נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)
השבוע פרסם בנק ישראל את התחזית הכלכלית הראשונה למשק תחת הלחימה. תמונת המצב העולה מהתחזית של חטיבת המחקר אמנם מסמנת על פגיעה מסוימת בנתוני המאקרו של ישראל, אך לא בשינוי מאז'ורי. הגירעון צפוי לעלות, אך לא באופן חריג; הצמיחה תתמתן, אך תישאר חיובית בשנתיים הבאות; ותחזית האבטלה אפילו השתפרה מאז הצפי הקודם שפרסם הבנק.
● החברה שנסחרת כבר בתשואת "זבל" של 33% והעסקה שעשויה להתבטל
● מודי'ס מעבירה את דירוג הבנקים למעקב "שלילי"
ולא רק המספרים שידרו אופטימיות. גם הנגיד עצמו חזר לכל אורך מסיבת העיתונאים שקיים לאחר הודעת הריבית על המסר: "הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה". לדבריו, גם בתרחישי הקיצון שנבדקו, "המערכת הבנקאית בישראל נותרת יציבה וחסונה".
אבל לא כל המדדים נבחנו בתרחישי קיצון. בכל הנוגע לשאר המדדים המאקרו כלכליים של המשק, הנחות היסוד של בנק ישראל להמשך הלחימה היו אופטימיות יחסית. כך למשל, בדברי ההסבר לתחזית של חטיבת המחקר בבנק, נכתב: "התחזית הבסיסית שהצגנו אומדת עלויות למלחמה בהנחה שחלקה הארי יהיה בחזית אחת מול ארגוני הטרור בעזה ויתרכז ברבעון הנוכחי - הרבעון הרביעי של 2023. לשינוי במשך, בהיקף ובעצימות המלחמה תהיה כמובן השפעה מהותית על ההתפתחויות הכלכליות בפועל". כלומר, התחזית נשענת על כך שהמלחמה תסתיים עד סוף השנה, ותתמקד בזירה אחת בלבד - עזה.
סומכים על הממשלה שתשנה את התקציב
הנחות יסוד אופטימיות אף יותר ניצבות מצד המימון של המלחמה. מאיפה יגיע הכסף? תרחיש הבסיס של הבנק המרכזי מסתמך על כך שהממשלה תקטין את הוצאותיה האחרות, ושעיקר הוצאות הביטחון ב־2023 יכוסו על ידי הקצאות בתוך התקציב הקיים - וסיוע ארה"ב. או כפי שאמר זאת הנגיד במילים אחרות: שהממשלה תשנה את תקציב המדינה.
מאז פרוץ המלחמה שורה של כלכלנים קראו לממשלה לגנוז את התקציב לשנת 2024, אבל בינתיים, לא נשמעה תגובה ולא ידוע על צעדים בכיוון. השבוע הנגיד קרא לממשלה "לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב, לעשות מאמץ ולייצר את המקורות התקציביים הנדרשים באמצעות שינוי סדרי עדיפויות תחת המסגרת התקציבית הקיימת. זאת, לרבות סדרי העדיפויות המשתקפים בהסכמים הקואליציוניים". עם זאת, עד כה שום גורם רשמי בממשלה לא אותת על שינוי בתקציב המדינה או בהסכמים הקואליציוניים.
"כל חודש מילואים שווה ל־1% מהתוצר"
התרחיש האופטימי מתבטא בעיקר בתחזית הגירעון. לפי תחזית בנק ישראל, הגירעון הממשלתי יסתכם השנה ב־2.3% תוצר, עלייה משמעותית מול התחזית הקודמת, מחודש יולי, שחזתה גירעון של 1.3% תוצר. אך לא מדובר במספר גבוה באופן חריג. לשם ההשוואה, עוד לפני הלחימה במשרד האוצר העריכו שהגירעון יצמח ל־2% תוצר.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מעריך כי גם לפני ה־7 באוקטובר תחזיות הגירעון של הבנק המרכזי היו אופטימיות. "התרחיש הבסיסי שעליו התבסס הבנק (טרום המלחמה) היה אופטימי לעומת התחזיות הקודמות אצלנו, כך שגם הגירעון שאנו צופים עכשיו גבוה יותר מהערכות בנק ישראל".
לדבריו, "לא בטוח שהממשלה אכן תרסן את הוצאותיה ותשנה את מסגרת תקציבה הנוכחי באופן דרמטי. הוצאות המדינה יגברו, מגמת הירידה בהכנסות ממסים תחריף, ולהערכתנו הגירעון יגדל בשיעור חד מהתחזית של בנק ישראל".
גם יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, סובר שהגירעון צפוי לגדול משמעותית. "אם ניקח לדוגמא את הגירעון המוערך באחוזי תוצר, כל חודש של מילואים בכמות האנשים הנתונה מוערך בפגיעה של 1% בצמיחה. כך שגם לפי התחזית של מלחמה שתסתיים עד לסוף השנה (הצפי של בנק ישראל) הגירעון יהיה עמוק יותר".
עם זאת, לדבריו, התחזית הרלוונטית ביותר לעניין, היא זו של משרד האוצר. "בסופו של דבר הוא זה שיהיה חתום על הוצאות כספים והגדלת התקציב", הוא אומר.
בינתיים, חלק מבתי ההשקעות פרסמו הערכות שונות. כך למשל, בבית ההשקעות מיטב צופים כי ההוצאות של נזקי המלחמה יסתכמו ב־25 מיליארד שקל - יותר מכפול מהעלות של מלחמת לבנון השנייה, שיתבטא באובדן תוצר של 1.5%. במיטב העריכו שהגירעון בשנת 2023 יסתכם ב־3%, לעומת התחזית לגירעון לפני המלחמה של כ־2% וגירעון צפוי של 2.3% בתחזית בנק ישראל. גם תרחיש הבסיס של מיטב מתמקד בחודשיים של לחימה, אבל בשנה הבאה הם צופים שהגירעון יאמיר ל־4% תוצר, לעומת 3.5% בצפי של הבנק המרכזי. אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי במיטב, מדגיש כי בכל מקרה ניתן יהיה להעריך יותר את נתוני הצמיחה בשנת 2023 רק אחרי שיתפרסמו נתוני הצמיחה לרבעון השלישי, ערב המלחמה.
עם זאת, לא כל הוצאות המלחמה יגיעו מתקציב המדינה. "הנחנו שהאוצר ישתמש בכ־10 מיליארד שקל מהיתרות בקופה", אומר זבז'ינסקי. "סביר שהאוצר ינסה להקטין את היקף הגיוסים ע"י קיצוץ הוצאות, כגון הקפאת כספים קואליציוניים, אך הוא עדיין יזדקק לגייס כ־37 מיליארד שקל בחודשיים. יהיה קשה לשוק 'לעכל' סכומים כה גבוהים. לכן, כנראה שהאוצר יגייס סכומים נמוכים יותר, והיתרה תגולגל לגיוסים בשנה הבאה". כך או כך, הוא מדגיש, "העלייה החזויה על ידי בנק ישראל עצמו בנוגע לחוב בשנת 2014 נראית גבוהה מדי לעומת התחזית שלהם לגירעון".
איך תחזיות האבטלה דווקא השתפרו?
בכל הנוגע לתחזיות האבטלה, נראה שבבנק ישראל לא צופים הידרדרות של שוק העבודה, ואולי אפילו להפך. בהשוואה לתחזית הקודמת, בנק ישראל צופה אבטלה נמוכה יותר - 3.2% בשנת 2023 לעומת 3.7% בתחזית הקודמת ו־3.6% בשנה הבאה לעומת 4.1% בצפי הקודם. למרות ההוצאה לחל"ת בימים האחרונים של אלפי עובדים במשק ברשתות האופנה למשל, ולמרות חששות שהועלו בשוק מכך שהמגמה תתרחב, בבנק ישראל צופים דווקא שיפור בהשתתפות של בני 25־64 בשוק העבודה.
הכלכלנים עימם שוחחנו תמימי דעים לגבי ההנחה שבנק ישראל מעריך בחסר גם את שיעור האבטלה הצפוי. שפריר מדגיש כי "ההכנסות ממיסים ירדו בשנה האחרונה בחדות והמגמה עוד תחריף, גם כתוצאה מעליית האבטלה. בנוסף, משרד האוצר לא יפצה באופן מלא את כל מי שנפגע מהמלחמה, והדבר יתבטא ביכולת הצריכה של הפרטים". למרות זאת, הוא מעריך שלא נחזור לרמות האבטלה הגבוהות מימי הקורונה, אז חלק נרחב מהמשק הישראלי נכנס לסגר.