רקטות שנורו מעזה לעבר ישראל / צילום: ap, Fatima Shbair
המלחמה שפרצה בסוף השבוע בגזרת עזה היא חריגה בכל קנה־מידה בהיסטוריה של מדינת ישראל, מבחינת הזעזוע וההלם שיצרה. כשמנסים לפרוט את האירועים למטבעות כלכליים, החזאים מתקשים עדיין להעריך לאן הולכת הכלכלה המקומית ישראלית ומה ההשלכות שיהיו לה על הבורסה בת"א. ביום רביעי נראה כי המשקיעים עדיין מחפשים כיוון תחת ערפל הקרב.
● ניתוח | הנקמה של ההייטקיסטים: סוגרים לחמאס את צינור המזומנים באמצעים טכנולוגיים
● דעה | עמוס ידלין: זה התרחיש הכי מסוכן של המלחמה, וכך יש להיערך אליו
לאחר קריסה של 6.5% במדד ת"א 35 ביום ראשון, החזיר מדד הדגל כמעט שליש מהנפילה ביומיים, אך ברביעי חזר להיסחר בירידות על רקע חשש מהסלמה בצפון. הדולר שהתחזק מול השקל בכ־2% ביומיים, לשער של 3.95 שקלים (מגמה שמותנה לאחר שבנק ישראל פרסם תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר), נסחר ברביעי ביציבות.
המשקיעים בבורסה בתל אביב כאמור מחפשים את דרכם, לאחר ההלם הראשוני. למדינת ישראל פרספקטיבה ארוכת שנים של מערכות צבאיות קשות, שהותירו את חותמן על הכלכלה. לעומתן, לסדרה של סבבי לחימה ברצועת עזה בשנים האחרונות הייתה השפעה כלכלית מוגבלת מאוד.
בדיקת גלובס בעבר את ביצועי שוק המניות המקומי במבצעים צבאיים, מלמדת כי ממבצע למבצע המשקיעים בשוק המקומי מייחסים חשיבות פחותה (אם תרצו, חוסן רב יותר) להתנגשויות צבאיות המתחוללות בין ישראל לאויביה.
לדוגמה בשנת 2014, במבצע צוק איתן בעזה, מדד הדגל של הבורסה (שאז עוד היה ת"א־25) הציג בסיכומו של המבצע, שארך כשלושה שבועות, תשואה חיובית של כ־1%, ובחודשים שלאחר סיום המבצע המשיך בכיוון החיובי עם עליות שערים מתונות.
אלא שבמקרה הנוכחי, לא מדובר על מבצע צבאי, אלא על מלחמה שנכפתה על ישראל בתרחיש שיש המזכירים בנשימה אחת עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים לפני כ־50 שנה. כך שבעוד שאירוע צבאי מוגבל בפרק הזמן שלו הוביל לעיתים לירידות שערים שתוקנו בתוך תקופה לא ארוכה, הרי שאין להסיק מכך על המקרה הנוכחי.
מלחמת יום הכיפורים, שאף היא הכתה בישראל בהפתעה וגבתה את חייהם של אלפי לוחמים, יצרה אפקט גלובלי של אינפלציה עקב אמברגו הנפט שהטילו מדינות ערב דאז, והובילה ל"עשור אבוד" מבחינה כלכלית. בהמשך, בשנות ה־80' הפכה האינפלציה בישראל להיפר־אינפלציה של מאות אחוזים, מה שיצר משבר פיננסי בועתי (ויסות מניות הבנקים).
עוד אירוע בעל השפעה קשה על הכלכלה הישראלית התחולל עם פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000, שהשפעתה הכבידה על השוק למשך שלוש שנים (ואליה התווספו בהמשך התפוצצות בועת הדוט.קום ומתקפת ה־11 בספטמבר). עד 2003 השנים היו מרות מבחינה כלכלית, כשהתוצר של ישראל צנח והבורסה איתו. בקיץ 2002 זינק הדולר לקרוב ל־5 שקלים, ואג"ח ממשלת ישראל השקליות (שחרים) הרקיעו ל־12% תשואה.
"הפיצוי יוגדל, הצמיחה תקטן ואף תתאפס"
ועדיין יש לזכור שישראל של 2023 היא כלכלה חזקה בהרבה ביחס לעבר הרחוק יותר. "השאלה הגדולה היא כמה זמן המלחמה תימשך", אומר צבי סטפק, מייסד בית ההשקעות מיטב. "מבחינת השלכות המאקרו ברור לגמרי שהגירעון יגדל. ערב המלחמה הוא כבר חרג מהיעד שהממשלה קבעה בתקציב ל־2023, אבל לא בהרבה. המלחמה צפויה להגדיל מאוד את הגירעון, זאת למרות הסיוע הצבאי מארה"ב (בהיקף של 8 מיליארד דולר, לפי הודעת הנשיא ביידן השבוע, ח' ש').
"הפיצוי שיידרש לאנשים ועסקים יהיה משמעותי, על אחת כמה וכמה בתסריט שבו המערכה מתרחשת גם מול חיזבאללה", אומר סטפק ומוסיף כי עד כה נגרם כבר נזק לא מבוטל לתשתיות: "יש ישובים שלמים בדרום שיצטרכו שיקום. כך שהגירעון יגדל, אבל לא בצורה שתסכן את יחס החוב־תוצר של ישראל, שהוא מאוד נמוך ובשיעור טוב של כ־60%".
תוצאה נוספת של המלחמה לדבריו צפויה להתבטא בתוצר. "הצמיחה בפועל לא תהיה בתחום התחזיות של בנק ישראל (3% ב־2023 וכך גם ב־2024, ח' ש'), והפגיעה בה עלולה להגיע ל־1%-1.5%, קרי עד חצי מהצמיחה", אומר סטפק. "מדובר בפגיעה שתגרום להאטה במשק. בעת מלחמה הרבה עסקים נסגרים, כשעובדים מתגייסים למילואים. גם אמהות נשארות עם הילדים בבתים. זה מתבטא גם בהקטנת הצריכה ומשליך על מדיניות בנק ישראל".
תרחיש קיצון שעלול לדבריו אף "לאפס" את הצמיחה במשק הוא הצטרפות חיזבאללה למערכה. סטפק מדגיש כי מדובר רק במקרה שהמערכה מול חיזבאללה תהיה כוללת, לא נקודתית, ותימשך זמן רב. יחד עם זאת, הוא מעריך שבמקרה כזה בנק ישראל יוריד ואפילו בחדות את הריבית, כדי לאושש את המשק. לצד אלו יהיו מהלכים גדולים של שיקום תשתיות, ושני אלה עשויים להקטין את הפגיעה בצמיחה.
בשאלת הצעדים המוניטריים שבנק ישראל עשוי לנקוט, סטפק סבור שבהחלטת הריבית הקרובה (שמתוכננת בעוד שבוע וחצי) לא יחול שינוי בשיעורה. "אני לא רואה את הנגיד מעלה את הריבית למרות התחזקות הדולר מול השקל. קל לראות עם זאת הורדה של הריבית בהמשך כדי לאושש את הפעילות במשק. אבל זה לא יקרה מיד. הפחתה של הריבית תתניע את המשק ותקל על נוטלי המשכנתאות".
היבט נוסף הוא עלייה בשיעור האבטלה. גם כאן לדברי סטפק ישראל נכנסת לאירוע הנוכחי במצב מצוין. האבטלה ברמות שפל היסטוריות (3.1% באוגוסט), כך שגם אם תעלה, זה לא יהיה לשיעור חד־ספרתי גבוה, כמו באירועים ביטחוניים מרים בעבר. למשל בשנת 2000 שבה פרצה האינתיפאדה השנייה עמד שיעור האבטלה על 8.8%, ועד 2003 הוא הלך וטיפס ל־10.7%.
סטפק מאמין שיש להתייחס לשתי נקודות בסיס כשבוחנים את המצב הנוכחי: "אף אחד לא יודע לאן המלחמה עומדת להתגלגל, ולכן הנחת העבודה הראשונה שלי היא שהמערכה הפעם, בניגוד לקודמות בעבר, תימשך הרבה זמן. קשורה לכך ההנחה שצה"ל ייכנס קרקעית לעזה, כדי לחסל את שרשרת הפיקוד של החמאס והג'יהאד. נשאלת השאלה אם גם יישאר שם לאחר מכן, ומי ינהל את העניינים ברצועה אחר כך.
"הנחה שנייה שלי נוגעת להסתברות לכך שחיזבאללה ייכנס למערכה. אני אינטואיטיבית נותן לזה הערכה נמוכה. אמנם הנשיא ביידן הזהיר (בנאומו בליל שלישי) מהתערבות, אבל קשה לדעת כי זו שלוחה של איראן. רוב הסיכוי שיגביל הצטרפותו לפעולות נקודתיות".
"אג"ח בטח לא לקנות, מניות - בזהירות"
מה אמורים המשקיעים לעשות במצב כזה?
"כל משקיע צריך לעשות את חשבון הכיס שלו ולראות אם תיק ההשקעות שלו מתאים לנסיבות. אין מה למהר לעשות פעולות, לכל כיוון. אם התיק מאוזן וסביר - לא הייתי רץ לנצל מה שנראה כהזדמנויות, וגם לא להיפך (למהר למכור, ח' ש'). הסיבה העיקרית היא שעדיין לא ידוע מה יהיה עם חיזבאללה".
סטפק מציין כי שוק המניות ברמות התמחור שלו השבוע, עדיין לא מתמחר תרחיש של כניסת חיזבאללה למערכה. "אם זה יקרה, השוק יירד חזק באותו היום. לכן הזהירות כאן היא אמירה חיובית".
בהקשר לאפיקי השקעה שבהם כדאי או לא כדאי להיות, סטפק אומר כי אג"ח קונצרניות "בוודאי שאין מה לקנות היום, המרווחים ביחס לתשואות הממשלתיות לא גדולים. אם כבר לקנות משהו זה במניות, אבל כרגע כדאי להיזהר ולהמתין, גם במחיר של לפספס קצת עליות. מומלץ לחכות רק אחרי שתהיה תחושה של קצת יותר של ודאות".
האם יש למצב אצלנו השפעה על הכלכלה הגלובלית, אולי בדומה למלחמת יום כיפור?
"לדעתי לא. אחרי המלחמה ההיא היה אמברגו נפט של סעודיה, והאינפלציה הגיעה לרמה דו־ספרתית בארה"ב בסוף שנות ה־70'. כאן ההשפעה שלנו היא קצרת טווח ויחסית שולית. הייתה תגובה עצבנית בשוק הנפט (שבינתיים נרגעה, ח' ש')"
ומה יקרה להסכם הנורמליזציה עם סעודיה?
"בשאלה אם הוא יחזור לשולחן, לדעתי כן. משום שיש אינטרסים של שלוש המדינות (ישראל, ארה"ב וסעודיה) מול איראן. ההשפעה של ישראל על העולם באירוע הנוכחי נקודתית, זמנית ותחלוף. אפילו אם מחר נתקוף את איראן, האפקט יהיה גדול יותר, וגם הוא צפוי להיות זמני".