רני צים, יו''ר פסגות / צילום: מאיר אדרי
בשבועות האחרונים מסתובבים נציגיה הבכירים של קבוצת פסגות, בשליטת רני צים, ומציעים לגופים מוסדיים שונים לרכוש את פעילות בית ההשקעות שבבעלותה. זאת, לאחר סיבוב לא מוצלח, בלשון המעטה, של צים בשוק ההון (ראו מסגרת). הפעילות העיקרית של פסגות היא בתחום קרנות הנאמנות, ולכן הקונים הפוטנציאליים הן חברות ניהול הקרנות המרכזיות בשוק, כשנכון לעכשיו מסתמנים שלושה מתעניינים עיקריים: קסם מבית הפניקס (שכבר רכשה מפסגות קרנות בהיקף של 11 מיליארד שקל) ובתי ההשקעות אי.בי.אי ומור. ככל הנראה, "הסחורה" תימכר ליותר מגוף אחד.
● ראיון | באילו ענפים לא כדאי להשקיע: התחזית של יו"ר בית ההשקעות
● ראיון | "שוק המניות הישראלי הוא הזול ביותר בעולם המערבי": אלה ההזדמנויות להשקעה
320־340 מיליון שקל בתמורה לפעילות
ביום ראשון דיווח פסגות כי הוא מנהל מגעים למכירת הפעילות כולה בסכום שינוע בין 320 ל־340 מיליון שקל. בבית ההשקעות מבקשים כ־150 מיליון שקל עבור הקרנות האקטיביות (קרנות מסורתיות בניהול פעיל של מנהלי ההשקעות בחברה וכן קרנות כספיות) וסכום דומה עבור הקרנות העוקבות (קרנות מחקות וקרנות סל). יתרת הסכום המבוקש, בין 20 ל־40 מיליון שקל, מיוחסת לפעילות חבר הבורסה של פסגות (פעילות הברוקראז').
בהבהרה שפרסמה הקבוצה ביום שני נכתב כי המכירה כוללת את המותג "פסגות". בעוד שהקרנות שיימכרו יוטמעו בתוך הגופים הרוכשים, הרוכש של חבר הבורסה הוא שישמור על המותג עצמו. לגלובס נודע כי ייתכן שמי שירכוש את פעילות המסחר (הברוקראז') יגיע מתוך אנשי פסגות ולכן בכוונתו לשמר את השם. בפסגות ציינו כי השווי המבוקש הינו לפני תוספת יתרת המזומנים בבית ההשקעות בסך של כ־100 מילין שקל, ולפני קיזוז חוב של 120 מיליון שקל לבנק מזרחי שהועמס על בית ההשקעות לצורך רכישתו.
נכון להיום מנהלת קבוצת פסגות נכסי קרנות נאמנות בהיקף של 43.6 מיליארד שקל. נכון לסוף חודש אוקטובר, 21.5 מיליארד מתוכם הן בקרנות אקטיביות ויותר מחצי מהם תופס אחד מלהיטי ההשקעה בשנה האחרונה - הקרנות הכספיות, שהפכו להשקעה אטרקטיבית עם העלאות הריבית. עבור פסגות זהו המוצר המגייס ביותר בתקופה האחרונה, כשמתחילת השנה גייסה חברת הקרנות המנוהלת על ידי אייל גורן יותר מ־4 מיליארד שקל לקרנות הכספיות שלה. עם זאת, לא מדובר במוצר רווחי במיוחד עבורה, שכן דמי הניהול הנגבים בגינו אפסיים. באחת הקרנות של פסגות למשל, מדובר על פחות מ־0.1%.
הקרנות העוקבות בפסגות מבוקשות בשוק
הנכס האטרקטיבי ביותר של בית ההשקעות - והסיבה שבשוק לוטשים עיניים לרכישה - הוא הקרנות הפסיביות. מתחילת השנה גייס פסגות כמעט 5 מיליארד שקל בתחום, שמתחלק לשני סוגי קרנות: מחקות וסל. מדובר במכשיר פיננסי שנועד לעקוב באופן פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח ואף סחורות, כאשר הקרן משקיעה את הכספים על פי הצמדה למדד פיננסי כלשהו. בעוד שקרנות סל נסחרות כמו מניה וניתן לרכוש ולמכור אותן בכל רגע נתון במהלך יום המסחר, בקרנות המחקות הפעולות הללו מתבצעת רק במחירי סוף היום.
