משפחות החטופים מול הקריה בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
חטופים ושבויים כבר שבו לישראל בעבר, מבתי כלא של מדינות אויב או ממעוזיהם של ארגוני טרור. מרביתם המוחצת הייתה חיילים. גלעד שליט הוא דוגמה זכורה מאוד. קדמו לו משוחררי עסקת ג'יבריל, חזי שי, נסים סלאם ויוסף גרוף. היה גם האזרח אלחנן טננבאום, ששוחרר במסגרת עסקה שבוצעה בשנת 2004, שבה הושבו לישראל גם גופותיהם של החיילים בני אברהם, עדי אביטן ועומאר סואעד שנחטפו בהר דב. עם זאת, כפי שכבר נכתב שוב ושוב פעמים רבות כל-כך בחודש וחצי שחלפו מאז השבת האיומה של ה-7 באוקטובר, מעולם לא נחטפו מישראל ילדים. גם לא נשים.
● שאלות ותשובות | מתי ישוחררו החטופים ומה יקבל חמאס? כך תיראה העסקה
● הבכיר שמסביר: זה מה שחמאס השיג בעסקת השבויים, וכך ישראל צריכה לנהוג
● הכסף והקשרים שהפכו את קטאר למתווכת בין ישראל לחמאס
כשתצא לפועל עסקת השבויים שעליה הצביעה הממשלה באישון לילה, גם ההתנהלות המוכרת של שיבת חטופים ושבויים לביתם תזכה להתאמות. ייתכן כי במובנים מסוימים היא אפילו לא תהיה זהה במדויק לזו שחלה בעניינן של חמש החטופות שכבר שוחררו מעזה: האזרחיות יהודית ונטלי רענן, יוכבד ליפשיץ ונורית קופר והחיילת אורי מגידיש. אזרחים אינם חיילים, וילדים אינם מבוגרים.
כך יתנהל הטיפול הרפואי
בשלב הראשון החטופים יועברו באמצעות נציגי הצלב האדום לידי צה"ל. השילוב של הצלב האדום במקרה כזה הוא אינו נגזרת הכרחית במצבים כאלה. כלומר לא בהכרח קורה בכל עימות, אך כן יקרה כאן, בהתאם להסכם בין ישראל לחמאס.
לאחר מכן יעברו החטופים בדיקה רפואית וגם טיפול פיזי ונפשי, ככל שיידרש. "בדיקה ראשונית רפואית ונפשית בידי גורמים מוסמכים, בדרך-כלל בצה"ל - זה הכלל החל לגבי חיילים השבים מהשבי", מספר מספר סא"ל (מיל') אבי כאלו, ראש מחלקת שבויים ונעדרים לשעבר באמ"ן וכיום מנהל הייעוץ והמחקר הביטחוני (Aerospace & Defense) לאזור המזרח התיכון בחברת הייעוץ האמריקאית פרוסט אנד סאליבן. זה גם מה שצפוי הפעם, הגם שלא ישוחררו בעסקה חיילים. לאחר הבדיקה, צפויים החטופים לפגוש את משפחותיהם.
משרד הבריאות דיווח היום (ד') על היערכות בתי החולים לקלוט את החטופים, שיושבצו במתמחים סטריליים בתי החולים. "ההחלטה לאן הם ישובצו תתקבל כשיהיה יותר מידע", אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. "מקרים דחופים ישובצו בסורוקה, והם ערוכים לזה. במתחם שאליו הם יתקבלו בכל אחד מבתי החולים תהיה סטריליות מוחלטת. כלומר, ישהו שם רק בני משפחה ואנשי טיפול לפי הצורך. אף אחד אחר לא יכנס בלי הסכמתו המפורשת של המטופל".
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, הוסיפה כי "אנחנו נשבץ משפחות ביחד, כשאנחנו מסתכלים על משפחה במובן הרחב, כולל קשרים שנוצרו בשבי. אנחנו לא רוצים להפריד בין אנשים שהתחברו ולגרום להם צער נוסף. השיבוץ יהיה גם לפי קהילות, כשהמטרה היא לאפשר לקהילות להחלים יחד ככל האפשר".
"מבחינת הילדים, אנחנו מכירים כל מקרה ומקרה לעומק, ולכל מקרה ניתן את המענה המתואם, כולל ילדים שהם חלילה יתומים או שהוריהם נותרו בשבי. אנחנו יודעים מי בן המשפחה אליו הם אמורים להיקלט, ונמצאים איתם בקשר. אנחנו נערכים עם רופאי ילדים, וכן מוכנים למקרה שהיו בהם פגיעות נוספות בזמן השבי".
מבחינת הטיפול בחטופים, ד"ר מזרחי מסבירה כי "אנחנו חוששים מההשפעה של השבי הממושך. מכך שאולי לא טופלו זמן רב, ולא הוזנו. המעבדות של בית החולים ערוכות לתת מענה מדויק ונכון, גם במישור התזונתי". בנוסף ייערך לכל השבים פאנל בדיקות לאיתור מחלות זיהומיות.
ישנה גם היערכות לטיפול בחטופים שנפגעו מינית. "נערכנו גם לתרחיש של חדר אקוטי במקרה של פגיעה מינית, ויהיו גם גניקולוגים ומומחים לרפואה משפטית", הוסיפה ד"ר מזרחי. בנוהל שהופץ על ידי משרד הבריאות נאמר כי כל בדיקה שנועדה לבחון האם הייתה פגיעה מינית או שהיו עינויים, וכל תיעוד של ממצא כזה, יבוצעו רק בהסכמה מפורשת של המטופלים.
"ההיערכות היא כמובן גם בתחום בריאות הנפש, כולל למצבים של בשורה מרה, כי הם כנראה לא יודעים את כל מה שקרה בארץ באותו יום ואחרי כן", מוסיפה מזרחי.
במשרד הבריאות החלו להיערך להחזרת החטופים כבר בשבוע הראשון של המלחמה. "בשבועות האחרונים דיברנו עם אנשים שהיו במצב הזה וביקשנו להפיק לקחים", מספרת ד"ר מזרחי. "הבנו שבתי החולים צריכים להיערך עם בגדים ועם נעליים, לקחו להם את כל החפצים שהיו להם. הם חוזרים בחלקם הגדול למצב שבו אין להם בית ולכן חשוב מאוד לדאוג גם לזה. החטופים שכבר נקלטו תיארו בחיוב, למשל, שהתאפשר להם להסתפר בבית החולים. כך הם הרגישו יותר כמו עצמם כבר ברגע שהם יצאו מבית החולים".
"ואם תחילה חשבנו שכדאי לשחרר אותם הביתה מהר ככל האפשר, גילינו כי לפעמים הם לא מאורגנים לצאת במהירות, ובית החולים ישהה אותם כמה שנדרש כדי שהם יצאו מוכנים יותר. אם הם רוצים להשתחרר מוקדם יותר, זה כמובן יתאפשר".
תשאול בגופי הביטחון וליווי נפשי
כפי שהעידה יוכבד ליפשיץ ששוחררה לפני מספר שבועות משבי החמאס - צפוי גם תהליך של תשאול אצל גופי הביטחון. לדברי כאלו, הדבר נעשה "גם להבין כמובן מה עבר על הפרט עצמו, מה עומק החוויה שלו, חלילה גם הטראומה והטיפול בה; וגם להבין את תמונת המודיעין מהשבי, מה שיכול לסייע בהמשך הדרך במאמצים שונים".
הפעם, עם זאת, אין מדובר רק במבוגרים, ולמעשה בעיקר לא במבוגרים. ככלל, כאשר ילדים נחקרים בנוגע לעבירות שבוצעו בהם, החוק מחייב שהחקירה תיעשה בידי חוקר ילדים. אולם החוק שחל על עבירות טרור אינו מחייב את הפרוצדורה הזו, מה גם שכאן התשאול אינו מכוון בהכרח לכתבי אישום עתידיים, אלא לטובת איסוף מודיעין כאמור ביחס למה שאירע להם. טרם התקבל מענה לשאלת גלובס ביחס לאופי החקירה שיערך בהיבט הזה, אם ייערך.
בהמשך, מכל מקום, ככל שיידרשו לכך, יקבלו השבים מן השבי טיפול רפואי ונפשי. מעבר לכך, הם יוכרו כנפגעי פעולות איבה ויזכו לתמיכה כספית מן המדינה במגוון גזרות. כך, בין אם הם אזרחים או תושבים ישראלים, ובין אם לא.