גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרן שלכם אמורה לחקות את מדד S&P 500? השנה הרווחתם פעמיים

מכשירי השקעה פסיבים העוקבים אחר מדד S&P 500, הפכו השנה לאחד הלהיטים הגדולים בשוק ● בעבר הציגו הקרנות המחקות את המדד האמריקאי תשואות חסר משמעותיות לעומתו, אך בשנתיים האחרונות, הן רושמות תשואה גבוהה בהרבה ● מה היו הסיבות לכך וכיצד ניתן לנטרל את הסיכונים

וול סטריט / צילום: Shutterstock
וול סטריט / צילום: Shutterstock

חודש אוקטובר שהסתיים השבוע הסב הפסדים כבדים למשקיעים בת"א. מדדי הבורסה המקומית צנחו ביותר מ־10% בעקבות המלחמה, כשגם בוול סטריט המדדים המובילים נצבעו אדום. באפיקי ההשקעה והחיסכון השונים של הציבור בישראל נרשם הפסד חודשי שמחק 40% ויותר מהתשואה החיובית ממנה נהנו מתחילת השנה.

הוא היה בית ההשקעות הגדול בישראל. כך הוא איבד 80% משוויו
אוקטובר מר לגמל ולפנסיה: זה המסלול היחיד שהחוסכים הרוויחו בו
שאלות ותשובות | כך יושפעו המשקיעים בבורסת ת"א מהרפורמה שנכנסה לתוקף

עם זאת, אפיק השקעה אחד הניב למשקיעים תשואה נאה בחודש שעבר: מכשירי השקעה העוקבים אחר מדד S&P 500, ובהם, קרנות סל וקרנות מחקות. למרות שהמדד האמריקאי ירד בכ־2% באוקטובר, המשקיעים במכשירים הללו ראו תשואה חיובית של 2% ויותר בחודש שעבר. זאת ועוד, התשואה המצטברת של הקרנות העוקבות אחד מדד ה־S&P 500 מתחילת השנה עומדת כבר על כ־25% - לעומת אחוזי תשואה בודדים באפיקי השקעה כלליים ומנייתיים. זאת, למרות שהמדד האמריקאי עצמו עלה ב־9.2% "בלבד" בתקופה זאת.

אם מרחיבים את תקופת הבדיקה, מתחילת שנת 2022 ועד היום מקבלים פערים גדולים הרבה יותר: בעוד שמדד ה־S&P 500 ירד בכ־15%, הרי שקרנות הסל והקרנות המחקות הישראליות העוקבות אחריו הניבו למחזיקים בהן תשואה חיובית של כ־17%.

אבל זה לא בהכרח אומר שהקרנות העוקבות מכות את וול סטריט. בדיקת התשואות שלהן מול המדד משנת 2017 ועד סוף 2021 מגלה תמונה הפוכה: בעוד שמדד S&P 500 עלה בכ־107%, תשואת הקרנות העוקבות עמדה באותה תקופה על כ־84% - פער שלילי של כ־24%.

מהן קרנות סל וקרנות מחקות?

קרן סל (ETF) וקרן מחקה הן מכשירים פיננסיים זמינים לציבור המשקיעים, שנועדו לעקוב באופן פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח וסחורות במטרה לספק תשואה דומה להם. בעוד שקרן סל נסחרת באופן רציף, בדומה למניה, בקרן מחקה ניתן לסחור פעם ביום.

המכשירים הללו הם חלק משוק קרנות הנאמנות ונקראים גם התעשייה הפסיבית. בשנים האחרונות רבים בציבור עוברים לקרנות הפסיבית וחלקן בשוק גדל ל־43% מכלל הנכסים (בנטרול הקרנות הכספיות מדובר על 56%). גם על רקע ההבנה ההולכת וגדלה שמנהלי השקעות מתקשים להשיג תשואה עודפת על המדדים, וגם בזכות דמי הניהול הנמוכים משמעותית בקרנות הפסיביות לעומת המנוהלות (האקטיביות).

 

משקיעים רבים שרוצים ליהנות מפיזור השקעות ותשואה לטווח ארוך - מבלי לקנות ולמכור מניות או אג"ח בתדירות גבוהה - משקיעים בקרנות עוקבות, בעיקר אחר S&P 500, מדד המניות המרכזי בוול סטריט שכולל את 500 החברות הגדולות בבורסה האמריקאית, ובהן רוב החברות הגדולות בעולם. ב־200 השנים האחרונות, המדד הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ־6.8% ריאלית, ו־9% נומינלית. הקרנות קונות את כל המניות במדד (או חוזים, בצורות שונות) ומנסות להשיא תשואה דומה, לטוב ולרע.

למה התשואה בקרנות המחקות שונה?

אבל כמעט כל קרן מחקה תשיג תשואה שונה מזו של המדד. במשוואת התשואה של הקרנות הללו יש משתנה אחד משמעותי - שער הדולר. בעוד שהקרנות נסחרות בשקלים, הרי שנכסיהן (מניות מדד S&P 500 במקרה זה) נסחרים בדולרים. בשנים קודמות, שבהן התחזק השקל מול הדולר, הציגו הקרנות החשופות למט"ח תשואות חסר משמעותיות לעומת המדד.

מתחילת 2022, התמונה התהפכה: הדולר התחזק מול השקל, והקרנות העוקבות החשופות לדולר "'מכות"' את מדדי וול סטריט בפער משמעותי. "כל מי שהיה חשוף לדולר עד 2021 הפסיד ומי שנחשף אליו מאז הרוויח בגדול" אומר לגלובס גורם מוסדי בכיר.

"במשך שנים, כשהשקל היה אחד המטבעות החזקים בעולם, משקיעים נזהרו מלגעת בקרנות חו"ל. הסיבה היא שהיית מרוויח הרבה על המדד, אבל בסוף היית מפסיד בגלל השקל, והרי בסופרמרקט אתה משלם בשקלים" אומר יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה לניירות ערך.

פגוט מציין בהקשר של השפעת התחזקות הדולר בשנתיים האחרונות כי "בקרנות העוקבות אחר שוק אגרות החוב הממשלתיות בחו"ל זה היה הרבה יותר מובהק - המדדים שם התרסקו בעשרות אחוזים בעקבות העלאות הריבית, אך כיוון שהקרנות המחקות הישראליות צמודות לדולר, שזינק, ראית רווחים".

המתאם ההפוך בין וול סטריט לדולר נותק

כלל אצבע בשוק אומר שכאשר וול סטריט מתחזקת, הדולר נחלש מול השקל - ולהפך. כך התנהג השוק שנים. הכלכלנים קוראים לכך "הגורמים הבסיסיים שתומכים בהתחזקות השקל" והם מתכוונים לשני דברים עיקריים: פעולות גידור של המוסדיים - כשיש עליות במדדים המובילים בוול סטריט הם מוכרים דולרים כדי לשמור על רמת חשיפה אחידה למט"ח (ברוב הזמן של כ־20%), וכשיש ירידות הם קונים, מאותה סיבה.

הדבר השני הוא הדומיננטיות של תעשיית ההייטק הישראלית בשנים האחרונות שגורמת לעודף של ייצוא לעומת ייבוא. חברות ההייטק מוכרות שירותים בחו"ל, בדולרים, אך מכיוון שבארץ הפעילות שלהם היא בשקלים הן מכניסות הרבה דולרים לישראל וממירות אותם לשקלים - והתוצאה היא התחזקות של השקל.

 

כך, מאז שנת 2000 ועד שנת 2021, השקל רשם ייסוף של כ־40% מול הדולר, מכ־5 שקלים לדולר ל־3.03 שקלים רק לפני שנתיים. אלא שאז הגיעה שנת 2022 והדולר שב לזנק בעקבות התפוצצות בועת ההייטק והירידות החדות בשווקים. אגב, כך קרה גם במשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, במשבר החוב של 2011, ולרגע גם בתחילת מגיפת הקורונה. הדולר זינק כשהשווקים ירדו וצנח כשהעליות חזרו.

בשנה האחרונה מגמת התחזקות הדולר מול השקל נמשכה. תחילה בגלל החקיקה המשפטית והמחאה נגדה, ובהמשך בעקבות המלחמה. שני האירועים המטלטלים האלה הביאו לניתוק הקשר בין וול סטריט ושער הדולר־שקל. בתוך שנתיים בלבד הדולר השלים זינוק של כ־30%, והבורסה האמריקאית נעה בעקבותיו ונצבעה ירוק גם היא.

הגורם המוסדי הבכיר מעריך שבעקבות עליית הריבית בעולם, הקשר שהתנתק לא יחזור: "בעשור האחרון הריבית הייתה אפס וזה עיוות את כל השוק. עכשיו יש מחיר לכסף וגם הריבית בארה"ב גבוהה מאשר בישראל ולכן השקל יתקשה להתחזק משמעותית". מנגד, פגוט אומר כי "ברגע שתהיה רגיעה בישראל, השקל יכול להתחזק בצורה דרמטית. ייסוף של 4% או 5% בחודש יכול להיות קטלני ולמרות שנכון שעכשיו זה נראה כמו חזון אחריות הימים זה עשוי לקרות".

"לאורך זמן, המשקיעים האופטימיים מנצחים"

אז איך מקטינים את הסיכון ששוק המט"ח מייבא לקרנות המחקות? עבור המשקיעים יש אפשרות נוספת להשקיע במדדים המובילים כמו S&P 500 - קרנות מנוטרלות מט"ח. "משקיעים רבים לא מפרידים בין החשיפה הדולרית שלהם לחשיפה שהם רוצים לנכסי חו"ל", מסביר פגוט. "מנהלי השקעות ומוסדיים מקבלים שתי החלטות שונות -כמה הם רוצים להיות חשופים לשוק האמריקאי והחלטה נוספת של כמה להיות חשופים למט"ח.

"ברוב השנים, בגלל התחזקות השקל, הקרנות מנוטרלות המט"ח ניצחו בגדול". אומר פגוט. "רק שאנשים שוכחים את זה כי עכשיו זה כבר שנה וחצי לא ככה. אנשים רוצים עכשיו חשיפה מט"חית כדי להגן מפני המצב בישראל, אבל הם שוכחים שיש גם צד שני. מי שאופטימי לגבי הכלכלה והמדינה לא אמור להיות במסלול חשוף מט"ח. ומעבר לכך, אדם צריך להיות עקבי - אם אתה חושב שהמצב בישראל יהיה יותר גרוע, אז יש לך פה גם בית ודברים נוספים מעבר להשקעות. אם המדינה תימחק חס ושלום תיק ההשקעות כנראה יהיה הבעיה האחרונה שלך".

המוסדי הבכיר מסכים: "ברור שצריך לקנות מנוטרל, אני לא מבין למה אנשים קונים לא מנוטרל. אני אומר ללקוחות כל הזמן, אתם רוצים להיות חשופים לחו"ל, לא למט"ח, אז למה אתם קונים קרנות חשופות מט"ח? יש המון גורמים שמשפיעים על הדולר - אינפלציה, ריבית בנק ישראל ועוד. בשביל מה לכם לנסות להעריך את כל אלה?"

צריך לומר, גם הקרנות מנוטרלות המט"ח לא מושלמות. אך הפערים בינן לבין ביצועי המדד עצמו מגיעים לכ־3% לכל היותר בשנתיים האחרונות, והמוסדיים מסבירים שמדובר בפערים שנובעים בעיקר מעלויות הגידור.

"לאורך זמן תמיד האופטימיים בשוק ההון ניצחו את הפסימיים, גם כשהיה הרבה חושך. רק שזה לקח זמן", מסכם פגוט. לדבריו "לא כדאי לרכז את כל הפסימיות לשורה אחת בחשבון הבנק, בטח כשבנק ישראל מגיע עם מריצה של מכירת מט"ח של עד 30 מיליארד דולר.

"כמובן שאם תהיה עוד קטסטרופה נראה עוד ירידות בשקל אבל אי אפשר לנהל את החיים לפי קטסטרופות, וגם לא את ההשקעות בשוק ההון".

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון