גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיתות הכוננות, הרחפנים והאכיפה: הכול הופיע בדוחות המבקר

מהרגע הראשון שמונה למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן זכה לקיתונות של בוז, רפש והשמצות ● אולם הדוחות שפרסם ציינו שוב ושוב את חוסר המוכנות של צה"ל בהתמודדות מול הרחפנים, את חוסר הכשירות של כיתות הכוננות ואת הבעיות באכיפה הכללית ● למה אף אחד לא הקשיב?

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

רק כמה שעות לפני כן נפגשתי איתו. ביקשתי להיפגש עם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כדי לשמוע ממנו על פעילות משרדו בזמן המלחמה. תוך כדי השיחה על מוכנות צה"ל, סיפר לי על בנו שהתגייס למילואים. שניהם היו בחופשה באמריקה כאשר פרצה המלחמה. ביום ראשון הם כבר היו על המטוס שהצליחו להשיג לישראל. האבא בדרכו למשרד מבקר המדינה, והבן חגי בדרכו למילואים. כמה שעות לאחר אותה פגישה, חגי נפצע קשה בעזה מירי נ"ט. מפקד הטנק הצליח ברגע האחרון לשלוף אותו מהטנק וחייו ניצלו. ברוך השם מצבו הרפואי השתפר מאז.

הטור היום יעסוק בדוחות מבקר המדינה בהקשר המלחמה. לשם מה פתחתי בהקדמה הזו? מהרגע הראשון שמונה אנגלמן ביוני 2019 לתפקידו הוא זכה לקיתונות של בוז, רפש והשמצות. 99% מהביקורת שנכתבה עליו איננה באמת ביקורת אלא גבבה של טינופים ושמות גנאי. על כך, בסוף הטור. ועכשיו לגוף העניין. משרד מבקר המדינה פרסם כמה דוחות העוסקים בלב האירועים שהובילו למחדל הנורא ב־7 באוקטובר. קחו לדוגמה את דוח המבקר שכותרתו "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים". דוח זה יצא לפני שנתיים. אצטט לכם מתוכו.

"היקף ההצטיידות במערכת ג' לסיכול רחפנים לשם הגנת מחנות צה"ל ומתקניו הוא כ־22% מהצורך שהציג אגף המבצעים בצה"ל. ברוב המכריע של מחנות צה"ל ומתקניו לא קיימת מערכת ב' לסיכול רחפנים. בשל כך, בעת איום של רחפן על מחנה או מתקן של צה"ל, יש חשש כי צוותי האבטחה לא יוכלו לתת את המענה המבצעי המיטבי".

עוד נכתב כי "השיפור הטכנולוגי המתמיד של הרחפנים יוצר איום מתפתח ומשתנה בהיבטים הביטחוניים, הפליליים והבטיחותיים... קיבל הקבינט המדיני־ביטחוני החלטה שהסדירה את האחריות לטיפול באיום הרחפנים. ההחלטה חייבה פעולה לאומית משולבת של גורמי הביטחון, גורמי אכיפת החוק וגורמי האסדרה לצורך התמודדות עם איום הרחפנים. בביקורת נמצא כי הגופים שנבדקו טרם השלימו את היערכותם המבצעית להתמודדות עם איום הרחפנים ואת הסדרת גבולות הגזרה ביניהם; כמו כן נמצא בביקורת כי פיתוח המענה הטכנולוגי להתמודדות עם האיום התעכב בשל קשיים תקציביים ולא ענה על צורכי כלל הגורמים הביטחוניים; וכי תהליך האסדרה לא הושלם".

כולנו ראינו את החלק הקריטי שהיה לרחפנים הפשוטים של החמאס כדי להתגבר על מערך ההגנה של צה"ל בגבול הרצועה.

כישלון בכוננות ובמימון

בפברואר השנה פורסם דוח על פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. כפי שהבינה ארה"ב לאחר ה־11 בספטמבר, עיקר המאבק בטרור לא יכול להתנהל במרדף אחרי המחבל הבודד - נדרשת מלחמה נגד התשתית הכלכלית של ארגוני הטרור. הדוח של אנלגמן קבע כי "מידע רב המגיע מגופים מסוימים בנושאי הלבנת הון ומימון טרור, שמסתכם לכל הפחות ב־3,567 מידעים בשנים 2017־2021 - אינו ממוצה ומקודד לצורך הזנתו למאגר המידע, או ממוצה באופן חלקי בלבד, ובכך נפגעת שלמותו ועדכניותו של מאגר המידע".

עוד נכתב כי מניתוח מענה הפרקליטות, עלה כי עבודת הרשות להלבנת הון ומימון טרור תרמה תרומה נמוכה לביסוס הראיות או לאיתור רכוש בשלושה תיקי הטרור שנבדקו. האכיפה הכלכלית נגד ארגוני הטרור פשוט הוזנחה ונזנחה. החמאס ביו"ש, בעזה ובמזרח ירושלים קיבל כספי־עתק ממדינות זרות ומגופים עוינים בניגוד לחוק, אבל המדינה ישנה על האף ולא עשתה דבר בעניין. כל זאת בלי להתייחס ל"צדקה" הקטארית לחמאס בעזה שהועברה בידיעה ובהסכמה מלאה של ממשלת ישראל.

במאי 2022 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת שעסק בכיתות הכוננות. הדוח קבע בין היתר כי כשירות מרכיבי הביטחון לקויה. תמונת המצב הראתה כי מהשאלון שחולק לרבש"צים במסגרת הביקורת עלה כי קיימים פערים בכשירות במרכיבי ביטחון שונים ובהם גדר ביטחון, דרך ביטחון, תאורת ביטחון וביתן שומר. עוד נכתב לדוגמה כי הסכום הנדרש להשלמת מרכיבי ביטחון ביישובי הצפון ורצועת עזה בלבד עומד על 110 מיליון שקל. מלבד זאת, צוין כי 10.6 מיליון שקל הקצה פיקוד העורף לרכש אלפי מכשירי קשר לתקשורת פנים־יישובית במכרז שהופץ ב־2019, אך עד מועד סיום הביקורת המכשירים טרם חולקו.

אחת הסוגיות האזרחיות לאחר הטבח בדרום נוגעת לפינוי האוכלוסייה. באוגוסט 2020 פורסם דוח מבקר ממש על הנקודה הזו. הדוח מצא כי "50 אלף תושבים מתגוררים בשדרות ובקריית שמונה, אשר תוכניות הפינוי שלהן לא הושלמו. 17 ישובים סמוך לגבול ללא יעד לקליטת תושבים במקרה שפינויים יידרש". עוד נכתב כי "יותר מרבע מיליון תושבים עד 40 ק"מ מרצועת עזה חיים ללא מיגון תקני סמוך למקום מגוריהם", וכי 20% מהמקלטים הציבוריים בישראל אינם כשירים. כל פינוי אוכלוסייה הוא פרויקט מאתגר במיוחד. אבל האתגר קשה פי שבעה כאשר אינך פועל על פי תוכנית סדורה שהכנת מראש.

יותר מאב אחד

לאחר שומר החומות פורסם דוח חמור נגד המשטרה והשב"כ. כך לדוגמה נכתב כי "בשנים 2018־2020 תחנות משטרה בערים מעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני, וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם. זאת בשעה שמסיכומים משטרתיים עולה כי המשטרה נדרשת להתמודד עם תיקים בעלי אופי זה". הדוח ציין את חוסר ידיעת השפה הערבית של שוטרים שמשרתים בערים המעורבות, וכי המשטרה לא הייתה ערוכה לאירועי הפרות הסדר. עוד נכתב כי "באירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי, במימוש אחריותו למתן התרעה מפני האירועים; לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם; ולהזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם".

נמתחה ביקורת קשה על השב"כ והמשטרה בנוגע לפעילותם לניטור הסתה ברשת. "בזמן אירועי שומר החומות לא עמדה לרשות המשטרה מערכת מרכזית לניטור רשתי, כך שבפועל לא הופקו תוצרי המודיעין הנדרשים מהניטור הרשתי בתחום הסדר הציבורי בהיקף מספק על ידי כלל הגופים". לדברי אנגלמן, "בהיעדר שיתוף פעולה מוסדר בין שב"כ והמשטרה, נמנעה האפשרות לבצע מאמץ משותף לגישור על הפערים שנוצרו בתחום זה".

החשש הגדול עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הייתה ממהומות "שומר החומר 2". החשש הזה לא התממש. חלק משמעותי מכך כמובן יש לזקוף לזכות ערביי ישראל, שברובם הנחרץ שמרו על אחריות ולא נגררו אחרי המסיתים ומחרחרי המדון. אולם גם למשטרה, לשב"כ ולפרקליטות יש חלק לא מבוטל בכך. הלקחים הופקו. המדינה נוקטת ביד קשה נגד ההסתה. כולם יודעים שיש למערכת אכיפת החוק אפס סובלנות בימים אלו, וההרתעה עובדת היטב.

מה שמפריע לעמיתיי בתקשורת בהתנהלות אנגלמן מהיום הראשון זה שאין לו דוחות נוצצים. בעבר פורסמו דוחות שעסקו במדיניות חלוקת הכרטיסים של המשרד של מירי רגב למשחק ישראל־ארגנטינה. התקשורת חגגה על הדוח הצבעוני. התועלת האמיתית למדינה הייתה בין כלום לשום דבר. אנגלמן החליט שהוא לא מתעסק באנקדוטות, הוא לא עוסק בביקורת פרסונלית אלא מתמקד במהות ובתהליכים.

לעניות דעתי, אנגלמן צדק בגישתו העניינית בתקופה בה שום דבר לא ענייני. כאשר בוחנים איך הגענו לתוצאה הטרגית אליה הגענו - התשובה לכך בראש ובראשונה היא חוסר הענייניות. לראש הממשלה נתניהו יש חלק נכבד במיוחד בחוסר הענייניות, אך לכישלון הזה יש יותר מאב אחד.

עוד כתבות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%