גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' טרכטנברג: "קבינט כלכלי בראשות יוסי שלי? זה הומור שחור. משרד האוצר עדיין לא התעשת"

השבוע הציג משרד האוצר את "התוכנית לטיפול בהשלכות הכלכליות של המלחמה", אלא שלדברי הכלכלן והפרופ' מנואל טרכטנברג, "תוכנית זו מילה גדולה" ● "יש 70 אלף פליטים ישראלים, והמספר רק יעלה… זו לא בעיה שאפשר לפתור בהעברות של כמה מאות מיליונים"

פרופ' מנואל טרכטנברג / צילום: יוסי כהן
פרופ' מנואל טרכטנברג / צילום: יוסי כהן

שמונה ימים לאחר פרוץ המלחמה, הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וצמרת משרדו את התוכנית הממשלתית לטיפול בהשלכות הכלכליות של המלחמה. בין הצעדים שהוצגו נמנים מענק של עד 1,000 שקלים לאדם עבור מפוני עוטף עזה, פטור מארנונה לתושבים באזורי המלחמה, פיצוי לעסקים נפגעים, הקלות לעצמאים והקצרה של מאות מיליוני שקלים למערכות הבריאות וביטחון הפנים.

עמוס גלעד מסביר: אלה היו שתי הטעויות של חמאס וזה מה שיקרה אחרי שנסלק אותו
ראיון | הבכיר שמנתח - זה הרגע שבו מזוודות הכסף לחמאס הפסיקו לעבוד

פרופ' מנואל טרכטנברג, כלכלן וראש המכון למחקר ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב מנתח את התוכנית בשיחה עם גלובס וטוען: הצעדים לא יספיקו כדי לתת מענה משמעותי למשק ומותח ביקורת חריפה על הממשלה. לדבריו יש לבטל את תקציב המדינה שאושר ל־2024 ולבנותו מחדש, ואסור לאפשר לגירעון להשתולל.

"תוכנית כלכלית זו מילה גדולה מדי בשביל לתאר את מה שהציעו", אומר מי שעמד לפני כעשור בראש הוועדה הציבורית לשינוי חברתי־כלכלי. "באוצר הציגו כמה צעדים מינימליסטיים, לא יותר מזה. נכון אנחנו רק ביום העשירי למלחמה והשוק הראשון הכה בכולנו. אבל האוצר ומשרדים אחרים עדיין לא התעשתו. או שלא מבינים את גודל האירוע, או שאין שם מספיק מנהיגות ויכולת מקצועית. אנחנו מתריעים כבר חודשים שהממשלה רוקנה את הדרגים המקצועיים האיכותיים בשירות הציבורי. עכשיו אנחנו משלמים את המחיר".

"יש 70 אלף פליטים ישראלים, ואין מענה"

אז מה צריך לעשות עכשיו? טרכטנברג מחלק את הפעולות לשני חלקים: הטיפול המיידי למפונים מהצפון והדרום, ומענה ארוך טווח למשק.

"ישנם כיום כ־70 אלף פליטים בתוך ישראל. אלה מספרים שלא ידענו מעולם והם ממשיכים לגדול מדי יום", הוא אומר. "אין כרגע טיפול מערכתי באוכלוסייה הזאת, שהיא בגודל של עיר שלמה, לא משהו שאפשר לשכן במלון באילת. לחלק מהאנשים אולי אף לא יהיה לאן לחזור וזה חוסר ודאות שיימשך שבועות ארוכים".

בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים בנושא הערכות הממשלה למתן פיצויים בעקבות הלחימה, היום / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה שנקראה על שמו לאחר המחאה החברתית של שנת 2011, מציע "להכין תוכנית מקיפה ומפורטת לשיכון של אותם אזרחים, עזרה כלכלית, נפשית וחינוך לילדים. משהו ענק קורה כאן מתחת לאף של המדינה ואין טיפול אמיתי בזה". מה שיכול לחדד עוד יותר את העובדה שאין מענה כלכלי למשפחות הנפגעים הוא הצעד שהציגו השבוע באוצר "לפיצוי על נזק לרכוש". בסעיף הזה למעשה צוין החוק הקיים, זה שמונהג גם בשגרה במסגרתו רשות המסים מפצה את מי שביתו נפגע מהתקפה על ישראל.

באשר לסיוע למשק כולו, טרכטנברג מסביר כי הקושי המרכזי כיום הוא בקרב עסקים קטנים ובינוניים. "אלה עסקים שאין להם אורך נשימה. אם בעל העסק גויס למילואים, או שיש לו שני עובדים ושניהם גויסו, אז העסק כרגע לא קיים. חייבים לפתור את הבעיה של התעסוקה". הוא מוסיף כי "קיימות בעיות חמורות גם במפעלים חיוניים, בגלל שהרבה עובדים מגויסים וגם בגלל שמערכת החינוך לא עובדת והורים צריכים להישאר בבית עם הילדים".

