתי יהיה פחות נכון להחיל אותו גם כאן בשלב זה".

פרופ' במברגר טוען כי לחקיקה עלולות להיות גם השלכות על תחלופת עובדים בחברות. "ההבדל בין שכר העובד המצטיין והעובד הגרוע ביותר מצטמצם, ואם השכר לא רגיש למצוינות אז המצטיינים יכולים לעזוב את החברה. התוצאה של השקיפות היא שמנהלים פותרים בעיה אחת ומייצרים אחת אחרת במקביל". עם זאת, הוא מציין שניתן לתגמל את העובדים בדרכים נוספות. "בסין, כשמנסים לשמור על העובדים המצטיינים, דואגים לתת לעובדים צ'ופרים מחוץ לשכר. זה דורש טיפול יותר מדויק בתהליך של מדידת הביצועים".

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%