חיילי צה''ל בשטחי הכינוס סמוך לשדרות / צילום: Reuters, Mostafa Alkharouf
תקציב משרד הביטחון עומד, נכון ל-2023, על 63 מיליארד שקל, ועוד 13 מיליארד שקל (3.3 מיליארד דולר) בסיוע אמריקאי. מתוך כך, 30 מיליארד שקל מוקדשים לשכר ולפנסיה, 23 מיליארד שקל לציוד ורכש על חשבון התקציב הישראלי, 13 מיליארד שקל של סיוע אמריקאי ועוד 6 מיליארד שקל לשיקום ומשפחות.
● 17 שנה אחרי מחדל מחסני החירום: איך יכול להיות שחיילים מגייסים ציוד ברשת
● שאלות ותשובות | יותר מ־100 חטופים: מה האפשרויות של ישראל, והאם הצלב האדום יתערב?
● שאלות ותשובות | הרכוש שלכם נפגע בעקבות המלחמה? כך תקבלו פיצוי
אם כן, בסך-הכול, מגיע בכל שנה סכום אדיר של 36 מיליארד שקל לציוד ולרכש. ובכל זאת, חיילים שנכנסו ליחידת מחסני החירום (ימ"חים) מגלים ציוד חסר (ראו עמוד 8). אזרחים קונים ציוד ומשלימים חוסרים. איך זה קורה? שאלנו את המומחים.
תא"ל במיל' ראם עמינח, ששירת כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל בין 2011 ל-2014, מסביר שדווקא הציוד שמתלוננים על חוסר בו כרגע הוא הכי פחות מעניין. בעיניו "צריך לחלק את הציוד לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה היא הדברים הפשוטים, שהם גם בלתי מסווגים: כמו אוכל, אספירין, דלק, קסדות, פנסי ראש ושכפ"צים. זו ממש לא הבעיה - כי גם אם משהו חסר, זה נובע בעיקר מכך שהמילואימניקים מתייצבים בהמוניהם, אפילו יותר מתקני היחידות. מה שחסר כנראה יושלם עוד לפני שיהיה צורך ממשי".
מכיוון שאלו הם מוצרי מדף, ולצבא כרגע אין מגבלת תקציב אמיתית, וגם האזרחים נותנים יד - המחסור בציוד הוא זמני מאוד.
"תחמושת מהאמריקאים זו כבר יותר בעיה"
אלא שבנוגע לכל שאר סוגי הציוד, עמינח הרבה פחות אופטימי: "הקבוצה השנייה היא תחמושת וחלקי חילוף שנקנים מהאמריקאים, וזו קצת יותר בעיה, כי המלחמה באוקראינה הביאה את האמריקאים להעביר ציוד לאוקראינה, עד כדי כך שהמלאים של צבא ארה"ב ירדו אל מתחת לתקנים שלהם, ולכן יש משמעות עצומה לדבריו של נשיא ארה"ב שאמר שהוא לצידנו ויספק לנו את מה שנדרש".
ואכן, ביום ראשון פרסם שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין הכרזה חד-משמעית, שלפיה "ממשלת ארה"ב תספק במהירות ציוד ומשאבים נוספים לצבא ההגנה לישראל, לרבות תחמושת". גם ביידן עצמו אמר שארה"ב עומדת איתנה לצד ישראל.
לפי עמינח "הקבוצה השלישית היא דברים שמיוצרים אצלנו בישראל: תחמושת, חלקי חילוף, טנקי מרכבה סימן 5, נגמ"שי נמ"ר ועוד.
"התעשיות הביטחוניות, לרבות קבלני המשנה, עובדים במלוא המרץ. חלק מהדברים הקטנים יהיו ניתנים להשלמה - אך לא בכמויות גדולות. כלים כבדים, כמו מרכבה סימן 5 ונמ"רים, אינם מיוצרים בקבועי זמן רלוונטיים למלחמה, וכל מה שלא תקצבו בעבר - פשוט לא יהיה. גם אם יקצו לזה עכשיו מיליארדי שקלים, מה שיש לנו עכשיו זה מה שצריך להסתדר איתו במלחמה הזו".
"עובדים במלוא המרץ על מיירטי כיפת ברזל"
אך לעומתו, תא"ל (מיל') ששון חדד, שהחליף ב-2014 את ראם עמינח עד שנת 2017, והיום הוא חוקר ב-INSS, מביא ראייה אופטימית מעט יותר על סוגים אחרים של ציוד: "הייצור הישראלי רלוונטי מאוד, כי רוב הציוד של צה"ל מגיע מייצור עצמי, לרבות כיפת ברזל. מיירטי כיפת ברזל ניתנים לייצור בימים הקרובים ובשבועות הקרובים, והתעשייה שלנו עובדת על זה במלוא הקצב".
עם זאת, הוא מביע דאגה מההסכמים עם ארה"ב, שמצמצמים את הרכש הישראלי בסיוע כסף אמריקאי: "אנחנו מקבלים היום 3.3 מיליארד דולר בסיוע צבאי אמריקאי לישראל, רובו הגדול נועד לרכישות בארה"ב, ותחת ההסכם האחרון היה עדיין ניתן להמיר כרבע ממנו לשקלים, ולקנות בתעשייה בישראל.
אך באותו הסכם נחתם מתווה שהולך ויורד, כאשר הירידה הראשונה בכסף שניתן להמרה לשקלים תתרחש ב-2024. זה צריך להדליק נורות אדומות אצל מקבלי ההחלטות, כי התעשייה הצבאית שלנו עושה דברים נפלאים - ואסור לפגוע בה".
בעיני ראם עמינח, תקציב הביטחון שישראל ניהלה היה נמוך מדי בכל האספקטים. "אני מקווה שבתום המלחמה הזו, הציבור יבין שהאיומים גדולים בהרבה מכפי שחשב - ושיש להשקיע סכומים גבוהים הרבה יותר בתקציב הביטחון ממה שחשבנו".