מערכת ''מגן אור'' / צילום: דוברות משרד הביטחון
בימים האחרונים החלו הרשתות החברתיות לרחוש מהתרגשות: סרטון וידאו ששותף אלפי פעמים חשף יירוט של רקטות שנורו מעזה על ידי קרן לייזר מסתורית. נדמה היה שהסצנה נלקחה מסרטי "מלחמת הכוכבים". גולשים הפיצו את השמועה כאילו מערכת "מגן אור" - תותח הלייזר של מערכת הביטחון המסוגל ליירט רקטות, פצצות מרגמה ורחפנים באוויר - נכנסה בחשאי לפעילות מבצעית אחרי שנים של ניסויים, והיא כבר פעילה בשמי עזה. אלא שמהר מאוד הידיעה הוכחשה על ידי מערכת הביטחון. הסרטון התברר כיירוט סטנדרטי של טילי "כיפת ברזל" שהבזקיהם יצרו אשליה אופטית כאילו מדובר בקרן לייזר.
● לראשונה קרוב למזרח התיכון: כלי השיט הגדול והיקר בעולם
● העובדים פיתחו אפליקציה לזיהוי חללים, מז"פ והרבנות הצבאית אימצו
לו הייתה מבצעית היום בשורות צה"ל, מערכת היירוט יכולה הייתה לנטרל חלק מרחפני התקיפה של החמאס, או לסייע ביירוט רקטות קצרות טווח על יישובי עוטף עזה. אלא שהמערכת עדיין איננה מבצעית. "מגן אור" נמצאת בשלב הניסויים במתקני חברת רפאל, ועל פי ההסכם עם משרד הביטחון, היא איננה אמורה להיכנס לשורות צה"ל לפני שנת 2025.
באילו איומים יכולה קרן הלייזר "מגן אור" לפגוע?
"מגן אור", המכונה באנגלית "קרן ברזל" (Iron Beam), היא מערכת מתוצרת רפאל, אלביט, לוקהיד מרטין ומפא"ת, שנועדה ליירט באמצעות קרן לייזר רקטות עד טווח של 10 ק"מ כמערכת משלימה ל"כיפת ברזל". מדובר בקרן לייזר בעלת הספק במיוחד, כ־100 קילוואט, המתבייתת על נקודה מסוימת בגוף הטיל או הרחפן, ומחממת אותה בבת אחת עד לפיצוצו, כבר מעל לשטח האויב.
"מגן אור" נועדה לפגוע בטילים קצרי טווח כמו פצצות מרגמה ורקטות, אך בפועל היא עשויה להיות יעילה יותר ביירוט של רחפנים ומטוסים ללא טייס. הסיבה לכך נובעת מהמעטפת הקלה של כלים אלה, שעשויה בדרך כלל פלסטיק או חומרים קלים הרגישים יותר לחום. לעומת זאת, טילים ופצצות מרגמה הם בעלי מעטפת מתכת קשיחה ועבה הדורשת מקרן הלייזר מספר שניות ליירט טילים קצרי־טווח.
עם זאת, האלוף (במיל') יצחק בן־ישראל, לשעבר ראש מפא"ת ומי שהיה מעורב בקידום פרויקט הלייזר נאוטילוס עוד בשנות ה־90, סבור כי בעתיד ניתן יהיה לצייד במערכת גם אוניות, מטוסים וכלי רכב משוריינים, וכך למגן אותם מפני טילים נגד טנקים, פצצות מרגמה ופגזי ארטילריה.
כמה זמן לוקח לקרן לפגוע ברקטה שנורית מעזה?
הקרן עובדת בצורה שונה והפוכה מ"כיפת ברזל"; בעוד שלאחרונה לוקח שניות ארוכות לשגר את הטיל המיירט לעבר הרקטה, קרן הלייזר עושה את דרכה אל המטרה במהירות האור. עם זאת, בעוד שטיל "כיפת ברזל" מתפוצץ ומשמיד את המטרה בתוך אלפית השנייה, לקרן הלייזר לוקח מספר שניות להשמיד טילים קצרי־טווח.
עוזי רובין, לשעבר ראש מנהלת חומה וכיום חוקר במכון בגין־סאדאת למחקרים לאסטרטגים של אוניברסיטת בר אילן ובמכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מציין כי הקרן איננה יעילה נגד טילים בליסטיים ארוכי־טווח. לדבריו, לטילים אלה יש מעטפת הגנה תרמית, המאפשרות להם לחדור תחת שכבות נוספות באטמוספרה. "לקרן הלייזר ייקח מספר דקות לחדור את מעטפת הבידוד התרמית מאחר שטווח הירי שלה הוא 10 ק"מ בלבד. זה לא ריאלי", מסביר רובין. לכן, לטענתו, המערכת עשויה להיות יעילה יותר במתן מענה לרחפנים ומטוסים ללא טייס שבנויים מחומרים פגיעים יותר, וניתן להשמידם בטווח של קילומטרים בודדים.
האם הלייזר יוכל לפתור את בעיית כלי הטיס הקלים?
טל ענבר, עמית מחקר במכון המחקר האמריקאי MDAA, טוען כי למערכת יש גם חסרונות, אך ניתן לפתור את חלקם באמצעות הצטיידות ביותר תותחי לייזר. אלא שלדברי ענבר, "כאן נכנס לתמונה שיקול של עלות ולא בטוח שהוא משתלם".
רובין מעריך כי נגד רחפנים יימצאו פתרונות יעילים יותר מקרן לייזר: "ניתן לנטרל אותם באמצעות קרן המבוססת על גלי מיקרוגל המאפשרת לחבל בחלקים הפנימיים שלהם".
מה עלות יירוט של רקטה באמצעות הלייזר?
בן־ישראל אומר כי עלות היירוט באמצעות קרן הלייזר היא זולה לאין ערוך מזו של "כיפת ברזל". הוא מעריך את עלות של יירוט רקטה אחת באלף דולר, לעומת כ־50 אלף דולר עבור טיל "טמיר" המשוגר מ"כיפת ברזל".
עם זאת, יש לקחת בחשבון גם היבטים נוספים, כגון עלות המערכת כולה. על פי ההערכה, הצי האמריקאי רוכש תותחי לייזר מקומיים בעשרות מיליוני דולרים למשגר אחד עבור ספינות הקרב שלו. מאחר וטווחי הפעולה שלהם קצרים למדי, יש צורך בתותחי לייזר רבים על מנת לכסות שטחים נרחבים, כך שמבחינת עלויות, היתרון עדיין נמצא בצד של "כיפת ברזל".
עוזי רובין מוסיף כי אל סל העלויות צריך להוסיף גם את חשבון החשמל, כיוון ששימוש במערכת "מגן אור" מצריך שימוש בכמויות עצומות של אנרגיה על מנת למקד את הקרן בנקודה קטנטנה. "צריך לייצר חשמל במהירות כזו כדי לייצר קרן בהספק של 100 קילוואט, תוך לקיחה בחשבון שכמחצית ממה שאתה מייצר הולך לאיבוד בדרך. לצורך כך, על המערכת להצטייד גם במתקני קירור שמוסיפים עלויות ומשקל. לכן, החזון שרבים שואבים מסרטי 'מלחמת הכוכבים', בהם תותחי לייזר יורים במהירות רבה במטרות רבות, נשאר כרגע בסרטים או בברושורים, אבל עדיין לא בשדה הקרב".
האם הלייזר יכול לפעול בכל מזג אוויר?
קרן הלייזר אינה מסוגלת לפעול במזג אוויר מעונן. העננים מקשים עליה לפעול ואינם מאפשרים לה לפגוע בצורה מהירה ואחידה במטרה. גם אובך וערפל מפריעים מאוד לפעילות התקינה של מערכת היירוט.
עם כל החסרונות של המערכת, היכן היא תהיה יעילה במיוחד?
חיל הים הוא המקום הטבעי להתנסות ראשונה עם מערכת ליירוט לייזר: הוא מסוגל לספק חשמל לצורך הירייה ויש בו מקום למערכות שכאלה, בניגוד למטוסים או יחידות יבשתיות אשר עבורן נשיאת תותח לייזר היא מאתגרת יותר. הצי האמריקאי למשל, כבר הצטייד בתותחי לייזר המסוגלים לירות בעוצמה בכלי טיס ופצצות.
בנוסף, בחודש מאי האחרון הציגה חברת רפאל גרסה ימית של מערכת יירוט הלייזר שלה, המיועדת לחיבור עם מערכת "כיפת ברזל" הימית, שנועדה לתת הגנה בחופי ישראל מפני חדירה של כלי טיס או רקטות או פצצות מרגמה. אלביט ערכה הדגמה של ירי קרן לייזר ממטוס לעבר מטוס ללא טייס שהופל בהצלחה, אך המערכת עודנה בשלבי פיתוח. אולם, מדגיש ענבר, הלייזר יכול להוות מערכת משלימה ל"כיפת ברזל", "שרביט קסמים" ושאר מערכות ההגנה הקינטיות, אך לעולם לא יחליף אותן.
מדוע עד היום התעכב פיתוח המערכת?
בן ישראל מסביר כי האתגר הטכנולוגי המרכזי היה לפתח קרן לייזר בהספק של 100 קילוואט שתוכל לפעול במהירות להשמדת העצם: "במקום קרן אחת, הוחלט לפצל את הפעילות בין מספר קרני לייזר עוצמתיות. אלא שאז נדרש עוד זמן רב כדי למצוא פתרון שיסנכרן את הפעימות של קרני הלייזר, כך שיפעלו יחד בתזמון מדויק לחימום המהיר של המטרה". אולם, לדברי בן ישראל, המכשול הטכנולוגי בפיתוח המערכת הוסרו כבר לפני שנתיים.
מדוע מערכת הלייזר עדיין איננה מבצעית היום?
לטענת בן ישראל, חוסר היציבות הפוליטית והממשלות הקצרות שכיהנו בישראל מאז שנת 2019, הביאו לכך שהמדינה לא עיגנה תקציב מיוחד ומספק לפרויקט ופיתוחו נדחה. "כאשר אין תקציב מדינה חדש וכאשר נושאים אחרים מעסיקים את הממשלה, קשה להשקיע בפרויקטים חדשים, אלא להשתמש בתקציב הקיים ליותר משימות", הוא אומר.
מתי תיכנס המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל?
מגן אור איננה מבצעית עדיין, אך רפאל פרסה אבטיפוס שלה באזור הדרום כחלק מפיילוט על מנת לבחון את פעילותה במצב של ירי אמת. אם לא יהיו בעיות בדרך, צה"ל מתכוון להכניס את המערכת לשירות מבצעי בגבול עזה בשנת 2025 ובגבול לבנון ב־2027.
ברפאל לא הגיבו לפניות גלובס, אך בחודש אוגוסט האחרון טען יו"ר רפאל והשר לשעבר יובל שטייניץ בראיון לגלי צה"ל כי "עוד שנה מהיום - ישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם שיש לה הגנת לייזר חלקית, עוד שנתיים אולי מלאה. זה יגן עלינו גם בדרום וגם בצפון".