קרית שמונה, היום. ביום שישי הצבא הכריז על פינוי העיר / צילום: ap, Baz Ratner
החלטת רשות החירום הלאומית (רח"ל) וצה"ל על הוספת 14 יישובים בגבול הצפון לרשימת היישובים שיפונו בעקבות המלחמה, משמעה פינוי כולל של יותר מ־130 אלף תושבים בדרום ובצפון הארץ.
● ניתוח | הביקושים ירדו, המשבר יחריף: מה יקרה לשוק הדיור בדרום בגלל המלחמה?
● העיר שיותר מהכפילה את עצמה בזמן המלחמה: "עלולים לקרוס"
מדובר במספר חסר תקדים. פינוי כמות כזו של תושבים בזמן קצר, כולל פינוי של שתי ערים - שדרות וקריית שמונה - אינו מהלך פשוט, וכזה שמדינת ישראל טרם התנסתה בו עד היום. כיצד המהלך הזה קורה בפועל, להיכן מפונים התושבים ולכמה זמן, ומהו התקציב המוקצה לצורך כך?
כ־70 אלף מפונים בדרום, כ־60 אלף בצפון
תוכנית הפינוי כוללת 97 יישובים בצפון ובדרום, וכ־130 אלף תושבים בסך הכול. עד כה התפנו כ־70 אלף תושבים בדרום, ומהצפון צפויים להתפנות כ־60 אלף תושבים. הפינוי מבוצע בפועל על ידי הרשויות ובהנחיית הגופים הרלוונטיים. פינוי היישובים צמודי הגדר בדרום נוהל על ידי משרד הפנים ובוצע על ידי צה"ל. כעת, המאמץ מנוהל על ידי משרד הביטחון, רח"ל ומשרד התיירות.
נכון לכתיבת שורות אלו, המדינה מקדמת שתי תוכניות פינוי: אחת היא תוכנית "מרחק בטוח", אשר מיועדת ליישובים סמוכי גדר הן סביב רצועת עזה (עד 4 קילומטרים מהגדר) והן בגבול הצפון (עד 2 קילומטרים מהגדר), ומתבצעת משיקולים ביטחוניים. לתוכנית זו נוספו 14 היישובים: שניר, דן, בית הלל, שאר ישוב, הגושרים, לימן, מצובה, אילון, גורן, גרנות הגליל, אבן מנחם, סאסא, צבעון ורמות נפתלי.
התוכנית השנייה היא תוכנית "משב רוח", המיועדת להתרעננות התושבים ואינה נעשית משיקול ביטחוני. בתוכנית זו כלולים היישובים אשר נמצאים במרחק של 4־7 קילומטרים מהגדר.
תושבים שפונו במסגרת תוכנית "מרחק בטוח" ישהו מחוץ לביתם "ללא הגבלת זמן בשלב זה", על פי רח"ל. לעומת זאת, תושבים שפונו במסגרת תוכנית "משב רוח" יוכלו לשהות בבית הארחה עד ל־2 בנובמבר. לקראת סיום התקופה, תיבחן האפשרות להאריך את שהותם. בעקבות תלונות מצד מפונים שסולקו מבתי מלון לאחר מספר ימים, הצהיר ראש רח"ל, תא"ל (מיל') יורם לרדו, כי מקרים כאלו מטופלים באופן מיידי.
פינוי היישובים הוא בגדר הנחיה, ולא נעשה בכוח כמובן. מי שמעוניינים בפינוי, יכולים לבחור את המקום שבו ישהה מבין מספר אפשרויות, זאת כדי לאפשר שהייה משותפת של כמה משפחות. לרוב, מפונות תחילה האוכלוסיות המיוחדות, כמו קשישים ונכים, בתיאום עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, וכן תושבים נוספים בהתאם לצורך. החלוקה למלונות נעשית גם היא על ידי הרשות המקומית, בהתאם לגודל היישוב ולגודל המשפחות.
"הפינוי שלנו היה חלק ומסודר", מספר אמיר טמסוט, תושב מושב ישע שנכלל בתוכניות הפינוי. "אנחנו התפנינו לטירת הכרמל, ואחרים במושב, לפי בחירתם, התפנו לאילת. אנחנו מנסים לקיים כאן פעילות חינוכית מסוימת, לאט־לאט זה קורה".
השירותים שמקבלים המפונים
שאלה שרבים תוהים לגביה היא להיכן ניתן לפנות עשרות אלפי תושבים? על פי נתוני רח"ל, יפונו התושבים לכ־225 בתי הארחה ברחבי הארץ.
במקביל, נבחנת האפשרות לשיכון המפונים במוסדות ציבור, קרי בתי ספר וכדומה. נכון להיום, היקף הפינוי אינו דורש מעבר לשלב זה, אך עם השלמתו (כלומר השלמת שיכונם של כ־130 אלף המפונים הנוכחיים), מלאי חדרי האירוח בישראל צפוי להגיע למצוי, ולכן מפונים נוספים, אם יהיו, צפויים להיות משוכנים במבני ציבור. שר התיירות חיים כץ ציין כי קיים מחסור בחדרי אירוח בישראל, ואמר: "אני קורא לכל המלונאים שטרם הקצו חדרים למפונים להתגייס למאמץ".
ככלל, המטרה של המדינה היא לאפשר למפונים לזכות בשירותים שלהם זכו כקהילה ביישובם. בהתאם לכך נערך משרד החינוך לחלק מחשבים ניידים למפונים, בין היתר כדי לאפשר לתלמידים למידה מרחוק. בנוסף, משרד הבריאות מציע חלופות לתושבים המפונים כדי לקבל שירותים גם בקופות חולים ובבתי חולים הרחוקים מהיישוב שלהם.
