פגישת רה״מ בנימין נתניהו עם נשיא ארה''ב ג'ו ביידן בניו יורק / צילום: אבי אוחיון - לע''מ
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שידוע בתמיכתו בישראל כבר חצי מאה, ניצב בפני דילמת מדיניות חוץ קשה בעקבות ההתקפות ההרסניות של חמאס: כיצד לתמוך בבעלת הברית הקרובה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון מבלי לגרור את אמריקה לסכסוך אזורי מסוכן.
לחימה בישראל מציבה בפני ביידן שורה של אתגרי מדיניות חוץ קשים, בין הצבת כוחות בגבול הצפוני של המדינה, במטרה להרתיע כוחות אזוריים כמו חיזבאללה בלבנון מלפתוח חזית נוספת, במקביל לחיפוש פיתרון לגבי יותר מ-100 בני ערובה שנלקחו על ידי חמאס.
● נשיא ארה"ב ג'ו ביידן: "נסייע בנשק ונדאג שלא ייגמרו אמצעי הלחימה"
● יואב קרני, פרשנות | ג'ו הנאמן: מחשבות והשערות על אהבת ביידן לישראל
ההחלטה של ביידן להוציא חיילים מאפגניסטן ב-2021 ולהפחית את הנוכחות של צבא ארה"ב בעולם, כולל המזרח התיכון, סימנה עידן חדש שבו הוא נשבע לעבור הלאה מ"מלחמות-נצח" ולהתרכז בדיפלומטיה ותחרות, במיוחד עם סין, שנתפסת כמתחרה האסטרטגית הראשית של ארה"ב.
באוקראינה, הוא נאלץ ללכת על חבל דק במתן סיוע צבאי לאוקראינה, מבלי לעורר עימות ישיר עם רוסיה. כעת, השאלה היא האם הוא יכול להציע תמיכה נחרצת לישראל מבלי להתבוסס במלחמה אזורית שעלולה להעמיד את ארה"ב בעימות מול איראן.
ביידן גינה בזעם את ההתקפות בישראל, כינה אותן "רוע מוחלט", ואישר שהתמיכה האמריקאית בישראל לא התערערה. "ברגע זה, זה חייב להיות ברור. אנחנו עומדים לצד ישראל", אמר ביידן.
התגובה הרגשית שעוררו התקיפות, יחד עם מערכת היחסים ארוכת השנים של אמריקה עם ישראל, בישרו על התפקיד המרכזי של ארה"ב בתמיכה בכוחות הצבא הישראליים בשבועות הקרובים. ארה"ב הציעה תמיכה בתכנון ומודיעין מפיקוד המבצעים המיוחדים שלה כדי לסייע לישראל להתמודד עם משבר בני הערובה.
"רמת התמיכה האמריקנית צריכה להיות מיידית, לא פוליטית"
איאן ברמר, נשיא Eurasia Group, חברת מחקר וייעוץ לסיכון פוליטי, אמר כי התגובה החזקה של ביידן הגיונית בהתחשב בהיקף ובאכזריות של התקפות חמאס. "רמת התמיכה האמריקנית צריכה להיות מיידית, לא פוליטית, בתקופה שבה הכל פוליטי בארה"ב. זה לא פשוט", אמר ברמר. "אם האמריקאים עומדים מאחורי עקרון כלשהו, זה זה", הוסיף.
ביידן, שהתייעץ עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביום שלישי, בשיחה השלישית שלהם מאז המתקפה בשבת, העביר משאבים נוספים של צבא ארה"ב לאזור. הוא הודיע ביום שלישי כי נושאת מטוסים שנייה ומשט הספינות התומכות שלה יפנו לאזור כחלק מהגברת המאמץ הצבאי של ארה"ב למנוע מחיזבאללה להצטרף למלחמה - ומאיראן מלהסלים ולנצל אותה.
נושאת המטוסים האמריקאית ה-USS Dwight D. Eisenhower והספינות הנלוות אליה תוכננו כבר לפני חודשים להפליג השבוע ליד המזרח התיכון. הן צפויות להגיע לים התיכון בעוד כשבועיים, אמרו גורמי הגנה, ועשויות להציב שתי קבוצות התקפה של נושאות מטוסים, או כתריסר ספינות מלחמה, ליד ישראל כדי לתת מענה פוטנציאלי ללחימה.
נושאת המטוסים מסדרת ג'רלד פורד והספינות הנלוות אליה הגיעו סמוך לישראל ביום שלישי, הודיע הפנטגון. היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, אמר ביום שלישי שאין תוכניות נוכחיות לשלוח כוחות קרקע אמריקאים לישראל.
שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין הציע מוקדם יותר השבוע לשר הביטחון הישראלי יואב גלנט תמיכה תכנונית ומודיעינית באמצעות קומנדו מבצעים מיוחדים, כדי לסייע לישראל להתמודד עם משבר בני ערובה המעמיק. ביום שלישי, אוסטין אמר שהוא שוחח שוב עם גלנט כדי לדון בפרטי התמיכה הזו, אבל לא נכנס לפרטי הפגישה.
גורם רשמי בצבא ארה"ב הבהיר כי אין לארה"ב תוכניות לשלוח כוחות מבצעים מיוחדים לעזה כדי לחלץ בני ערובה, אך התמיכה שהציע אוסטין לגלנט תכלול סוגים אחרים של סיוע לכוחות ישראליים המובילים את המאמצים.
נתן זאקס, מנהל המרכז למדיניות המזרח התיכון במכון ברוקינגס, אמר שהוא מצפה שביידן ימנע מלשלוח חיילים אמריקאים לאזור, אם כי הוא לא פוסל תמיכה ימית או אווירית אם חיזבאללה יתערב בסכסוך.
"זו נקודת מפנה גדולה", אמר סאקס. "זה ישנה לחלוטין את אופי המלחמה. זה גם יסבך את העניינים עבור ביידן".
ביידן תומך בישראל, גם כשדעת הקהל במפלגה השתנתה
כסגן נשיא, ביידן היה חלק מרכזי בהחלטה הקשה של וושינגטון לבצע תקיפות אוויריות בסוריה ובעיראק ולספק תמיכה לכוחות עיראקים שנחלשו על ידי מלחמת הבזק במדינה האסלאמית ב-2014. ממשל אובמה הפחית עד אז משמעותית את הנוכחות של ארה"ב בעיראק והדגיש את האינטרס שלו ב"גזרת אסיה".
המלחמה בישראל מייצרת משוכה נוספת במדיניות חוץ עבור ביידן, שכן הוא עומד בפני בחירות חוזרות מאתגרות ובתקופה שבה האקלים הפוליטי של ארה"ב מתאפיין בנטייה לבידוד המדינה. האתגרים הללו מתעוררים בזמן שביידן מנסה להשיג סיוע כפסי נוסף, של מיליארדי דולרים, כדי לסייע לאוקראינה במלחמתה לגרש את כוחות רוסיה משטחה, אך הוא מתמודד עם חוסר רצון בקרב חלק מהרפובליקנים בקונגרס, שצריכים לבחור את יו"ר בית הנבחרים לפני שכל עסקת סיוע תוכך להימשך.
ישראל, בינתיים, שימשה יותר ויותר כקו חוצץ בין חברי מפלגתו של ביידן, כאשר פחות מחבריו הדמוקרטים חולקים את דעותיו הפרו-ישראליות. סקר של גאלופ שפורסם במרץ מצא כי 49% מהדמוקרטים אמרו שאהדתם שייכת יותר לפלסטינים, בעוד ש-38% אמרו שאהדתם מופנת יותר כלפי הישראלים, היפוך מסקרים קודמים של גאלופ. הסקר הראה ש-78% מהרפובליקנים אוהדים את ישראל וכך גם 49% מהקולות העצמאיים (אנשים שאינם מיישרים קו עם המפלגה הרפובליקנית או הדמוקרטית).
אבל כפי שביידן טען לעתים קרובות, כל מדיניות חוץ היא אישית. בנאום הבית הלבן ביום שלישי סיפר הנשיא כי הוא נפגש עם ראש הממשלה גולדה מאיר בשנת 1973 בתור סנאטור אמריקאי צעיר וכי היא אמרה לו על "הנשק הסודי" של ישראל: "אין לנו לאן ללכת".
מערכת היחסים של ביידן עם נתניהו התחילה בשנות ה-80, כאשר ראש הממשלה לעתיד שירת בשגרירות ישראל בוושינגטון. למרות שהם היו מסוכסכים לעתים קרובות, ההיכרות הזו סייעה לייצב את היחסים בין ארה"ב לישראל.
ביידן אמר ב-2014 שהוא רשם לנתניהו תמונה עם המסר הזה: "ביבי, אני לא מסכים עם שום דבר שאתה אומר, אבל אני אוהב אותך". היחסים האלה ייבדקו בשבועות ובחודשים הבאים.