גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ערוכים לאיומים של שנות ה-90": האם הממ"דים בכלל מגנים עלינו?

לאחר מלחמת המפרץ החליטו לשנות את תפיסת הביטחון של העורף, ועברו ממקלטים לממ"דים ● אלא שמאז עברו יותר מ־30 שנה ולא בטוח שדרישות הביטחון עדיין רלוונטיות ● וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון את בעיית התחזוקה של המרחבים המוגנים

ממד בתוך בניין מגורים / צילום: Shutterstock
ממד בתוך בניין מגורים / צילום: Shutterstock

"אבא, החלון של הממ"ד לא נסגר", הודיעה לי בשבוע שעבר בתי. כשבדקתי נוכחתי שהחלון נסגר, אך המגוף הפנימי נותר תקוע. אנו מתגוררים בבניין בן כ־20 שנה, ובחינה פשוטה הראתה שהמגוף אמור לנוע באמצעות גלגל על מסילה.

הנזק לענף הנדל"ן: "אם זה יימשך עוד שבוע, נראה קריסה של חברות"
המלחמה עלולה לדרדר את ענף הנדל"ן לשפל של יותר מ־20 שנה

אני מסופק אם מישהו מבעלי הדירה הקודמים ניסה לסגור אותו אי פעם - אנחנו בטח שלא. התוצאה: כל המנגנון החליד והוא נותר תקוע כך שגם שימון לא עזר. בהזדמנות חגיגית זו הוברר לי שגם דלת הממ"ד אינה ננעלת באמצעות הסטת הידית למעלה, משום שהחורים במשקוף אינם תואמים את המנעולים שצריכים להיכנס לתוכם.

אנחנו לא לבד, ושכנים סיפרו לי כי גם הם נתקלים בבעיות שונות בהפעלת החלון והדלת. שכן אחד ננעל מבפנים, ורק בסיוע טכנאי הצליח לשחרר את הבריחים; בממ"דים אחרים נרשמו בעיות של סגירת דלת וחלונות. חבר סיפר כי מחץ את ידו כשניסה לסגור את המגוף. אם יוקם בפייסבוק פורום "ממ"דים תקולים", כנראה שיחברו אליו אלפי משקי בית.

מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל", בכל הקשור למיגון המדינה שמה דגש בעיקר על יחידות הדיור שבהן אין ממ"דים. הפתרון שגובש בשבוע שעבר במינהל התכנון - לאפשר לכל מי שחפץ בכך להקים בביתו ממ"ד בהליך מהיר, גם אם הוא מנוגד לתב"ע הקיימת, עשוי להתברר כיעיל - לפחות מבחינת מיגון העורף לקראת המלחמה הבאה. אולם ככל שחולף הזמן, מתברר שחלק מהדירות שבהן הותקנו ממ"דים אינן מוגנות כפי שהיו אמורות, ויש בהם לא מעט בעיות.

בלי הוראות תחזוקה ובלי מערך בקרה

ממ"דים לא מגיעים עם הוראות תחזוקה, ובמשך שנים, כאשר אין בהם צורך, לא מתחזקים אותם. התוצאה - כשמגיע היום שבו צריך אותם - יש בעיות.

"כמו כל דבר, המכלולים השונים של הממ"ד דורשים תחזוקה, ואם לא מתחזקים אותם - הם נתקעים, או לא פועלים", אומר רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלי קבוצת רמי צרפתי, שמיגנה את מרבית יישובי עוטף עזה. "אם הדלת לא נסגרת, או שאתה לא מצליח לנעול אותה, כנראה שהיא לא מכוונת, וצריך לקרוא לטכנאי שיתקן, ואותו דבר לגבי הבעיות של חלונות ההדף והחלון. אולי מכלולים לא שומנו או לא גורזו, והם צריכים להיבדק".

הסיפורים החמורים יותר הם הממ"דים ש"שופצו" על ידי בעליהם, באמצעות החלפת הדלת. "אני שומע הרבה סיפורים כאלה, וכשמנסים אחרי כמה שנים להחזיר את דלת הממ"ד מתברר שהדלת לא נמצאת, שהצירים החדשים לא מתאימים, שחתכו את הצירים הישנים. אני מכיר מקרים כאלה".

צרפתי ממליץ במקרים כאלה לאתר את היצרן של הדלת, שיוכל לשחזר את המידות שלה והתאמתה למשקוף ולרצפה. "יש מקרים שגם זה לא טוב, למשל כשאנשים עשו פרקט על הרצפה, והדלת הישנה כבר לא מתאימה. ממ"ד צריך לתחזק, ואסור להתעסק איתו, כי ברגע שתצטרך אותו - הוא לא ישרת אותך".

מה העלויות?
"דלת כזו עולה 1,800 שקל כולל מע"מ, אבל עיקר הבעיה כאן היא ההתאמה של הדלת למשקוף, כי כל משקוף מתאים לדלת שלו. אינך יכול להתאים משקוף של חברה א' לדלת של חברה ב'".

המצב גרוע יותר בממ"דים ישנים, שכן חלק מהדלתות יוצרו בזמנו על ידי יצרנים שכבר לא קיימים, ואין עם מי לדבר. צרפתי אומר שבמקרים כאלה חייבים לפנות לטכנאי שינסה למצוא את הפתרון המתאים. סביר שהוא יימצא בסופו של דבר, אך גם שהעלויות שלו יהיו גבוהות בהרבה.

באתר פיקוד העורף קיימות הנחיות לגבי תפעול ותחזוקה של הממ"דים, שלא בטוח שהן מספקות, על אף שהן כוללות כללי יסוד חשובים. בין היתר, הם מציינים כי ניתן להוסיף רשת ליתושים ואף תריסים לחלון הממ"ד, אולם את הרשת יש להסיר בזמן חירום. עוד הם מציינים כי אסור לחצוב בקירות הממ"ד, ויש לתלות מדפים רק על קירות פנימיים.

ממרחב מוגן למלחמה לחדר נוסף

הממ"ד אולי נראה עדיין מוצר חדשני, על אף שהוא הגיע לעולם בעקבות מלחמת המפרץ ב־1991, שבה שיגרו הכוחות העירקים של סדאם חוסיין עשרות טילי סקאד לישראל.

החשש הגדול היה שהעירקים ישגרו לישראל טילים נושאי ראש נפץ ביולוגי או כימי. חשש זה, בתוספת לבנייה ההולכת ועולה לגובה, העלו את השאלה - עד כמה המקלט הוותיק, ששירת את תושבי המדינה לאורך כל המלחמות עד אז - נותר אפקטיבי.

ככל שהבניינים גבוהים יותר- קשה יותר להגיע למקלט, בין אם הוא ציבורי ובין אם נמצא במרתף הבניין; מעבר לזה, המקלט נותן חסינות מטילים רגילים, אבל עלול להתגלות כצרה צרורה, בעת התפוצצות טיל אב"כ.

הפתרון שניתן בעקבות המלחמה על ידי פיקוד העורף - אז עוד הג"א - הגיע בצורה של תקנות להקמת מרחב מוגן דירתי (ממ"ד), או מרחב מוגן קומתי (ממ"ק), בכל בניין חדש שנבנה.

מה שעודד יזמים להקים את הממ"דים היה זה שהם נחשבים לשטחי שירות בתקנות התכנון והבנייה, דבר שמאפשר להגדיל את הדירה בעוד חדר או חצי חדר.

הממ"ד בנוי מקירות עבים במיוחד מבטון מזוין, וכולל גם דלת הדף שנפתחת החוצה, חלון הדף דירתי ואת אותו המגוף, כיסוי חיצוני המגן מהדף, שניתן לסגירה באמצעות ציר או מסילה. כמו כן הממ"ד אמור להיות אטום, כחלק מהכנה למלחמת גזים.

העקרונות הטכניים של הממ"ד הוצאו אל הפועל בשורה של תקנות שהוצאו לאור ב־1992, וזמן קצר לאחר מכן החלו ליישם אותם.

במושגים של היום הם נחשבים לכושלים במיוחד. התקנות המקוריות קבעו ששטחם יגיע ל־5 מ"ר בלבד, מה שלא הניב שום רווח לבעלי הדירות בתקופות רגועות, והם ניצלו אותם בעיקר כמזווים, או כחדרי ארונות וחדרי כושר.

בתקופות של מלחמה הוברר שהחדרים קטנים מדי ואינם מאפשרים למשפחה של יותר משלוש נפשות להצטופף בתוכם למשך יותר ממספר דקות. לא הצלחנו לקבל מספר מדויק של מספר הדירות שבהן הוקמו ממ"דים כה קטנים, וככל הנראה מספרן נע בין אלפים לעשרות אלפים. סביר להניח שחלק משמעותי מהם אינם יכולים לתפקד כממ"דים טובים.

בשנים שלאחר מכן גדל שטחם של הממ"דים והגיע ל־7.5 מ"ר בממוצע, ואולם את המבחן הכבד של מלחמת לבנון השנייה ב־2006 הם עברו בהצלחה רבה, שכן מי ששהה בממ"ד - לא נפגע מהרקטות הרבות ששיגר ארגון חיזבאללה על ערי הצפון. ואולם עדיין הממ"דים היו קטנים מדי ולא הצליחו להיות מקום נעים לשהייה לזמנים ממושכים בעיתות מלחמה.

התאחדות הקבלנים בוני הארץ פנתה לאחר אותה מלחמה למינהל התכנון, בבקשה לשקול להגדיל את שטח הממ"ד ל־20־25 מ"ר, למשל ביחידת הורים, ולכלול בו מקלחון ושירותים.

מינהל התכנון הסכים בעקרון ששטח הממ"דים עדיין קטן מדי, אך סירב להגדיל לשטח שאותו רצו היזמים. כיום, שטח הממ"דים מגיע בדרך כלל לכ־9 מ"ר, שטח ממוצע של חדר שינה. זה עדיין לא מספיק לשהייה של שעות בחדר הזה, אבל זה נראה טוב יותר מבעבר.

לכל הבעיות שמנינו עד כה מתווסף גורם שלישי שהוא אנחנו - הדיירים. בחלק גדול מהדירות שבהן קיים ממ"ד, הוא משמש כחדר שינה לאחד מהילדים, אבל ככזה הוא נחשב לפחות טוב מחדר שינה רגיל: כך למשל אין בו תריס חשמלי, וסגירת ופתיחת הדלת דורשים הפעלת כוח. התוצאה: לא אחד ולא שניים הסירו את דלת המיגון.

לעתיד: לחשוב מחדש על תפקודו של הממ"ד

סיפורי האימה על חדירות מחבלים לקיבוצים, והתבצרותם של משפחות בחדרי הממ"ד, תוך החזקת ידיות הדלתות, כדי למנוע מהמחבלים להיכנס לממ"ד, ומקרים שבהם מחבלים הבעירו את הבתים על יושביהם, מחזירים לשולחן שאלות יסוד על תפקוד הממ"דים.

"לממ"דים תקניים אין נעילה של מנעול, ואין להם מפתח", אומר רמי צרפתי. "הנעילה של הדלת מתבצעת באמצעות הרמת הידית כלפי מעלה, ששולחת בריחים להיכנס למשקוף. כשמישהו מבחוץ מנסה לפתוח את הידית, ניתן לתמוך אותה במשהו".

בעלי בתים בדרום אלתרו מנגנון כזה, באמצעות ברגים לתוך הקיר, וקשירת הידית במצב נעילה, בצורה שאינה מאפשרת את פתיחת הדלת ללא שחרור הקשר. אבל אלתור מוצלח בעת צרה אינו יכול להוות פתרון תקני לבעיה.

"אפשר לשפר את הדלת ואת הנעילה שלה. אבל מה קורה במצב ששורפים את הבית וחונקים את האנשים עם העשן? ומה יקרה אם המחבל ישגר לדלת אר.פי.ג'י? החלטה מסוג זה אינה מעכשיו לעכשיו, אלא צריכה להיות מעמיקה ולקחת בחשבון את כל ההיבטים", אומר סגן יו"ר איגוד המהנדסים ישראל דוד. "צריך להבין עד הסוף מהם האיומים ועד לאיזו רמה הולכים עם התשובה לאיומים הללו. זה עניין לניהול סיכונים מול עלויות כלכליות, ולא להחלטה פופוליסטית".

הוספת ממ''דים כחלק מתמ''א 38. לא מגיעים עם הוראות תחזוקה / צילום: Shutterstock

ממ"דים כיום ערוכים לאיומים משנות ה־90

אולם לדוד יש ביקורת רבה על התנהלות המדינה סביב הממ"דים, שחורגת בהרבה מעניין חדירת המחבלים ליישובים. "העקרונות לממ"דים שבונים היום זהים לאלה שהותוו לפני 30 שנה, בעקבות מלחמת המפרץ. מעולם לא ניסו לגבש תמונת איומים עתידית, שתכתיב שינויים בממ"דים, ועצם זה שמה שנבנה לעמידה בהדף של טילי סקאד ארוך טווח מצליח לעמוד גם באיומי מרגמות ורקטות קצרות טווח - זה מקרה בלבד ומזל".

לדבריו, "הקריטריונים שקבעו לממ"ד נקבעו בתחילת שנות התשעים וקיימים עד היום, והם ייעדו אותו לעמוד בפני הדף. זאת, משום שניהול הסיכונים שנקבע אז לגבי המיגון היה שהאירוע המשמעותי ביותר זה הדף של טילים שמגיעים מרחוק. כלומר, היום מתעסקים עם ממ"דים לא מהמלחמה הקודמת, אלא מהמלחמה הקודמת־הקודמת, ואין ראייה לגבי הצרכים של עם ישראל בעוד 10־20 שנה. אולי צריכים להיערך אחרת".

"העובדה שכיום הם עושים את העבודה מול פצצות מרגמה ורקטות מעזה, זה שהממ"דים הצליחו להתמודד עם איומים אחרים, שלא נלקחו בחשבון מראש, כשיזמו אותם - זה מזל, ולא משום שהם תוכננו לכך".

אנשי מקצוע שבדקו ממ"דים בעוטף עזה התרשמו כי הם עמידים מאוד, ודלתות הממ"דים, למשל, עמדו בפני ירי, הפגזות, שריפות ומטענים; לגבי אחזקת הממ"דים הפרטיים מדגישים אותם אנשי מקצוע, כי עניין זה נתון באחריותם הבלעדית של בעלי הדירות, וכי כפי שצרפתי ציין, לא ניתן לצפות שהמערכות של הממ"ד יפעלו, אם לא יתוחזקו.

עוד כתבות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?