שמחה רוטמן, הציונות הדתית (משדר מיוחד, ערוץ 14, 7.11.23) / צילום: יונתן בלום
מאז תחילת המלחמה מתנהל מאבק סביב הקפאת הכספים הקואליציוניים שהובטחו בתקציב, או ביטולם, וניתוב הכסף לצרכי המלחמה. אלא שבראיון לערוץ 14 הסביר ח"כ שמחה רוטמן כי "כל האירוע הזה הוא פייק ניוז". מדוע? מכיוון שנתח לא מבוטל ממה שמוגדר כספים קואליציוניים בעצם קשור גם הוא לצרכי המלחמה. "חלק ממה שמכונה 'הכספים הקואליציוניים', להערכתי 2-3 מיליארד (שקל), זה תקציב למשטרה", הוא הסביר. "מישהו חושב שעכשיו מקצצים כסף למשטרה בגלל שקוראים לתקציב הזה 'תקציב קואליציוני'? ברור שלא".
● המשרוקית | המורים בחינוך החרדי לא קיבלו שכר בגלל הקפאת כספים קואליציוניים?
● המשרוקית | בן גביר מאשים את בני גנץ במחדל כיתות הכוננות. האם הוא צודק?
אז למה באמת קוראים "כסף קואליציוני"? ההתבטאות של רוטמן היא הזדמנות טובה לעשות מעט סדר בנושא הזה, על רקע העובדה שמדובר בטעות שחוזרת על עצמה. כפי שהסברנו בעבר, כספים קואליציוניים הם כספים המוקצים למפלגה מתוך תקציב המדינה לטובת מטרות שהוגדרו בהסכם קואליציוני. הם מוקצים באמצעות "תקנות תקציביות". על פי הנחיית יועמ"ש 1.1801, על הכספים הקואליציוניים להיות משולבים בחוק התקציב רק בהתאם לתקופה שננקבה בהסכם - בלי שיוקנה להם מעמד בבסיס התקציב מעבר לתקופה זו. כלומר, כספים קואליציוניים הם בהכרח כספים שלא נכנסים למסגרת התקציב, ולא יעברו אוטומטית לשנה הבאה. ולכן, גם אם תקציב המשטרה גדל בצורה ניכרת בעקבות דרישות שהעלה השר איתמר בן גביר במו"מ הקואליציוני זה לא אומר שנכון לסווג את כל הסכום הזה כ"כסף קואליציוני".
האם חלק מהסכום בכל זאת נופל להגדרה? כן, אבל בהיקפים קטנים יותר מאלה שציין רוטמן. בהחלטת ממשלה 511 ממאי האחרון, שעניינה "יישום הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית בשנים 2023 ו-2024", הוחלט לקדם "תוכנית לחיזוק הביטחון הלאומי תוך חיזוק מערך השיטור". לצורך מימון התוכנית, נקבע שם, יוקצו למשרד לביטחון לאומי (למשטרת ישראל ולשב"ס) 350 מיליון שקל ב-2023, ו-880 מיליון שקל ב-2024. כלומר, כ-1.2 מיליארד שקל.
כשפנינו לח"כ רוטמן בעניין, התברר כי הוא התכוון לתוספות חד פעמיות בהיקף של 2 מיליארד שקל שניתנו למשרד לביטחון לאומי ואינן בבסיס התקציב. גם כאן נסביר: העובדה שכסף קואליציוני הוא כזה שאינו בבסיס התקציב, לא אומרת שכל סכום שאינו בבסיס התקציב הוא כסף קואליציוני. במקרה המדובר, המקור התקציבי של חלק מאותה תוספת חד פעמית הוא קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, בעוד חלק אחר מותנה בעמידה ביעדים מסוימים או בהערבות שיתבצעו במהלך השנה לפרויקטים חד פעמיים.
אגב, מעבר לפלפולים בהגדרות, לתהיה העקרונית יותר של רוטמן ניתן מענה לאחרונה בדיון שנערך בנושא בוועדת הכספים. נציגת האוצר הבהירה שם כי באותו סל של כספים קואליציוניים "יש שני סעיפים מאוד חריגים … הביטחון הלאומי ומערכת הבריאות. (שם) זה לגמרי הולך לתפעול השוטף שלהן… וגם מבחינה משפטית… מתייחסים לכספים האלה בצורה שונה". בהמשך היא אף הבהירה שמדובר בכספים שתומכים במלחמה.
