גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התעלומה הירושלמית: מי קנה עשרות דירות קטנות בעיר מתחילת המלחמה?

בחודשים האחרונים, וביתר שאת מאוקטובר, נמכרו עשרות דירות קטנות בירושלים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים ● במרכז הביקוש עומד פרויקט מידטאון במרכז העיר, בו דירת שני חדרים עלתה בממוצע 3.2 מיליון שקל ● מי עומד מאחורי העסקאות ולמה דווקא בבירה?

מתחם בית החולים שערי צדק הישן בירושלים, באזור מוקם פרויקט מידטאון / צילום: מתוך ויקיפדיה - Sir kiss
מתחם בית החולים שערי צדק הישן בירושלים, באזור מוקם פרויקט מידטאון / צילום: מתוך ויקיפדיה - Sir kiss

משהו מוזר מתרחש בירושלים: גורמים מאורגנים רכשו בחודשים האחרונים עשרות דירות קטנות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בפרויקטים חדשים. הבולט שבהם הוא "מידטאון ירושלים" של ישראל־קנדה, שמוקם במתחם הישן של בית החולים שערי צדק.

רק לסבר את האוזן: מאז פרוץ המלחמה, כמות הדירות של עד שני חדרים שנרכשה בירושלים, דומה לכמות כלל הדירות שנרכשו בתל אביב ונרשמו עד כה ברשות המסים.

אושר: תקנות חדשות שיקצרו את משך הזמן לקבלת היתר בנייה
חוזה לחמש שנים וחדר אוכל צמוד: כך ייראה המעבר של ניר עוז לקריית גת
הסקר שמגלה: בכמה יורד מחיר דירה בלי ממ"ד במרכז הארץ?

הנתונים, שנאספו ממערכת "מידע נדל"ן" של רשות המסים, מראים כי מפרוץ המלחמה בוצעו 75 עסקאות לדירות קטנות של עד שני חדרים בירושלים, לעומת 17 בלבד בתל אביב. בחיפה נרשמו 31 כאלו, בבאר שבע 10, בפתח תקווה תשע, בראשון לציון ארבע ובנתניה שתיים בלבד.

מספר העסקאות בתקופה זו בירושלים אף גבוה מלפני המלחמה: על פי נתוני רשות המסים, בשמונה השבועות שקדמו למלחמה, מה־14 באוגוסט עד יום שישי 6 באוקטובר, נרשמו רק 59 עסקאות לדירות שני חדרים בירושלים. בתקופה המקבילה ב־2022 אגב (בחודשים אוקטובר־נובמבר), נרשמו 128 עסקאות כאלו בירושלים - אך מדובר בתקופה שבה הפעילות בענף הייתה ערה הרבה יותר.

לשם השוואה, בתל אביב נרכשו בחודשיים שלפני המלחמה 112 דירות קטנות, ובתקופה המקבילה למלחמה בשנה שעברה - 130 דירות קטנות.

משקיעים, חרדים או תושבי חוץ?

מבדיקה שערכנו בגלובס עולה כי התופעה החלה עוד לפני חגי תשרי האחרונים, וכי שני פרויקטים חדשים עמדו במרכז ההתנפלות על דירות ירושלמיות קטנות. הראשון, כאמור, הוא מידטאון של ישראל־קנדה. בחודשיים האחרונים מכרה ישראל־קנדה כ־150 דירות (לא רק דירות שני חדרים) בפרויקט זה. ברשות המסים כבר דווחו 53 דירות שני חדרים בשטח ממוצע של 49 מ"ר ובמחיר ממוצע של 3.297 מיליון שקל.

יש לזכור כי העסקאות במאגר "מידע נדל"ן" של רשות המסים מועלות אליו תקופה מסוימת לאחר ביצוע העסקאות בפועל - לעתים גם חודשים, כך שהנתונים המוצגים כאן עוד צפויים להתעדכן בהמשך הדרך.

פרויקט שני צנוע יותר בממדיו מוקם ברחוב שרי ישראל 12 ע"י חברת א.ר. בסט נכסים ואחזקות שמקימה שם מבנה בן 6 קומות ו־33 יחידות דיור. בפרויקט זה נמכרו 14 דירות קטנות של שני חדרים.

על פי התנהלות המכירות בשני הפרויקטים ברור כי הרוכשים הם גופים מאורגנים. במידטאון בוצעו רוב הרכישות במספר גלים: ב־20 בספטמבר נרכשו 3 דירות; ב־17 באוקטובר נרכשו עוד 8; למחרת, ב־18 באוקטובר נרכשו עוד 12 דירות, ועוד 8 דירות נרכשו שבוע לאחר מכן ב־24 וב־25 באוקטובר.

בשרי ישראל 12 נרכשו ביום אחד באוגוסט לא פחות מ־14 דירות: 12 דירות של שני חדרים, בשטח ממוצע של 44 מ"ר, ובמחיר ממוצע של 1.814 מיליון שקל, ועוד 2 דירות של 3 חדרים, 67 מ"ר, ב־2.89 מיליון שקל כל אחת.

מדובר בהיקף רכישות של כ־200 מיליון שקל רק בשני הפרויקטים הללו, שבהם היו סימנים ברורים לכך שיד מכוונת - אחת או כמה, עמדו מאחורי העסקאות ומעוניינים לצבור כמות גדולה של דירות קטנות בפרויקטים חדשים בירושלים.

דניאל בוזגלו, מתווך נדל"ן ירושלמי, משער כי הרוכשים, לכל הפחות בפרויקט מידטאון, הם קבוצות של משקיעים ישראלים שהתאגדו יחד, או קרנות השקעה בנדל"ן. כך או כך, לדבריו מדובר בגורמים שבוודאי זכו לתנאי רכישה טובים "בתמורה" להיקפים הגדולים.

"אני מניח שישראל־קנדה הפעילה את מערך השיווק המשומן שלה והבטיחה לעצמה דרך הערוצים האלה פריסייל (קדם מכירה - א"מ, י"נ) מוצלח שמבטיח ליווי בנקאי ומימון לפרויקט ונותן לו דחיפה אדירה קדימה".

יש המשערים כי הרוכשים הם תושבי חוץ, ייתכן מן החברה החרדית, ויש לכך ביסוס סביר על סמך ההתעניינות הגוברת מחו"ל לרכישת דירות בארץ, בשל האנטישמיות הגואה. "הרבה מאוד תושבי חוץ מתעניינים בתקופה הזאת ברכישת דירות בישראל, ובטח בירושלים, שתמיד משכה אותם", אומר איציק לוי, יו"ר לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית, הפעיל זה שנים בירושלים. "יש התארגנויות של קהילות שלמות מחו"ל כיום, שמתעניינות ברכישה גם לשעת הצורך וגם כדי לחזק את המדינה. בפרויקט כמו מידטאון הם מקבלים גם נוף לעיר העתיקה ונמצאים מרחק הליכה מהכותל, וזה כמובן מוסיף לביקוש מצידם".

נוסף על כך נציין כי מרבית מהרכישות המצוינות לעיל התבצעו בתקופה שבה הפיחות בשקל היה בשיאו, עובדה שיכולה להתגלגל לחיסכון משמעותי עבור רוכשים מחו"ל.

קבלנים לא אהבו את הדירות הקטנות בעבר

נתון חריג נוסף הוא נתח העסקאות על דירות קטנות בשוק הירושלמי כולו: 75 דירות שני החדרים שנרכשו מתחילת המלחמה מהוות כשליש מכלל העסקאות שבוצעו בבירה.

מנתוני הלמ"ס עולה כי בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, משקל העסקאות על דירות של עד שני חדרים מכלל העסקאות הגיע ל־6%. בירושלים משקלן גבוה יותר והגיע בתקופה הזו ל־9%. ברור לפיכך כי מדובר באירוע חריג שפקד את השוק הירושלמי בתקופה האחרונה.

בוזגלו מציין כי שוק הדירות הקטנות בבירה ער ופעיל גם בימי שגרה: "כיום, כמעט בכל פרויקט התחדשות עירונית קיימות דירות כאלו, כי כך העירייה מחייבת. היא גם לא דורשת כופר חניה (היטל המושת על היזם מצד העירייה), ושטח הממ"ד, הפטור מהיטלים וממסים, גדול יחסית, כך שלחברה הבונה מדובר במוצר משתלם. מה גם שבדירות קטנות קל יותר להעלות את המחיר משום שהרף ההתחלתי נמוך יותר בשל גודלן. גם מבחינת המשקיע מדובר ב'מוצר' כדאי - בייחוד אם התחזיות לקפיצת מחירים אחרי המלחמה יתממשו".

"במשך תקופה ארוכה היו פחות דירות קטנות בירושלים, בעיקר משום שהקבלנים לא מאוד אהבו אותן", מוסיף לוי. "אבל לאחרונה יש ביקוש הולך וגדל לדירות הללו, גם מצד משקיעים שיכולים להציע אותן לשכירות, וגם מצד משפחות חד־הוריות, לגרושים ולרווקים, שעבורם זהו פתרון מגורים מצוין". ככלל ניכר כי שוק הנדל"ן הירושלמי סובל פחות מאימת הרקטות שנורו לעבר אזורים שונים בארץ, שעיקרם ערי הדרום וגוש דן. לגבי תל אביב נציין, כי מעבר למלחמה נראה שהעיר מצויה בשפל שקשה לזכור דומה לו בעסקאות נדל"ן, וכי ניכר פער גדול בין מוכרי הדירות לבין רוכשים.

וכך, בעוד שבירושלים נרשמו ברשות המסים עד כה 244 עסקאות מאז פרוץ המלחמה, מי שמדורגת אחריה ברשימה היא חיפה, שבה נרשמו עד כה 223 עסקאות, פתח תקווה עם 143 עסקאות, נתניה 99, ותל אביב 77. ערים מובילות אחרות כראשון לציון, אשדוד ובאר שבע, שספגו מנה נכבדה של רקטות - נותרו הרחק מאחור.

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת