שדה נפט באזרבייג'ן / צילום: Reuters, David Mdzinarishvili
קואליציית אופ"ק +, ארגון יצואניות הנפט העולמיות שחולש על כ-40% מתפוקת הנפט בעולם, הודיעה היום (ה') על חיתוך יעדי ההפקה של 23 חברותיה לשנת 2024 ב- מיליון חביות ביום. חיתוך ההפקה הזה מתווסף לרצף של חיתוכי הפקה באופ"ק +, שהחל בנובמבר 2022. מאז ועד יולי השנה, מדינות הארגון חתכו היקף מצטבר של 5.16 מיליון חביות נפט ביום - ששוות לכ-5% מהצריכה העולמית.
● ענקית מכולות דנית מסיטה אוניות עם קשר ישראלי מהים האדום
● ההצעה הסעודית לאיראן: נבצע השקעות במדינה אם לא תתערבו במלחמה בישראל
הישיבה היום נדחתה למעשה מהשבוע שעבר בשל חילוקי דעות בין המפיקות הגדולות באפריקה, אנגולה וניגריה, למובילות הארגון והחברות החזקות בו, ערב הסעודית ורוסיה. בזמן שריאד ומוסקבה דחקו באופ"ק + להמשיך במגמת הפקת הנפט הנמוך ב-2024 - כדי להגביר את מנופי הלחץ מול המערב ובראשו ארה"ב - המדינות האפריקאיות, שתלויות בהכנסות מיצוא נפט, התנגדו להמשך הירידה בהפקות. ניגריה אף עקפה את קצב ההפקה שהוקצה לה לשנה הקרובה ב-36 אלף חביות, במה שנראה כאות מחאה.
המחלוקת הזו בתוך הארגון, הובילה גם לירידת מחירי הנפט בעולם בשבועות האחרונים. בספטמבר האחרון מחירי הנפט הגיעו לשיא - מעל 90 דולר לחבית. אך מאז, הם שומרים על מגמה כללית של היחלשות, ובשבועות האחרונים חבית ברנט נסחרה במחיר של כ-81 דולר. בשלושת הימים האחרונים חלה מגמת עלייה מתונה לכ-83 דולר לחבית ברנט.
מן הצד הסעודי, נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן משתמש בנפט בחודשים האחרונים כמנוף לחץ מול נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, במסגרת המגעים לנורמליזציה עם ישראל. כפי שארה"ב היא המפיקה הגדולה בתבל כיום, היא גם הצרכנית הגדולה ביותר בפער ניכר. על כן, אין לה אפשרות להשפיע על מחירי הנפט העולמיים בצורה ניכרת. מנגד, ערב הסעודית שב-2020 הגיעה לקצב הפקה של 12 מיליון חביות ביום, לעומת כ-9 מיליון כיום, בהחלט יכולה להצניח את מחיר הנפט מטה.
בתוך כך, ברזיל מתכוונת להצטרף לקרטל OPEC + החל מינואר, כך מדווח ברויטרס. קצב ההפקה של ברזיל עומד על 3.2 מיליון חביות ביום.
ההחלטה תשפיע גם על ההיצע בישראל
ואיך הדרמה באופ"ק צפויה להשפיע על ישראל? ספקיות הנפט המרכזיות של המדינה, לפי ניתוח של חברת המחקר S & P גלובל מהקיץ האחרון, הן קזחסטן, אזרבייג'ן, גבון וניגריה - כולן חברות בארגון. כלומר, קצב הפקת הנפט שלהם, בהכרח משפיע גם על ההיצע כאן בארץ. אבל קשה להעריך אם הצרכן בתחנות הדלק ירגיש בשינוי כל עוד הסבסוד הממשלתי למחירי הדלק יימשך.
"מחירי הבנזין שאנחנו משלמים בתחנות הדלק מושפעים מאוד מהמחירים הבינלאומיים", מציין חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO. "בשנה וחצי האחרונות משרד האוצר מסבסד את מס הבלו (המס על הדלק, דש"א) בעלויות משמעותיות".
הרצוג טוען כי סבסוד הבלו לא עולה בקנה אחד עם המציאות הכלכלית. "התמכרנו לסבסוד מחירי הנפט, שיש לו מחיר תקציבי גבוה ואין לו תועלת למשק", הוא אומר. "הוא לא פותר יוקר מחיה אינהרנטית ולא תומך בצמיחת המשך. התקווה היא שהירידה הקלה במחיר הנפט תאפשר להקטין את הסבסוד".