האלוף (במיל') גדי שמני / צילום: באדיבות המצולם
"ישראל לא יכולה לסרב או לא לקחת הזדמנות כזו לשחרר חטופים, בטח כשמדובר בילדים ונשים", כך אומר לגלובס האלוף (במיל') גדי שמני, שבין תפקידיו בצה"ל כיהן כמפקד אוגדת עזה, כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל אלוף פיקוד המרכז וכמזכיר הצבאי של ראשי הממשלה אריק שרון ואהוד אולמרט. "צריך לקחת כל סיכון כדי להציל את האנשים האלה ואין ספק שההפוגות בלחימה הן בעייתיות. אני כמעט בטוח שבסוף יהיה לכך איזשהו מחיר של כניסה מחודשת ללחימה אל מול אויב שהתארגן ונערך מחדש".
● המומחה שמעריך: מתי המלחמה תסתיים?
● ראיון | המומחה שמסביר: זו הטעות שעושה ישראל במשא־ומתן מול חמאס
● "אפילו במלחמת השחרור זה לא קרה": המומחה שמאמין - זה הלקח שישראל לא למדה
לדבריו, "אין ספק שההפוגה נותנת לחמאס אפשרות להתארגן, להיערך מחדש ולהכין מלכודים. בנוסף, צריך לזכור שהם יעשו הכול כדי לשחוק את הלגיטימציה העולמית, ואולי הפנימית, לחידוש המהלך הקרקעי, לכן העסקה בעייתית".
מנגד, שמני מתאר כי מצב שבו בין החטופים יש ילדים ונשים מכריח את המדינה לפעול. "זה סיכון שאתה חייב לקחת, אבל בתנאי שאתה חוזר לתמרון הקרקעי בתום ההפוגה".
שמני סבור כי "כרגע יש בישראל נחישות גדולה לחזור ללחימה ויש לכך גיבוי אמריקאי, בתנאי שנעשה את הדברים בחכמה. אני מאמין שנוכל להמשיך במלחמה עוד הרבה זמן, וגם אם לא נקבל את הגיבוי האמריקאי צריך להמשיך כי מדובר באינטרס חיוני לביטחון המדינה".
"צריך לחזור לתקוף באותה עוצמה"
האם בסוף ההפוגה נוכל לחזור לתמרון הקרקעי באותה עוצמה כפי שהיה לפני ההסכם?
"אני חושב שכן", אומר שמני. "לדעתי הימים הראשונים של חידוש הלחימה יהיו דומים לימים הראשונים של הלחימה. כלומר, ניסיון להחליש את מעטפת ההגנה שחמאס כנראה יצליח לבנות בזמן ההפוגה, מעטפת שאולי תהיה יותר קשה להבקיע ממה שהיה עד כה, אבל לצה"ל יש פתרונות".
שמני אומנם מעודד מהתמיכה האמריקאית, אך מביע חשש מניסיון הממשל להשפיע על אופן הלחימה. "לאחרונה אני שומע על אמירות של בכירים בממשל שמבקשים, שלאחר חידוש הלחימה, נשתמש בעוצמה פחותה מזו שהשתמשנו עד כה. אם נעצור זה יסכן את הכוחות בשטח. מבחינה מקצועית אין ספק שצריך לחזור לתקוף באותה עוצמה שהייתה לפני ההפוגה".
האם יש יתרונות להפוגה?
"בהחלט. אני פחות רוצה לדבר על הסוגיה לפרטי פרטים אבל רק אומר שנושא הביטחון הוזנח בממשלות נתניהו בשנים האחרונות ולכן חסר ציוד מסוים, חסרים דברים חשובים והזמן מאפשר להשיג את מה שצריך. גם מבחינה מודיעינית יש יתרונות".
מטרת המלחמה כפי שהוגדרה היא מיטוט שלטון חמאס. באיזו מסגרת זמן ניתן להגיע לכך?
"להערכתי הזמן המינימלי למהלך הוא שישה עד שמונה חודשים, ואף יותר. זו לא משימה קלה. קודם כל צריך להשתלט על כל השטח, אחר כך מתחת לפני השטח, לחפש את מקומות המסתור של הפעילים ולהרוג אותם ואת והבכירים. אפשר לפגוע בצורה אנושה ביכולות הצבאיות של חמאס בזמן יותר קצר, אבל צריך שתהיה אסטרטגיה מקיפה. אני לא רואה שיש לנו אסטרטגיה כזאת".
שמני מתאר למה הוא מתכוון: "למשל, לא ראיתי במטרות המלחמה דיבור על פירוז עזה. אם אתה לא מפרז את עזה אין שום סיכוי שתוכל למנוע התחמשות מחודשת. מבחינתי, פרוז עזה אומר ישיבה של צה"ל על ציר פילדלפי. כלומר לחזור לגבול ישראל מצרים בדרום הרצועה".
נתניהו איפשר לחמאס לבנות את עוצמתו
כפי שאתה מנתח את המצב, מהי בעצם ה'קונספציה' שקרסה?
"בהתנתקות בנינו על זה שהמצרים יעזרו לפרז את הרצועה וימנעו מנשק ואמל"ח להיכנס דרך פילדפי, אבל מהר מאוד הובן שזה לא קורה. ב־2009, אחרי מבצע עופרת יצוקה קטאר עושה שני דברים: סוגרת את הנציגות הישראלית בדוחה ומתחילה להזרים כסף לחמאס. עד 2017 היא מעבירה את הכסף דרך מצרים, אבל אז העולם הערבי ברובו מחרים את קטאר ומצרים מפסיקים לשתף פעולה. ושם נתניהו מאפשר לקטאר להכניס כסף דרך ישראל.
"בכל חודש נחת כאן מטוס עם 30 מיליון דולר, נסע בליווי ישראלי ונכנס לרצועה. כך במשך למעלה מ־6 שנים נכנסו לעזה כמיליארד וחצי דולר. ככה בעצם אפשרנו לחמאס לבנות את עוצמתו הצבאית. אז מעבר לכישלון המבצעי יש כאן תפיסה שכשלה לחלוטין".
מה האינטרס הישראלי לבנות כך את חמאס לאורך השנים?
"תפיסת עולמו של נתניהו הוא בידול בין עזה ליו"ש. אז נכון לאפשר פיתוח כלכלי ושגשוג כדי שיהיה לאנשים מה להפסיד, אבל לא כשברור לך במשך שנים שרוב הכסף הולך לבניית יכולות צבאיות ואתה ממשיך להזרים מאות מיליוני דולר בשנה.
"תראה מה קורה ביו"ש, אנחנו כבר חודשיים הולכים כל לילה למעצרים. נשאלת השאלה, אם ידענו שהם שם למה לא עצרנו אותם לפני כן? התשובה היא שחששנו מכך שעזה תבער אם נפעל. אולי עכשיו זה ישתנה".
שמני לא חוסך ביקורת מצה"ל ושב"כ. "התקלה העיקרית של הצבא, בעיניי, היא שגם קברניטי צה"ל ושב"כ ידעו שהכסף הולך לטרור, יישרו קו עם קונספציית נתניהו במקום להפוך שולחנות. נתניהו התמחה בעריפת ראשי מתנגדיו אבל ראשי צה"ל והשב"כ לא אמורים להיות יס־מנים. זה לא נתפס שלא עצרו את זה".
"בסוף הלחימה, המערכות צריכות לעלות צפונה"
מה דעתך על ההתנהלות בצפון?
"כשאתה שומע את מה שאומרים הבכירים כאן על הצפון זה נשמע כמו אותה מנגינה ואותם מילים שהשתמשנו בהם כדי לתאר את חמאס עד לאחרונה. בעיני מדובר כאן במשהו אחר. נסראללה רוצה לייצר מציאות חדשה של חיכוך מתמיד עם ישראל, מעין מלחמה התשה.
"הרי יש הפוגה מול חמאס, ובלי שסיכמנו איתו דבר, חיזבאללה הצטרף. למה? כי כנראה הוא נמצא בנקודת חולשה. וזה הזמן דווקא להגביר את הלחץ. במקום זה אנו נותנים להם להפיק לקחים ולהיערך".
מה צריך לעשות שם בהמשך?
"אני לא חושב שאפשר להגיע להבנות בהסכמות עם חיזבאללה. בסוף, אנחנו צריכים להפעיל כוח. אחרי הלחימה בעזה, זה לא חייב להיות ממש בסוף הלחימה, אבל אחרי שירד הלחץ, יש לך צבא בכשירות שיא, מערך ושצבר ניסיון לא מבוטל בלחימה, המילואים מגויסים והחברה הישראלית מאחוריך, אז לקראת סוף הלחימה כל המערכות צריכות לעשות סיבוב ולעלות צפונה כדי לתת מכה קשה לחיזבאללה.
פעולה כזאת צריכה להתחיל בשאיפה לחיסול נסראללה ובטיפול בביירות. המטרה צריכה להיות להרחיקם מקו ליטאני. צריך לחייב אותם להוציא את הכוחות הזרים שנכנסו, כי מה שעלול לקרות הוא שנסראללה יגיד 'הוצאתי את הכוחות שלי' אבל יישארו שם שכירי חרב איראנים שחיזבאללה יקרא להם 'סוררים' בדומה למה שהיה בעזה - בהתחלה זה הג'יהאד שעושה בעיות, אחר זה ארגון סורר אחר".