היא הייתה החברה הישראלית עם השווי הגבוה ביותר - ואז מחקה 15 מיליארד דולר. עכשיו מנהליה מדברים

כמו לא מעט חברות טכנולוגיה (ואחרות) הפועלות בישראל, גם בסולאראדג', המספקת פתרונות לתעשיית האנרגיה הסולארית, מרגישים היטב את המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר - מהעובדים המגויסים למילואים ועד הקשר עם משקיעים מאירופה ומארה"ב, "שם בעיקר מורגשת, אולי במפתיע, סימפתיה יוצאת דופן", אומר סמנכ"ל הכספים רונן פייר. "אני חושב שזה משום שהרוב המכריע של הלקוחות והייצור שלנו הוא מחוץ לישראל, וגם כי לטוב או לרע יש כרגע הרבה מלאי, אז זה לא יוצר לחץ".

● ראיון | "ההטיה של BBC קיימת כי ארגונים כאלה מעדיפים להעסיק עיתונאים עם אותה תפיסה"
● הצוללת | כך הפכה הודו לאחת התומכות הכי גדולות של ישראל
● מצלמים ושורדים: מה גרם לאנשים לשלוף את הטלפון גם תחת אש

הטוב הוא שהמלאי מרגיע כאמור את המשקיעים, הרע הוא השפעתו על תוצאות החברה. המלאי הזה הוא גם ההסבר של סולאראדג' לאזהרת הרווח שנאלצה לפרסם לפני כחודש, לקראת הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של 2023. החברה הזהירה מראש את המשקיעים שהתוצאות יהיו חלשות מהצפוי - והירידה החדה במניה של החברה, הנסחרת בנאסד"ק, חתכה יותר מ־1.7 מיליארד דולר משווי השוק שלה בן לילה.

המניה כבר הייתה במומנטום שלילי בחודשים האחרונים. ואז, כשהחברה פרסמה את הדוחות בתחילת נובמבר, היא הפתיעה את השוק לרעה עם תחזית חלשה מאוד לרבעון הרביעי, ששיקפה הכנסות נמוכות בכמחצית מאלה שצפו האנליסטים. סך הכול איבדה המניה כ־78% מהשיא שנרשם בנובמבר 2021 (וכ-71% מתחילת השנה הנוכחית בלבד) ובהתאם שווי החברה הידרדר מכמעט 20 מיליארד דולר לכ-4.6 מיליארד דולר.

"לא כיף לראות את המניה נופלת כל כך", אומר פייר, "אבל הכי קל להגיד את זה כשהמניה למטה. מי שמכיר אותנו יודע שאמרנו את זה גם כשהמניה הייתה למעלה. אנחנו מנהלים חברה, חברה שעובדת בשווקים גיאוגרפיים שונים, עם מוצרים שונים. המניה משקפת גם תוצאות, אבל גם ציפיות וגם אלטרנטיבות השקעה, ואלה דברים שאנחנו לא יודעים לנהל".

"בסוף מחיר המניה לא תמיד משקף רק את הנתונים והאנליזה", מוסיף המנכ"ל צבי לנדו, אלא גם הלך רוח, שהיום לא מאוד נוטה לסולאר. התנועה בסקטור של מניות הסולאר לא שונה מהותית מהתנועה במניית סולאראדג'. הסקטור עבר טלטלה גדולה".

ואכן רק לפני שנתיים היה נראה שכל הכוכבים הסתדרו לסולאראדג'. החברה, שמספקת מערכות למקסום ייצור החשמל מאנרגיה סולארית תוך הפחתת עלות הייצור שלו (ונכנסה בשנים האחרונות לתחומי פעילות נוספים משיקים), נהנתה מביקושים גבוהים שהגיעו אחרי מגפת הקורונה, הכסף של הלקוחות הפוטנציאליים היה זמין, וברקע - מחירי החשמל בעולם היו במגמת עלייה, מה שרק הגביר את האטרקטיביות של פתרונותיה.

מערכת טיפוסית שמוכרת סולאראדג' ללקוחות כוללת ממירים, אופטימייזרים ומכשיר תקשורת שמאפשר גישה לניטור בענן, ולעתים גם סוללה ופתרונות נוספים. היא מתמקדת בעיקר בהתקנות ביתיות, כלומר מכירה (גם דרך מפיצים) ללקוחות פרטיים שמתקינים מערכת סולארית בבתיהם, ובהתקנות מסחריות, והחלה לפעול גם בשוק ה-utilities (תשתיות, ההתקנות הגדולות ביותר), שם היא עדיין בתחילת הדרך.

 חברת סולאראדג', נשלח מהחברה. תודה / צילום: יח''צ

הצמיחה בהכנסות והעלייה החדה במניה הפכו את סולאראדג' באותה העת לאחת החברות הישראליות הגדולות ביותר בוול סטריט, ולתקופה מסוימת אף הגדולה ביותר - יותר מענקיות הטכנולוגיה צ'ק פוינט, טבע ונייס. היום היא לא נכללת בעשירייה הראשונה של הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר, ונראה שבניגוד חד לאותה תקופה, עתה התנאים בשוק עובדים כולם לרעתה.

"קשה לומר מה השוק מבין"

במחצית השנייה של 2022 נרשמו ביקושים גבוהים ואלה גרמו ליצירת מלאים גדולים אצל המפיצים (בעיקר באירופה, השוק המרכזי של סולאראדג') על רקע קשיי שרשרת האספקה באותה תקופה. כשהשוק התקרר המלאים הללו השפיעו לרעה על ההכנסות, ובחברה מעריכים שתהליך הפחתת המלאי אצל המפיצים יימשך ברבעונים הבאים. התחזית של סולאראדג' לרבעון הרביעי של 2023 היא להכנסות של 350-300 מיליון דולר, ירידה של כ־60% ביחס לרבעון המקביל, ולעומת תחזית האנליסטים ל־720 מיליון דולר.

מה בעצם קרה? יש עיכוב בצמיחה של שוק הסולאר או שינוי בביקוש לאנרגיות מתחדשות?
לנדו: "ביחס לשיאים של החלק השני של 2022 ותחילת 2023 יש האטה בשוק, כי התפתח מצב שבו היו יציאה מהקורונה, ריבית אפסית, לאנשים היה כסף ומחירי החשמל היו מאוד גבוהים. זה הפך השקעות בהתקנות סולאריות לאטרקטיביות יותר באופן חריג לעומת במצב היציב. חל שינוי בפרמטרים האלה - מחירי החשמל התייצבו והריביות עלו - והאטרקטיביות של ההשקעה עדיין טובה, אבל ביחס לרמות השיא יש האטה מסוימת. אגב, לא חזרנו אחורה לרמות של 2021".

אפשר להעריך שהרבעון הרביעי הוא התחתית?
פייר: "אני לא יודע אם המילה היא תחתית. יש לנו שלושה זרמים: התקנות, כמה קונים מהמפיצים שלנו וכמה אנחנו מספקים לערוצי הפצה. כשמסתכלים על קצבי ההתקנות, ברוב המקומות אנחנו נמצאים במקומות דומים לשנה שעברה, והביקוש עדיין קיים. אז האם מדובר בתחתית? ידי המתקינים מלאות עבודה. בקצב המכירות של המפיצים יש עונתיות, וברבעון הרביעי יש ירידה כי נכנסים לחורף ולא רוצים לסיים שנה עם מלאים. פה אנחנו רואים ירידה ביחס לקצב הרגיל, כי יש מלאים עודפים. התחתית תלויה באיך ייראה החורף - אם הוא יהיה קשוח אז אולי הרבעון הראשון יהיה יותר נמוך, ואם יהיה חורף טוב אפשר למכור יותר. בזרם שלנו למפיצים - זה בהחלט נמוך מאוד, לפעמים אפילו נמוך יותר ממה שהם מוכרים החוצה, בשל הצטברות המלאים. קשה לדעת אם זו התחתית כי השוק קצת משוגע, אבל כשאנחנו מוכרים פחות ממה שיוצא מהמפיצים שלנו זה בהחלט לא מצב מייצג".

לנדו: "חשוב לומר שכשמסתכלים על תחזיות של בלומברג וגופים אחרים, כולם צופים צמיחה של השוק ב־2024. השוק מאוד מבוזר עם הרבה שווקים גיאוגרפיים ואפליקציות, וזה לא אומר בהכרח אם המדינות והאפליקציות שבהן אנחנו פועלים יצמחו ובאיזה קצב. זה עדיין לא ידוע, אבל בהחלט יותר סולאר יותקן".

מה מצב התחרות בשוק?
"זו תעשייה שלא קל לשחקנים חדשים להיכנס אליה. יש פה חומרה כבדה, טכנולוגיה, מבנה עלויות מסוים. אחד היתרונות שלנו כתעשייה - לאו דווקא כחברה - זה ה'חפיר' שקיים מסביב ומקשה על שחקנים חדשים להיכנס. התחרות היום נשארה באותו המבנה: מצד אחד שחקנים מאסיה, בעלות נמוכה יותר, ומצד שני עוד חברה-שתיים עם פתרונות חדשניים, שדומות לנו במיצוב. אנחנו מרגישים בטוחים בבידול הטכנולוגי שלנו ובמוניטין שיש לסולאראדג'. חלק מהמצב שבו אנחנו נמצאים היום באופן זמני נוצר מהצטיידות יתר של המפיצים שלנו בתקופת השיא, ובציפייה לשיא יותר גבוה בתקופת אתגרי שרשרת האספקה, שהובילה אותם לרצות להיות עם מלאים מספיקים. כרגע בלון המלאי יותר מדי גדול, אבל בהקשר התחרותי אנחנו ממשיכים להיות ממוצבים היטב".

יש משהו ששוק ההון לא מבין בסיפור של סולאראדג'? הרי המניה נפלה ב-78%.
פייר: "תמיד קשה לומר מה השוק מבין ומה לא. לפעמים הבנה היא עניין של גיאוגרפיה של משקיעים, ולפעמים של הלך רוח. יש לנו מתחרה ציבורית אחת (אנפייז מארה"ב - שח"ו) שהפעילות שלה יותר מוטה לארה"ב ופחות לאירופה, יותר לשוק הביתי ופחות למסחרי. משקיעים משווים אותנו אליהם, ומשקיעים בארה"ב פחות מבינים את הדינמיקה באירופה.

"אני חושב שאנחנו נדרשים להסביר למשקיעים שלנו בעיקר את הרוחב שאליו סולאראדג' פונה, בניגוד לחלק מהמתחרות - השוק הביתי והשוק המסחרי שבשניהם יש לנו יתרונות חזקים, סגמנטים רבים, פריסה גיאוגרפית רחבה, אנחנו יודעים למכור במדינות שונות. זו הבחנה שקצת יותר קשה להבין וצריך להיכנס לעומק.

"בסופו של דבר אנחנו מובילים אסטרטגיה של חברה שרוצה להיות מובילה בתחום, בטח שהיא מובילה טכנולוגית, וצומחת בקצבים מהירים. בטווח הקצר המצב פחות נעים, אבל האם על פי זה מחליטים איך חברה מתנהלת? ודאי שלא".

אמריקאית עם זהות ישראלית

סולאראדג' הוקמה בשנת 2006 בידי גיא סלע ז"ל (שניהל אותה עד 2019), ליאור הנדלסמן, יואב גלין, מאיר אדסט ועמיר פישלוב. המסע שלה בשוק ההון החל ב־2015 כשהונפקה לראשונה בנאסד"ק לפי שווי של 685 מיליון דולר, ולמרות הירידות במניה בתקופה האחרונה, מי שהשקיע בה בהנפקה רושם רווח נאה של 339%. לנדו, שהיה קודם מנהל הפעילות העסקית הגלובלית של המכירות והשיווק בחברה, מונה בקיץ 2019 למנכ"ל, זמן קצר לפני מותו של סלע. על שמו של סלע נקראים שני מפעלים של סולאראדג': סלע 1 הוא מפעל הייצור בציפורית (נוף הגליל), שהחל לפעול לפני כשנתיים, וסלע 2 הוא מפעל לבטריות בדרום קוריאה, שנפתח בשנה שעברה ומבוסס על רכישה שביצעה של חברה מקומית - Kokam.

 מפעל סולאראדג' בציפורית / צילום: באדיבות סולאראדג'

ב־2019-2018 רכשה סולאראדג' שלוש חברות, ומאז לא ביצעה רכישות משמעותיות. זאת למרות שיש לה סכום מכובד בקופה: כמעט 1.5 מיליארד דולר, לעומת חוב של יותר מ־600 מיליון דולר למחזיקי איגרות החוב שלה. לשאלה אם צפויות רכישות לנדו משיב: "אנחנו תמיד מסתכלים על דברים. במובן הזה הכסף נותן יציבות, כי יש לנו אמונה בטווח הבינוני והארוך, למרות האתגרים הלא פשוטים ברבעונים הקרובים. הביטחון הפיננסי הזה הוא חלק משמעותי מהיכולת שלנו לתכנן קדימה ולחפש הזדמנויות שיכולות לצוץ".

בינתיים, בשל ההאטה האחרונה, ביצעה סולאראדג' התאמות בפעילות שלה והודיעה על הפסקת ייצור במקסיקו והפחתת קיבולת הייצור בסין. לנדו מציין שהצעדים האלה הם בעיקר מול קבלני משנה - בחלקם היא תצטרך לשלם פיצויים חד-פעמיים מסוימים - אך היו גם עובדי סולאראדג' שהושפעו מהצמצומים במפעלים האלה.

אף שמחצית מעובדיה בישראל, במטה שלה בהרצליה, היא רשומה כחברה אמריקאית.

סולאראדג' ידועה כישראלית?
לנדו: "אנחנו מזוהים כאמריקאים־בינלאומיים, וכולנו דוברי אנגלית, למרות שמי שעובד איתנו מכיר, ויש הרבה לקוחות שביקרו אצלנו בישראל לא מעט".

כ-350 עובדים במילואים

כאמור, וכמו עוד הרבה חברות, סולאראדג' נתונה להשפעתה של המלחמה. בשיחה עם המשקיעים לאחר פרסום הדוחות הכספיים הנהלתה עדכנה ש-11% מעובדיה בישראל מגויסים למילואים, כלומר כ-5%-6% ממצבת כוח האדם הגלובלית שלה. "יש לנו יותר מ־350 מגויסים", אומר לנדו. "כמו שאפשר להעריך, המגויסים הם מכל מגוון המשימות והתפקידים. מטבע הדברים צה"ל לא מגייס לפי הפרויקטים שלנו, אז הסטנו כוחות כדי לוודא שאנחנו מנהלים את הפרויקטים החשובים עם המאסה הקריטית הנדרשת. יש גם אתגרים לוגיסטיים של נוכחות במשרדים, ואתגרים מנטליים שמשפיעים על כולנו, בסוף כולנו אזרחים שמושפעים ממה שקורה פה.

"שני האלמנטים שמאפשרים לנו להתמודד עם האירוע הזה בלי הרבה השלכות זה המבנה שלנו מחוץ לישראל והעובדה שהחברה היא מאוד משפחתית. אני לא אוהב להשתמש במילה הזאת אבל באמת גם העובדים מחוץ לישראל מרגישים חלק מהאירוע. המסר הוא שהם נכנסים מתחת לאלונקה ונושאים בנטל איפה שצריך. זה במידה רבה מה שקורה כאן, ולכן ההשפעה מוגבלת. כולנו מבינים גם את האתגרים הספציפיים ואת החשיבות להמשך הביצועים של התעשייה הישראלית, בין שכדי להביא מיסים ובין שלשימור התדמית, כך שכולם מפצים על מי שלא נמצא".