תא"ל (מיל') לרדו ציין כי בימים אלו מוקמת מערכת שליטה שתפעל בכל בית מלון שבו נמצאים מפונים, ותאפשר בין היתר קשר ישיר בינם לבין הרשות המקומית שממנה פונו. "אנחנו יוצרים שכבה נוספת לניטור של כל המתרחש במלונות כדי לספק מענה למפונים בכל המישורים", אמר. "יש לנו כמה פתרונות, כולל הבאת גננות מערד למפונים שנמצאים בים המלח, ונדאג שכל משרד ממשלתי רלוונטי ייתן פתרון מערכתי".
עלות הפינוי: יותר מ־600 מיליון שקל, בינתיים
השהות בבתי המלון ובבתי הארחה נעשית במימון מלא של המדינה, על פי תקציב שמקצה משרד האוצר. גם מנגנון הפיצוי לאזרחים שלא שוהים בבתי הארחה נקבע על ידי המשרד. גורם בכיר באוצר העריך כי מדובר בסכום של כ־600 מיליון שקל בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה. יש לציין כי יחסית לעלות הכוללת של המלחמה - מיליארדים על גבי מיליארדים של פיצויים, נזקי רכוש, הוצאות לחימה ועוד - מדובר בסכום זניח למדי.
מה עוד ידוע? האוצר והתאחדות המלונות בישראל גיבשו ביניהם הסכם אשר ישמש כמתווה למימון פינוי היישובים, לפי המתווה הזה: אירוח ברמת אירוח גבוהה (שווה למלון חמישה כוכבים) - 480 שקל ליום למבוגר, 240 שקל לילד עד גיל 18; אירוח ברמת אירוח בינונית (שווה למלון ארבעה כוכבים) - 440 שקל ליום למבוגר, 220 שקל לילד עד גיל 18; אירוח ברמת אירוח נמוכה (שווה למלון שלושה כוכבים) - 380 שקל ליום למבוגר, 190 שקל לילד עד גיל 18. אירוח באכסניה ייחשב כאירוח ברמה הנמוכה.
המשרד גם קבע את עלות הפיצוי לתושבים אשר התפנו באופן עצמאי, לפני שתוכניות הפינוי הממשלתיות יצאו לדרך: כל תושב שהתפנה בעצמו וקיבל הודעת פינוי, יקבל רטרואקטיבית 200 שקל ליום למבוגר ועוד 100 שקל לילד. כך לדוגמה, משפחה בת חמש נפשות (שני הורים ושלושה ילדים מתחת לגיל 18), שהתפנתה שבוע ימים לפני החלת תוכנית הפינוי, תזכה לשיפוי רטרואקטיבי של כמעט 5,000 שקל.
מה לגבי מי שאינו זכאי לפינוי?
נכון להיום, תושבים רבים בדרום אשר חווים את האירועים הקשים מתחילת המלחמה לא זכאים לפינוי במימון, ביניהם תושבי אשקלון, נתיבות, אופקים ויישובים שונים במועצה האזורית חוף אשקלון. תושבים אלו יכולים להתפנות מיוזמתם, אך מימון השהות במקום שאליו יפונו יהיה, נכון לעכשיו, על חשבונם.
אפשרות אחת אשר כן עומדת להם מטעם הרשויות היא יציאה ל"הפוגות", קרי לכמה ימי התאווררות מחוץ לערים. כך למשל מסייעת עיריית אופקים לבני משפחות הנרצחים מהעיר, לתושבים שחוו את מעשי מחבלי החמאס ולמומלצי מחלקת הרווחה. מהעירייה נמסר כי כל הפוגה נמשכת בין ארבעה ימים לשבוע.
סביב עניין הפינוי יצא קצפו של ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, שדרש בדיון בוועדת הכספים שהמדינה תפנה על חשבונה כל תושב ללא מיגון. בעקבות זאת אושר בממשלה פינוי זמני של תושבי אשקלון, אך בשל המחסור בחדרי אירוח, הוא יכלול בשלב ראשון רק תושבים מסוימים (קשישים, תושבים ללא ממ"ד וכדומה), ורק ל־15 יום. תושבים ביישובי המועצה האזורית חוף אשקלון דורשים יחס דומה: "אין שום סיבה שיישובי המועצה לא ייקחו גם הם חלק בתוכנית הזו. למה לא לאפשר גם לנו הפוגות?".
עניין נוסף נוגע ליישובים שמעבר לקו 7 הקילומטרים בעוטף עזה, אך נמצאים רק כ־200 מטרים מעבר לאותו קו. למרות שהם משתייכים למועצה האזורית אשכול ולמרות שחוו אירועים קשים באותה שבת שחורה, הם אינם נכללים בתוכניות הפינוי לעת עתה.
טמסוט ממושב ישע, שאינו תושב היישובים הללו אך גר בשכנות אליהם, פועל לתיקון המצב: "מדובר בעיוות היסטורי, שמקורו בהחלטה שהתקבלה סביב ההתנתקות. מאז דברים השתנו, והחלוקה הזו לפי טווחים לא רלוונטית. כולנו מועצה אחת, הילדים לומדים באותו בית ספר, אולם התרבות משותף לכולנו, אבל חלק מהיישובים לא זוכים לאותו שיקום. אנחנו מנסים לאגד כוחות כרגע ולהיאבק למען שינוי המצב הזה".