מטעמו של ח״כ רוטמן נמסר: "ההגדרה של 'כספים קואליציוניים' אינה הגדרה המופיעה בחוק. הקוראים מופנים לדבריו של אורי יוגב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר שהתבטא בנושא בסמוך לאישור התקציב ביחס לסכומים הללו (שאמר כך): 'מעבר לסכומים האלה, יש לא מעט כספים שבמהותם הם קואליציוניים, אבל הם לא נמצאים ברשימה כי שמו אותם בתוך התקציב, סביב קריטריונים חדשים'.
"ההחלטה שלכם לכלול רק את התוספות מתוך החלטת הממשלה שבאה לאחר הכנת חוק התקציב, ולא את ההסכמים הפוליטיים בעלי המשמעות התקציבית בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה 1.1801 תמוהה בעיניי".
כשביקשנו מרוטמן הפניה להסכמים רלוונטיים שלדעתו לא כללנו, הופנינו לסעיף 84 להסכם הקואליציוני בין עוצמה יהודית לליכוד. בסעיף זה - שהוא חלק מההסכם הקואליציוני שנחתם כחלק מהליכי כינון הממשלה בדצמבר 2022 - מופיע סיכום על תוספות תקציביות למשרד לביטחון לאומי: 5 מיליארד שקלים ב-2023, 9 מיליארד ב-2024, 8 מיליארד ב-2025, 5 מיליארד ב-2026 ו-6 מיליארד בכל אחת מהשנים 2027-2029.
אולם, הסעיף הזה אינו תומך בטענתו של רוטמן. ראשית, אם הח"כ מתייחס לכל הסכומים האלה כ"כספים קואליציוניים", מדוע הוא נקב בנתון של 2-3 מיליארד שקל בלבד? הרי מדובר בסכומים גבוהים בהרבה. שנית, וחשוב יותר, הנחיית היועמ"ש שהזכיר רוטמן מבחינה בין הסכם קואליציוני הנוגע לחוק התקציב (כמו ההסכם הקואליציוני שאליו הפנה אותנו) לבין הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית הנכרתים במהלך חקיקת חוק התקציב או במסגרת התנהלות שוטפת. לגבי הסוג הראשון, נכתב כי "ההנחיה אינה מסדירה את כריתת ההסכם ופרסומו, המצויה בעיקרה בעולם הפוליטי-מפלגתי. ההנחיה עוסקת בעיקר בדרך שבה מיושם ההסכם על ידי הגורמים המוסמכים ברשות המנהלית".
במילים אחרות, יש הבדל בין הסכמה עקרונית שנחתמת עם הקמת הממשלה לגבי הגדלות תקציביות שונות בהתאם לדרישות קואליציוניות, לבין האופן שבו הכספים האלה מוקצים בסופו של דבר בתוך התקציב. כספים שנכנסים לבסיס התקציב - הגם שהם פרי של הסכמות פוליטיות - לא נחשבים ככספים קואליציוניים. כך, כפי שכבר הזכרנו, למרות שהגדלת תקציב המשרד לביטחון לאומי נובעת, בין היתר, מדרישות קואליציוניות שהעלה יו"ר עוצמה יהודית, רוב התקציב שהתווסף למשרד לא מוגדר כ"כסף קואליציוני".
בשורה התחתונה: דבריו של רוטמן לא נכונים ברובם. הכספים שהוקצו למשטרה (ולשב"ס) ומוגדרים ככספים קואליציוניים עומדים על כ-1.2 מיליארד שקל ולא על "2-3 מיליארד". מעבר לכך, בדיון שהתנהל בנושא, הבהירו במשרד האוצר כי הכספים הללו הם "חריגים", ועל אף שמבחינה פורמלית הם מוגדרים כ"כסף קואליציוני" בפועל היחס אליהם הוא אינו כזה.
תחקיר: יובל אינהורן