לנדו ופייר מספרים שמרגע שפרצה המלחמה בסולאראדג' פעלו כדי לוודא שלעובדים יש מענה לכל הצרכים שלהם (בני משפחה מדרגה ראשונה של מספר עובדים נפגעו), ובמקביל קידמו פעילות התנדבותית נרחבת. מ-8 באוקטובר יוצאים ממשרדי החברה מדי יום משלוחי ציוד חירום, לרבות משאיות מזון, ביגוד וטואלטיקה שנשלחות למוקדי מפונים או ציוד חינוכי לבתי ספר וגנים שמוקמים במוקדים אלה. במקביל סייעה החברה בהשמשה של מחשבים שנתרמו לילדים מהעוטף ומהצפון.

העובדים בחברה נרתמים לסייע במיזמים שונים, בהם העברת סדנאות יצירה לילדים, פעילות למען חקלאים ומה שהם מגדירים כפרויקט דגל לחברה מתחום האנרגיה המתחדשת - שיעורים מקוונים של EDGE-U-cate בנושא משבר האקלים וחשיבות האנרגיה הסולארית, כחלק ממיזם "בצפר בחירום" של קהילת הייטק אוהבי חינוך. עוד פרויקט שקשור ישירות לפעילות החברה הוא מיזם של אנשי כפר חוגלה להרכבת ערכות טעינה סולאריות שנתרמות ליחידות שטח שאין להן גישה לחשמל או גנרטור, כדי שיוכלו להטעין טלפונים ניידים.

נוסף על כך, סולאראדג' וחברות נוספות פועלת בשותפות קיבוץ אור הנר במסגרת פרויקט "אמץ דרום" כדי לבחון תהליך שיקום אסטרטגי שיכלול הסתכלות כלכלית וקהילתית לטווח הקצר והארוך. "יש לנו פה מעורבות מכל הסוגים, ואנחנו מאוד גאים בזה", אומר לנדו.

איך אתם רואים את תעשיית הטכנולוגיה בישראל מתפתחת קדימה, לנוכח המלחמה, ועל רקע כל נושא הרפורמה?
לנדו: "אנחנו חושבים על זה לא מעט. אני די בטוח בדבר אחד, שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ואם כן, ייקח הרבה מאוד זמן לחזור לזה בכל כך הרבה מובנים, שההייטק הוא רק חלק מהם. איך זה יתבטא והאם המאזן בין חברות מקומיות לרב־לאומיות ישתנה או בין חומרה, תוכנה ושירותים? אני לא יודע. יש היום הרבה חברות שהן ישראליות במקור ובתרבות אבל 70%-80% מהן מחוץ למדינה, ויש להפך. אצלנו זה 50:50. אני יכול רק להעריך שדברים ייראו קצת אחרת בשנים הקרובות. לאן זה ילך עוד קשה להעריך".

"נשמח להישאר במדד"

הרישום הזה כחברה אמריקאית מבדל אותה מחברות גדולות אחרות שפועלות בישראל, ואפשר לה גם להצטרף למדד היוקרתי של וול סטריט, S&P 500, שמוגבל לחברות אמריקאיות. סולאראדג' צורפה למדד בסוף 2021 על רקע השיאים שרשמה לפני שנתיים, לאחר שעמדה בכמה קריטריונים הנוגעים לשווי השוק ולהיקפי המסחר בה.

 ההנפקה בנאסד''ק. כמעט 1.5 מיליארד דולר בקופה / צילום: נאסד''ק

מתחילת השנה סולאראדג' והמתחרה אנפייז רשמו את התשואות החלשות ביותר במדד S&P 500. יש סכנה שתימחקו מהמדד?
פייר: "אני לא יודע להגיד. מלכתחילה לא ביקשנו להיכנס למדד, הודיעו לנו כשנכנסנו, ואנחנו לא מכירים לגמרי את כל השיקולים. צריך להבין שהשוק הזה מאופיין בתנודות מאוד חריפות במחירי המניות, גם כשמאמינים בפוטנציאל קדימה. נשמח להישאר במדד, זה מועדון שאנחנו בהחלט רוצים להיות בו, אבל גם ככה מבחינתנו מלבד מחיר המניה לא השתנה הרבה ביחס שלנו לעתיד. לגבי שווי השוק יש במדד גם חברה עם שווי נמוך יותר, לפחות בפעם האחרונה שבדקתי, Alaska Airlines".

כלומר, אתה בודק את זה, אתה על זה.
"אני מסתכל, אבל אני על זה עד כמה שאני יכול כשהפרמטרים לא בשליטתי".

סולאראדג' היא אחת מהמניות בצמרת פוזיציות השורט ב־S&P 500. שורט (מכירה בחסר) היא דרך להרוויח ממניה שנמצאת בירידה: המשקיע מקבל אותה בהשאלה מבעליה ומוכר אותה בשוק, כשלאחר זמן מה הוא קונה אותה בחזרה (בתקווה במחיר זול יותר) כדי להחזיר אותה לבעלים שלה. אם המניה ירדה כפי שהעריך, הוא מרוויח מהפער בין המכירה לקנייה. לפי הנתונים, רק בשתי מניות במדד יש שיעור גבוה יותר של משקיעי שורט; בסולאראדג' שיעור המשקיעים המצויים בפוזיציית שורט הוא 12.1%. במילים אחרות - גם כעת יש מהמרים רבים נגד סולאראדג'.

לדברי פייר, "נתחיל מהעובדה שבשוק הסולאר כמות השורטים על מניות היא גדולה. ראינו את זה גם בעבר כשהמניה הייתה במחירים גבוהים יותר. מלבד זאת, יש תעשייה שלמה של אנשים שתפקידם להוציא דוחות איומים ונוראים כדי לשרת את זה. ביומיום זה לא משנה הרבה. התפקיד שלנו כחברה הוא למכור ולהרוויח, ואת זה נמשיך לעשות. מי שעושה שורט לוקח הימור פיננסי, ואני לא יכול לאחל לו הצלחה במקרה הזה".

הירידה במניה הובילה להתעניינות ברכישת סולאראדג'?
לנדו: "לא שאנחנו מכירים".

מה לגבי ניסיונות של קרנות אקטיביסטיות לרכוש מניות ולנסות לבצע מהלכים?
"אנחנו לא רואים סימנים לזה. המשקיעים לא צריכים לכתוב לנו מכתבים (כפי שעושות קרנות אקטיביסטיות - שח"ו), אנחנו נפגשים איתם כל הזמן".

מה אתם שומעים מהם? יש כאלה שרכשו את המניה בהנפקה משנית שעשיתם במחיר של כמעט 300 דולר לפני שנה וחצי, ואיבדו 70% מההשקעה.
פייר: "לא תמיד מי שמשקיע בעסקה כזאת ממשיך להחזיק את המניה. בכל מקרה יש לנו קשר שוטף עם המשקיעים, בטח עם הגדולים, חלקם השתתפו בהנפקה ויש איתם שיח טוב ומאוד ענייני. אני לא יודע מה יהיו החלטות ההשקעה שלהם, אבל השיח איתם לא עוין".

יכול להיות שכשהייתם בשווי 19 מיליארד דולר זו הייתה סך הכול בועה?
"שוק ההון בסוף מגלם ציפיות והלך רוח. אני מנסה להסתכל על זה מעולם האנליזה והתחזיות: יש 38 אנליסטים שמסקרים אותנו, מחירי היעד שהם נתנו למניה שלנו אז היו אפילו גבוהים יותר מהמחיר בנאסד"ק, ולכל אחד מהם היה היגיון שמבוסס על מכפילי הצמיחה והרווח. כשמסתכלים לטווח הארוך אנרגיה סולארית תמשיך להיות, ויהיו יותר התקנות על גגות בתים כי רכבים חשמליים ידרשו יותר חשמל ומחירי החשמל לא ירדו. לכן התעשייה צריכה לגדול בשנים הקרובות בשיעור ניכר. כשמחירי היעד של האנליסטים היו גבוהים יותר, הם חשבו שקצב הצמיחה יהיה מאוד גבוה, והעריכו את היכולת של סולאראדג' לקחת נתחי שוק, עם רוח גבית של צמיחה.

"יש שני דברים שצריך להגיד: סולאראדג' תמשיך לצמוח, ולמעט הרבעון האחרון בשל חשבונאות מיסוי היא רווחית מסוף 2014, והיא תמשיך לייצר ערך לבעלי המניות. אז האם התמחור שהיה אז היה נכון? אני לא יודע להגיד; התמחור היום נכון? אני גם לא יודע, יש לי דעה אישית אבל היא תהיה מעט מוטה. אנחנו נדאג לממש את הפוטנציאל".

"השוק לא יכול לצמוח בקצב אינסופי"

"תעשיית הסולאר עוברת תקופה לא פשוטה, תיקון אחרי תקופה שאפשר להגדיר כבועה שהייתה בשנים הקודמות", כך סבור סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל. לדבריו, הכנסות סולאראדג' "צמחו בטירוף" (כ־35% ב־2021 ו־58% ב־2022), למרות שלפני הקורונה, החברה העריכה צמיחה שנתית של 15%-20% בטווח הארוך. "הייתה צמיחה ממש חריגה ומכאן מגיע גם התיקון", הוא אומר, "בסופו של דבר, השוק לא יכול לצמוח בקצב אינסופי".

וסצ'ונוק מציין מספר גורמים לחולשה בשוק. אחד מהם הוא ה"גרין ניו דיל" של הנשיא ביידן, "להטבות מס בגין השקעות בתעשיית האנרגיה הירוקה, שעל סמך אותה תוכנית המניות 'רצו'. עכשיו מגיע היישום, והוא מלווה בהרבה בירוקרטיה, ונתפס כמאכזב ביחס לצפי". עניין אחר הוא הכבדת הרגולציה בקליפורניה, שהאטה את קצב התקנות הסולאר הביתיות: "הרגולציה הגבילה עד כמה בית יכול למכור לחברת החשמל אנרגיה שהוא מפיק בכל מחיר".

עוד מציין וסצ'ונוק את עליות הריבית, שמשפיעות לרעה על מימון פרויקטים וכן את בניית המלאים לאור שיבושי שרשרת האספקה. על רקע זה הגיעה אזהרת הרווח של סולאראדג' והתחזית החלשה במיוחד לרבעון הרביעי. "המלאים גבוהים מאוד וגם אם הביקושים ממשיכים לצמוח, ההזמנות בפועל הרבה יותר נמוכות. יכול להיות שהתחזית, המזעזעת, היא פשוט צעד שמרני ומפה אפשר להשתפר, אבל אין להם ראות כי כל התעשייה יושבת על הרבה מלאים", מציין וסצ'ונוק.

גורם נוסף הוא "רכישות דחף", כהגדרתו, של אנרגיה סולארית באירופה במאמץ להקטין את התלות בגז הרוסי, רכישות שהיו מעבר לביקושים. "החברה לא רואה את זה ככה, אבל אני מאמין שתבנית הביקושים באירופה לא תחזור באותן עוצמות", מעריך וסצ'ונוק.

לדבריו, "סוגיה מעניינת היא שסולאראדג' השקיעה הרבה מאוד כסף בצמיחה ותוך זמן קצר יחסית הגיעה להכנסות שנתיות של מיליארדים. אף חברה לא יכולה לעבור את זה בלי משבר לוגיסטי, תפעולי או ניהולי. יש להם כרית מזומנים שמאפשרת גמישות, אבל אני מעריך שהם יצטרכו לעשות גם התאמות כואבות למבנה ההוצאות".

מה בנוגע לטווח הארוך? "די ברור שאנרגיה סולארית היא מקור אופטימלי להפקת אנרגיה, ואני מאמין שהשוק עוד יחזור, אבל ייקח זמן לתקן את המלאים ועוד לא ידוע מה תהיה עוצמת ההתאוששות", הוא אומר.