לידיעת רובי ריבלין: מה קורה כשסלבס מצטרפים לטרנדים לוהטים בבורסה?

ביום רביעי שעבר זינקה מניית השלד הבורסאי פליינג ספארק ביותר מ־118% במחזור מסחר גדול במיוחד, בטח עבור חברה שיש בה ימים שעוברים ללא מסחר כלל. הזינוק במניה הגיע על רקע מיזוג פעילות חדשה לחברה שבשליטת איש העסקים יריב לרנר. הפעילות שתמוזג ותחל להיסחר בבורסה, BitCore, היא בתחום חם - ביטקוין ומטבעות דיגיטלים יציבים. עם זאת, נדמה שמה שמשך את תשומת־הלב של המשקיעים בבורסה היה השמות של המעורבים בפעילות המתמזגת.

● מנהל ההשקעות שרואה אופק לראלי: "להגדיל חשיפה למניות עד אמצע 2026"
● ניתוח | שתי חברות כרטיסי האשראי מחכות למנכ"לים, והמרוץ רק הולך ומסתבך

מדובר בדמויות בכירות ובהם נשיא המדינה לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין, המשמש כנשיא החברה ויועץ; ומפכ"ל המשטרה בדימוס יוחנן דנינו, שהוא היו"ר. שר המדע לשעבר יזהר שי הוא דירקטור ואחראי חדשנות ראשי; ויהודה שפר, לשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הוא דירקטור בה.

 ראובן (רובי) ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

המניה אומנם נחלשה מאז הדיווח, אבל עבור המשקיעים יש לקוות שהמיזם החדש לא יסתיים כמו מקרים אחרים בהם היו מעורבים בכירים לשעבר ו"סלבריטאים" למיניהם בחברות ציבוריות. לאורך השנים, חברות רבות התגאו, ומתגאות עד היום, בבכירים שמגיעים מהפוליטיקה או אנשי צבא לשעבר, ומשתמשות בשמותיהם כדי לקדם את עצמן בזירה העסקית.

מעבר להילה הנוצצת של השמות המוכרים שמאפשרת למשוך משקיעים, ההנחה היא שאותם בכירים יכולים להשתמש בקשרים שצברו בזכות הפרופיל הגבוה שלהם לטובת החברה. לקדם רגולציה מיטיבה עם שותפים לשעבר מהפוליטיקה, או לארגן פגישה מכרעת עם בכיר במערכת הביטחון. בתמורה, החברות מציעות לבכירים האלה תנאי שכר נדיבים כולל תגמול הוני, על מנת למשוך אותם אליהן. אלא שזה עלול להפוך לפעמים למלכודת דבש, והמעורבות של אותם בכירים בחברות הציבוריות מגלה שלא תמיד הכישורים שהתאימו לזירה הפוליטית או הצבאית מתאימים לשוק העסקי.

החלום האחרון של ריבלין לא התגשם

הניסיון של ריבלין בשוק ההון עד כה לא נחל הצלחה. באוגוסט 2021, הודיעה חברת אלקטריאון, שמפתחת טכנולוגיה לטעינת רכב חשמלי תוך כדי נסיעה, על מינויו כנשיא החברה. לפי ההודעה אז, תפקידו של ריבלין יהיה בין היתר "לקדם שיתופי־פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות וכן לחשוף את פעילותה למקבלי ההחלטות ברחבי העולם".

ריבלין עדיין מכהן בתפקיד, ועד כה, החלום של אלקטריאון שהלהיב את המשקיעים בתקופת הקורונה, לא התגשם. שווי החברה התכווץ בכ־47% מאז שריבלין מונה, ל־792 מיליון שקל. החברה עדיין רחוקה מרווחיות ושורפת מזומנים, והמניה סבלה ממומנטום שלילי גם על רקע השקת טכנולוגיית טעינה מהירה במיוחד של יצרנית הרכב החשמלי BYD מוקדם יותר השנה (אלקטריאון מסרה אז שהפתרון של BYD אינו מהווה תחרות ישירה עליה).

אבל הנשיא לשעבר יכול אולי להתנחם בכך שרבים וטובים עברו חוויה דומה. אחד המקרים הבולטים קשור לשר האוצר לשעבר, משה כחלון. לאחר שפרש מהפוליטיקה מונה ליו"ר דירקטוריון חברת המימון החוץ־בנקאי יונט קרדיט וכיהן בתפקיד במשך שנה. במקרה של יונט קרדיט לא היה מדובר באכזבה עסקית או רק בנפילה במחיר המניה. בתקופה שבה כיהן כחלון, התגלו בחברה אי־סדרים פיננסיים, חוסרים משמעותיים וכאוס ניהולי. גם רשות ניירות ערך נכנסה לעובי הקורה ולאחר חקירה, הפרקליטות הודיעה לפני שנה לכחלון ובכירים נוספים, על הגשת כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע. החשדות שמיוחסים לו הם מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח.

נציין שבימים האחרונים, עלה שמו של כחלון כמי שעשוי לחזור לזירה הפוליטית בקונסטלציה כזו או אחרת, וכמובן שסיפור יונט קרדיט לא מוסיף לו קרדיט ציבורי (תיקו של כחלון עומד בפני שימוע, הוא לא הועמד לדין ולא הורשע בדבר, ועומדת לו חזקת החפות).

הגנרלים שאכזבו את המשקיעים

מקרה אחר שבו בכיר לשעבר סיים כהונה בכירה עם משקיעים מאוכזבים היה זה של גבי אשכנזי. הרמטכ"ל לשעבר כיהן כיו"ר שותפות חיפושי הנפט שמן. בתקופת כהונתו (כשנתיים), המניה צנחה ב־96% לאחר שהקידוח שקידמה מול חופי אשדוד לא הביא לתוצאות המקוות. לאחר הכהונה בשמן, אשכנזי הצטרף לפוליטיקה ואף כיהן תקופה מסוימת כשר בממשלה. עוד גנרל לשעבר שהשתלב בתעשיית חיפושי הנפט היה אלוף במיל' גיורא איילנד, שהיה יועץ אסטרטגי ובהמשך מנכ"ל זמני של השותפות גבעות בעשור הקודם. סדרת תקלות קידוח הגדילה את העלויות והכניסה את השותפות למצוקה פיננסית. גם היום החברה עדיין נסחרת בבורסה אך שוויה זניח יחסית, פחות מ־100 מיליון שקל.

במקרה אחר, מפקד חיל האוויר לשעבר, איתן בן אליהו, שימש כיו"ר החברה הביטחונית אירונאוטיקס, שהונפקה בבורסה ב־2017. הוא פרש מהתפקיד פחות משנה לאחר ההנפקה (אחרי 6 שנים כיו"ר), כשהמניה הציגה תשואה שלילית בשיעור דו־ספרתי, על רקע אכזבה מהתוצאות. בהמשך, החברה נמכרה ונמחקה מהבורסה.

גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיהן תקופה דומה כיו"ר חברת הקנאביס הרפואי אינטרקיור, שבתקופתו הגיעה לשווי שיא על רקע ההייפ בתעשייה, אך בהמשך נפלה עם הסקטור. אינטרקיור צמחה מהכנסות של כמה מיליוני שקלים בשנה למאות מיליונים והייתה חריגה בנוף של חברות שפשטו רגל, אך בסיכום כהונת ברק, המניה נחלשה ב־33%.

המקרה החריג בחברת הנדל"ן

אבל יש מקרה אחד חריג, זה של איילת שקד. שרת הפנים לשעבר הצטרפה לחברת קרדן נדל"ן לפני כשנתיים וחצי, תחילה כסגנית יו"ר, ולאחר מכן ועד היום כיו"ר. מאז ההודעה על מינויה, שווי החברה יותר מהכפיל עצמו עם תשואה של 104% - גבוה בהרבה מזו של המדד הענפי ת"א נדל"ן, שבסך־הכול חווה עדנה בשבועות האחרונים. לאחרונה צומצם הבונוס הפוטנציאלי שביקשה החברה לאשר לשקד, בעקבות התנגדות גופים מוסדיים. עם זאת, תנאי הסף לבונוס הורדו וכך גם במקרה ירידה בתוצאות, היא צפויה לקבל מענק. בנוסף, אולי בניגוד לשאר הדוגמאות, קרדן היא לא חברת חלום נוצצת, לא משקפת טרנד לוהט בבורסה כמו הקנאביס או הביטקוין, וותיקותה בשוק ההון מספקת לה מוניטין של יציבות, מה שקשה לומר על שאר הדוגמאות ברשימה.