גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לנשיא מותר לעבור על החוק, אבל אסור לו להחמיץ הזדמנות לשחרר חטופים"

זה מה שאמר רונלד רייגן לפני כמעט 40 שנה כאשר נשא ונתן עם חיזבאללה על שחרור חטופים אמריקאים ● נשיאים מאז תחילת המאה ה-19 יצאו מגדרם לחלץ בני ערובה, וג'ו ביידן ממשיך את דרכם ● האם הוא גם רוצה לשנות את הדינמיקה של מלחמת עזה?

רונל דרייגן, נשיא ארה"ב לשעבר
רונל דרייגן, נשיא ארה"ב לשעבר

פדיון שבויים שזור כחוט השני בהיסטוריה הדיפלומטית של ארה"ב, אפילו עוד לפני שהייתה ארה"ב. מלחמותיה הראשונות מעבר לים היו קשורות במישרין בצורך לחלץ בני ערובה, או להרתיע חוטפים מקצועיים מלחטוף אותם. החוטפים היו לעתים קרובות מוסלמים מן המזרח התיכון ומצפון אפריקה.

את הרגישות הזו אפשר לייחס בעיקר לצרכים פוליטיים. הדאגה לנושאי דרכונים אמריקאים הייתה הביטוי הראשון של עמידת ארה"ב הצעירה על ריבונותה, לפני 220 שנה. בזמננו היא התפתחה גם להתחייבות רגשית ומוסרית.

יואב קרני, פרשנות | מה כתב הנשיא ביידן על מדיניות החוץ האמריקאית ומה לא קראו רוב הישראלים

באופן בלתי נמנע רווחות היום השערות, שתמיכתו הפעילה של הנשיא ג'ו ביידן בעסקת החטופים היא ניסיון לשנות את הדינמיקה של מלחמת עזה, כדי לקרב הפסקת אש מלאה. ראש הממשלה רמז להשערות האלה בבוקר יום ד', וביטל אותן מעיקרן; אפשר שהוא ביטל אותן בטון פסקני יותר מדי.

ראוי כנראה להאזנה מיוחדת הוא הציטוט, שהובא אתמול מפי בכיר אמריקאי לא מזוהה. הוא אמר לכתבים, כי ההסכם "נבנה בסופו של דבר כדי לתמרץ (incentivize) שחרורים מעבר ל-50". זה נשמע כביטוי של תקווה מצד הממשל, שהעסקה תשנה את אופי המלחמה ואת הקצב שלה. אבל מוטב גם להאמין לנשיא, שגורל החטופים טורד את מנוחתו.

המוטיב של הפקרת חטופים, וממילא של הצלתם, נכנס אפילו לתרבות העממית האמריקאית. הסרט "רמבו" של שנות ה-80 נגע במישרים לתיאוריית קונספירציה מפולפלת על בגידת הפוליטיקאים במאות שבויי מלחמה אמריקאים, שהקומוניסטים הוסיפו כביכול להחזיק בג'ונגלים של וייטנאם גם לאחר שהמלחמה הסתיימה. זו הייתה אחת מתיאוריות הקונספירציה המפורסמות של זמנה. היא נשכחה, אבל הפוטנציאל שלה מוסיף לרבוץ על תודעתם של פוליטיקאים, אולי בייחוד של הזקנים שבהם.

ביידן החזיק פתק בכיס

ג'ו ביידן נעשה סנאטור בימיה האחרונים של מלחמת וייטנאם. במהלך כהונתו הארוכה, 35 שנה, הוא היה ידוע כאחד מניצי הסנאט, והצביע לטובת שורה של מלחמות ופעולות צבאיות מעבר לים. תמיכתו במלחמת עיראק השנייה, ב-2003, רודפת אותו מני אז. הוא הביע חרטה, אבל רבים בשמאל של מפלגתו מתקשים לסלוח לו.

את החלטתו החפוזה והרת האסון להסתלק מאפגניסטן, באוגוסט 2021, אפשר לייחס לרגישותו לחיי אמריקאים בקו האש. לגודל הטרגדיה, 13 חיילים אמריקאים נהרגו במהלך הפינוי. היה נדמה שקומתו שחה. כאשר בא לשדה התעופה הצבאי לקבל את ארונותיהם, הוא הראה למשפחות השכולות פתק עם שמות החללים שהיה טמון בכיסו. השכולים הגיבו בצינה גלויה.

חרדה לגורל אמריקאים בשבי הדריכה אותו פעמים נוספות, למשל כאשר שחרר סוחר נשק רוסי ידוע לשמצה תמורת כדורסלנית אמריקאית, אשר הרוסים שלחו למחנה כפייה על עניין של מה בכך. הוא לא הצליח לשחרר שני אמריקאים נוספים, כולל עיתונאי ב"וול סטריט ג'רנל", שעליהם הרוסים טפלו אשמת ריגול.

ביידן הצליח לעומת זאת לחלץ חמישה אסירים אמריקאים-איראנים מן הכלא באיראן. הוא שלח תמורתם אסירים איראנים והפשיר שישה מיליארד דולר של איראן, שהוקפאו מקודם בבנקים דרום-קוריאניים. הוא מיהר להתחרט, וחזר והקפיא. הכסף מחכה בקטר, אלא מה.

אין מקום לפקפק בכנות חרדתו של הנשיא לגורלם של בעלי דרכונים אמריקאים. הוא חושב, כפי שחשבו קודמיו, כי אמנה לא כתובה מטילה על נשיאים את החובה לדאוג לגורלם של אזרחים, הנופלים בידי אויב.

"הנשיא הגדול והחזק"

הנשיא האמריקאי הפופולרי ביותר של מאה השנה האחרונות היה רונלד רייגן. הפעם היחידה שבה נשיאותו נקלעה למשבר קיומי, באמצע שנות ה-80, הייתה כאשר נודע שהוא התכחש להתחייבותו הפומבית החוזרת, ונשא ונתן עם טרוריסטים (חיזבאללה, דרך איראן) על שחרור חטופים אמריקאים בלבנון. אחד מבכירי הקבינט שלו הסביר לימים בזיכרונותיו, כי רייגן אמר ש"הוא יוכל לעמוד בהאשמות על מעשה לא חוקי, אבל הוא יתקשה לעמוד בהאשמות ש'הנשיא הגדול והחזק רייגן ויתר על הסיכוי לשחרר חטופים'".

איש ממנהיגי ישראל כנראה אינו יכול להתיימר כיום שהוא "גדול וחזק", אבל את טענת היסוד של רייגן הם היו מאמצים ברצון.

מפעם לפעם, נשיאים אמריקאים מראים כי אף הם מועדים לעסקות שליט. ב-2014, ברק אובמה שחרר חמישה מנהיגים בכירים של הטליבאן תמורת חייל אמריקאי יחיד. חמשת המשוחררים מילאו אחר כך תפקידי מפתח בהשתלטות הטליבאן על כאבול, והם משמשים עכשיו בכהונות בכירות מאוד במערך הביטחון והביון של האמירות האיסלאמית.

את הקשר בין מלחמה לשחרור חטופים אפשר למצוא עוד באמצע המאה ה-18, כאשר האמריקאים עדיין היו נתינים בריטיים נאמנים. קצין ממוצא שווייצרי, אנרי בוקה (Bouqet), שלחם בשורות הצבא האנגלו אמריקאי, הצליח ב-1764 לחלץ 200 בני ערובה מידי אינדיאנים בעמק נהר האוהיו. ציור מן הזמן ההוא מראה את בוקה מקבל את פני המשוחררים. ביניהם נראים גם שני זאטוטים.

פוליטיקה של בחירות

אפשר לטעון, כי פדיון חטופים היה סיבה חשובה להקמת כוח צבאי אמריקאי קבוע. לארה"ב לא היה צבא סדיר בימי שלום עד לאחר מלחמת העולם השנייה, אבל הגרעין של כוח לוחם נוצר בתחילת המאה ה-19, כאשר ראשוני המארינס נשלחו אל חופי לוב של ימינו, כדי לשחרר חטופים ולהבטיח חופש שיט. האפיזודה ההיא נכנסה אפילו להמנון המארינס.

ב-1904, הנשיא טדי רוזוולט שלח את הכוח הימי הגדול ביותר בתולדות ארה"ב עד זמנו אל חופי מרוקו, כדי להבטיח את שחרורו של חטוף אמריקאי. הוא הודיע לסולטן של מרוקו, כי אחת לו, או שימציא את החטוף חי, או שימציא את החוטף מת. החטוף שוחרר בשלום. למרבה הנוחיות, החטיפה והשחרור התרחשו בסמיכות זמנים לבחירות לנשיאות. היסטוריונים מאמינים כי התנהלותו במשבר מרוקו עזרה לטדי רוזוולט להיבחר לתקופת כהונה שנייה, בהפרש עצום.

מאז, מפעם לפעם, הדאגה לחטופים ולבני ערובה העסיקו נשיאים עד אובססיה, אפילו לרעת יכולתם למשול. חטיפת 53 הדיפלומטים האמריקאים בטהראן בסוף 1979 הטילה צל ארוך, כבד וקודר על השנה האחרונה של נשיאות ג'ימי קרטר. היא גם הבטיחה שזו אומנם תהיה שנתו האחרונה. ניסיונו לשחרר את החטופים באמצעים צבאיים הניב כישלון מזעזע.

האיראנים התעללו בקרטר עד יום נשיאותו האחרון. הם שחררו את בני הערובה שעות אחדות לאחר השבעת יורשו. קרטר היה איש הגון, והשיג הישגים לא מבוטלים, אבל הוא ייזכר שלא לטובה בעיקר על החטופים באיראן.

אגב, הפעם הראשונה שבה ביידן התחיל להשתעשע ברעיון של התמודדות על הנשיאות הייתה בדיוק בימים ההם, בהיותו סנאטור צעיר מאוד, כאשר מספר גדל של דמוקרטים חיפשו חלופה לקרטר, כדי להפיח רוח חיים במפלגה הדמוקרטית. הוא לא עשה כן. כמעט 45 שנה אחר כך, ביידן מזכיר את קרטר, בחולשתו ובאי-אמון שהוא מקרין. ספק ניכר אם שחרור החטופים ישנה את מצבו הפוליטי, אבל הוא ישפיע אולי לטובה על מצבו הרגשי.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני . ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית