גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיסכון של מיליונים: הפסיקה שלחברות ההייטק כדאי להכיר

האם חברה שמפתחת זירת מסחר מקוונת נחשבת ל"בית תוכנה" לצורך סיווג הארנונה? ● בית המשפט השיב בחיוב, והפרשנות שלו תעבוד לטובתן של חברות רבות

אודי כגן וליאת הר־לב ב''ארץ נהדרת''. השופט מצטט את המערכון / צילום: צילום מסך מיוטיוב
אודי כגן וליאת הר־לב ב''ארץ נהדרת''. השופט מצטט את המערכון / צילום: צילום מסך מיוטיוב

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מינהליים עשוי לחסוך תשלומי ארנונה בהיקף עשרות אלפי שקלים לחברות הייטק שונות.

התעלומה הירושלמית: מי קנה עשרות דירות קטנות בעיר מתחילת המלחמה?
אושר: תקנות חדשות שיקצרו את משך הזמן לקבלת היתר בנייה

הרקע
תעריף מוזל לפיתוי חברות

רשויות מקומיות רבות נוהגות "לפתות" חברות הייטק וסטארט־אפים למקם את משרדיהן בשטח השיפוט שלהן, ובתמורה לכך הן נהנות מתשלום ארנונה מופחתת. החברה זוכה לסיווג "בית תוכנה" בארנונה, שהוא נמוך משמעותית מתעריף משרדים ומסחר, ומשלמת בין שליש לחצי מתעריף הסיווג למ"ר שמשלמים עסקים אחרים באותה עיר.

המצב הזה הופך את הסיווג "בית תוכנה" למבוקש במיוחד, ומייצר לא מעט מחלוקות בין הרשויות לחברות בנוגע לשאלה מהו בית תוכנה. בשורה של פסקי דין קבעו בתי המשפט, כי סיווג הנכס יקבע בהתאם לשימוש שנעשה בו בפועל. כך, למשל, נקבע כי משרדים של חברת הייטק שנותרו ריקים לא יזכו לסיווג בית תוכנה אלא על פי השימוש האפשרי של הנכס בהתאם להיתר הבנייה שלו.

פסק הדין
"לא חשוב המוצר, חשוב הפרודקט"

לאחרונה הגיעה לביהמ"ש שאלה יותר מורכבת בנוגע לשימוש בנכס ולמהות החברה: האם מפתחת פלטפורמה לזירת מסחר מקוונת יכולה ליהנות מסיווג כבית תוכנה?

ההכרעה הגיעה לפתחו של ביהמ"ש בעניינה של חברת וורטי מחקר ופיתוח בע"מ, המחזיקה בנכס בשטח של כ־750 מ"ר בת"א, המסווג כ"בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחר". וורטי טענה כי יש לסווג את הנכס בסיווג "בתי תוכנה", הכלול בסיווג "תעשייה", שהוא הסיווג בתעריף המופחת. טענותיה נדחו על ידי מנהל הארנונה ובהמשך גם על ידי ועדת הערר.

את פסק הדין המשיב בחיוב לשאלה זו, ומרחיב את היכולת של חברות רבות ליהנות מסיווג הארנונה בתעריף המוזל, פתח סגן נשיא ביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א אליהו בכר בציטוט של דמות ההייטקיסט המשעשע נדיר האקרמן, ממערכון "ארץ נהדרת" (בכיכובו של אודי כגן) שאמר: "לא חשוב המוצר, חשוב הפרודקט". ובנימה רצינית יותר קבע השופט, כי "אין חובה כי התוכנה המיוצרת בנכס תימכר כסחורה (מוצר מדף), לצורך הכרה בפעילות פיתוח התוכנה כפעילות ייצורית".

ניתוח
מפתחי אתר יוצרים "יש מוחשי"

וורטי עוסקת בפיתוח פלטפורמה טכנולוגית למכירה ולקנייה באמצעות אתר אינטרנט ייעודי של מוצרי יוקרה יד שנייה, ובעיקר תכשיטים ויהלומים. הפלטפורמה מופעלת על ידי משתמשי הקצה בשיטת C2B (לקוח לעסק) - אנשים פרטיים המעוניינים למכור תכשיטים משומשים, מזינים לתוכה תמונות ונתונים אודות הפריט שהם רוצים להעריך ולמכור מצד אחד, ומצד שני הפלטפורמה מציעה את הפריט לרשת של רוכשים מקצועיים שעשויים להיות מעוניינים בו ולהשתתף במכירה פומבית מקוונת.

מדובר בחברה־בת בבעלות מלאה של החברה־האם בארה"ב - worthy.inc, ופעילותה ממומנת לחלוטין על ידי חברת האם בשיטת "cost plus". וורטי מפתחת את הפלטפורמה בישראל ומעסיקה לצורך כך אנשי פיתוח, אנשי מוצר (פרודקט), אנשי מידע (דאטה), אנשי כספים ומנהלה. החברה־האם משווקת את הפלטפורמה ללקוחות בארה"ב (מוכרים וקונים).

על פי צו הארנונה של עיריית ת"א לשנת 2023 התעריף המופחת לבית תוכנה הוא כ־180 שקל למ"ר, במקום כ־400 שקל למ"ר באזור המרכזי שבו נמצא הנכס של וורטי.

ועדת הערר קבעה כי על מנת שנכס יזכה בתעריף המופחת של בתי תוכנה, עליו לעמוד תחילה במבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין פעילות ייצורית, ובכלל זה על וורטי להוכיח כי היא מפתחת ומוכרת תוכנה כסחורה (מוצר מדף). ועדת הערר קבעה כי וורטי "מתייחסת לתוכנה כמוצר, המשרת ציבור לקוחות, בלא שנמסר לשימושם. המוצר הוא כלי שרת של העוררת, להענקת שירות. אין מדובר בייצור של תוכנה בהתאם להוראות הדין והפסיקה". האתר מעניק שירות ללקוחות לצורך עסקת מכירה או רכישה של מוצרי יוקרה יד שנייה. על כן נקבע כי הפעילות בנכס אינה ייצור תוכנה אלא "מיזם עסקי".

על הכרעות אלו הגישה וורטי ערעור לביהמ"ש לעניינים מנהליים, וזה ביטל את קביעות ועדת הערר וקבע כי גם יצירת פלטפורמה טכנולוגית (להבדיל מייצור "תוכנת מדף") מהווה פעילות ייצורית. "עובדי החברה מפתחים ומשפרים פלטפורמה טכנולוגית - היינו יוצרים יש מוחשי, שלו תועלת כלכלית שמשביחה ככל שהתוכנה מתקדמת יותר", נכתב בהחלטה.

עבור וורטי מדובר בחיסכון של כ־175 אלף שקל בחיובי הארנונה השנתיים שלה. וורטי ערערה על סיווג הארנונה שלה בשנים 2020־2022 ולכן הצליחה לחסוך יותר מחצי מיליון שקל, וזאת מבלי לקחת בחשבון את החיסכון בחיובים העתידיים.

המשמעות
עדכון והרחבה של תנאי הסף

לדברי מומחים למשפט מינהלי, הזכייה של וורטי עשויה לחרוג מהחיסכון האישי של החברה. לדבריהם, הקביעה שלפיה "בית תוכנה" הוא חברת הייטק העוסקת בפיתוח תוכנה ללא קשר לשאלה האם היא נמכרת כסחורה או שניתן להתקין אותה מחנות אפליקציות בנייד או שנעשה בה שימוש ברישיון או בצורות אחרות - מרחיבה את מספר החברות שיכולות ליהנות מסיווג הארנונה המופחת.

עו"ד איתי בסיס, שותף וראש מחלקת מיסוי עירוני במשרד עורכי דין פירון, מסביר כי "פסק הדין מהווה עדכון והרחבה של תנאי הסף לסיווג נכסים של חברות הייטק המבקשות את הסיווג המופחת 'בתי תוכנה'.

"אם בעבר רק יצירת 'תוכנת מדף - כגון תוכנת Microsoft office - נחשבה כתנאי לקבלת הסיווג, כיום, גם פעילותן של חברות המייצרות פלטפורמות טכנולוגיות יכולה להיחשב כ־פעילות ייצורית' לצרכי קבלת הסיווג".

עו''ד איתי בסיס, משרד פירון / צילום: סטודיו תומאס

לדברי עו"ד בסיס, "פסק הדין מרחיב את הזכאות לקבלת 'הנחה' משמעותית בתשלום ארנונה. כדברי בית המשפט, 'יש להתאים את פרשנות הדין לעת המודרנית'. כעת, יוכלו חברות הייטק שעיסוקן העיקרי הוא פיתוח 'פלטפורמה טכנולוגית' לבקש את הסיווג המופחת שיכול להגיע לחסכון של סכום משמעותי (בהתאם לגודל הנכס) בתשלום הארנונה השנתית".

עם זאת, מזכיר עו"ד בסיס, המחלוקת עדיין לא הוכרעה סופית. "מדובר בפסק דין שאינו חלוט וכי קיימת הזכות לערער עליו, אם בית המשפט העליון יאפשר זאת".

העתיד
חברות שנחסמו יוכלו ליהנות מתעריף מופחת

האם צפוי כעת גל של דרישות להפחתת ארנונה מקרב חברות? לדברי עו"ד רוית ברעם־מזור, שותפה מובילה בתחום המיסוי המוניציפלי במשרד ארנון, תדמור־לוי, "ניתן לצפות שבעקבות פסק הדין יוכלו יותר חברות, שעד היום נחסמו על ידי הגישה המחמירה של העיריות וועדות הערר, ליהנות מהתעריף המוזל, וייתכן שגם הסכמי הפשרה שעיריות שונות נהגו לעשות ישתפרו לטובת חברות התוכנה".

לדברי עו"ד ברעם־מזור, "הדבר נכון במיוחד לחברות שבאתר הישראלי מבצעות את פיתוח הפלטפורמה בלבד, בעוד שההתקשרות העסקית עם לקוחות הקצה, וכן התפעול והתמיכה ללקוחות הקצה, נעשות על ידי חברה אחרת בחו"ל (במקרה שנדון בפסק הדין - החברה־האם)".

רוית ברעם-מזור / צילום: ניקי ווסטפל

עו"ד ברעם־מזור מסבירה כי "פסק הדין מתקן כמה תפיסות שגויות שבאמצעותן דחו ועדות ערר לארנונה בקשות שונות ליישום התעריף המוזל. כך, למשל, הוא עומד על כך שהמבחנים שנקבעו בפסיקה לזיהוי פעילות 'יצרנית' הם אינדיקטיביים בלבד, ועשויים למשוך לכיוונים שונים. העובדה שמבחן אחד מבין כמה אינו מתקיים אינה שוללת כשלעצמה את החלת התעריף המוזל. וכך, למשל, עומד בית המשפט על כך שביצוע פעילות פיתוח עבור החברה־האם, כאשר המוצר עצמו מיועד בסופו של דבר לשימוש הרבים, מקיים את המבחן האינדיקטיבי של מוצר המיועד לשימוש נרחב, במובחן ממוצר שהוא tailor made. במקרים שונים עד כה עיריות ואף ועדות ערר מסוימות נטו לראות בעצם צורת התקשרות כזו עם חברה־אם כאי עמידה במבחן.

"הצפי הוא שבעקבות פסק הדין יינתן יותר דגש על זיהוי הפעילות העיקרית בנכס המדובר בין השאר לפי מספר העוסקים בפעילות הייצורית לעומת שאר העובדים ולפי היקף הוצאות הפיתוח של החברה לעומת שאר ההוצאות".

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון מפטרת כ-10% מעובדי החברה

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פיטורי 150 עובדים קבועים במסגרת תוכנית התייעלות

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"