גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנזק לענף הנדל"ן: "אם זה יימשך עוד שבוע, נראה קריסה של חברות"

חלק גדול מהעיריות לא מאפשרות לפתוח את אתרי הבנייה בזמן המלחמה, וגם בערים שניתן לעשות זאת, היזמים מתקשים למצוא פועלים ● "כל יום שהעבודה באתרי הבנייה נעצרת עולה לנו עשרות אלפי שקלים, ואנחנו לא יודעים מה יוליד יום. זה מצב שדורש מענה ממשלתי"

אשקלון. כיפת ברזל מיירטת רקטה ששוגרה מרצועת עזה לעבר ישראל / צילום: ap, Ariel Schalit
אשקלון. כיפת ברזל מיירטת רקטה ששוגרה מרצועת עזה לעבר ישראל / צילום: ap, Ariel Schalit

"הגיע פקח מטעם העירייה בראש העין ואמר להוציא את כל הערבים הישראלים מהאתר", מספר יקי רייסנר, מנכ"ל חברת רייסדור, על מה שאירע באתר הבנייה של החברה ביום שלישי השבוע. "זה לא חוקי בכלל. מה השלב הבא? יוציאו את הרופאים מבית החולים? את נהגי האוטובוס? מדובר על אזרחים ישראלים עם תעודת זהות כחולה. יש לנו מנהלי עבודה שעובדים בחברה 5-6 שנים, להם נגיד ללכת הביתה?".

איגוד המסעדות למסעדנים: פטרו או הוציאו לחל"ת את העובדים
"ההטבה" החדשה של דחיית תשלומי המשכנתה: איפה הבעיות וכמה זה יעלה לכם באמת
המלחמה עלולה לדרדר את ענף הנדל"ן לשפל של יותר מ־20 שנה

לדבריו של רייסנר, ממילא רוב האתרים של החברה עובדים באופן חלקי. "ברור שהאתרים בדרום סגורים. במרכז בשבוע הראשון סגרנו בעצמנו. 30%־35% ממנהלי החברה, וממוני הבטיחות נמצאים במילואים. אז הסגירה הזו היא הכבדה מיותרת ולא פרופורציונלית".

בשבוע השני למלחמה, אתרי הבנייה במדינה ברובם סגורים - ומחלוקת ניטשת בין הקבלנים לבין ראשי הערים בסוגיה זו.

על פי נתוני התאחדות הקבלנים, בערים רבות בארץ אסרו העיריות על קיום עבודה באתרי בנייה, ובהן: תל אביב, אשדוד, גבעתיים, חולון, רמת גן, ראשון לציון, הרצליה, קריית גת, כרמיאל, אריאל, גדרה, רמת השרון, מודיעין, בית שמש, בת ים, רעננה, כפר סבא, באר שבע וקריית ביאליק.

עיריית תל אביב הודיעה בינתיים כי האתרים יוכלו לחזור לעבוד ביום ראשון, ובלבד שכל העובדים יהיו בעלי תעודת זהות כחולה או עובדים זרים עם רישיון עבודה בתוקף, ללא עבודות בלילה, וללא אפשרות לחסום כבישים (למשל על ידי מערבלי בטון ומשאיות).

בערים אחרות, מאפשרים פתיחה של אתרי בנייה בסייגים מסוימים, אולם גם בהן לא תמיד ניתן לעבוד. רוב העובדים בענף הם פלסטינים, ומאז סוכות מוטל סגר על השטחים. בקרב הפועלים הזרים, חלק עזבו את הארץ. גורמים בענף אומרים שחלק מהערבים הישראלים חוששים לבוא לעבודה, וגם הקבלנים חוששים להם - שלא יתפתחו מהומות שמא ייפגעו.

בינתיים התאחדות הקבלנים שלחה לעיריות מכתב, ובו קבעה שאין להן כלל סמכות לסגור אתרי בנייה, ומשרד השיכון דחק בעיריות לאפשר לפתוח אתרים בכפוף להוראות פיקוד העורף - אך העיריות שסגרו אתרים אינן חוזרות בהן. ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי, צייץ בטוויטר: "משרד הבינוי והשיכון (כן, גם הוא) מנותק מהחיים וממה שקורה פה".

המצב בשטח: מתכונת מצומצמת

ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, מתאר את המצב אצלו בחברה: "בבאר שבע אנחנו בונים כמעט 160 יחידות דיור קוטג'ים והאתר סגור, לא נותנים לעבוד שם. בירושלים אנחנו לא עובדים כי העובדים שלנו שם מהגדה ויש סגר. ביקנעם האתר סגור בגלל העירייה, אף שהעובדים שם סינים. הם בבית, מתחננים לבוא לעבוד, ואנחנו ממשיכים לשלם להם. בחיפה האתר שלנו פתוח, ושם העובדים מולדובנים. שם גם יש לנו עגורן. בשאר האתרים אין לנו עגורנים".

רוט מתאר את הלחץ בו נמצאים העובדים הזרים: "הם מקבלים כל הזמן טלפונים מחו"ל, עשרות שיחות וידאו, הם מצלמים לבני המשפחה איפה הם נמצאים ושיש להם מקום מוגן. בעולם זה נראה עוד יותר מפחיד, וגם המציאות באמת מפחידה".

הערבים הישראלים מגיעים לעבודה?
"במבוא כרמל ליד יקנעם, הבאנו עובדים ישראליים במקום צוות מהשטחים, אבל לא באותו מספר. הם לא חוששים מהתנכלות מצד יהודים, אבל חוששים מהתקפות טילים. אני נתקל בהמון עובדים ישראליים שחוששים לבוא לעבוד באינסטלציה וחשמל - הנשים לא נותנות להם לבוא לעבודה".

בחברת אפי קפיטל, הבונה כעת 2,000 יחידות דיור ברחבי הארץ, מספרים כי כל האתרים מושבתים כעת מעבודה. בחברת דר נופרים, הבונה בין היתר את פרויקט אלונים הילס בקריית אתא - פרויקט שבו מתוכננים ארבעה בניינים, מהם שניים בביצוע כעת - האתר פועל, אך בתפוקה של 30% בלבד, שכן רק העובדים הישראליים מגיעים. בפרויקט אחר של החברה, מגדל של 35 קומות בנתניה, רוב העובדים הם פלסטינים, והאתר סגור.

צבי ויינר, מנכ"ל מגידו מקבוצת רני צים מרכזי קניות, הבונה בעיקר בפריפריה: "בדרום האתרים סגורים ואנחנו לא חושבים על כלום כרגע למעט על אזרחי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ועל עובדינו היקרים שעוברים ימים לא פשוטים. בצפון עובדים במתכונת מצומצמת כמה שאפשר עם מי שאפשר ועל פי הנחיות פיקוד העורף".

"אנחנו הקבלנים נמצאים בדילמה שלא עמדנו בה בעבר, וחווינו סבבי לחימה קודמים", אומרת עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל. "מצד אחד, חלקנו עובדים מזה שנים בעיקר עם עובדים פלסטינים באתרי הבנייה, ובעקבות הנסיבות אנחנו לא יודעים אם נוכל להמשיך להעסיק אותם. מצד שני, עובדים זרים עולים הרבה יותר וזה עלול לפגוע בהיתכנות כלכלית של פרויקטים. הם יצטרכו גם להיכנס לאתרים באמצע העבודה וייקח זמן להכניס אותם ולהכשיר אותם. יש לנו גם עובדים ערבים ישראלים, אך בימים קשים אלה הם מפחדים להגיע לעבודה בגלל מצב הרוח הלאומי."

"אנו נמצאים בדילמה עסקית, מקצועית, מוסרית, חברתית ואישית, שכרגע לא ברור איך נצא ממנה. כל יום שהעבודה באתרי הבנייה נעצרת עולה לנו עשרות אלפי שקלים, ואנחנו לא יודעים מה יוליד יום. זה מצב שדורש מענה ממשלתי. פרויקטים עלולים להיתקע, מסירת הדירות עלולה להתעכב וזה יגרור תביעות מצד הרוכשים, עלויות הבנייה יתייקרו ועוד".

חדד סבורה שענף הנדל"ן "עומד לעבור טלטלה בטווח הזמן הבינוני, שתבוא לידי ביטוי במחירי הדירות, במחירי הקרקעות ובשיעור ההתמודדות של קבלנים במכרזים, בעלות העסקת העובדים ובכלל בזמינות של ידיים עובדות, ועוד".