"צריך למחוק את תקציב 2024. הוא לא רלוונטי"

כדי להיערך למצב החדש אליו נקלעה מדינת ישראל, טרכטנברג סבור שהממשלה צריכה לפתוח מחדש את תקציב המדינה. "זה לא עניין שאפשר לפתור בהעברות של כמה מאות מיליונים", הוא מסביר, "תקציב 2024 הוא כבר לא רלוונטי וצריך למחוק אותו. נדרשת עבודת מטה רצינית ולשם כך מתבקשת הנחיה מגבוה. פתיחת התקציב צריכה לבוא עם שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות. כמובן שצריך לתקן את הטעויות הנוראיות שנעשו בתקציב השנה, למשל בשימוש הכספים הקואליציוניים".

10% גירעון? "אסור לתת לו להשתולל"

עוד לפני שפרצה המלחמה, כבר היה ברור שיעד הגירעון שעל בסיסו נבנה תקציב 2024 רחוק מהמציאות. באוצר החלו להיערך לגירעון ברמה של כ־3%, אבל כעת ברור שהמספרים יהיו גבוהים בהרבה. "כל עוד הלחימה נמשכת, אתה לא עושה חשבון של כמה יעלה הגירעון", אומר טרכטנברג. "אבל בגלל שצריך לבנות את תקציב 2024 מחדש, צריך גם להציב יעד גירעון חדש. האינסטינקט הוא לפתוח את הברז ואני אומר - לא! אומנם צריך עכשיו יותר טולרנטיות לגבי הגדלת הגירעון, אבל אסור להשתולל".

בתחילת השבוע אמרו לגלובס גורמים בכירים במשק שבשעה כזו, אין מניעה להעלות את הגירעון גם לרמה של 10%, אם יהיה בכך צורך. טרכטנברג לא מסכים עם הגישה הזו. הוא מעדיף שלא לנקוב במספר, אבל אומר שהגירעון צריך להיות נמוך בהרבה. "זה נכון שגם יחס החוב לתוצר נמוך ומאפשר למדינה להעמיק גירעון, אבל זה לא אומר שצריך לברוח מקבלת ההחלטות הקשות שהיו צריכים לעשות עוד קודם בסדרי העדיפויות".

הקבינט הכלכלי: "הומור שחור או לעג לרש"

אבל ההחלטה שאולי מוציאה את טרכטנברג משלוותו יותר מכל היא הרחבת הקבינט הכלכלי־חברתי ולהצבת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, כאחראי על ריכוז עבודתו. "אני לא יודע אם זה הומור שחור. גם כשהקבינט הזה הוקם במקור כדי לטפל ביוקר המחייה, אמרתי שזה לעג לרש. כשאתה מקים קבינט של בערך 20 שרים וחברי כנסת, הוא מראש לא יכול לתפקד, ועל זה אתה מוסיף עכשיו עוד שרים?

"ואת מי אתה שם כממונה מקצועי על הדבר הזה? את יוסי שלי, שהוכיח מעל לכל ספק מיום כניסתו לתפקיד שאין לו שום יכולת מקצועית לנהל את משרד ראש הממשלה בימי שלום, על אחת כמה וכמה בימי מלחמה. ההחלטה הזו היא אומללה בלשון המעטה", תוקף טרכטנברג.

לדבריו, נכון הייתה עושה הממשלה אם הייתה פועלת מבחינה זו כמו בתקופת משבר הקורונה. "הקימו אז גוף מקצועי שנקרא 'מגן ישראל', שניהל את האירוע ותיפקד היטב. כעת צריך להקים גוף דומה לטיפול הכלכלי־חברתי ולתת לו סמכויות נרחבות. במקום קבינט מנופח, אפשר לעשות קבינט מצומצם של 3־4 שרים, שאליו הגוף המקצועי ידווח. בדיוק כמו שעשו עם הקבינט הביטחוני המצומצם, אפשר להקים גם קבינט חירום אזרחי. במקום זה עשו את ההפך המוחלט".

אתמול הודיעה הממשלה ששר האוצר סמוטריץ' ייטול מידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הסמכות לניהול הקבינט הכלכלי. "יש בעיה ששר האוצר, שהוא אמור להיות הדמות המובילה בקבינט, לא מצליח להתנהל עד היום שלא בצורה סקטוריאלית", אומר טרכטנברג, שכיהן בעברו כחבר כנסת במפלגת העבודה. "לכן אני מאוד חרד, כי חלק מאנשי הקבינט כנראה לא יהיה מסוגלים להפוך לממלכתיים ברגע הכי קשה של מדינת ישראל".

עוד כתבות

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין