גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרן שלכם אמורה לחקות את מדד S&P 500? השנה הרווחתם פעמיים

מכשירי השקעה פסיבים העוקבים אחר מדד S&P 500, הפכו השנה לאחד הלהיטים הגדולים בשוק ● בעבר הציגו הקרנות המחקות את המדד האמריקאי תשואות חסר משמעותיות לעומתו, אך בשנתיים האחרונות, הן רושמות תשואה גבוהה בהרבה ● מה היו הסיבות לכך וכיצד ניתן לנטרל את הסיכונים

וול סטריט / צילום: Shutterstock
וול סטריט / צילום: Shutterstock

חודש אוקטובר שהסתיים השבוע הסב הפסדים כבדים למשקיעים בת"א. מדדי הבורסה המקומית צנחו ביותר מ־10% בעקבות המלחמה, כשגם בוול סטריט המדדים המובילים נצבעו אדום. באפיקי ההשקעה והחיסכון השונים של הציבור בישראל נרשם הפסד חודשי שמחק 40% ויותר מהתשואה החיובית ממנה נהנו מתחילת השנה.

הוא היה בית ההשקעות הגדול בישראל. כך הוא איבד 80% משוויו
אוקטובר מר לגמל ולפנסיה: זה המסלול היחיד שהחוסכים הרוויחו בו
שאלות ותשובות | כך יושפעו המשקיעים בבורסת ת"א מהרפורמה שנכנסה לתוקף

עם זאת, אפיק השקעה אחד הניב למשקיעים תשואה נאה בחודש שעבר: מכשירי השקעה העוקבים אחר מדד S&P 500, ובהם, קרנות סל וקרנות מחקות. למרות שהמדד האמריקאי ירד בכ־2% באוקטובר, המשקיעים במכשירים הללו ראו תשואה חיובית של 2% ויותר בחודש שעבר. זאת ועוד, התשואה המצטברת של הקרנות העוקבות אחד מדד ה־S&P 500 מתחילת השנה עומדת כבר על כ־25% - לעומת אחוזי תשואה בודדים באפיקי השקעה כלליים ומנייתיים. זאת, למרות שהמדד האמריקאי עצמו עלה ב־9.2% "בלבד" בתקופה זאת.

אם מרחיבים את תקופת הבדיקה, מתחילת שנת 2022 ועד היום מקבלים פערים גדולים הרבה יותר: בעוד שמדד ה־S&P 500 ירד בכ־15%, הרי שקרנות הסל והקרנות המחקות הישראליות העוקבות אחריו הניבו למחזיקים בהן תשואה חיובית של כ־17%.

אבל זה לא בהכרח אומר שהקרנות העוקבות מכות את וול סטריט. בדיקת התשואות שלהן מול המדד משנת 2017 ועד סוף 2021 מגלה תמונה הפוכה: בעוד שמדד S&P 500 עלה בכ־107%, תשואת הקרנות העוקבות עמדה באותה תקופה על כ־84% - פער שלילי של כ־24%.

מהן קרנות סל וקרנות מחקות?

קרן סל (ETF) וקרן מחקה הן מכשירים פיננסיים זמינים לציבור המשקיעים, שנועדו לעקוב באופן פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח וסחורות במטרה לספק תשואה דומה להם. בעוד שקרן סל נסחרת באופן רציף, בדומה למניה, בקרן מחקה ניתן לסחור פעם ביום.

המכשירים הללו הם חלק משוק קרנות הנאמנות ונקראים גם התעשייה הפסיבית. בשנים האחרונות רבים בציבור עוברים לקרנות הפסיבית וחלקן בשוק גדל ל־43% מכלל הנכסים (בנטרול הקרנות הכספיות מדובר על 56%). גם על רקע ההבנה ההולכת וגדלה שמנהלי השקעות מתקשים להשיג תשואה עודפת על המדדים, וגם בזכות דמי הניהול הנמוכים משמעותית בקרנות הפסיביות לעומת המנוהלות (האקטיביות).

 

משקיעים רבים שרוצים ליהנות מפיזור השקעות ותשואה לטווח ארוך - מבלי לקנות ולמכור מניות או אג"ח בתדירות גבוהה - משקיעים בקרנות עוקבות, בעיקר אחר S&P 500, מדד המניות המרכזי בוול סטריט שכולל את 500 החברות הגדולות בבורסה האמריקאית, ובהן רוב החברות הגדולות בעולם. ב־200 השנים האחרונות, המדד הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ־6.8% ריאלית, ו־9% נומינלית. הקרנות קונות את כל המניות במדד (או חוזים, בצורות שונות) ומנסות להשיא תשואה דומה, לטוב ולרע.

למה התשואה בקרנות המחקות שונה?

אבל כמעט כל קרן מחקה תשיג תשואה שונה מזו של המדד. במשוואת התשואה של הקרנות הללו יש משתנה אחד משמעותי - שער הדולר. בעוד שהקרנות נסחרות בשקלים, הרי שנכסיהן (מניות מדד S&P 500 במקרה זה) נסחרים בדולרים. בשנים קודמות, שבהן התחזק השקל מול הדולר, הציגו הקרנות החשופות למט"ח תשואות חסר משמעותיות לעומת המדד.

מתחילת 2022, התמונה התהפכה: הדולר התחזק מול השקל, והקרנות העוקבות החשופות לדולר "'מכות"' את מדדי וול סטריט בפער משמעותי. "כל מי שהיה חשוף לדולר עד 2021 הפסיד ומי שנחשף אליו מאז הרוויח בגדול" אומר לגלובס גורם מוסדי בכיר.

"במשך שנים, כשהשקל היה אחד המטבעות החזקים בעולם, משקיעים נזהרו מלגעת בקרנות חו"ל. הסיבה היא שהיית מרוויח הרבה על המדד, אבל בסוף היית מפסיד בגלל השקל, והרי בסופרמרקט אתה משלם בשקלים" אומר יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה לניירות ערך.

פגוט מציין בהקשר של השפעת התחזקות הדולר בשנתיים האחרונות כי "בקרנות העוקבות אחר שוק אגרות החוב הממשלתיות בחו"ל זה היה הרבה יותר מובהק - המדדים שם התרסקו בעשרות אחוזים בעקבות העלאות הריבית, אך כיוון שהקרנות המחקות הישראליות צמודות לדולר, שזינק, ראית רווחים".

המתאם ההפוך בין וול סטריט לדולר נותק

כלל אצבע בשוק אומר שכאשר וול סטריט מתחזקת, הדולר נחלש מול השקל - ולהפך. כך התנהג השוק שנים. הכלכלנים קוראים לכך "הגורמים הבסיסיים שתומכים בהתחזקות השקל" והם מתכוונים לשני דברים עיקריים: פעולות גידור של המוסדיים - כשיש עליות במדדים המובילים בוול סטריט הם מוכרים דולרים כדי לשמור על רמת חשיפה אחידה למט"ח (ברוב הזמן של כ־20%), וכשיש ירידות הם קונים, מאותה סיבה.

הדבר השני הוא הדומיננטיות של תעשיית ההייטק הישראלית בשנים האחרונות שגורמת לעודף של ייצוא לעומת ייבוא. חברות ההייטק מוכרות שירותים בחו"ל, בדולרים, אך מכיוון שבארץ הפעילות שלהם היא בשקלים הן מכניסות הרבה דולרים לישראל וממירות אותם לשקלים - והתוצאה היא התחזקות של השקל.

 

כך, מאז שנת 2000 ועד שנת 2021, השקל רשם ייסוף של כ־40% מול הדולר, מכ־5 שקלים לדולר ל־3.03 שקלים רק לפני שנתיים. אלא שאז הגיעה שנת 2022 והדולר שב לזנק בעקבות התפוצצות בועת ההייטק והירידות החדות בשווקים. אגב, כך קרה גם במשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, במשבר החוב של 2011, ולרגע גם בתחילת מגיפת הקורונה. הדולר זינק כשהשווקים ירדו וצנח כשהעליות חזרו.

בשנה האחרונה מגמת התחזקות הדולר מול השקל נמשכה. תחילה בגלל החקיקה המשפטית והמחאה נגדה, ובהמשך בעקבות המלחמה. שני האירועים המטלטלים האלה הביאו לניתוק הקשר בין וול סטריט ושער הדולר־שקל. בתוך שנתיים בלבד הדולר השלים זינוק של כ־30%, והבורסה האמריקאית נעה בעקבותיו ונצבעה ירוק גם היא.

הגורם המוסדי הבכיר מעריך שבעקבות עליית הריבית בעולם, הקשר שהתנתק לא יחזור: "בעשור האחרון הריבית הייתה אפס וזה עיוות את כל השוק. עכשיו יש מחיר לכסף וגם הריבית בארה"ב גבוהה מאשר בישראל ולכן השקל יתקשה להתחזק משמעותית". מנגד, פגוט אומר כי "ברגע שתהיה רגיעה בישראל, השקל יכול להתחזק בצורה דרמטית. ייסוף של 4% או 5% בחודש יכול להיות קטלני ולמרות שנכון שעכשיו זה נראה כמו חזון אחריות הימים זה עשוי לקרות".

"לאורך זמן, המשקיעים האופטימיים מנצחים"

אז איך מקטינים את הסיכון ששוק המט"ח מייבא לקרנות המחקות? עבור המשקיעים יש אפשרות נוספת להשקיע במדדים המובילים כמו S&P 500 - קרנות מנוטרלות מט"ח. "משקיעים רבים לא מפרידים בין החשיפה הדולרית שלהם לחשיפה שהם רוצים לנכסי חו"ל", מסביר פגוט. "מנהלי השקעות ומוסדיים מקבלים שתי החלטות שונות -כמה הם רוצים להיות חשופים לשוק האמריקאי והחלטה נוספת של כמה להיות חשופים למט"ח.

"ברוב השנים, בגלל התחזקות השקל, הקרנות מנוטרלות המט"ח ניצחו בגדול". אומר פגוט. "רק שאנשים שוכחים את זה כי עכשיו זה כבר שנה וחצי לא ככה. אנשים רוצים עכשיו חשיפה מט"חית כדי להגן מפני המצב בישראל, אבל הם שוכחים שיש גם צד שני. מי שאופטימי לגבי הכלכלה והמדינה לא אמור להיות במסלול חשוף מט"ח. ומעבר לכך, אדם צריך להיות עקבי - אם אתה חושב שהמצב בישראל יהיה יותר גרוע, אז יש לך פה גם בית ודברים נוספים מעבר להשקעות. אם המדינה תימחק חס ושלום תיק ההשקעות כנראה יהיה הבעיה האחרונה שלך".

המוסדי הבכיר מסכים: "ברור שצריך לקנות מנוטרל, אני לא מבין למה אנשים קונים לא מנוטרל. אני אומר ללקוחות כל הזמן, אתם רוצים להיות חשופים לחו"ל, לא למט"ח, אז למה אתם קונים קרנות חשופות מט"ח? יש המון גורמים שמשפיעים על הדולר - אינפלציה, ריבית בנק ישראל ועוד. בשביל מה לכם לנסות להעריך את כל אלה?"

צריך לומר, גם הקרנות מנוטרלות המט"ח לא מושלמות. אך הפערים בינן לבין ביצועי המדד עצמו מגיעים לכ־3% לכל היותר בשנתיים האחרונות, והמוסדיים מסבירים שמדובר בפערים שנובעים בעיקר מעלויות הגידור.

"לאורך זמן תמיד האופטימיים בשוק ההון ניצחו את הפסימיים, גם כשהיה הרבה חושך. רק שזה לקח זמן", מסכם פגוט. לדבריו "לא כדאי לרכז את כל הפסימיות לשורה אחת בחשבון הבנק, בטח כשבנק ישראל מגיע עם מריצה של מכירת מט"ח של עד 30 מיליארד דולר.

"כמובן שאם תהיה עוד קטסטרופה נראה עוד ירידות בשקל אבל אי אפשר לנהל את החיים לפי קטסטרופות, וגם לא את ההשקעות בשוק ההון".

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה מזנקות ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם, ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק, מזהיר: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים הם משובשים לחלוטין. להפך, רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת