גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם ארה"ב נגד סין: למה להודו כל כך חשוב לתמוך בישראל?

"מיד לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי יצא בגינוי חריף נגד חמאס", אומרת ענת ברנשטיין–רייך, נשיאת לשכת המסחר ישראל–אסיה, "היא ממצבת את עצמה בציר המדינות הטובות, כי היא רוצה להיות קרובה לארה"ב" ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ענת ברנשטיין–רייך, על ההתקרבות הכלכלית והפוליטית ביחסים שלנו עם הודו / צילום: נתי חדד
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ענת ברנשטיין–רייך, על ההתקרבות הכלכלית והפוליטית ביחסים שלנו עם הודו / צילום: נתי חדד

ענת ברנשטיין־רייך, בחרנו לדבר על הודו דווקא בעיתוי הנוכחי, כשישראל נמצאת במלחמה בשתי חזיתות ומלקקת את פצעיה ממתקפת 7 באוקטובר. בואי נחדד מדוע. הרי הודו לא משתייכת לציר שמכונה "רשע" (איראן, סין ורוסיה) וגם לא לציר ההופכי (ישראל, ארה"ב, אירופה והמערב).
"הודו היא מעצמה כלכלית, אבל גם גיאופוליטית, שבדיוק אירחה את ועידת G20 בניו דלהי. זו הכלכלה החמישית בגודלה בעולם ובתוך שנים ספורות היא תגיע אל המקום השלישי, אחרי ארה"ב וסין. במלחמה היא התייצבה בפעם הראשונה בפומבי לצד ישראל. מיד לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ראש הממשלה נרנדרה מודי יצא בגינוי חריף נגד חמאס ומעשי הטרור שביצע. בהצבעה שנערכה באו"ם בסוף אוקטובר בנוגע להפסקת אש הומניטרית בין ישראל לחמאס הודו נמנעה.

ראיון | מנהלי סולאראדג' מדברים לאחר שהחברה מחקה כ-15 מיליארד דולר מהשווי
ראיון | "ההטיה של BBC קיימת כי ארגונים כאלה מעדיפים להעסיק עיתונאים עם אותה תפיסה"
מצלמים ושורדים: מה גרם לאנשים לשלוף את הטלפון גם תחת אש

"זו הימנעות שלמעשה מסמנת תמיכה בישראל, כי עד כה - היסטורית - הודו יכלה להיות החברה הכי טובה שלנו ביומיום, אבל באו"ם היא עמדה לצד מדינות ערב. כעת הודו ממצבת את עצמה בציר המדינות הטובות. היא רוצה להיות קרובה לארה"ב, והיא רוצה להיות בצד ההפוך של סין. מבחינתה סין היא סדין אדום. בין שתי הציביליזיציות האלה יש יריבות ארוכת שנים".

השנה הודו גם עקפה את סין בגודל האוכלוסייה. מתגוררים בה כמעט 1.43 מיליארד תושבים, שהם כ־20% מאוכלוסיית העולם.
"אני תמיד צוחקת שהודו צומחת ב'ישראל אחת' - ב-10 מיליון אנשים - בכל שנה. זה נותן פרופורציות לכמה אנחנו קטנים אל מול המדינה הענקית הזאת".

ישראל הייתה הפילגש

כדי להבין את המקור לשינוי הגישה של הודו כלפי ישראל, לצד העובדה שיש לה קשרים גם עם איראן והפלסטינים - צריך לחזור להיסטוריה וגם להבין את ההקשר הפוליטי העכשווי.

הודו, ובתוכה המפלגה השלטת, BJP הימנית־לאומנית (מפלגת העם ההודית), שבראשה עומד מודי - ניצבת בפני בחירות שייערכו במאי. ההינדואים הם כ-80% מאוכלוסיית הודו ונוטים להצביע ל-BJP, ואילו מפלגת האופוזיציה - הקונגרס - מזוהה עם המאבק הפלסטיני. בהודו יש יותר מ־200 מיליון מוסלמים, "ומפלגת הקונגרס משתמשת כרגע במלחמה כדי לדבר אל הבייס המוסלמי שלהם", מסבירה ברנשטיין-רייך.

הקונגרס הובילה את הודו לאחר סיום המנדט הבריטי וייסוד המדינה, והנהיגה אותה לאורך השנים שושלת נהרו-גנדי: ראש הממשלה הראשון ג'ווהרלל נהרו ובתו אינדירה גנדי. "הם ראו עצמם כמשוחררי הקולוניאליזם וככאלה הם הזדהו עם המאבק הפלסטיני. אינדירה גנדי (שנישאה לאדם ששם משפחתו גנדי, לא המנהיג האגדי - ה"ו) קראה ליאסר ערפאת 'אחי הקטן' והוא קרא לה 'אחותי הגדולה'. הגישה הזאת מושרשת במפלגה גם היום".

"אבל סך הכול ההודים תומכים בישראל, כי גם להם יש היסטוריה של פיגועי טרור ופחד מפני האסלאם הפונדמנטליסטי. בהקשר הזה זכורה במיוחד מתקפת הטרור במומבאי, כולל בבית חב"ד בנובמבר 2008 (במהלכה נרצחו 166 אנשים, פיגוע שבוצע בידי חוליית טרור פקיסטנית. להודו ופקיסטן יש היסטוריה של מלחמות סביב מחוז קשמיר, שרוב אזרחיו מוסלמים וסופח להודו עם הקמתה - ה"ו)".

מפלגת הקונגרס הייתה בשלטון לאורך שנים וכן בעשור שקדם למודי, 2014-2004, וכל אותו הזמן היא קיימה קשרים עם ישראל.
"נכון, רק שהקשרים האלה היו בארון. ישראל הייתה מעין 'פילגש'".

אז יחסי הודו־ישראל "יצאו מהארון" עם עלייתו של מודי לשלטון לפני כמעט עשור.
"בדיוק, הוא חשף את היחסים הטובים בין ישראל להודו מבחינה אסטרטגית, צבאית וכלכלית. זכורה כמובן התמונה האיקונית של נתניהו ומודי טובלים רגליהם בחוף הים בחדרה, במהלך הביקור שלו בישראל ב-2017".

גם הזיקה בין הודו לבריטניה השפיעה על התמיכה שגילתה הודו בישראל אחרי פרוץ המלחמה? ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק עדיין עומד איתן לצד ישראל.
"סונאק הוא ממוצא הודי ונשוי לאחת הנשים העשירות בהודו (אקשתה מורטי, שאביה - נראינה מורטי - הוא מיליארד וממייסדי חברת התוכנה המובילה אינפוסיס - ה"ו) כך שיש קשר הדוק בין בריטניה להודו. בשבוע שעבר צוין חג האורות ההודי, הדיוואלי, ושר החוץ חגג אותו במעונו של סונאק בדאונינג 10. הם הדליקו יחד את החנוכייה ההודית, וזו המחשה להתקרבות הגדולה בין המדינות".

עבודת ההסברה מול ההודים

בשבועות האחרונים נתת עשרות ראיונות בכלי תקשורת הודיים במאמץ להסביר את הנרטיב הישראלי. איך סוקרה מלחמת ישראל־חמאס בהודו?
"בהתחלה הסיקור היה חיובי, והגיעו גם עשרות צוותי צילום הודיים לישראל. אבל ככל שהתקדמה הכניסה הקרקעית לרצועה והגיעו המראות הנוראים מעזה, הסיקור הוסט לכיוונים שאנחנו רואים בשאר העולם. היה מקרה אבסורדי שבו התראיינתי על הטבח ביישובי עוטף עזה וברקע הקרינו תמונות מעזה".

מה נשאלת בראיונות?
"למה אנחנו לא עושים הפסקת אש? למה נתנו לעזתים מהצפון רק 24 שעות לרדת דרומה? הם התעניינו בסיפוריהן של ישראליות ממוצא הודי שנרצחו ב-7 באוקטובר, אור מוזס (קצינה בדרגת סגן ששירתה בבסיס זיקים - ה"ו) ואודיה סויסה, שנרצחה בשדרות. הם התעניינו בהיסטוריה של היהודים ההודיים, 'בני ישראל'".

אחרי המלחמה העברת הרצאה לקבוצת הודים במעין חוג בית, ונשאלת שאלות קשות שנגעו לעצם הלגיטימיות של קיומנו בישראל. מה היה שם?
"לפני כשלושה שבועות התבקשתי לדבר מול חבורה של הודים נוצרים. הראיתי להם סרטון בן שתי דקות מהזוועות בעוטף, והם אמרו לי שאני עושה להם מניפולציה רגשית. אחר כך הם המטירו עליי שאלות כמו 'איזו זכות הייתה לנו להקים כאן מדינה?'. הייתי המומה שזו בכלל שאלה. אני באתי לדבר איתם על צדקת מלחמה הנוכחית, והם הובילו את השיחה לדיון על זכות הקיום שלנו על האדמה הזאת. הם אמרו לי: ב-1900 היו בישראל יותר ערבים מיהודים. דיברתי איתם גם על תוכנית החלוקה מ-1947, תוכנית שהאו"ם ניסח וקיבלנו אותה. אבל הם אומרים: גנבתם".

הרגשת שלבסוף הייתה ביניכם יותר הבנה?
"בוודאי, בילינו כמעט שעתיים יחד בדיונים סביב הנושא. הוזמנתי לעוד חוגי בית כאלה אחר כך. יש המון עבודת הסברה לעשות עכשיו".

"הודו תעשה מה שטוב לה"

הזכרנו שהמהפך ביחסי ישראל־הודו התרחש עם עלייתו של מודי לשלטון ב־2014. גם היחסים הכלכליים בין המדינות עלו מדרגה בעקבות כך. תוכלי לאמוד זאת במספרים? "היקפי המסחר - יבוא ויצוא - מוערכים היום בכ-9-8 מיליארד דולר בשנה, לפחות 60% יותר בהשוואה ללפני עשור. מדובר ביהלומים, כימיקלים וציוד רפואי וצבאי. תוכנה לא נכללת במספרים הגדולים האלה. כיום ישראל היא ספקית הציוד הצבאי מספר שתיים או שלוש של הודו, כשרוסיה בראש".

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. המהפך ביחסים קרה עם עלייתו לשלטון / צילום: Associated Press, Mahesh Kumar A

היקפי הסחר האלה - עד כמה הם שונים מהיקפי הסחר הישראלי מול סין?
"הסחר שלנו מול סין משמעותית גדול יותר. אלא שבעידן הפוסט־קורונה מדינות רבות שנתקעו אז רק עם ציוד מסין, מבינות שצריך לגוון את שרשראות האספקה. זו אסטרטגיה עסקית שמכונה China Plus One. זאת אומרת, רוצים לייצר בסין? תמשיכו לעשות זאת. אבל במקביל תמצאו עוד ערוץ ייצור, כדי שלא תיתקעו".

עד כמה עלויות הייצור בהודו אטרקטיביות בהשוואה לסין?
"סין זולה יותר, אבל הודו היא אלטרנטיבה ראויה, גם מבחינת כוח האדם המיומן וגם מבחינה פרקטית, הרי מגיעים להודו בחמש שעות טיסה. לאחרונה פנו אלי יבואני מתכות ישראליים שקונים בטורקיה ואמרו לי: 'תמצאי לנו ספק הודי ונעביר את העסקים שלנו לשם'. זה לא אחד ולא שניים. הפוליטיקה העולמית בהחלט נכנסת למסחר. אנשים יודעים שגם אם הם ישלמו אותו דבר, או אפילו אחוז אחד יותר, הם מעדיפים לעבוד עם מדינות ידידותיות".

בכל זאת, להודו ידידות קרובה עם איראן, קודם כל בגלל הצורך בנפט. למעשה ברמה הגיאופוליטית הודו הולכת בין הטיפות.
"בתחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה הפעילה ארה"ב לחץ על הודו לנתק את יחסי המסחר עם רוסיה. ואז התראיין בנושא שר החוץ של הודו, אחד האנשים הכי חכמים שפגשתי, סוברהמניאם ג'אישנקר, ואמר: 'הודו תעשה מה שטוב לה'. זה המוטו של הודו: אנחנו עושים מה שטוב לכלכלה ולפוליטיקה שלנו".

מהם יחסי המסחר המשמעותיים של הודו כיום מסביב לעולם?
"ארה"ב היא שותפת הסחר הכי משמעותית של הודו. הסחר מולה הוא בהיקף של כ-120 מיליארד דולר בשנה. זה סחר הדדי ומגוון מאוד, שחלק ניכר ממנו הוא תוכנה וגם תעשיית רכב. הודו היא אחת מהספקיות המשמעותיות בעולם של חלקי חילוף למכוניות וגם של כלי רכב מוגמרים. ערים כמו צ'נאי או פונה נראות כמו דטרויט. כל חברות הרכב הקימו שם מפעלי ענק. עוד שותפות מסחר חשובות הן מדינות המפרץ. איחוד האמירויות היא שותפת סחר שלישית בגודלה, סביב נפט, כוח אדם ומזון. הסחר ההדדי מול סעודיה הוא בהיקף של כ-48 מיליארד דולר בשנה".

ענת ברנשטיין־רייך עם משלחת המשקיעים ההודים שהתלוותה לביקור ראש ממשלת הודו בישראל / צילום: יח''צ

הודו: כלכלה צומחת - דמוקרטיה בנסיגה

בזמן שכלכלתה של הודו בצמיחה - הדמוקרטיה שלה דווקא בנסיגה ומכון המחקר "פרידום האוס" אף הגדיר את המדינה ב-2022 כ"דמוקרטיה חופשית באופן חלקי". פרידום האוס ייחס החלטה זו למדיניות שמפלה לרעה מיעוטים דוגמת המיעוט המוסלמי וצמצום חופש העיתונות ועצמאות מערכת המשפט. דוח של מכון V-Dem לדמוקרטיה מ-2020 הכליל את הודו בין עשר המדינות שעוברות תהליך "אוטוקרטיזציה" כמו אל-סלבדור, טורקיה והונגריה.

אנשי עסקים ישראלים והודים מביעים חשש מהתהליכים האלה?
"כשאנשי עסקים ישראלים מספרים לקולגות מהודו על הרפורמה המשפטית, אז אנשי העסקים ההודיים מביעים חשש מכך שגם להם זה עלול לקרות".

כשהממשלה קידמה כאן את הרפורמה המשפטית, אחד החששות שהביעו גופי השקעה בינלאומיים היה פגיעה בזכויות הקניין, בהמשך ישיר לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט. מה לגבי הודו?
"בהודו זה עוד לא מצב שמעורר דאגה".

עוד כתבות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

המלחמה האפשרית באיראן מרחיקה את הורדת הריבית בישראל

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים