וורן באפט, מנכ"ל חברת ברקשייר האת'ווי, הודיע כי לקראת חג ההודיה, הוא תורם כ-870 מיליון דולר לארבע קרנות בניהול משפחתו. התרומות יועברו בצורת מניות, 1.5 מיליון מניות יעברו לקרן סוזן תומפסון באפט, על שם אשתו, ו-900,000 מניות יחולקו באופן שווה בין שלושת ארגוני הצדקה שמנוהלים על ידי ילדיו. בנוסף להודעה על התרומה, באפט גם פרסם מכתב נדיר למשקיעים, שבו דיבר על החשיבות של פילנתרופיה ושירטט קווים לניהול החברה ביום שאחרי מותו.
● אנבידיה הכתה את התחזיות ובגדול. אז למה בוול סטריט נרשמה אכזבה?
● WSJ| מה עומד מאחורי הראלי בוול סטריט, והאם המשקיעים אופטימיים מדי?
● ההימור הצליח: וורן באפט גדול ביפן
לפניכם המכתב המלא של וורן באפט לבעלי המניות:
התרומות המפורטות לעיל, חוזרות על אלה שנעשו בחג ההודיה בשנה שעברה. הן משלימות חלק מהבטחותיי שנתתי ב-2006 ושימשכו עד מותי (בגיל 93 אני מרגיש טוב, אבל מבין לגמרי שאני משחק בסיבובים נוספים). ההבטחות של 2006, שזמינות ב- berkshirehathaway.com, כוללות תנאים שונים, שכולם ממשיכים להתקיים על ידי הנמענים.
שלושת הילדים שלי, הם עכשיו בין הגילאים 65 ל-70, וקשה לאבא שלהם להאמין בכך. במשך שנים רבות, הקרנות שלהם חילקו סכומים נכבדים, מדי פעם לאותו הנמען. אולם, בדרך כלל השלושה הולכים בדרכים שונות.
לילדים שלי, יחד עם אביהם, יש אמונה משותפת שעושר שושלתי - למרות שהוא חוקי ונפוץ ברוב העולם כולל בארה"ב - אינו רצוי. יתרה מכך, היו לי הזדמנויות רבות לראות שלהיות עשיר, לא הופך אותך לחכם או לרשע. אנו גם מסכימים שהקפיטליזם - יהיו חולשותיו אשר יהיו, כולל פערים עצומים בעושר ובהשפעה פוליטית, שהוא מספק בקפריזה משהו לאזרחיו - עשה פלאים וממשיך לחולל פלאים. ארה"ב היא עדות לאמונה הזו, וארבעתנו מרגישים ברי מזל שניצחנו את כל הסיכויים כשנולדנו בארה"ב.
שלושת ילדיי הם המוציאים לפועל של הצוואה הנוכחית שלי וכן, הנאמנים הנקובים של קרן הצדקה שתקבל 99% פלוס מההון שלי, בהתאם להוראות הצוואה.
הם לא היו מוכנים לגמרי לאחריות המדהימה הזו ב-2006, אבל עכשיו הם כן.
בניהול נאמנות הצוואה, על השלושה לפעול פה אחד. בגלל אופיו האקראי של המוות, תמיד יש למנות יורשים. אמנת הנאמנות תהיה רחבה. החוקים ביחס לפילנתרופיה ישתנו מעת לעת, ונאמנים חכמים על פני הקרקע, עדיפים על דברים מוקפדים שנכתבו על ידי מישהו לפני זמן רב. יהיו החוקים אשר יהיו - וחוקים הם הכרחיים - לפילנתרופיה הפרטית תמיד יהיה מקום חשוב באמריקה.
נאמנות הצוואה תחסל את עצמה לאחר עשור לערך ותפעל עם צוות רזה.
ככל שניתן, היא תמומן על ידי מניות ברקשייר. ברקשייר, אחת החברות הגדולות והמגוונות בעולם, תתקל בהכרח בטעויות אנוש בשיפוט ובהתנהגות.
אלה מתרחשים בכל הארגונים הגדולים, ציבוריים או פרטיים. אבל סביר להניח שטעויות אלה לא יהיו חמורות בברקשייר ויקבלו הכרה ותיקון. יש לנו את המנכ"ל הנכון לרשת אותי וגם את הדירקטוריון הנכון. שניהם נחוצים.
בטווח הקצר, המאפיינים וההתנהגות הייחודיית של ברקשייר יתמכו על ידי ההחזקות הגדולות שלי בברקשייר. עם זאת, תוך זמן קצר, ברקשייר תזכה בכל מוניטין שהיא ראויה לו.
ריקבון יכול להתרחש בכל סוגי המוסדות הגדולים, בין אם ממשלתיים, פילנתרופיים או שואפי רווחים. אבל זה לא בלתי נמנע. היתרון של ברקשייר, הוא שהיא נבנתה כדי להחזיק מעמד.
לאחר מותי, חלוקת הנכסים שלי תהיה ספר פתוח - אין נאמנויות "דמיוניות" או, יישויות זרות להימנע מביקורת ציבורית. אלא, צוואה פשוטה זמינה לבדיקה בבית דאגלס, בית המשפט המחוזי.
בחג ההודיה יש לי הרבה על מה להודות. ולכל השותפים שלי בבעלות על ברקשייר, אני מאחל לכם ולמשפחותיכם, את הטוב ביותר בריאות ואושר.
