תשלום ימי המילואים יימדד בדוח הגירעון החודשי הבא של האוצר / צילום: Reuters, Amir Cohen
השפעות המלחמה על הגירעון מתחילות להתברר. בסוף אוקטובר קפץ הגירעון המצטבר של ישראל לאורך 12 החודשים האחרונים לרמה של 2.6% תוצר, השקולים ל-47.2 מיליארד שקל - כך מפרסם היום (ד') החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. זאת, לעומת גירעון ברמה של 1.5% חודש קודם לכן.
● הפנסיות של הציבור נכנסות מתחת לאלונקה של מימון הוצאות המלחמה
● קריסה של עשרות אלפי עסקים ואובדן הכנסות ממסים: התחזית הפסימית למשק
● חודש ללחימה: מה העלויות הצבאיות והאזרחיות ואיך יושפעו הגירעון והצמיחה
● "ההשפעות דרמטיות": האוצר חושף את עלויות המלחמה ומעדכן את תחזית הגירעון
● מנכ"ל משרד האוצר לשעבר בטוח: "זה לא ייגמר בעשרות מיליארדים"
מדובר ברמת הגירעון המצטבר הגבוהה ביותר שנמדדה בישראל מאז ינואר 2022. אוקטובר עצמו היה החודש הגירעוני ביותר מאז משבר הקורונה ב-2020, עם גירעון חודשי של כמעט 23 מיליארד שקל - סכום הגבוה פי 7 ויותר לעומת הגירעון באוקטובר אשתקד.
הגידול בגירעון בחודש אוקטובר הוא רק ההתחלה. גורמים בחשכ"ל מסבירים כי הוצאות ממשלתיות רבות, כמו תשלום ימי המילואים למגויסים והתשלום למלונות שמאכלסים כרגע 90 אלף ישראלים מפונים, יימדדו החל בדוח הגירעון החודשי הבא של האוצר, שיציג את נתוני נובמבר. הוצאות כבדות נוספות בגין התעצמות ביטחונית ושיקום הדרום יגיעו בשלבים מאוחרים יותר.
הוצאות עודפות של כ-5 מיליארד שקל בחודש
עוד לפני המלחמה, נמצא הגירעון של ישראל במגמת עלייה, משני צדדיו. כלומר, הן בשל עלייה בהוצאות הממשלה, והן בשל ירידה בהכנסות. שתי מגמות אלה מתעצמות כרגע.
באוצר מייחסים להשפעות המלחמה הוצאות עודפות של כ-5 מיליארד שקל בחודש אוקטובר, ומתמחרים את הירידה הרלוונטית בהכנסות בכ-3 מיליארד שקל. מחצית מהירידה בהכנסות מוסברת בפגיעה בפעילות הכלכלית, והיתר מדחיית הכנסות בשל הקלות בגבייה.
בחודש החולף נרשמו הוצאות גבוהות במיוחד של קרוב ל-55 מיליארד שקל. באחוזים, זהו גידול של 37% בהוצאות הממשלה לעומת ההוצאות החודשיות הממוצעות מתחילת השנה. לפי דוח האוצר, הגידול בהוצאות נובע בחלקו מהוצאות המלחמה והקדמות תשלומים לספקים, רשויות מקומיות ואזרחים.
מתחילת השנה, שיעור הגידול בהוצאות הממשלה עומד על 11.5%. חלק מהגידול הוא מתוכנן, שהרי תקציב המדינה ב-2023 גדל בכ-7% לעומת השנה שעברה, ומסגרת ההוצאה עומדת על 484 מיליארד שקל. אלא שקצב הגידול בהוצאות עד כה גבוה משמעותית מכפי שתוכנן, ועומד על שיעור של 11.5%. המשמעות היא, שכדי להימנע מפריצת מגבלת ההוצאה, עד סוף השנה יצטרכו משרדי הממשלה להדק את החגורה, בפרט בהוצאות שאינן קשורות לטיפול בנגזרות המלחמה.
בצד ההכנסות, אוקטובר הניב לקופת המדינה 32 מיליארד שקל. סכום זה נמוך ב-15% מההכנסות בחודש ממוצע ב-2023, ונמוך אפילו יותר לעומת אוקטובר המקביל בשנה שעברה. למעשה, ההכנסות באוקטובר היו הנמוכות ביותר בהשוואה לכל החודשים ב-2023 וב-2022.
סך הכנסות הממשלה מתחילת השנה הגיע לכ-371 מיליארד שקל. בשורה התחתונה - ירידה של 5.6% בהכנסות לעומת עשרת החודשים הראשונים של שנת 2022.
עיון בפילוח הכנסות המדינה ממיסים ממחיש את החולשה בכמה מענפי המשק. בתחום הנדל"ן, בחודש אוקטובר, נרשמה גבייה של מיליארד שקל, צניחה דרמטית לעומת 1.5 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד.
לפי נתוני רשות המסים, הגבייה ממס שבח ירדה ביולי בשיעור של 48% והגבייה ממס רכישה ירדה בשיעור של 49%, לעומת יולי 2022. במצטבר, מתחילת השנה הצטמקו ההכנסות לקופת המדינה ממקורות אלה ב-43%.
המלחמה גרמה לאנשים לצאת פחות מהבית. בהתאם, הצטמצמו ריאלית הכנסות המדינה מבלו על הדלק ב-2%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות מבלו בחודש האחרון הסתכמו בכ-1.6 מיליארד שקל. נזכיר כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם מדי חודש על צו להפחת הבלו על הדלק, באופן שמקטין את הכנסות המדינה החודשיות ממקור זה בכ-150-250 מיליון שקל.