בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
לאחר שחברות דירוג האשראי הבינלאומיות החליטו בימים האחרונים להותיר את הדירוג הנוכחי של מדינת ישראל על כנו, אומרים לגלובס מאגף החשב הכללי במשרד האוצר כי "תרחיש הבסיס מצד חברות הדירוג מראה שלהערכתם המשק יכול להכיל את האירוע הנוכחי, ושתחת תרחיש זה לא צפויה הרעה משמעותית של הנתונים המקרו כלכליים של ישראל".
● נפטא מעריכה: הפסקת הזרמת הגז מתמר מייצרת אובדן הכנסות של 25 מיליון דולר
● בשל המלחמה: לאומי יפריש עד 1.1 מיליארד שקל ברבעון השלישי
בחשב הכללי מעריכים שלא צפויה הורדת דירוג בקרוב, אולם הם עצמם מטילים ספק בתחזית הגירעון האופטימית למדי שהציג רק השבוע בנק ישראל, לשנת 2023 (2.3%) ולשנת 2024 (3.5%). ב-S&P העריכו השבוע שהגירעון של ישראל יקפוץ השנה ובשנה הבאה ל-5.3%, בעקבות ההוצאות האדירות והצניחה בתוצר.
למרות העלויות העצומות שכופה המלחמה - בביטחון, בהשבתת המשק ובשיקום הנזקים - בחשב הכללי מציינים כי הכלכלה נכנסה למערכה במציב טוב יחסית: "יחס החוב שלנו הוא טוב, החוב הוא ארוך והוא ברמה טובה, וערב המלחמה היינו עם גירעון של 2% וזה מאפשר לנו גמישות פיסקלית ויכולת תגובתית גבוהה. גם בצד המוניטרי יש לנו הרבה גמישות, עם יתרות מט"ח גבוהות במיוחד שאפשרו לבנק ישראל לצאת בתוכנית להתערבות בשוק המט"ח". בינתיים, הפיחות בשקל, העלייה בתשואות האג"חים והקפיצה בפרמיית הסיכון של ישראל (CDS) מייקרים את החוב שמגייסת המדינה, אבל בחשב הכללי מדגישים כי " אנו ממשיכים בגיוסים, ויש עלייה בהיקף החוב - גם מהשוק המקומי וגם מחו"ל".
בשבוע האחרון, סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה על הורדת תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה יציבה לשלילית, אולם את הדירוג עצמו הותירה ברמתו הגבוהה AA -. קודם לכן, שתי חברות דירוג האשראי המתחרות פיץ' ומודי'ס הכניסו את ישראל לרשימת מעקב (Credit Watch) בעקבות המלחמה.
באגף החשב הכללי אומרים כי "ככל שהזמן עובר המורכבות של האירוע מתבהרת ואנו רואים שתהיינה השלכות פיסקליות על המשק כתוצאה מהמלחמה, כולל גידול בגירעון שיתפרס על 2023 ו-2024. הוצאות הביטחון יגדלו ואנו תומכים בכל הצרכים של הצבא, ומקביל נראה עלייה בהוצאות של משרדים אזרחיים, על שיקום העוטף, תמיכה בעסקים וכו'. גם מצד ההכנסות יש השפעות ישירות על המשק והנתונים על היקף גביית המס יתבהרו יותר ויותר ככל שהזמן יעבור".