בחודש מרץ התרחש מהפך בשוק הקרנות המקומי כשנכסי התעשייה הפסיבית עקפו את הנכסים האקטיביים (ללא הקרנות הכספיות) ומאז הפער הולך וגדל. נכון לסוף השבוע האחרון בקרנות האקטיביות (ללא כספיות) מנוהלים 145 מיליארד שקל, לעומת 190 מיליארד שקל בקרנות הפסיביות.
מתחילת השנה, הקרנות העוקבות של פסגות הן בין הקרנות המבוקשות ביותר בשוק הישראלי. בכל אחד מהסוגים גייס פסגות כ־2.5 מיליארד שקל. לשם השוואה, הקרנות של קסם מבית הפניקס גייסו בין ינואר לאוקטובר 540 מיליון שקל (ללא הוסטינג) והקרנות המחקות גייסו 504 מיליון שקל. במור אמנם גייסו יותר בקרנות הסל (2.8 מיליארד שקל), אך מתחילת השנה רשמו פדיונות בקרנות המחקות של 115 מיליון שקל. וההשוואה הכי מתבקשת היא מול אי.בי. לו אין בכלל פעילות בקרנות הסל, בעוד שבקרנות המחקות הוא רשם פדיונות של 243 מיליון שקל מתחילת השנה.
כבר שנים שבבית ההשקעות שמים דגש על עולם הקרנות הפסיביות. החברה סימנה לה למטרה לצמוח בפעילות הקרנות המחקות וצמחה מאז מכ־2 מיליארד שקל של נכסים מנוהלים לקרוב ל־12 מיליארד - מה שהפך אותה לגוף הצומח בתחום בשנים האחרונות. פסגות אף השיקה מוצרים ייחודיים שזכו לביקושים גדולים, דוגמת הקרנות העוקבות אחרי המדד שהקים זוכה פרס נובל לכלכלה פרופ' רוברט שילר בשיתוף עם ברקליס. המדד מתאים עצמו באופן עצמאי, בהתאם לשיטה שהמציא שילר, לתנאי השוק ובוחר את הסקטורים שמתומחרים בזול ביחס לעצמם. שלוש הקרנות הללו לבדן גייסו השנה יותר ממיליארד שקל.
הגיוסים המשמעותיים מאפשרים לפסגות גם להגדיל את ההכנסות מדמי ניהול - מה שהופך את הסגמנט לרווחי. בחצי השנה הראשונה של 2023 עמדו ההכנסות הללו על 75 מיליון שקל (ללא הנכסים שנמכרו לקסם), בעוד שב־2022 כולה עמדו ההכנסות על 126 מיליון. נזכיר כי דמי הניהול בקרנות הפסיביות נמוכים משמעותית מאשר בקרנות האקטיביות, אך הם עדיין מאפשרים לחברות המנהלות לרשום רווחים.
להפניקס לא יהיה קל לרכוש את פסגות
מנגד, הצמיחה הזו יוצרת בעיה עבור הפניקס, אם היא זו שתרכוש את נכסי פסגות. זאת מאחר שנכסי הקרנות המחקות של בית ההשקעות שלה, אקסלנס, כבר הגיעו לרף המקסימלי המותר בדיני התחרות (15%) מהשוק. לכן, עומדות בפניה שתי אפשרויות: לרכוש את הקרנות המחקות דרך קבוצת הביטוח עצמה, שמנהלת פחות מ־5% מהשוק, או לקנות את כל הקרנות דרך בית ההשקעות ולמכור לצד שלישי את הקרנות המחקות, מה שעשוי להקטין במידת מה את הכדאיות בעסקה.