מערכות גיבוי נייחות של פינרג'י / צילום: מצגת החברה
מתקפת הטרור הרצחנית ביום שבת ה־7 באוקטובר הובילה לשיבושים משמעותיים בפעילות התקשורת הסלולרית סביב רצועת עזה. רשת החשמל קרסה במקומות רבים שבהם התנהלה לחימה, וכתוצאה מכך אתרי התקשורת הסלולרית באזור עוטף עזה סבלו מהיעדר זמינות של חשמל, ופעילות מערכות הגיבוי שנועדו לפעול לפרק זמן של שעות בודדות שובשה. כל אלו תורגמו לקשיים שחוו משתמשי הסלולר באזור בתחילת המלחמה.
● חל"ת? אלביט גייסה מאות עובדים זמניים דרך הרשתות החברתיות
● בדיקת גלובס | עשרות חברות הגיעו לתשואת ״זבל״. אלה העיקריות שבסיכון
כעת מסתבר כי מי שסייעה במאמץ להחזיק את התקשורת בסביבות העוטף פעילה בימים הראשונים של הלחימה היא חברת פינרג'י, שפיתחה מערכות אנרגיה ירוקה. החברה מכפר סבא היא אחת מהחברות שהגיעו לבורסה בתל אביב בגל הנפקות הטכנולוגיה הגדול של שנת 2021, שגרם בדרך כלל אכזבות מרות למשקיעים בו עד היום.
במכתב ששלח בסמוך לאותם אירועים יו"ר פינרג'י ומייסד החברה, אביב צידון, לעובדיה, הוא ציין כי "בשעות הקשות בבוקר יום שבת, ברגעים שבהם החשמל בעמודי התקשורת הפרוסים באזור עוטף עזה נותק, מערכות הגיבוי שלנו נכנסו לפעולה של עשרות שעות רצופות, ואפשרו לספק חשמל ולקיים תקשורת רב־ערוצית מצילת חיים - פשוטו כמשמעו".
עוד הוסיף צידון במכתב כי "המערכות שלנו כבר הוכיחו את יעילותן ועמידותן בגיבוי התשתית הסלולרית של סלקום בהצלחה בימי שגרה. הפעם הצליחו המערכות לספק חשמל למגדלי התקשורת של סלקום בעוטף, במשך עשרות שעות ברציפות ובהוכחת היתכנות מבצעית. ובכך אפשרו למנויים לקיים תקשורת רציפה עם כוחות ההצלה ובני משפחתם, גם בשעות הקשות ביותר".
פינרג'י שנוסדה בשנת 2009 על ידי היזם הסדרתי צידון, ומנוהלת בידי דיוויד מאייר, עוסקת בפיתוח טכנולוגיה "לייצור סוללות מתכת־אוויר, שמפיקות אנרגיה חשמלית ממתכות - אלומיניום ואבץ". לפי הסבריה, "סוללת אלומיניום־אוויר הינה מערכת לייצור אנרגיה, בעוד סוללת אבץ־אוויר הינה מערכת לאגירת אנרגיה".
עוד מציינת החברה בדוחותיה ש"הגם שהשימושים העתידיים בחשמל המופק מאלומיניום הם רב־גוניים וחולשים על תחומים, תעשיות ושווקים רבים; נכון למועד הדוח, החברה ממקדת את טכנולוגיית אלומיניום־אוויר שפיתחה לייצור חשמל בשתי תעשיות: תעשיית האנרגיה לגיבוי חשמל במקרי חירום ולייצור חשמל מבוזר (תעשיית אנרגיית הגיבוי) ותעשיית הרכב החשמלי.
שיתוף־פעולה הדוק עם סלקום, הלקוחה הראשונה
הלקוחה הראשונה של פינרג'י, חברת סלקום, התקינה בכ־10% מ־2,500 אתרי התקשורת שלה את סוללות הגיבוי של פינרג'י. בדוחות הכספיים לסיכום השנה שעברה, ציין המנכ"ל מאייר כי בעיני החברה, היישום של הטכנולוגיה על ידי סלקום היווה "קרש קפיצה" עבורה. הקשר בין החברות המשיך להתהדק כאשר באפריל האחרון הודיעה פינרג'י על הסכם עם סלקום, שרכשה במסגרתו עוד 350 מערכות גיבוי מתוצרתה.
בחלק מאתרי סלקום הסמוכים לרצועת עזה פעלו כאמור מערכות הגיבוי של החברה, וצידון מציין בשיחה עם גלובס כי מרבית התקשורת הסלולרית באותו אזור חוותה באותו זמן שיבושים קשים, בגלל קשיים באספקה הרציפה של חשמל, מה שבאופן טרגי לדבריו העמיד במבחן את היעילות והגמישות של המערכת שפיתחה החברה שלו.
"המערכת של פינרג'י יודעת לשלוט מרחוק בצריכת החשמל באתר התקשורת", מסביר צידון. "היא עומדת בדרישה של שעתיים גיבוי למערכות החשמל באתרי הסלולר - כפי שנדרש לפי התקנות הרגולטוריות". עם זאת, הניהול מרחוק של זרימת החשמל מהמערכות של החברה איפשר לדבריו לבצע ויסות חכם של קצב זרימת החשמל ביום פרוץ הלחימה למשך זמן הרבה יותר ארוך.
למעשה, אומר צידון, "יש למערכת שלנו הרבה אנרגיה אגורה באתר (הסלולרי) עצמו בזכות רכיבי האלומיניום. כך הצלחנו בעת המתקפה להגיע לזמן אספקה של חשמל (בעומס נמוך יותר, ח' ש') של עשרות שעות".
איך הצליחו בפינרג'י לספק חשמל למשך זמן ארוך? "העברנו את המערכת למצב חסכוני. הצלחנו לעשות את זה בניהול מרחוק, וזה דבר שכל עובדי סינרג'י מאוד גאים בו", אומר צידון. "המחשבה הייתה שעמוד התקשורת נותן שירותים לרשת סביבו. אם מורידים את צריכת החשמל שלו ל־10%, מאריכים את הפעילות שלו. הבעיה היא שכשעמוד תקשורת 'נופל' התמסורת של העמודים סביבו גם נעצרת. מה שעשינו היה לתת תעדוף להעברת המידע מעמוד תקשורת אחד לאלה שבסביבה".
למרות ההפסדים, מקבלת גב חזק מהמשקיעים
למרות מה שמסתמן כהצלחה של המערכת שפיתחה פינרג'י , מניית החברה לא הסבה נחת למשקיעים בה מאז שהונפקה בפברואר 2021, כשאיבדה קרוב ל־80% מערכה מאז. שווי השוק הנוכחי של החברה עומד על קצת מעל ל־200 מיליון שקל, בעוד שביום המסחר הראשון שלה בתל אביב הוא היה מעל ל־1.1 מיליארד שקל. עם זאת, מהשפל של לפני שבועיים נרשמה עלייה של 31% במניה.
בדומה לחברות טכנולוגיה אחרות שהונפקו בשלב הפיתוח, ההכנסות של פינרג'י עד כה אינן משמעותיות. הן הסתכמו במחצית הראשונה של 2023 ב־1.5 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה שנה קודם לכן. את השנה שעברה כולה סיכמה החברה עם הכנסות של 2.8 מיליון שקל. במחצית 2023 רשמה החברה הפסד תפעולי של 23.7 מיליון שקל, שנבע מהוצאות כבדות של מחקר ופיתוח וכן מהגדלת הוצאות המכירה והשיווק. זאת על רקע גיוס עובדים ועלות של ביצוע פיילוטים ללקוחות פוטנציאליים.
בשורה התחתונה סיכמה פינרג'י את המחצית הראשונה עם הפסד של 29.6 מיליון שקל, העמקה של ההפסד משנה קודם לכן שהסתכם בכ־28 מיליון שקל. יתרת ההפסד המצטברת של החברה מאז היווסדה עמדה בסוף יוני השנה על מעל 600 מיליון שקל.
בקופת החברה (מזומנים ופקדונות) נותרו 85 מיליון שקל בסוף המחצית הראשונה, ירידה מול 137 מיליון שקל בתקופה המקבילה. נראה כי אחד היתרונות של החברה הוא שיש לה משקיעים שהולכים איתה כברת דרך, ובהם חברת אינדיאן אויל קורפוריישן (Indian Oil), ענקית נפט וגז שבשליטת ממשלת הודו, ששווי השוק שלה נאמד בכ־15 מיליארד דולר.
בעל המניות הגדול כיום בפינרג'י הוא המייסד צידון המחזיק בכ־19.7% מהון המניות - נתח ששווה פחות מ־40 מיליון שקל. חברת הביטוח מגדל (דרך הפוליסות המשתתפות ברווחים) היא עוד בעל עניין גדול, עם נתח של 7% בחברה. לאינדיאן אויל יש נתח צנוע יותר כיום של 5.4% מהון המניות של פינרג'י. אולם בתחילת השבוע דיווחה ההחברה כי בכוונת הענקית ההודית לבצע בה השקעה נוספת.
בין החברות יש הסכם השקעה שמאפשר לפינרג'י להקצות לאינדיאן אויל מניות כנגד השקעה של 10 עד 12.5 מיליון דולר. מאחר שהקצאה כזאת עשויה להגדיל משמעותית את החזקת הענקית ההודית בפינרג'י, לכדי 25%, יידרש אישור של אסיפת בעלי המניות להשקעה.