עפרה חדד, סמנכ''לית ומבעלי חברת יורו ישראל / צילום: אמנון ארד

בחברת יוקה פארק, העוסקת בייזום, בנייה ושיווק של מתחמי תעשייה רב שימושיים, האתרים בעפולה ורמלה עובדים באופן מלא. לעומת זאת, אתר החברה באשדוד, סגור. חוה מיכאלי, מנכ"לית יוקה פארק, אומרת שכוח האדם באתרי החברה הוא ברובו ישראלי וטורקי, ורק מיעוטו פלסטיני.

חוה מיכאלי מנכ''לית יוקה פארק / צילום: רמי זרנגר

מיכאלי מעריכה כי ענף הנדל"ן יחזור לעבוד בעצימות גבוהה ביחס לענפי משק אחרים. לדבריה, ברוב הגזרות מצליחים לקדם גם רישוי ותכנון לצד הביצוע, למרות המצב.

באתרי הבנייה של אלמוגים, באזור נשר וחיפה וגם בשרון הצפוני, כמו פרדסיה, נמשכת העבודה כסדרה בהתאם להנחיות פיקוד העורף, אך לדברי מנכ"לית אלמוגים, מיכל גור, בעצימות נמוכה יותר, שכן חלק מהעובדים של קבלני המשנה הם פלסטינים, וחלק מהעובדים הזרים שבו לארצם בגלל המצב הביטחוני.

מיכל גור, מנכ''לית אלמוגים / צילום: לילך רז

המתנגדים לסגירה: "קישוש קולות לבחירות"

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים, כועס כאמור על העיריות, "מי שמעסיק שב"חים צריך להיות בכלא", הוא אומר. "אבל מה הבעיה להעסיק ערבים ישראלים? קשה לראות עכשיו מתי יחזרו הפלסטינים וחסרים 50 אלף עובדים. מה הבדל בין סופר-פארם ותחנות דלק לבין אתר בנייה? למה לאלה מותר ולאלה אסור? יש פה אפליה שנובעת מפופוליזם ומקישוש קולות לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. אם אתה חושב שעובד ערבי ישראלי יכול לבצע פיגוע - הוא יכול מתי שהוא רוצה ולא רק בימי מלחמה. וחוץ מזה יש פה בעיה ערכית".

לדברי סרוגו, "אם זה יימשך עוד שבוע, נראה קריסה של חברות. יש חברות בלי הכנסות. יש להן עובדים שיושבים בבית. זה בנוסף לריבית הגבוהה. ערב המלחמה, כבר היו בעיות עם חברות לא פשוטות. הממשלה לא מבינה שאם היא לא תשמור על העורף לא יהיה כסף בקופה. הנזק הכלכלי עצום".

גם מהצד המממן נשמעים קולות דומים. איילת רוסק, מנכ"לית ומבעלי חברת מכלול העוסקת במימון וליווי פרויקטים למגורים, מסרה לגלובס: "בתור גורם מממן שמלווה מאות פרויקטי בנייה ברחבי הארץ, אני סבורה כי סגירה הרמטית של אתרי הבנייה איננה הכרחית, ואף גורמת נזק גדול לענף כולו. תשלומי הריבית על הלוואות למימון נדל"ן משולמים מדי רבעון, והקבלנים אכן שילמו בסוף ספטמבר האחרון, אך אם עצירת הבנייה תימשך לאורך זמן, משך הפרויקט כולו יתארך, וגם תקופת האשראי תצטרך לגדול - וזה יוביל להגדלה משמעותית בהוצאות המימון של היזמים והקבלנים. אלה שאינם בעלי איתנות פיננסית, עלולים להתקשות לעמוד בתשלומים. לזאת יש להוסיף את העובדה שבשנה האחרונה בכלל, ובתקופת המלחמה בפרט, אין כמעט מכירות של דירות והתקבולים מהרוכשים קטנים משמעותית - דבר שמקשה אף יותר על הקבלנים".

אבי זיתוני, מנכ"ל חברת א. זיתוני ויו"ר ארגון קבלני תל אביב, מסכים: "העובדה שראשי ערים במרכז הארץ לא מאפשרים המשך עבודה באתרי הבנייה, יוצרת בעיה חמורה לקבלנים וליזמים. אנחנו ממשיכים לשלם בימים אלה משכורות לעובדים שלנו, ומשלמים ריבית גבוהה לבנקים ולגורמי המימון בגין ההלוואות שלקחנו למימון הפרויקטים, אך מנגד לא מאפשרים לנו להמשיך ולבנות, ומי יודע כמה זמן תימשך התקופה הנוראית הזו של מלחמה".

אבי זיתוני, בעלי א. זיתוני / צילום: ינאי אלפסי

תפקיד המדינה: "שיורידו מס רכישה"

עד כה הסתפק משרד השיכון בהוצאת המכתב הממליץ לעיריות לפתוח את אתרי הבנייה, אולם גורמים בענף סבורים שהמדינה צריכה לפעול במישורים נוספים.

רוט: "אני חושב שהמדינה חייבת להתערב בכל נושא הריבית. גם ככה קשה ומשרדי המכירות סגורים. צריך לוותר על ריביות למי שקנה קרקעות, להוריד את הריבית למשכנתאות לרוכשים, ולהוריד מס רכישה. באופן הזה אפשר ליצור דירות להשכרה שחסרות פה במדינה וגם להחזיר את המשקיעים לארץ, שישלמו את המסים פה. אני שומע על הרבה אנשים שקונים דירות בחו"ל, ולמה שיוציאו את הכסף בחו"ל? גם ב־3% מס זה עדיין יהיה שווה. במכרזים של רמ"י, צריך לתת אפשרות לשלם בתשלומים לפי שלבים ולהקל על היזמים".

אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים, מחוז תל אביב והמרכז, אומר שעל הממשלה להגדיל משמעותית את מכסת הפועלים הזרים.

זיתוני סבור כמותו: "ענף הנדל"ן הוא אחד ממנועי הצמיחה הגדולים ביותר של כלכלת ישראל, ומקור מרכזי להכנסות המדינה ממסים. יש לפתוח באופן מיידי את הבנייה באתרים ולאפשר להביא עוד 50 אלף עובדים זרים במקום הפועלים הפלסטינים, כדי להימנע ממחסור חמור בכוח אדם.

"שנית, אני סבור שהמדינה צריכה להורות לבנקים לאפשר יותר גמישות לקבלנים, בדחיית החזרי הלוואות, צמצום מרווחי הריבית שהם גובים וכדומה. אין שום סיבה שהבנקים לא יצטרפו למאמץ הלאומי. הקבלנים לא מקבלים כל סיוע ממשרד ממשלתי כלשהו, הם לא מתייחסים לבקשותינו, והמדינה צריכה לתת על כך את הדעת כבר עכשיו".

רוסק: "אני קוראת לממשלה להורות לרשויות המקומיות לאפשר את הבנייה ולתת לענף להמשיך לפעול באמצעות העובדים הזרים, שר השיכון אמר זאת בעצמו ממש היום, ומוטב שעה אחת קודם".

שייקה נפחא, בעלי חברת סלעית, סבור שצריך גוף שיתכלל את האירוע: "המדינה צריכה להקים גוף תחת משרד השיכון שיכלול נציג קבלנים, נציג הבנקים, נציג הרשויות. חייבים כבר כעת לשבת בשולחן עגול, כי אח"כ זה יעלה פי כמה. הבנקים יכולים ורשאים לדחות ריביות לחצי שנה. אבל זה חייב להגיע מלמעלה בהוראה".

גם הוא סבור שצריך להוריד את מס הרכישה לתקופה של כמה חודשים לכולם, כדי לתגבר רכישות דירות.

חדד: "המדינה צריכה להאריך בהוראת שעה את לוחות הזמנים למסירת הדירות - להגדיל באופן גורף את ה'גרייס', ולא רק לתקופת הלחימה אלא גם אחריה, כי ייקח לענף זמן להתאושש ולהתארגן מחדש. וביום שאחרי, כדי לאפשר התחלות בנייה בכמות ראויה, המדינה חייבת לטפל בחסמי הבירוקרטיה בדרך להיתרי הבנייה ולטופסי 4, ובל נשכח יש הרבה מה לבנות אחרי ההרס ביישובי העוטף וזה נתון נוסף שצריך להכניס למשוואה. עכשיו זו כבר לא קלישאה, זה כורח המציאות".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית ב-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות