גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כתבי האישום על הסתה ברשת נערמים, ולא בטוח שזה יפחית טרור

אירועי ה־7 באוקטובר הביאו איתם שינוי במדיניות ההעמדה לדין בגין הסתה לטרור ברשת ● לדברי הפרקליטות, התקבלו אינדיקציות לכך שהגברת האכיפה הרגיעה את השטח, אך באקדמיה כופרים באפקטיביות של המהלך למניעת טרור, ויש גם מי שמזהיר

זירת פיגוע דקירה במזרח ירושלים, השבוע / צילום: ap, Mahmoud Illean
זירת פיגוע דקירה במזרח ירושלים, השבוע / צילום: ap, Mahmoud Illean

שבוע לאחר זוועות ה־7 באוקטובר, פרקליט המדינה עמית איסמן הכריז על שינוי במדיניות ההעמדה לדין בגין עבירות הסתה והזדהות עם ארגוני טרור. העבירות, שלרוב מטופלות בפינצטה, זכו להנחיה ברורה וחד־משמעית: יש לחקור, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה במעשי הזוועה, אף אם מדובר בפרסום בודד. בנוסף התיר איסמן למשטרה לפתוח בחקירה ללא צורך בקבלת אישור מהפרקליטות לשם כך, כפי שנהג עד היום. להעמדה לדין, יצוין, עדיין נדרש אישור של הפרקליטות.

האם כ-10% מהתלונות על "הסתה לטרור" ברשת הפכו לכתבי אישום?
הכספים הקואליציוניים כבר הוקפאו, אז מדוע נדרשה ההבהרה של היועמ"שית?
תיקים תקועים ועומס מצטבר: למה מערכת המשפט עדיין פועלת במתכונת חירום?
"ביזוי כבוד המת ושירי הלל למחבלים": כך נאבקת הפרקליטות בהסתה הגוברת ברשת

ההנחיה עשתה את שלה. בחודש שחלף מאז הטבח הוגש מספר חסר חריג של כתבי אישום בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגון טרור, והוא עומד, נכון ליום 8 בנובמבר, על 60. לשם השוואה - בין השנים בין 2018 ל־2022, שכללו בין היתר את "צעדת השיבה" וכן את אירועי מבצע "שומר החומות", הוגשו 88 כתבי אישום.

גם אם מנרמלים את המספר ביחס לשינויים שאירעו בגודל האוכלוסייה, וגם אם אפשר להצמיד להם הסבר פרקטי בדמות העובדה שבתי המשפט סגורים כעת כמעט לגמרי נוכח מצב החירום המיוחד, מה שפינה את הפרקליטים מהתיקים השוטפים - ברור שבראש ובראשונה מדובר בהחלטת מדיניות: זו המלחמה, בה"א הידיעה, של הפרקליטות עכשיו.

למספרים של הפרקליטות נלווים גם נתוני המשטרה: נכון ליום 5 בנובמבר, נבדקו על־ידי משטרת ישראל 458 פרסומים שנחשדו בהסתה. ביחס ל־201 מהם אושרה פתיחה בחקירה. מעל ל־100 חשודים נעצרו. ביחס לרבים מן הנאשמים עתרה הפרקליטות לעצרם עד תום ההליכים. בחלק מן המקרים הבקשות הללו התקבלו.

"זה אזור שחור, לא אפור"

בפרקליטות מסבירים את שינוי המדיניות בפשטות: מעשי הזוועה לא הותירו ברירה אחרת. המקרים האלה, נטען שם, כלל לא מצויים בעולמות של חופש ביטוי. "זה שחור, לא אפור. זה עמוק בקצה של המעשים הכי מזוויעים שיש", אומר גורם בכיר בפרקליטות המדינה לגלובס. "אזרח או תושב של המדינה שמוצא את עצמו מזדהה עם מעשים כאלה, נכון - גם בהיבטי מדיניות כללית של עניין ציבורי וגם בהיבטים של מדיניות משפטית - להעמיד אותו לדין, ואנחנו באמת מעמידים לדין כל מי שפרסם פרסום בודד כזה".

במקרה כזה, הוא גורס, גם אין צורך במחקר שיבסס את ההחלטה על שינוי המדיניות. יש פה בבירור סיטואציה של מעשי זוועה המוניים - וחשש מהישנות שלהם. זאת, מעבר לעובדה שהמעשים פשוט עונים להגדרות שקבע המחוקק בעבירות האלה. לדבריו, מכל מקום, האינדיקציות שמקבלת הפרקליטות מהמשטרה והשב"כ הן שהפעילות הזו מרגיעה מאוד את השטח.

הכלי הפלילי אפקטיבי?

באקדמיה, שם דווקא חובבים מחקרים אמפיריים, מטילים ספק באפקטיביות של העמדה לדין בעבירות כאלה, לפחות בכל הנוגע לטרור. ד"ר מיכאל וולפוביץ מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים חוקר בין היתר מניעים וגורמים לטרור, והוא בוחן במסגרת עבודתו גם פרסומים התומכים בטרור ברשת באופן ספציפי. לטענתו, יכולות להיות סיבות טובות מאוד להעמדה לדין בעבירות האלה, חברתיות ואחרות, אבל לא כדאי לצפות שזה יפחית טרור. במילים אחרות: זה לא כלי אנטי־טרור יעיל במיוחד.

"יש מעט מחקרים שבודקים את הקורלציה בין התדירות או הכמות של ההסתה ברשת לבין פעילות טרור, ובמחקרים שכן נעשו ראו שאין קשר, או שאם יש קשר - הוא רופף. יש גם מחקרים שמצאו קשר הפוך: הסתה לא מובילה לטרור, אלא טרור מוביל להסתה. לכן", הוא סבור, "כדאי להיפרד המחשבה שזה הכלי שיושיע אותנו מהטרור".

הוא מוסיף ומסביר כי צריך להפריד בין שתי יחידות אנליזה: המיקרו, כלומר האינדיבידואל שסופג את התוכן הרדיקלי - מה ההשפעה של התוכן הזה עליו? מה הסיכוי שבעקבות החשיפה לפרסומים הוא ירצה לבצע פעילות טרור?

והמאקרו - נניח שיש מיליון פוסטים מסיתים - איך זה משפיע על מספר האירועים שיש בפועל. "ברמת המיקרו קיימת קורלציה, אבל היא קטנה לעומת גורמי הסיכון האחרים", הוא מבהיר. "ברמת המאקרו - הקורלציה קטנה עוד יותר".

וולפוביץ מסביר כי היום גם קשה הרבה יותר לאתר פרופילים של תומכי חמאס למשל, ביחס למה שהיה לפני המלחמה, מה שעשוי ללמד על כך שמדיניות האכיפה כנראה כן מאיימת עליהם. "אבל האם ההפחתה בהסתה ברשת תוביל לירידה בטרור? ספק גדול. הירידה בחשיפה שצריך להגיע אליה כדי שזה כן ישפיע על טרור היא כל־כך גדולה, שכמעט לא ניתן להגיע אליה בלי לחסום את האינטרנט". וזה, כמובן, לא יקרה.

סכנת "פאניקה מוסרית"

המאבק של מערכת אכיפת החוק בישראל בהתבטאויות מסיתות ובהזדהות עם מעשים לא התחיל היום. פרופ' מירי גור אריה, מומחית למשפט פלילי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מזכירה כי אחרי רצח רבין הועמדו לדין מי שהזדהו עם מעשה הרצח, והם אף ישבו בשל כך בכלא. בשנת 2000 קבע בית המשפט העליון כי העבירה שעל בסיסה הורשעו אינה יכולה לחול על מי שעשו את המעשים שלא ביחס לארגון טרור, והם זוכו.

אז והיום נותרה עמדתה של פרופ' גור אריה ביחס לחקירה, מעצר והעמדה לדין בעבירות ביטוי - זהה: דרושה לשם כך זהירות מיוחדת - גם במלחמה. "אנחנו תמיד מצהירים שהמבחן האמיתי לחופש הביטוי הוא כאשר ישנן דעות שמקוממות אותנו. ובדעות נלחמים בדעות", היא מסבירה ומדגישה המשפט הפלילי הוא פשוט לא הכלי המתאים לטיפול באמירות. הוא מגביל מדי ומשתק.

באופן ספציפי חוששת גור אריה מניכור של המיעוטים המביעים את דעותיהם. כתבי האישום שהוגשו מאז ה־7 באוקטובר, רובם ככולם, הוגשו כלפי ערבים, מרביתם צעירים. בפרקליטות הדגישו כי אין כל כוונה לייצר אפקט מצנן כלפי התבטאויות של ערבים, וכי הם אינם מעוניינים להגביל את חופש הביטוי שלהם, אבל זה לא מרגיע את החששות של גור אריה. "בעתות משבר עלולה להתפתח 'פאניקה מוסרית'", היא מסבירה את התופעה הסוציולוגית שבמסגרתה בתקופות משבר, כדי לא לערער את הביטחון, "קבוצת הפנים", שמגדירה את ה"אנחנו", מרחיקה את מי שהיא לא רואה בו חלק ממנה. "לאט־לאט עלולה להתפתח דמוניזציה של המיעוטים, לראות בהם 'שטן עממי'. לכן", היא טוענת, "גם מעצימים כל ביטוי, מאמינים שהוא נורא ואיום, ורואים בהעמדה לדין בגינו הצלה של האומה מפני סכנה. לאט־לאט זה עלול להסלים. התופעות האלה ידועות קיימות וטבעיות, ולצערי גם מסוכנות".

החשש של גור אריה הוא לא רק מפני פגיעה באפשרות להתבטא, אלא גם מהשלכות הפוכות מאלה שרשויות האכיפה מכוונות אליהן - מתן דחיפה דווקא למעשי האלימות: "כשיש אזרחים שרואים בעצמם מראש מיעוט, והם מרגישים עכשיו שהם ה'טארגט' של כל הסיפור - בסוף הם יתקוממו", היא מזהירה. "צריך לאפשר להם לבטא את הקונפליקט שהם נמצאים בו".

ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ששותף בין היתר לדוח שעסק בניסוחן של עבירות ההסתה בחוק העונשין (שהן לא אלה שמכוחן העמידו לדין הפעם, אשר רלוונטיות ספציפית לטרור), דווקא סבור כי גם אם יש אפקט מצנן כאן, אם המשמעות שלו היא פחות ביטויים מסיתים - מדובר באפקט חיובי.

"צריך להיזהר עם כל מה שקורה מסביב, סתימת פיות בבתי הספר ובאקדמיה. אבל דווקא אכיפה פלילית נעשית עם ביקורת של הפרקליטות ושל בתי המשפט. גם לא כל שוטר מורשה לפתוח בחקירה - מדובר ביחידות ספציפיות שזו המומחיות שלהן. כחברה אזרחית אנחנו צריכים להיות עם עין ביקורתית לוודא שזה לא הופך להיות כלי לאכיפה פוליטית או רדיפה של ציבור מסוים. אבל כעניין עקרוני, העבירות האלה מוצדקות, והערך המוגן בבסיסן הוא חשוב".

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור