הסנאטור ג'וש האולי ממיזורי נמנה על תומכי ישראל הנאמנים ביותר בקונגרס האמריקאי. בימים האחרונים הוא פנה ליו"ר הוועדה להשקעות זרות, שרת האוצר ג'נט ילן, בבקשה לאסור את השימוש בטיקטוק ובאפליקציות נוספות של חברת האם הסינית, בייטדאנס, בשל הפיכתה לפלטפורמה לתכנים אנטי ישראליים. לדבריו, המלחמה בחמאס היא "מקרה מבחן מכריע" להשפעה של טיקטוק כמקור להפצת חדשות, המשמש בפועל ככלי תקשורת משפיע.
● חטופים ונשק בביה"ח של חמאס? בתקשורת העולמית מתעלמים
● בדיקה טכנולוגית | רוצים למנוע מהילדים להיחשף לסרטוני זוועות? כך תעשו זאת
גם נציג וויסקונסין, מייק גלאגר, טען שהאפליקציה "שוטפת את המוח" של צעירים אמריקאים, ומובילה אותם לאהדה כלפי החמאס. הסנאטור מרקו רוביו, אחד הפעילים הנמרצים להגבלת הפלטפורמה בארה"ב, חזר לטענות שהשמיע מוקדם יותר השנה: אנשי ממשל בבייג'ינג משתמשים בה כדי להפיץ תעמולה בארה"ב.
בשנה החולפת נאסר השימוש בטיקטוק במכשירים פדרליים ורשמיים - לדוגמה במדינת ניו יורק - וקודם חוק שדורש את הסרת האפליקציה מכל מכשיר ממשלתי שטרם קיבל תוקף. גם באיחוד האירופי יצאה קריאה לעובדי הנציבות להסרת האפליקציה ממכשיריהם, ואילו באוסטרליה נאסר השימוש בה על כל עובדי הממשל. בישראל, יש לציין, אין מדיניות פומבית בנושא, ולא נשמעה כל התייחסות מצד מחוקקים או משרדי ממשלה לנושא.
המלחמה במזרח התיכון הציבה מחדש את הנושא במרכז השולחן הגלובלי. אל הפוליטיקאים הצטרפו הפעם גם יזמים בולטים מהקהילה היהודית האמריקאית. סמנכ"ל המוצרים לשעבר בפייסבוק, סם לסין, קרא לממשל האמריקאי לבחון שוב את פעילותה, וציין כי היא מהגורמים המרכזיים לכך שצעירים אינם מבינים את הנרטיב הישראלי: בסקר של SSRS התגלה כי רק 27% מבני ה־18־34 טוענים שהתגובה נגד חמאס מוצדקת, בהשוואה ל־81% בקרב גילאי 65 ומעלה, ו־56% בגילאי 50־64.
בישראל, התנועה למאבק באנטישמיות פנתה להנהלת טיקטוק לאחר השימוש שעשה החמאס בהפצת סרטונים. המנכ"ל, תומר אלדובי, מסביר כי בטיקטוק לא קיימת קטגוריית דיווח על טרור או תמיכה בטרור. "התמיכה בטרור נעשית לרוב בצורה לא ישירה, כך שבהרבה מהמקרים אלה תכנים שלא מאותרים בקלות. חוסר העקביות בהסרת התכנים הופך את טיקטוק לכר פורה להסתה. למרות דיווח המתנדבים, תוכן כזה לא מוסר מיידית, אלא רק לאחר פנייה שלנו לבכירי טיקטוק".
לבחור את ההאשטאג
כשבועיים לאחר טבח ה־7 באוקטובר צולמו עשרות בני נוער מתהלכים במסדרונות בית הספר שלהם בסן פרנסיסקו, כשהם עוטים כאפיות, מנפנפים בדגלי פלסטין וקוראים "מהנהר עד הירדן, פלסטין תהיה חופשית". משקיע ההון סיכון האמריקאי ג'ף מוריס ג'וניור הזדעזע מכך, והחליט לשתף את עוקביו בטוויטר לסיבות לכך שהנרטיב החמאסי הפך כה פופולרי בקרב צעירים.
לטענתו, החשיפה לתכנים אנטי־ישראליים גבוהה יותר, וכהוכחה לכך, ההאשטאג standwithisrael חלש משמעותית מההאשטאג standwithpalestine. בסך הכול זכה ההאשטאג הישראלי ל־437 מיליון צפיות מול 3.9 מיליארד צפיות לפלסטיני.
לטענת טיקטוק, מאז תחילת המלחמה עומד מספר הצפיות בקרב הקהל האמריקאי על 46.3 מיליון להאשטאג הישראלי מול 29.4 מיליון צפיות להאשטאג הפלסטיני. אלא שאת הנתון הרשמי יש לקחת בערבון מוגבל. "מדובר בבחירה סלקטיבית של מילות מפתח", מסביר מומחה לרשתות חברתיות. "טיקטוק לוקחת את ההאשטאג הכי פופולרי לטובת ישראל, ומשווה אותו להאשטאג לא חזק במיוחד שמהדהד את המסרים הפלסטינים, במטרה לייצר תמונת מצב כביכול מאוזנת".
