העיר שיותר מהכפילה את עצמה בזמן המלחמה: "עלולים לקרוס"

אילת היא עיר תיירות של כ-50 אלף תושבים, ומאז פרוץ המלחמה הגיעו אליה לפי ההערכות עוד 60 אלף בני אדם, כך שמספר התושבים בה הוכפל ויותר, כשחלקם שורדי התופת מיישובי עוטף עזה. עד שמשרדי הממשלה התעשתו, יוזמות אזרחיות והרשות המקומית עשו הכול כדי לנסות לענות על כל צורכי המפונים, אבל השבוע ראש העירייה כבר הזהיר שללא סיוע תקציבי מיוחד - העיר תקרוס תחת הנטל.

רויטל לוי שטיין מהחמ"ל האזרחי באילת, המורכב מארגוני המחאה, מספרת שכבר במוצאי שבת, ובעיצומם של הקרבות מול המחבלים, מתנדבי הארגון הגיעו לאילת כדי לקבל את זרם הנמלטים לעיר. "אנשים נמלטו על נפשם ושילמו מכספם כי המדינה עדיין לא פינתה אותם. רק לקראת סוף השבוע שעבר החל פינוי רשמי, ואז גם כל בתי המלון בעיר התמלאו במפונים", היא מספרת.

המפונים מגיעים מהקיבוצים שבעוטף, כמו רעים ועין השלושה, וכן משדרות ומהיישובים הסמוכים. החלטת הממשלה היא פינוי ללא עלות במרחק של עד 4 ק"מ מהגבול. תושבים שמתגוררים בין 4 ל-7 ק"מ מהגבול מתפנים גם הם במימון המדינה, אך לזמן מוגבל, והרחוקים יותר משלמים מכיסם או מתרומות.

"מאירוח בבתים ועד תספורות כלבים וכביסה"

לדבריה של לוי שטיין, "הגיעו לכאן משפחות גדולות עם הרבה ילדים, כשבמקרה הטוב הן מצוידות בתיק קטן וברוב המקרים הגיעו עם הבגדים שעל הגוף שלהם, ואנחנו רוצים לתת להם הכול. נוסף עליהן, הגיעו לכאן הרבה משפחות שפינו את עצמן, כי הן מעבר לקו הפינוי שנקבע על ידי המדינה, כמו מאשקלון למשל.

"משפחות רבות לא יכולות לרכוש מוצרים או אוכל במסעדה לכל המשפחה. לנשים שהגיעו לכאן מיישובי העוטף לא היו חזיות ותחתונים. גייסנו תרומה מפמינה, שפתחו את החנות עבורן. במקרה אחר הגיעה פנייה מפסיכיאטרית שהסבירה שנער אוטיסט פשוט מתפרק בחדר המלון, וחייבים לארגן לו פלייסטיישן כדי שיקיים שגרת משחק. ארבע קשישות מאחד הקיבוצים הגיעו לכאן ללא קלנועיות חשמליות וקיבלו כיסאות גלגלים, אז בחמ"ל האזרחי גייסו תרומה כדי לארגן להן קלנועיות. למערכות הגדולות מטבע הדברים קשה לטפל במקרים האלו".

איריס כהן, מנהלת המרכז הקהילתי אילת מבית החברה למתנ"סים, הסבירה שלאחר סיוע בקליטה, מנסים לתת מענים חברתיים וקהילתיים בבתי המלון: "פעילויות העשרה, מופעי תרבות, פעילות ספורט וכדומה. כחלק מרשת מרכזים קהילתיים ארצית, יש לנו חיבור למרכז הלוגיסטי של החברה למתנ"סים, שנותן מענה לצרכים של הקהילות שלנו, ואנחנו מגייסים שותפויות ומשאבים כדי להקים פה בעצם מרכז קהילתי ייעודי לכל המפונים. מתוכנן גם להפעיל מתחם לנוער בטיילת, כמו שאנחנו עושים בקיץ, ועוד המון פעילויות לכל הגילאים - מלידה עד זיקנה. אנחנו נערכים לפעילות לתקופה ארוכה מאד".

דינה בן יקיר, מראשי החמ"ל באילת, מסבירה שכל תושבי העיר מגויסים להתנדבות, ומשאיות יוצאות ממטה הארגון באקספו בתל אביב לאילת, שם הוקם מרכז לוגיסטי. "אחת הבעיות נגעה לחוסר כוח אדם בבתי המלון בתחום ההסעדה, וגייסנו תרומות לארוחות. הטרמינל באילת הפך למתחם הלוגיסטי הגדול בעיר".

ואכן, לא רק החמ"ל האזרחי התגייס. בקבוצות הפייסבוק של העיר אילת אין סוף פעולות התנדבותיות, החל מאירוח בבתים, ועד לתספורות לכלבים ולכביסות, כשמכבסות בתי המלון כבר לא עומדות בעומס. גם הישיבה של הגרעין התורני בעיר פינתה את החדרים לאירוח מפונים, ו-200 איש שוהים שם כעת. הוקמה משחקייה לילדים, חדר תרופות בסיוע הסופרפארם ועוד.

בעירייה מציינים כי לפי הערכותיהם בעיר כ-60 אלף מפונים ומתפנים, שעבורם הוקמו מוקד סיוע עירוני ומרכזים לוגיסטיים לאיסוף תרומות, והוכנו אלפי מנות אוכל מבושל. ישנם מוקדי סיוע נפשי ב-19 בתי מלון, שמאוישים על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים של העירייה, יחד עם קופות החולים ומתנדבים מכל הארץ. עוד הוקמו מוקדי רפואה בבתי המלון ופונו אולמות ספורט בעיר עבור פיקוד העורף, שמעבה את הכוחות בעיר.

ראש העירייה פנה בתחילת השבוע לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וכתב כי "עד כה עשינו זאת מתקציב העירייה ומתרומות ואולם לא תרחק השעה שהעיר אילת תקרוס תחת הנטל. אני פונה אליך ומבקש סיוע מיוחד לעיר".

בעקבות המכתב משרדי ממשלה הגיעו לאילת ואמדו את הצרכים, אך בינתיים יש בעיקר הבטחות. ממשרד האוצר נמסר לגלובס, כי "משרדי האוצר והפנים מגבשים חבילת סיוע לאילת וליתר הרשויות המקומיות שקולטות אוכלוסייה בהיקפים משמעותיים, כדי לתת מענה באופן מיידי להוצאות שמושתות עליהן".

ברשות החירום הלאומית אמרו, כי "במסגרת תוכניות 'מרחק בטוח' ו'משב רוח' לפינוי ורענון תושבים מדרום וצפון הארץ, ניתן מענה רחב ומלא של משרדי הממשלה השונים, ביניהם משרד הבריאות, הרווחה, החינוך, התחבורה, רשות האוכלוסין, ביטוח לאומי ומס רכוש/קרן הפיצויים. תוכנית החירום מחייבת כל אחד מהגורמים הללו לתת מענה מקצועי לכל אחד מהתושבים הנמצאים בבתי המלון ובתי ההארחה ברחבי הארץ כעת, כולל בעיר אילת.

"באילת, כמו גם במקומות נוספים, ישנם גורמים אזרחיים רבים שפועלים כדי לסייע לאזרחים. הם עושים זאת מתוך שליחות אישית אך אינם מחליפים את הגורמים המקצועיים".

התפוסה הגבוהה ביותר אי פעם בבתי המלון

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, אמר לגלובס: "ידעתי שאם לא נעשה וניקח אחריות, דברים לא יקרו, והעיר כולה התגייסה. תושבי אילת ואנשים מחוץ לעיר מעבירים תרומות למרכזים הלוגיסטיים ואנשי מקצוע נותנים מענה בתחום בריאות הנפש בבתי המלון, אבל אין סוף לצרכים".

נשמע שהחלפתם את המדינה.
"אתה צודק אבל בסוף אנחנו הכי מנוסים. היה גם את הקורונה שמי שתפקד בה היו הרשויות. לשרים ולממשלה לוקח זמן לזוז ויש תהליכים ביורוקרטיים מסובכים ורק בימים האחרונים (תחילת השבוע, א' ז') המדינה התחילה להיכנס לזה".

לנקרי מסביר שבעקבות המכתב "אין התנפלות של שינוי מצד משרדי הממשלה, אבל יש כמה משרדים שמבינים שצריך לתת עזרה. אני מבין שסדרי העדיפויות שונים וצריך לטפל קודם כל במקומות שבהם תושבים מופגזים, אבל אני פונה כי רואה קדימה, ולא ביחס למה שכבר עשינו.

"אני לא בא בטענות, כי אנחנו במלחמה, אבל צריך להיערך להמשך כי עירייה לא יכולה להוציא כל כך הרבה כסף ללא מקורות ובמקביל לדאוג גם לתושבים שלנו שצריכים סיוע בהכנת מקלטים, ששואלים על הביטחון בבתי הספר ובגנים וצריך לדאוג לצרכים שלהם גם כן".

איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת, מסביר שהתפוסה בבתי המלון היא הגבוהה ביותר שהייתה אי פעם. "יש כמה סוגים של מתפנים באילת ויש הרבה מאוד אובר-בוקינג על החדרים שמארחים, כי רוצים לשמור על המשפחה הגרעינית והמסה גדולה יותר. הרבה מהאנשים שפינו הם גם אנשים עם צרכים קצת יותר ייחודיים, כמו בתי אבות, אנשים עם מוגבלויות וכד'".

לדבריו, "אנחנו תמיד מארחים אבל אף פעם לא ב-100 אחוזי תפוסה ובתנאים כאלו. יש כאן עיר שלמה שהתגייסה ומעניקה לאנשים שהגיעו לכאן בלי כלום והצרכים גדלים".