כשברקע שחרור שתי חטופות הערב (ב'), דיווחים על עסקה משמעותית יותר להשבת חטופים בעלי אזרחות זרה וכן עיכוב מסוים בכניסה הקרקעית לעזה, פנינו לאלוף במיל' גרשון הכהן, כדי לנסות ולהבין כיצד לדעתו ישראל צריכה לפעול כעת. גרשון הכהן כיהן בעברו כמפקד עוצבת געש והגיס הצפוני, חבר היום בתנועת "הבטחוניסטים".
● האלוף ישראל זיו מסביר - זו הסיבה שישראל עוד לא נכנסה לעזה
● עם למעלה מ-150 אלף טילים: המומחה שמסביר - מה רוצה נסראללה
מה מעכב את הפעולה הקרקעית?
"אלו שיקולים של הקבינט, וזה לגיטימי. יש לנו זמן. עוד כמה ימים, מה זה משנה. מה שחשוב זה שתהיה כניסה קרקעית. זה חייב להיות".
האמריקאים מתערבים בשיקולים של צה"ל ושל מדינת ישראל?
"זו כמעט מלחמת קואליציה עם האמריקאים, ולכן יש להם ציפיות מאיתנו בקואורדינציה. האנשים שלהם אומרים במפורש שהם מצפים לא לאבד שליטה על המזרח התיכון, והם לא רוצים שנפעל בזירה הצפונית. הם מסכימים שנפעל בזירת עזה. יש פה שאלות אמריקאיות שהן לא שאלות שלנו. בכל מקרה, קודם כל, צריך להתחיל".
מה אסטרטגיית שחרור החטופים של חמאס?
"הם מנסים לשחק בנו רגשית. הם נהנים, כמו שהם נהנים לרצוח הם נהנים לסחוט, גם בלי להרוויח משהו. הם אנשים רעים. לפעמים, מרוב שאנחנו אינטליגנטים, אנחנו לא מבינים אותם. אם נצליח לשחרר חטופים, צריך לעשות את זה. אבל יש הרבה דברים מעצבנים: הם עובדים עם סלקציה של אנשים עם דרכונים זרים. מי שלא ישראלי מלא-מלא אלא רק יהודי מהסוג שלא לגמרי פה מקבל עדיפות. זה דבר מזעזע. כל ישראלי שישוחרר - ברוך הבא. אבל קורה פה משהו שהוא בומבה בבטן לציונות".
חמאס מפגין יצירתיות ומוכנות מעל הציפיות, ואולי אפילו זלזלו בו. איך זה קרה?
"מי שמתכונן למלחמה וחושב מלחמה, בסוף מגיע ליצירתיות. כל היצירתיות שלהם ממוקדת בזה. אנחנו עשינו ווייז, הם עושים מלחמה. אני לא זלזלתי בהם, הזהרתי מזה. הם העתיקו את התרחיש הזה מחיזבאללה וביצעו אותו. הבעיה הייתה שהם עברו את ההגנות שלנו, ועוד יהיה זמן לדבר על זה. לא התכוננו לראות אותם עושים תרחיש כזה. מאחורי ההגנה, אין קו שני. אין מוקשים, אין בורות. לא הכנו את הקיבוצים, בעבר הם היו חלק ממערך ההגנה עם ביצורים בקיבוצים. אמות מידה בסיסיות ועקרונות מלחמה קלאסיים שנטשנו".
דרעי אמר שהכניסה הקרקעית מתעכבת כי "לא הייתה תכנית בישראל לחסל את חמאס לחלוטין". זה נכון?
"דרעי אינו חייל מנוסה, והוא לא מבין את הנושא הזה. בכלל, לאנשים אין הבנה מה זה תוכנית מבצעית. מעולם לא הייתה תוכנית מבצעית שמומשה כמו שהיא, זה לא מתכון לעוגה. במלחמת ששת הימים, התוכנית המקצועית במגירה הייתה למאמץ עיקרי בדרום הנגב, אבל בסוף הלכו לצפון הנגב. אייזנהאואר אמר שתכניות הן כלום ותכנון זה הכל. בסוף אחרי שמתכננים, אם עושים בדיוק מה שתכננת אתה אבוד".
"תוכנית צריכה להיות צמודה להקשר, וההקשר משתנה. הדבר הכי חמור שיכול להיות זה לקחת תוכנית בהקשר ישן וליישם אותה כמו שהיא על הקשר חדש. ולא רק הוא - הרמטכ"ל משתמש בתוכנית כדי לכוון את האימונים וכרפרנס לבניית הכוח ושפה משותפת. אבל אסור להיאחז בה ולחשוב שזה באמת מה שקורה".
"במלחמת שלום הגליל, הייתה תוכנית מעולה של רפול הרמטכ"ל, שהייתה בנויה על ארבע רגליים: מהלך התקפי חזיתי לכיוון הליטני, איגוף ימי, מהלך בצד המזרחי לריתוק הסורים וכיבוש בקעת הלבנון. וצנחנים על מסוקים על כביש ביירות־דמשק, וחטיבת טנקי שלל רוסיים שתגיע לביירות מצפון. באישור התוכניות, הצביעו נגד הורדה של צנחנים על כביש ביירות־דמשק והנחתת הטנקים מצפון. אם בניתי שולחן על ארבע רגליים ונשארו לי רק שתיים - איך הוא יעמוד?".
"בכל שינוי בתוכנית, ותמיד יש שינויים בתוכנית, זה דורש התאמות לשאר מרכיבי התוכנית. תוכניות זה אבולוציה, בשכבה על שכבה. חוסר ההבנה המקצועי של דרעי נובע מלדמיין את המדינה כאיזו מכונה רציונלית עם תוכניות להכל. כך גם עכשיו, הנסיבות השתנו וזה מכריח בניית תוכניות חדשות".