על מנת לאזן את התמונה באמת, יש להשוות בין FreePalestine שהגיע למיליארד צפיות בחודש האחרון בארה"ב לבין israelunderattack שהגיע רק ל־15 מיליון צפיות. גם ההאשטאג israel (עם דגל ישראל) גרף בחודש האחרון בארה"ב רק 71 מיליון צפיות. בטיקטוק טוענים, עם זאת, כי ההאשטאג standwithIsrael מקבל 68% יותר צפיות לכל סרטון בארה"ב ביחס להאשטאג freePalestine. עוד טוענים בטיקטוק כי הפער בנפח הצפיות הכולל חוזר על עצמו גם באינסטגרם ובפייסבוק.
האפקט המעגלי
מה עומד מאחורי האלגוריתם של טיקטוק שמעודד את הנרטיב הפרו־פלסטיני על חשבון הישראלי? בשונה מאינסטגרם או פייסבוק, שמבוססות על פיד גלילה אישי על חברים וחשבונות שאחריהם עוקב המשתמש, טיקטוק שמה משקל רב יותר על הצגת תוכן מחשבונות שאינם בהכרח קשורים לרשת החברתית הישירה. עם הזמן, האלגוריתם לומד את הרגלי וטעמי המשתמש, ומציג לו תכנים מדויקים יותר שאינם מגיעים בהכרח מהרשת החברתית שלו.
נועם שוורץ, מנכ"ל ומייסד־שותף של חברת אקטיבפנס, המתמחה בניטור וטיפול בתכנים זדוניים ברשת, מסביר כי בכלל הרשתות - לאו דווקא בטיקטוק - נוצרו בשנים האחרונות קשרים הדדיים של יצירת תוכן ושיתוף בין ארגונים פלסטיניים, תנועות אקדמיות פרו-פלסטיניות ותנועות כמו "בלאק לייב מאטרס" (BLM), הקהילה הלהט"בית, ארגוני סביבה ופעילים חברתיים.
"אלו 'תינוקות שנשבו', יש להם כוונה טובה אבל ידע מוגבל", הוא אומר. "במצב הזה, הפעילים מעלים תוכן בלי סוף, והוא מקבל תנועה אורגנית ועולה על האלגוריתמיקה. הדבר מקבל חשיפה ללא סוף". לכך יש להוסיף את יעילות האלגוריתם של טיקטוק, שיוצרת תיבת תהודה עצומה שקשה לשחזר ברשתות אחרות.
לדברי שוורץ, האפקט שנוצר ברשתות הוא מעגלי: החשיפה הגבוהה מביאה משתמשים לעשות שימוש באותם האשטאגים כדי לקבל טראפיק במקומות אחרים. לדוגמה, שידורים ברשת הווידאו Twitch לחיזוק פלסטין, או מרצ’נדייז של "מהנהר ועד הים", משמשים כדי לנרמל את המסר.
"התכנים מתוכננים ומחושבים, ובעיקר מיועדים להוציא אנשים לרחוב", הוא מסביר. "יחד עם זה מגיע תוכן אורגני ממקורות רבים אחרים, בעיקר מארצות עם ריכוז אוכלוסיות מוסלמי. השילוב הזה מביא את מנגנוני ההמלצה האוטומטיים של הרשתות לייצר עוד ועוד חשיפה לתוכן".
טיקטוק: "תכנים הוסרו"
בטיקטוק מציינים כי עמדותיהם של צעירים נטו לכיוון הפלסטיני הרבה לפני שהאפליקציה התקיימה. "על פי מחקר של Pew בשנים 2016-2006 חלה עלייה משמעותית בתמיכה הפלסטינית בקרב אמריקאים שנולדו אחרי 1980. המחקר מאשר כי היסטורית, האהדה לישראלים נמוכה יותר בקרב הדורות הצעירים".
עוד נמסר מהחברה כי עד כה הוסרו "יותר מ-925 אלף סרטונים באזור ישראל, הגדה ועזה, לאחר שאלו הפרו את כללי הקהילה, כולל תוכן המקדם את חמאס. במקביל הוסרו מיליוני תכנים נוספים ברחבי העולם. לצד עבודת הניטור המסיבית, החברה לא מעורבת בהפקת התכנים, ולחלוטין אינה מקדמת תכנים של צד אחד על פני צד אחר. התכנים וההאשטאגים נוצרים על ידי יוצרי התוכן, וההמלצות המוצגות למשתמשים מבוססות על תוכן שהם קיימו איתו אינטראקציה בעבר.
"חשוב להבין כי מבחינה דמוגרפית, מיליוני אנשים באזורים כמו המזרח התיכון ודרום-מזרח אסיה מהווים חלק משמעותי מצפיות בהאשטאגים בפלטפורמה. לכן, מי שמסתפק במבט פשטני על מספר צפיות של האשטג מסוים, עלול להסיק נרטיבים שקריים על הפלטפורמה כולה".
