גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"את ואני והמלחמה הבאה": 55 שנה למחזה המכונן של חנוך לוין

ב-1967 חנוך לוין חזר ממלחמת ששת הימים והתיישב לכתוב את יצירתו הראשונה "את ואני והמלחמה הבאה", מחזה מושחז ותקיף נגד המלחמה ● החזרה הגנרלית התפוצצה ברעש גדול ובביקורות שליליות, ולהצגות שעלו אחרי כמעט ולא הגיעו אנשים ● רק שנים אחרי, עלתה שוב ההצגה, בהשתתפות שחקני ההפקה המקורית וזכתה להוקרה והערכה

מימין: השחקנים גד קינר, שפרה מילשטיין, בת שבע צייזלר ורמי פלג, מתוך ההצגה ''את ואני והמלחמה הבאה'', 1968צילום: יעקב אגור, באדיבות המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה באוניברסיטת תל אביב
מימין: השחקנים גד קינר, שפרה מילשטיין, בת שבע צייזלר ורמי פלג, מתוך ההצגה ''את ואני והמלחמה הבאה'', 1968צילום: יעקב אגור, באדיבות המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה באוניברסיטת תל אביב

1

זו היתה המלחמה שהדהדה בו. מראות הבלהה שנגלו לעיני המילואימניק הצעיר ברחובות אל־עריש המובסת, מאות המתים, נפגעי הגוף והנפש, עשרות חטופים מצולקים ומולם, כמו מראה הפוכה ומעוותת, חגיגות ניצחון, שכרון כוח, אופוריה כללית שמיסכה קול פנימי שזעק: התנגדות.

"אני אוהב אתכם": הסופר הפופולרי ביותר ביוון מתייצב לצד ישראל
הסיפור של החייל וסוסו שהפכו לגיבורי מלחמת העולם הראשונה

חנוך לוין, סטודנט לפילוסופיה ולספרות עברית, כותב מוכשר ואלמוני, חזר ב־1967 מהמלחמה והתיישב לכתוב. "את ואני והמלחמה הבאה" שהחל כמקבץ קטעי סאטירה, הפך בהמשך להצגה הראשונה בקריירה מפוארת של כותב ומחזאי פורץ דרך, כתב מחאה מושחז ותקיף נגד המלחמה, מפקדיה, ערכיה ותוצאותיה.

2

את הקברט הסאטירי, המורכב מארבעה עשר קטעים, חלקם משוחקים וחלקם מושרים, ביימה עדנה שביט. להקת השחקנים הורכבה מארבעה בוגרי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב: גד קינר, שפרה מילשטיין, בת שבע צייזלר ורמי פלג. המוזיקה לשירים נכתבה בידי אלכס כגן ובני נגרי, ועל ההפקה היה אמון דני טרץ'. את הכרזה עיצב האמן המנוח מיכאל דרוקס. ההצגה תוכננה לעלות ב"צוותא", אך הטקסטים עוררו בהלה בקרב הנהלת התיאטרון והיא החליטה לסגת מיצירתו של לוין.

ביולי 1968 נערכה החזרה הגנרלית בקיבוץ נצר סירני מול אולם זועם שתבע את עלבונו. השיר "בלדה על כיבוש הכותל המערבי", לצלילי ההמנון, הגדיש את הסאה. כיסאות עפו, רגלי הפודיום נעקרו, הבמה פורקה והשחקנים מילטו עצמם רק בקושי.

3

חודש אחרי, עלה הקברט בגרסה מרוככת במועדון הסטודנטים "בר־ברים" ברחוב בן אביגדור בתל אביב. הבלדה המדוברת, שבמרכזה מות לוחמים על הגנת אבני הכותל המקודשות, הושמטה. גם מה שנשאר לא עורר נחת. הקהל המצומצם ממילא, זה שכבר הגיע לקופות, הלך והתמעט. ואף על פי כן, בזמנו הוצג המחזה ב"בר־ברים" וברחבי ישראל 160 פעמים בסך הכול.

קרוב כל כך למוות ולשכול, ישראל החבולה והמדממת לא יכלה להכיל את לוין או להתבונן במראה. הקולקטיב הישראלי לא רצה להקשיב.

"את ואני והמלחמה הבאה", כמו הקברטים והמחזות שכתב לוין בהמשך - את כולם ניתן לקרוא ב־www.hanochlevin.com, אתר המאגד את מכלול יצירותיו - נכתבו מתוך כוונה לעורר אי נחת, להפעיל בצופה קטבים שיטלטלו בין צחוק לזעזוע, לקומם, להכעיס ובסוף לחלחל פנימה ולנטוע ספק.

4

רק שבזמן אמת לא היה מקום לספק. "הרעיונות המתגלגלים בראשו מעוררים רק שאלה: האם לפנינו אידיאולוגיה חולנית, טמטום אינפנטילי או נפש מתוסבכת ללא תקנה", כתב העיתונאי ומבקר התיאטרון, נחמן בן עמי, בעיתון "מעריב".

גם אחרים, שתפשו את הטקסטים ובעיקר את הרעיונות שהציף לוין כמתקפה מסוכנת שיש לנטרל, העדיפו לבטל אותם. תמר אבידר, כתבת מעריב, הודיעה במדורה "מסך ומסכה" שהיא "רוצה לקום ולסטור בפרצופו של של מי שאומר את 'האמת הגדולה' הזאת'". אורי קיסרי ב"העולם הזה" הכתיר את הקברט: "יצירה וולגרית" ו"מלאכת רמייה", המורכבת מ"גסות מחשבה ולשון". את לוין כינה "נביא שקר", רמז שהוא מסייע למשרד התעמולה הערבי ושלח אותו היישר אל ספת הפסיכיאטר.

5

קל לבטל את ה"טייק אוף" המבריק של לוין, קטע מתוך המחזה בשם "מסדר הניצחון של מלחמת 11 הדקות", על "אחי גיבורי התהילה", הנאום מלא הפאתוס שנשא האלוף שמואל גונן (גורודיש) אחרי מלחמת ששת הימים , מאשר להקשיב לו.

מילים גדולות, מליצות מוכרות עד לזרא, על אחוות לוחמים ורוח קרב, ששם לוין בפיו של גנרל מגלומן ונפוח חזה, בן דמותו של מפקד חטיבה 7, נישאות מהפודיום בהתאמה מושלמת כראוי למסדר המפקד.

רק שאין שם איש מלבדו, והן נאמרות אל חלל ריק בו עמדו עד לפני רגע לוחמיו שאינם עוד. וכך ניסח זאת לוין: "הרואה את המתים, אין לו מלים להגיד, הוא הולך הצידה וממשיך לחיות, כמי שהפסיד".

6

שנים רבות לקח לטקסטים האלה של לוין להדהד שוב על במה בישראל.

יציאת התקליטור עם שירי המחזה לצד עלייתו המחודשת ב־2004, תחילה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובהמשך בתיאטרון הערבי־עברי ביפו, בהשתתפות שחקני ההפקה המקורית, העידו על שינוי.

הטקסטים שנתפשו בזמן אמת כמשוקצים, הפכו לקלאסיקה. השחקנים שחטפו ב־1968 נאצות וכונו "בוגדים", זכו כעת לחיבוק.

"האולם התמלא באנשים, כאילו מדובר בקונצרט", נזכר פרופ' גד קינר, משחקני ההצגה. "הם הכירו את המילים בעל פה. כשחקן, השינוי הזה היה משהו מאוד מעניין לחוות".

עוד כתבות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל