עמדות חברות התעופה בנתב''ג ריקות. בכל זאת יש מקום לאופטימיות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
המלחמה טלטלה את שוק העבודה. הביקוש לתחומים כמו בידור ותיירות דעך משמעותית, מאות אלפים גויסו למילואים, ורבים פונו מבתיהם. עו"ד עינת כרמי־ברק, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד סלומון ליפשיץ ומרצה במרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים, מסבירה למה בכל זאת יש מקום לאופטימיות.
● כתבה ראשונה בסדרה | מה צריכים העסקים הקטנים והבינוניים כדי לשרוד
● כתבה שנייה בסדרה | פיצויים, הנחות או מענקים? הפתרונות שדורשים העסקים
● כתבה שלישית בסדרה | עד כמה המענה מהמדינה מסייע לעסקים בזמן המלחמה
● כתבה רביעית בסדרה | עד כמה העסקים בישראל אופטימיים לגבי עתידם
● כתבה חמישית בסדרה | הבעיה הרווחת, הפתרון המועדף ומצב העובדים: העסקים במלחמה
"היום שוק העבודה במצב טוב יותר מאשר בתקופת הקורונה", אומרת כרמי־ברק, ומסבירה: "אין חל"תים (חופשה ללא תשלום, ע"א) ארוכים שהעובדים לא רוצים לחזור מהם. החל"ת אז לא היה מוגבל בזמן, ואלא אם יאריכו כעת - רוב ההקלות אמורות להסתיים כבר ביום חמישי".
בשבוע הראשון של המלחמה, היא אומרת, "כולם היו בהלם, ועסקים שילמו לעובדים כרגיל גם כשהם לא יכלו להגיע לעבודה. בשבוע השני, לעומת זאת, רבים הוציאו לחופשה מאולצת על חשבון ימי החופשה".
אולם בהמשך משרד האוצר פרסם מתווה לעצמאים ולשכירים, בו הציע הקלות בתנאים לדמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת. "כשהמדינה הציעה הטבות ליוצאים לחל"ת, יותר עסקים החלו להוציא עובדים", מסבירה כרמי־ברק, "אבל עסקים רבים החזירו את העובדים בתוך שבועיים כשהמצב נרגע יחסית. אני נחשפת עכשיו למעט מעסיקים שמאריכים את החל"ת, ולא שומעת כלל על כאלה שמוציאים עוד עובדים".
בעיניה, המדיניות הזו "הוכיחה את עצמה. המשק לא 'דימם עובדים' לתקופה ממושכת, וכיום השוק חזר לתפקוד".
לפיכך, אומרת כרמי־ברק, המצב כעת אינו דומה לקורונה, והתנאים במשק אינם דומים לאלה שהיו בו ערב המגפה. "בקורונה, עסק היה יכול לכפות חל"ת. אומנם גם במלחמה המעסיק יכול לעשות זאת, אבל עליו לקבל את הסכמת העובד. לדעתי עדיף להימנע מכך, כי כשמוציאים חלק לחל"ת, מאותתים לעובדים שהם פחות נחוצים - וזה מעודד אותם למצוא עבודה אחרת".
"לא הכול מושלם, אבל המצב טוב"
הוצאת עובדים לחל"ת היא כאמור לא הבעיה היחידה ממנה סובל שוק העבודה בישראל בימים אלה. "עובדים רבים נקראו למילואים, ויש גם הורים שמתקשים לחזור לעבודה כי הבן או בת הזוג במילואים, ונאלצים להתמודד לבדם עם הילדים הקטנים. בנוסף, עסקים רבים נותרו כמעט ללא כוח־אדם, כמו בענף החקלאות ובענף הבנייה שנשענים על עובדים זרים, שחלקם עזבו את ישראל. מעבר לכך, תמיד יש מצוקת עובדים בכל מה שקשור לענפי המשלוחים והקמעונאות".
ועדיין, אומרת כרמי־ברק, מצב שוק העבודה די טוב למרות האתגרים. "זה לא אומר שהכול מושלם, אבל שוק העבודה חזר לשגרה. רואים את זה גם בכבישים".